המאמר הבא הופיע, לא חתום, בכתב העת “מדע” כרך ט' מס' ,5 תשכ”ה -ינואר .1965 הרבה לפני המאמר שהצליח להשתחל לכתב עת מדעי אודות הרמזים המסתתרים לכאורה בהדילוגי אותיות בתנ”ך. גם כיום המאמר הזה, שלא היה חתום אגב, מתאים והוא מובא כלשונו, הגם שאיותן של כמה מ
שירות הידען
קישור לדף זה: https://www.hayadan.org.il/fakescience.html
בימינו, כאשר הזמן קצר והמלאכה מרובה – יש לשקול יפה-יפה מה כדאי לקרוא. פשוט, לעתים חבל על הזמן.
במאמרו : “אמת-מידה לזייפנים” סאיינס, 25 בספטמבר 1964 ,25) מנסה פרד ג' גרינברג לתת בידי איש-המדע ובעל-המקצוע קנה-מידה, אשר יעזור לו להעריך: האם המאמר שהוא מתכוון לקרוא נכתב ע”י איש-מקצוע מהימן, או הוא סתם פיטפוט של זייפן, אשר כדאי לפסוח
עליו. גרינברג מודה כי קשה למצוא קנה-מידה מעין זה, ולכן הוא מציע “רשימת-בקרה” של כמה מתכונות המדע ומתכונות הזייפן; רשימה כזאת תעזור בקבלת ההחלטה.
גרינברג חיבר רשימה של 13 תכונות, אשר הניקוד המאכסימאלי הכללי שלהן מסתכם ב.-100 אליבה דגרינברג, כל שעלינו לעשות הוא לערוך טבלה, לרשום את התכונות הללו בעמודה הימנית, ואח”כ לרשום את
מיספר הנקודות המגיע לכל תכונה במאמר הנבחן. הסיכום הכללי – יציין האם כדאי לקרוא את המאמר ולהמליץ עליו, אם לאו. ואלה הן התכונות :
1) אימות ציבורי (12 נקודות): בעוד שהמדען מציג את תוצאותיו ושיטותיו בפני הציבור ומזמין אותו לחזור ולבדוק אותן, יגיד הזייפן : “זוהי האמת הנגלית; צ ר לי, אולם רק אנוכי וחסידי מסוגלים לקבל תוצאות אלה”. מובן כי לא בכל מקרה ומקרה ניתן לאמת מימצא מדעי.
2) ח י ז ו י (12 נקודות) : באיזו מידה ניתנים הדברים לשימוש בעתיד ? האם המימצא חוזה התפתחויות חדשות ?
3) ניסויים מבוקרים(13 נקודות): סעיף זה קיבל את מיספר הנקודות הגבוה ביותר. בעוד שהמדען שואף לניסויים מבוקרים ומנחה את הקורא איך לערוך אותם, הרי הזייפן שואף לעתים קרובות למנוע ניסויים כאלה; ואם ניסויים אחדים אמנם נערכו – מנסה הזייפן לתרץ בתירוצים שונים, מדוע הם לא אישרו את התיאוריות שלו.
4) עקרון החיסכון (5 נקודות): עיקרון זה (הקרוי : “תער אוקאם”) קובע, כי מבין שני ביאורים אפשריים לתופעה מסויימת, מעדיפים המיענים את הפשוט יותר, הכרוך בפחות השערות.
5) פוריית (10 נקודות) : ככל שהנושא מדעי יותר – עשוי הוא להניב יותר תוצאות “פוריות” : רעיונות חדשים, גישות חדשות, בדיקות חדשות, ולאו-דווקה תוצאות מעשיות וחמריות.
6) אותוריטה (10 נקודות): האותוריטה חשובה בקרב המדענים. עבודה או פסיקה מדעית מועברים עפי”ר לחוות-דעתם של ברי-סמכא ודעתם קובעת; אף-כי גם הם יכולים לטעות.
7) כושר ההידברות (8 נקודות): רוב המדענים נדברים עם עמיתיהם ועם הציבור בשיטות מקובלות של קומוניקאציה. הזייפן בז לשיטות אלה.
8) ענוותנות (5 נקודות) : אנו נוהגים לראות במדען ענוותן ומעריכים אותו בהתאם לכך (אף-כי, יישנם גם מדענים יהירים). לעומתם, רק זייפנים מועטים גילו ענוותנות, אם גילו אותה בכלל.
9) חופש-דיעה (5 נקודות): אמנם, אנשים רבים, אשר הוכח במשך הזמן כאנשי-מדע היו עקשים וקשי-עורף. ואולם בדרך-כלל נוהג המדען להשתמש בביטויים כמו : “הדבר נראה, כאילו” . . . או : “מתקבל על-הדעת ש . . .” וכיו”ב. הזייפן הוא כרגיל דוגמאתי ושרירותי, והוא רומז כאילו : “או שתסכים אתי, או . . .”
10) פולטון -לא הגיוני (5 נקודות): זהו מיבחן שלילי, והזייפן עשוי להתגלות לפי מיבחן זה בלבד. הוא מפתח נימוק כמו : “הם לעגו לפולטון. הצדק היה אתו. הם צוחקים ממני. לכן אני גאון כמוהו”.
11) פאראנויה (5 נקודות): אף-זה מיבחן שלילי. היעדר סימני פאראנויה הוא שמקנה 5 נקודות. ושוב ניתן לגלות את הזייפן לפי מיבחן זה בלבד. הזייפן חש כי העולם שונא אותו ומתנגד לתכניתו (ומשום-מה נראה לזייפן כי עצם קיום ההתנגדות יש-בה משום תמיכה בענינו).
12) תסביך הדולאר (5 נקודות): אף-זה מיבחן שלילי. הזייפן מתרשם מאוד מערכן של תגליותיו – שהן תמיד כבירות. לעומתו – כמעט ולא תמצא הודעה של איש-מדע המבשרת : “דבר זה הוא מהפכני ממש”.
13) כפייה סטאטיסטית (5 נקודות) : אופייני כנראה, לספרות הזייפנים שהיא לא-רק משתמשת בסטאטיסטיקה, אלא גם מסבירה אותה ללא-הרף. מתוך שהוא אץ לגלות מה הוא יודע הוא חוזר ללא הרף. על דוגמות סטאטיסטיות, אשר איש-המדע מניח מראש כי הקורא בקיא בהן ואין כל צורך לבארן. בניגוד לזייפן, המדען כמעט ואיננו משתמש בסימני-קריאה.
ועתה – פונה גרינברג לקוראיו – צאו ונסו את הצעתי, שמא אפילו על מאמרי שלי . . .
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~366195451~~~45&SiteName=hayadan
