מים נוזליים אולי לא שיחקו תפקיד משמעותי בתהליך היווצרות האבק האדום.
האם מאדים אדום בגלל סלעים ואדמה שעברו תהליך בלייה והחלדה ע”י מים שזרמו פעם על אדמת הכוכב? והאם הסיבה היחידה למציאת המינרל המטיט ע”י לוויני מאדים וגשושית המחקר המאדימית, היא מים שפעפעו שם בשפע? לאו דווקא, אומר מחקר חדש. המחקר שנעשה ע”י ד”ר ג'ונתן מריסון מהמעבדות לסימולציה של מאדים ע”ש אהרוס בדנמרק מראה שהצבע האדום המכסה את פני מאדים יכול היה להיווצר בגלל שחיקה מתמשכת של סלעים על פני הקרקע. מים נוזליים אולי לא שיחקו תפקיד משמעותי בתהליך היווצרות האבק האדום.
“מאדים למעשה אמור להיראות שחור, בין שתי כיפות לבנות בקטבים, מאחר ומרבית הסלעים בקו הרוחב האמצעי הן מבזלת”, אומר מריסון. “במשך עשורים הנחנו שאזורים אדומים על פני המאדים קשורים עם שפע של מים בהיסטוריה המוקדמת של הכוכב ושלפחות במספר אזורים, התרחש חימצון מינרלים מברזל שנעשה ע”י מים”.
האבק האדום שמכסה את כל פני המאדים ואף מצוי באטמוספירה שלו, שולט על מזג האוויר ולעיתים שכבת האבק מתעבה כ”כ שהיא מכסה באפלה את הפלנטה כולה. למרות שלאבק יש את היכולת להתפזר, אנו לא מבינים לגמרי את מאפייניו הפיזיולוגים, הכימיים והגיאולוגים.
מריסון וצוותו עובדים על קבלת מדידות מדויקות של ההרכב המינרלי על מאדים על מנת להבין את המבנה ואת היווצרות הסביבה על פני הקרקע, להבין את הקשר שלה עם האטמוספירה וכן לחקור ולחפש אחר חיים על מאדים.
במחקר האחרון במעבדתם, המדענים במעבדה לסימולציה של מאדים מצאו טכנולוגיה פורצת דרך להדמיה של מעבר חול על מאדים. הם סגרו הרמטית דגימות חול שעשויות מקוורץ בבקבוקונים מזכוכית ו”בילגנו” את גרגיריהם מכאנית במשך מספר חודשים, ע”י הפיכה של כל בקבוק 10 מיליון פעמים. בניסוי הם מצאו ש-10% מהחול הפך לאבק. כאשר המדענים הוסיפו לבקבוקונים אבקת מגנטיט, מינרל ברזל מחומצן שמצוי בבזלת המאדימית, הם הופתעו לגלות שהחומר בבקבוקונים הפך לאט לבעל גוון אדום כאשר “בילגנו” את הגרגירים.
“שכבות חומר אדומות-כתומות, החלו להופיע בתוך הבקבוקונים. אנליזה של תוצאות החומר שהתקבל הראתה שמגנטיט הפל למינרל האדום המטיט, בדרך מכאנית גרידא ללא הימצאות של מים במשך כל שלבי התהליך,” אומר ד”ר מריסון.
המדענים סוברים שככל שגרגירי החול העשויים קוורץ מתהפכים ומתבלגנים הם מתפוררים במהירות וכתוצאה מתגובות ביניהם הם הופכים למינרלים. כיצד זה מתרחש בדיוק, דורש חקירה מעמיקה יותר, ניסויי המשך ועבודת ניתוח. מה שבטוח שהניסוי הראשוני הראה שהתהליך לא רק שיכול להתרחש באוויר, אלא שהוא יכול להיות באטמוספירה יבשה שעשויה מפחמן דו חמצני, וזה בדיוק מיצג את הסביבה שעל מאדים.
מדענים ברחבי העולם, שעובדים על משימות חדשות וכלים משופרים להגיע לכוכב האדום, ימשיכו לפתח מודלים ממוחשבים משופרים וסימולטורים על פני כדה”א כדי לנסות לחדור מבעד למעטה המיסתורי האדום של הפלנטה.
“באמצעות הדמיית התנאים ופיתוח אנלוגיות מדויקות של הסביבה המאדימית, אנו נוכל לצבור הבנה מעמיקה יותר של טבעה. במיוחד פיתוח אנלוגיות של פני המאדים והאטמוספירה חיוניות לפירוש התצפיות הנעשות ע”י גשושיות מהמאדים וכן שיתקבלו מטייסים חלוצים מהדור הבא שיטוסו לבחון את האזור”, אומר ד”ר מריסון.
מריסון הציג את ממצאיו בקונגרס המדעי הפלנטרי האירופאי בשבוע שעבר.
15 תגובות
ברונו – אין להשתמש במנגנון התגובות לצורך פרסום.
יש לתאם זאת עם הנהלת האתר.
אנא צור עמי קשר בטלפון 054-2999322
מהם הצבעים האמיתיים של פני המאדים?
http://xfacts.com/spirit2004/
NASA
Never A Straight Answer
א.בן-נר:
המאמר מתאר מחקר שנעשה בדנמרק ולא על ידי יעל.
שם בדקו את השפעת הרוחות.
אמרת שאין רוחות ויעל הסבירה לך שיש.
החוקרים הראו שדי ברוחות כדי להגיע לצבע האדום.
לכן – גם אם יסתבר שקרינת UV יכולה לתרום לעניין – לא יפסול הדבר את הטענה (שאני מציע שתזכור שהוכחה!) שגם הרוחות תרמו לכך(כיוון הניסוי הראה שיכלו לעשות זאת גם ללא סיוע הקרינה).
שאלון,
המאמר מציג דיעה שאומרת שיכול להיות שהצבע האדום של מאדים התקבל לא בגלל המיים אלא בגלל תהליכים אחרים.
אף אחד לא היה כאן לפני מיליארד שנה כדי לדעת מדוע פני מאדים אדומים, לכן היום אנו צריכים להסיק ולנחש מה בדיוק קרה שם. חיזוי מזג אוויר והבנת תהליכים גיאולוגיים זה לא דבר פשוט- בוא נגיד שאין לנו כח חישוביות מספיק כדי להבין ולעשות סימולציה של צונאמי על פני כדור הארץ, אז על אחת כמה וכמה תהליכים מורכבים כאלו שמתרחשים בכוכב אחר.
מה שכן, המאמר מסתיר בין השורות אמירה צינית כלפי הקהיליה המדעית ודרכי החקירה שלנו. האנושות כל כך רוצה למצוא מיים, למצוא חומרים אורגניים ולתור אחר חיים מחוץ לכדור הארץ, שאנו משקיעים כספים רבים וחוקרים רק את התיאוריות שבאות לאשש זאת, ושוכחים להסתכל באופן אובייקטיבי, לבדוק גם תיאוריות חלופיות.
ליעל,
ההבדל הגדול בין כדה"א והמאדים הוא בצפיפות האטמוספרה והרכבה.
בעוד שקרינת ה-uv נחסמת ברובה ע"י אטמוספרת כדה"א הרי שבמאדים היא כמעט ואינה נחסמת ומגיעה,ברובה הגדול,אל פני הקרקע.
כך שעל אף ההבדלים במרחק שציינת, הרי פני המאדים חשופים הרבה יותר לקרינת ה-uv מפני כדה"א.
שאלון:
אין לי כל הבנה מיוחדת בנושא.
אני ניזון, כמוך, מן הידיעות שמתפרסמות אודותיו.
שנה טובה מר. רוטשילד,
מהי הבנתך לגבי צבעו של מאדים והאפשרות של המצאות מים עליו
בעבר או בהווה ?
שאלון:
כנראה שלא קראת כתבה זו בידען:
https://www.hayadan.org.il/new-images-reveal-pure-water-ice-at-low-latitudes-on-mars-2609092/
נתקלתי במקרה בכתבה מעניינת מאוד אשר יצאה לפני 3 ימים.
בכתבה מראה NASA פגיעות טריות של מטאוריטים באדמת מאדים
והחומר שנזרק לצדדים נראה כקרח.
אז אולי בכל זאת הצבע האדמדם של הכוכב קשור במים.
http://science.nasa.gov/headlines/y2009/24sep_martianice.htm
יעל, כתבה מעניינת.
מזכיר לי כתבה שקראתי על השדה המגנטי של כדור הארץ, והחורים שיש בו (קוטביות צפונית באזור דרומי ולהיפך), במובן הזה שגם שם היו דברים שלא הובנו כהלכה עד שלא עשו ניסוי אמפירי עם דינמו ענק שמדמה את השדה המגנטי של כדור הארץ.
לפעמים ניסוי מוצלח אחד שקול לעשרות תאוריות פורחות באוויר. (רק לפעמים)
שנה טובה וגמר חתימה טובה,
אם הבנתי נכון אז כאשר הבזלת על מאדים נשחקת מהרוחות העזות ,האבק
או החול שהן נושאות, אזי חלקיקי הבזלת אשר מוכבת ממספר מתכות, מתחמצנים
ויוצרים את צבעו האדןם של הכוכב ?
לא ברור מהכתבה האם עירבוב החול נעשה בתנאי אטמוספירה דומים למאדים,
משום שאם פחמן דו חמצני (95% מהאטמוספירה) יכול להיות מעורב בתהליך
חימצון המגנטיט או אולי מרכיבים אחרים באטמוספירה ?
אם פעם היו מים זורמים על המאדים כפי שנראה מהמבנה הטופוגראפי, הרי
שהטמפרטורה אמורה להיות לפחות 5 צלזיוס, או בנדיבות 20 צלזיוס.
כיום הממוצע הוא 60- צלזיוס, בכדי ששינוי כה עז בטמפרטורה יקח מקום,
אמור הכוכב לעבור שינוי קיצוני של התקררות, דבר אשר אולי קשור בשמש
שהיא מקור החום ומסלולו של מאדים סביבה ?
מעניין גם האם אפשר למצוא רמזים על פני שני ירחיו של מאדים ?
וכמובן השאלה המעניינת ביותר היא (בהנחה שפעם זרמו מים על פניו),
לאן נעלמו המים ? האם ירידת הטמפרטורה הפכה את המים למוצקים אשר
נטמעו בכוכב ע"י תהליכים גיאולוגיים ? או ששינוי מסלול מסלול אשר
נגרם ע"י צדק גרמו לו להתנהג ככוכב שביט לספר מיליוני שנים עד אשר
הוא התייצב מחדש (ובעת קירובו לשמש התאיידו המים אל מעבר לכוחות
המשיכה שלו ?
הרבה ספקולציות שדורשות חקירה. נושא מעניין מאוד.
תודה על הכתבה.
א.בן-נר,
על פני מאדים ישנן רוחות רבות ועזות שמזיזות חול ממקום למקום כפי שניתן לראות בלינק.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%99%D7%9D#.D7.9E.D7.99.D7.93.D7.A2_.D7.9B.D7.9C.D7.9C.D7.99
קיומם או אי קיומם של רוחות לא תלוי במקרה הזה באטמוספירה הדלילה של הפלנטה.
בנוגע לקרבה לשמש, מאדים נמצא במרחק 1.5 יחידות אסטרונומיות מהשמש, בעוד שכדה"א נמצא במרחק יחידה אסטרונומית אחת מהשמש, כך שהינו צריכים להיווכח לפי ההצעה שלך , בהשלכות של קרינת השמש על אותם חומרים כבר כאן על פני כדה"א.
תודה לירן,
גמר חתימה טובה
הכתבה מעניינת ביותר אבל, עולה בי המחשבה כי ה"בילגון" שנעשה בניסוי הנ"ל, אינו מייצג נאמנה את התנאים על המאדים. שם כמדומני, בתנאי לחץ אטמוספרי נמוך ביותר, כמעט ואין עירבוב ושחיקה ע"י רוחות.
לעומת זאת קיימת חשיפה רבה ביותר לקרינת השמש, לרבות קרינת UV חזקה. האם לא הגיוני יותר לבדוק את השפעת הקרינה הזאת על תערובת הקוורץ והמגנטיט ?
יעל מה המצב
גמר חתימה טובה