האם תחום הננוטכנולוגיה יוכל לגדול בצל פסימיזם מצד אחד והייפ מצד שני?
אבי בליזובסקי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/nano101202.html
אנושות, רדי על הרגליים, נכתב באותיות ענק על לוח מודעות המפרסמות את “Prey”, הספר האחרון של מייקל קרייטון, יוצר פארק היורה. המפלצות האיומות המאיימות על האנושות אינם דינוזאורים ענקיים אלא ננו-רובוטים זעירים היכולים לפלוש ולקחת פיקוד על הגוף האנושי. ננו-רובוטים הם מכונות בעלות חלקים נעים הקטנים מ-100 ננומטר (מיליארדית המטר). הסרט נמצא כמובן באופק. וכדי להוסיף לפחד מהננו, המדען הראשי של סאן מיקרוסיסטמס, ביל ג'וי, עומד לפרסם ספר המפרט את השקפותיו כנגד תחום הננוטכנולוגיה. במאמר בווירד, לפני שנתיים קרא ג'וי להפסקה זמנית במחקרי ננוטכנולוגיה. כך טוען מאמר שפורסם במגזין הבריטי אקונומיסט.
הדברים הללו גורמים למדענים לדאגה, ולא בלי סיבה. בקיץ האחרון קרא דוח של קבוצת שוחרי איכות סביבה מקנדה לעצור את תחום הננוטכנולוגיה. הקבוצה קראה לחרם על יצרנים של ננו-חומרים עד שתוברר ההשלכה הסביבתית שלהם. הקבוצה הזו גם ידועה בשל הקמפיין המוצלח שעשתה כנגד הביוטכנולוגיה ובפרט כנגד מוצרי חקלאות שעברו שינוי גנטי. בשל כך חוששים כי הטכנולוגיה העוברית בתחום הננו עלולה להפגע.
מחקר אחד, שעדיין נמשך, מנסה לאמוד את הסיכונים הבריאותיים של הננו שפופרות. בינתיים מולקולות כדוריות מבוססות פחמן הן אבני הבניין המועדפות של הננוטכנולוגיה. המחקר שבוצע במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון של נאס”א מוצא בממצאים הראשוניים כי יש סיבה לדאגה. ואולם מאז הם מיתנו את עמדתם ואמרו כי מרבית היישומים אינם טומנים בחובם סיכון.
לדברי האקונומיסט, בצד השני של הקשת נמצאים מצדדי הננו המפתחים ציפיות גבוהות ליתרוונת כלכלים של התחום. להערכתם בתוך עשר שנים יגיע הסכום לטריליון דולרים. העדר הגדרה ברורה לטכנולוגיה מפריעה להגיע להסכמה. הגדרת ליבה של הננוטכנולוגיה תהיה להגביל את התחום למכונות שיש להם חלקים מתפקדים בקנה מידה של פחות ממאה ננוטמטרים. כיום, יש רק מעט מאוד פיתוחים העונים להגדרה. לפיכך המצדדים תומכים בהגדרה המכסה כל דבר שהוא בקנה המידה הננוטמטרים.
האירוניה בננוטכנולוגיה היא משך הזמן שבו יקח למלא את הציפיות הן של האופטימיסטים והן של הפסיטמסטים. השאלה היא מתי תהיה ההתפתחות ולאן התעשיה תלך.
דיווח בכתב העת סיינס לפני כשבועיים (סוף נובמבר 2002) כתבו דון איגלר ועמיתיו החוקרים במעבדות המחקר של יבמ באלמדן שבעמק הסיליקון, שהם בונים שערים לוגיים בקנה מידה מולקולרי. זהו המרכיב הבסיסי ביותר של עולם המיחשוב. המדובר בהטמעת מולקולות פחמן חד חמצני על פני שטח עשויים מנחושת תוך שימוש במיקרוסוקופ מינהור. באמצעות סידור המולקולות בתבנית זיג זג, ודחיפת מולקולה אחת בכל פעם הם מייצרים מערך מולקולרי שנראה כמו ערמת קוביות דומינו. סידור כמה שורות מצד לצד, הצוות יכול לבנות רכיבים ממוחשבים בסיסיים.
המפל של ד”ר איגלר איננו מסוכן לבריאות, אך גם איננו שווה בשלב זה השקעה. אף כי הוא קטן בהרבה מכל שער ממוחשב אחר, לוקח לשער פי 5 זמן להפתח או להסגר – קצב איטי ביותר. הוא גם אמור להיות שמור בתוך ריק ובטמפרטורה נמוכה במיוחד. ד”ר איגלר הוא זה שהצליח לפני 12 שנים לארגן כמה אטומי זנון כדי ליצור את הלוגו של יבמ.
בטכנולוגיות רבות נהוג להעריך הערכת יתר מה יקרה בעוד חמש שנים ולהעריך הערכת חסר מה היא תחולל בתוך 50 שנה. ד”ר איגלר ואחרים אופטימיסטים, ואולם הננוטכנולוגים חייבים לקוות שכלל אצבע זה יתאים גם לתחום הננוטכנולוגיה. בכל אופן, קיים עדיין פער טכנולוגי אדיר בין גלים מולקולריים וננו-רובוטים בעלי תפקוד מלא.
לכתבה המלאה באקונומיסט
ידען ננוטנכולוגיה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~394318289~~~191&SiteName=hayadan
