סיקור מקיף

איכות חיים זה לא רק כסף

לראשונה בישראל יוכנסו למדידת איכות החיים בארץ מדדים חדשים להבטחת איכות החיים של תושבי ישראל בעתיד וביניהם סולידריות חברתית, אנרגיה ירוקה וסביבה בריאה, חינוך לאורח חיים בריא, עשייה תרבותית ועוד * האקדמיה הלאומית למדעים מפרסמת דוח מיוחד שנכתב בנושא והמלצותיו ישולבו במדדי הלמ”ס כבר בשנה זו

איכות חיים. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
איכות חיים. המחשה: depositphotos.com

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הובילה בשלוש השנים האחרונות פרויקט חלוצי ברמה עולמית בהיקפו – מיפוי של המשאבים הדרושים לאיכות החיים (Well-being) בישראל לצורך הוספתם למדידת איכות החיים, כפי שהיא מוגדרת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וארגונים בין-לאומיים. הפרויקט הובל על ידי ועדה מיוחדת בראשות נשיא האקדמיה לשעבר פרופ’ מנחם יערי.

השאלה המרכזית שעמדה במרכז עבודת הוועדה עסקה ביכולתה של מדינת ישראל להבטיח לאורך זמן – גם בעוד עשר, עשרים או שלושים שנה – איכות חיים טובה לתושביה. הוועדה, נועצה בכמאה מומחים מתחומים שונים וגיבשה רשימה מקיפה של מדדים, חלקם חדשים גם בקנה מידה בין-לאומי, למשאבים שעליהם מתבססת איכות החיים של תושבי המדינה: המשאבים הכלכליים, הטבעיים, האנושיים, החברתיים והתרבותיים. הוועדה המליצה לעקוב אחריהם באופן קבוע ולהסתייע בהם להערכות מצב לאומיות, כדי למנוע ניצול-יתר, חריגה מאיזון ופגיעה בלתי-הפיכה בדורות הבאים: מאיכות האוויר והמים ועד לעוצמת הזהות והשייכות הקהילתית, מהתפלגות ההון הכלכלי בחברה ועד לחינוך לאורח חיים בריא, מדדים אלו אמורים להבטיח שגם בעתיד יזכו תושבי ישראל לאיכות חיים גבוהה.

הדוח נכתב מתוקף תפקידה של האקדמיה לייעץ לממשלה בנושאים בעלי אופי מדעי ולבקשתה של ממשלת ישראל באמצעות המשרד להגנת הסביבה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל. יישום המלצותיו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפוי להתחיל כבר בשנה הקרובה.

לדברי נשיאת האקדמיה, פרופ’ נילי כהן, דוח זה מבטא את תרומתה של האקדמיה ושל המחקר המדעי בישראל לתהליכי קבלת ההחלטות במדינה ומדגיש את חשיבותם של תהליכי קבלת החלטות מבוססי מדע ונתונים. לדבריה, האקדמיה גאה לקחת חלק במאמצים הלאומיים והעולמיים למען עתיד בר-קיימה.

הדוח בוחן חמש קבוצות משאבים הנחוצות לאיכות החיים בישראל:

משאבי ההון הטבעי – שבהם ממליצה הוועדה למדוד בין היתר את היקף השטחים הפתוחים והשמירה עליהם, את המגוון הביולוגי ומינים בסכנת הכחדה, את מפלס המים ואיכותם, את איכות האוויר ופליטת גז חממה.

משאבי ההון הכלכלי – בהם ממליצה הוועדה למדוד את מלאי התשתיות במדינה, את התפלגות הבעלות על דירות (כאומדן לרמת אי-שוויון כלכלי), את מספר הפטנטים הרשומים ואת מלאי ההון הכלכלי ה”ירוק” שהוא חלקו של הדיור ה”ירוק” וחלקו של מלאי ההון ה”ירוק” במגזר האנרגיה ובמגזרים אחרים.

במשאבי ההון האנושי הוועדה מדגישה את חשיבות השמירה על משאבי הבריאות, החינוך והתעסוקה והמליצה למדוד חינוך לאורח חיים בריא, זמינות מיטות אשפוז ותורים, את היקף ביטוחי הבריאות הפרטיים (כאומדן לאי-שוויון בתחום), את איכות ושחיקת כוח האדם במקצועות ההוראה, ניידות בשוק העבודה ועוד. בתחום זה מזהירה הוועדה מפני עלייה בתוחלת החיים שאינה תואמת עלייה באיכות החיים ואת הצורך להתמודד עם ההשלכות הבריאותיות והחברתיות הנרחבות של הזדקנות האוכלוסייה.

במשאבי ההון החברתי ממליצה הוועדה למדוד את היקף רשתות התמיכה החברתיות, שייכות קהילתית, פעילות התנדבותית, אמון הדדי ואמון במוסדות המדינה, את מידת הקיטוב בחברה ואת היקפי הפשיעה.

לבסוף, במשאבי ההון התרבותי מחברי הדוח מדגישים כי התרבות הם חלק בלתי נפרד מאיכות החיים: היצירה והשתתפות פעילה בעשייה התרבותית הן כלי לביטוי ולמימוש עצמי של הפרט. ואולם, עד כה ניתנה תשומת לב מעטה לחשיבותם של המשאבים התרבותיים והזהותיים בקביעת מדדי איכות החיים וקיימותה. לפיכך, ומשום שמדובר בתחום בו המדידה מסובכת וראשונית, מציעה הוועדה רשימה ראשונית של מדדים וביניהם את היקף תוכני התרבות החדשים הנוצרים מדי שנה, את השימוש בהם ואת המגוון שלהם, כמו גם את מספר האמנים ואנשי התרבות הפעילים, מספר אנשי הסגל במדעי הרוח, ההוצאה הלאומית לתרבות ועוד.

הדוח ממליץ כי שהמידע הנאסף על מדדים יתפרסם תדיר ויהיה נגיש למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב. עליו גם להיות מוצג בהערכות מצב תקופתיות ובמהלך תהליכי קבלת החלטות שגרתיים ככלי להערכתן של חלופות מדיניות שונות ולזיהוי פערים ואתגרים הדורשים את תשומת ליבם של קובעי המדיניות בישראל.

חברי ועדת המומחים הם פרופ’ מנחם יערי (יו”ר), פרופ’ אלחנן הלפמן, מר אריאל וייס, פרופ’ נתן זוסמן, פרופ’ אורי חפץ, פרופ’ הדס מנדל, פרופ’ אבנר עופר, פרופ’ ערן פייטלסון, מר יואל פינקל, פרופ’ אורית קדר ופרופ’ יוג’ין קנדל.

עוד בנושא באתר הידען:

3 תגובות

  1. איכות חיים בישראל גבוהה מאוד לעשירים הטחונים בלבד. הממשלה מאוהבת בכם

  2. חבל שלא לקחו בחשבון ובמדדים על איכות החיים את מקור החיים וממשיכם כל שניה ושניה נשימה ונשימה .מסתבר שבעלי אמונה חזקה בתורת ישראל בעם ישראל ובאלוקי ישראל .ציונים הם אנשים הכי בריאים והכי מאושרים והכי אנושיים ככל שהאדם אנושי יותר אלוקי יותר צנוע ענו וגומל חסדים הוא יותר מאוזן שלו ומלא נועם ועונג ואיכות חייב עולה .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.