סיקור מקיף

שחיינים אולימפיים ניפצו שיאים באמצעות חליפת שחיה שנוסתה בנאס”א

בין השחיינים הללו – מייקל פלפס שזכה אתמול במדלית הזהב השביעית והשווה בכך את שיאו של מרק ספיץ * פלפס סייע לפתח חליפת חלל שבה נעשו שימוש בחומרים שפותחו ונוסו במעבדת לנגלי של נאס”א

מייקל פלפס מדגים את חליפת השחיה שנוסתה במעבדות לאנגלי של נאס'א בוירג'יניה. צילום: ספידו/נאס
מייקל פלפס מדגים את חליפת השחיה שנוסתה במעבדות לאנגלי של נאס'א בוירג'יניה. צילום: ספידו/נאס

שחיינים מכל רחבי העולם ניסו בשבוע האחרון לשבור שיאים בבריכת השחיה בביג'ינג כשהם לבושים בבגד שחיה העשוי מאריגים שנוסו בנאס”א. בין השחיינים זוכי מדליות הזהב שלבשו את החליפות של חברת ספידו היו האמריקני מייקל פלפס שהוא הספורטאי בעל מספר מדליות הזהב הגדול ביותר בתקופה המודרנית ונטלי קוגלין. שתיהם סייעו בפיתוח חליפת הגוף ההדוקה.

יחד איתם שותף בפיתוח גם המהנדס האווירונאוטי סטיב וילקינסון ממעבדת המחקר לאנגלי של נאס”א בהאמפטון, וירג'יניה. וילקינסון, שאיננו שחיין צופה באולימפיאדה בהתרגשות. “אני עוקב באדיקות אחר ההישגים של השחיינים” אומר וילקינסון. “אני נדהם מכך שכל כך הרבה ספורטאים לובשים אריג שניסיתי במעבדתי בהאמפטון”. אמר.

החוקר וילקינסון ניסה עשרות אריגים במנהרת הרוח הזעירה שגודלה 18 על 28 סנטימטרים. “זהו מתקן מחקר בסיסי” אומר וילניקסון. “אנחנו מחפשים אחר חומרים בעלי גרר קטן יותר על פני שטח שאחרת היו חלקים. כדי לעשות זאת אנו חוקרים פיסיקה בסיסית – את פעולות הגומלין בין הזרימה ובין פני השטח.” הבד הוצע ע”י ספידו למכירה כבר מפברואר ועוד בטרם האולימפיאדה כבר הוא סייע לשבירת 48 שיאי עולם.

ואולם כיצד הפכה נאס”א מעורבת בבגד הים המדובר ביותר מאז המצאת הביקיני? ווארנסו, הזכיינית האמריקנית של מותג בגדי הים ספידו, הציעה למרכז לאנגלי של נאס”א לנסות דוגמאות אריגים, מכיוון שבלנאגלי חוקרים את הפחתת החיכוך על מטוסים ואפילו על ספינות מזה עשורים. “אנו הערכנו את השפעת גסות פני השטח על כ-60 סוגי אריגים, באחד ממנהרות הרוח האיטיות הקטנות בעולם” אמר וילקינסון. “הערכנו לאילו אריגים ובאילו תנאי גלים יהיה הגרר הנמוך ביותר. הניסויים הראו לנו כי ככל שהאריג חלק יותר כך הגרר נמוך יותר.”

בדיוק כמו שהפחתת הגרר מסייעת למטוסים לטוס יעיל יותר, הפחתת הגרר מסייעת לשחיינים לשחות מהר יותר. המחקרים הראו כי הגרר על העור ועל הבגד מהווים כשליש מכלל הכוחות הפועלים על השחיין. ניסויי מנהרת הרוח מדדו את החיכוך על פני השטח של האריג.

“הבדים הגיעו בצורה של שפופרות בקוטר הקטן” אמר וילקינסון. “מתחנו אותם על גבי המודל השטוח והחלק שלנו – צלחות אלומיניום. הכנו את הקצוות כך שיהיו ישרים ומרובעים בלי פינות בולטות או קצוות שיפריעו לחיכוך על פני השטח.”

הצלחת נכנסת לתוך מנהרת רוח קטנה, רוח קלה חולפת מעליה. וילקינסון הפעיל את מנהרת הרוח במהירויות שונות ובעזרת החיישנים הוא מדד את החיכוך על פני המשטח. הוא תיעד את הנתונים ושלח אותם לחוקרי ספידו. צוות החוקרים במעבדה הימית של ספידו, Aqualab, השתמשו בנתונים כדי לתכנן בגד ים מ”עידן החלל”.

וילקינסון אמר כי הוא לא חשב מעולם שיערוך ניסויים על אריגי בגדי ים כאשר החל בעבודתו זו בנאס”א לפני 30 שנה. הוא הוסיף כי זכה לגיחוכים מצד עמיתיו. כאשר צפה במשחקים האולימפיים, הוא הבין כי מילא תפקיד קטן בהסטוריה של השחיה. יתכן איפוא, שוילקינסון הוא זה שצחק אחרון.

לידיעה באתר נאס”א

21 תגובות

  1. חחח, חזק..
    אם לסבתא היו גלגלים, סלאש, אם למייקל פלפס הייתה חליפה ביולוגית וזימים מושתלים.

    להוגין ומונין..של אודין..,
    אני חייב להגיד לך שבהתחלה, כשהתחלת לכתוב תגובות, לא סבלתי את התגובות שלך. לאט התחלתי להבין את הסיגנון וצץ לי שיש לך תגובות דיי איכותיות (אולי חוץ מהסימני פיסוק המיותרים). ההבדל הוא בתוכן. בהתחלה לא ראיתי כל תוכן הגיוני בתגובות שלך, עכשיו עם הפעלת המוח אני מזהה תוכן, קצת קטוע וקצת עם חורים. התגובות שלך זה כמו שביל שמתחיל ממקום כלשהו ומשיך דרך הרבה דברים בסדר מחשבתי אסיצואטיבי.

    הביקורת היחידה שלי לתגובות שלך היא שהרבה פעמים הן בעלות חורים של תוכן ותוכן לא מובן. אשמח אם תשקיעי קצת כדי שהתגובת שלך יהיו קצת יותר ברורות, ונחרצות בתוכנן. אף על פי שזה יפגע טיפה בסגנון האומנותי.

    בתודה, המגניב

  2. מנחה היקום:
    נדמה לי שקראתי שהאצן ההוא דווקא קיבל אישור אבל לא השיג את המינימום האולימפי.
    אינני בטוח אבל נראה לי שראיתי פעם כזאת ידיעה.
    בכל מקרה – אין לדעתי סיכוי שזה יביא להשתלת אברים ואין גם סיכוי שהשתלה כזאת תאושר. על זה נאמר "אם לסבתא היו גלגלים…"

  3. שיפור בגד הים אינו דבר יוצא דופן בראיה היסטורית.

    באולימפיאדות היווניות הקדומות, מתאבקים נהגו למרוח את עצמם בשמן
    כדי שליריב יהיה קשה יותר לרתק אותם. גם זה הוא סוג של שימוש בחומרים מלאכותיים בכדי ליצור תוצאה טובה יותר, או יתרון על היריב.

    באולמפיאדות הראשונות בעת החדשה, נהגו לשחות בים הפתוח, והבריכה היא "שכלול" ששיפר את השחיה המסוכנת בים. הזנקה נעשתה בעבר יחד עם לחיצה "בו זמנית" על שעון העצר, כאשר היום הפעלת השעון היא אוטומטית, קביעת המנצח בדיוק של מאיות השניה גם היא שיפור שלא היה בעבר.

    כלומר, חוץ מהעניין הנקודתי, אין פה מהפכה של ממש ביחס לספורט, השכלולים הטכנולוגיים השונים ימשיכו לשפר את התוצאות.

    מהפכה אמיתית תבוא, כאשר בעתיד הקרוב יאשרו לאצן קטוע הרגליים, שרץ עם רגליים מלאכותיות קפיציות, העשויות סיבי פחמן, לרוץ בין האצנים הבריאים. כאן יבוא מפנה אדיר. בעקבותיו, ספורטאים בעתיד הרחוק יותר ,ישתילו איברים מלאכותיים לצורך השגת תוצאות טובות יותר….

  4. נקודה:
    אני חוזר לאמירתי הקודמת שהכל יחסי והפעם בנושא מעניין יותר.
    אם ניקח לרגע את בדיחתך ברצינות אז יש להביא בחשבון את העובדה שיצורים ביולוגים בעלי שוטון יבלטו לתוך המים.
    בליטתם לתוך המים תיצור גרר.
    כדי שהשוטון יבטל גרר זה ואף יקנה יתרון הוא יצטרך לאפשר ליצור הזעיר לשחות מהר מן השחיין עצמו.
    אין בטבע יצורים בסדר גודל כזה שמסוגלים לנוע במים מהר משחיין ולכן כל ציפוי כזה יפגע בשחיין ולא יועיל לו.

  5. חשבתי על חליפת שחיה ביולוגית מצופה ביצורים ביולוגיים בעלי שוטון שיעזרו לשחיין.

  6. הוגין:
    הכל יחסי.
    אני מצטיין בכל ספורט, אבל…..
    יחסית לגילי.
    כבר אינני ילד.
    ברכיבה על אופניים אני כנראה עדיין טוב גם ייחסית לצעירים.
    עם זאת, עם כל הרושם שאולי התגבש אצלך, אינני טיפוס תחרותי ואינני אוהב להשתתף בתחרויות – לא בספורט ולא בשום דבר אחר.
    כבר השתמשת בביטויים השאולים מן הספורט כשאמרת שאני רוצה "לנצח".
    זה תיאור בלתי מדוייק של מניעי.
    מה שמניע אותי בבסיס זה חיפוש האמת אבל יש דברים שנגזרים מחיפוש זה, שהבולט בהם הוא סלידה בלתי מסוייגת משקר ומשקרנים, שיוצרים את הרושם של תחרותיות.

  7. נו..כבר סיכמנו מזמן, שמיכאל לא הדיוט כלל,היפכא,כל עוד אינו יורד
    עלינו,ומנסה להורידינו מהחוויה הנלמדת כאן.
    ואגב,מיכאל ? באיזה ספורט אתה מצטיין,חוץ מאשר כאן..אולי נערוך
    איזו אולימפידה קטנה..לכירצה המקום והזמן..מה אתה אומר?.?ברצינות.

  8. נקודה:
    אני חושב שאין כל ברירה אחרת.
    הרי לא ניתן לכפות על כל השחיינים להשתמש באותו סוג של בגד ים ולו רק בגלל המידה.
    לכן תמיד ישתמשו בבגדי ים שונים.
    זה אומר שתמיד יוכל שחיין ספציפי (או מדינה ספציפית – חשוב על מזרח גרמניה) לערוך מחקר ופתוח סודי ולהצטייד בבגד ים הנראה כמו בגדי ים אחרים אבל מעניק לו יתרון.
    לא ניתן לעלות על זה ואפילו לא ניתן להגדיר חוקים שימנעו זאת.
    לכן עדיף שכל פיתוח יתפרסם וכל אחד יוכל להצטייד בכל חידוש טכנולוגי שלא נפסל ספציפית.
    אני מדבר על האופציה של פסילה ספציפית כי ניתן היה לפסול ספציפית בד מסוים ואז אפשר היה לבדוק זאת אבל הגדרת קריטריונים אחרים – כמו מקדם הגרר של הבד נראית לי בלתי הגיונית – ומה עם מקדם הגרר של העור של השחיין? אולי הוא משתמש בקרם מיוחד שמחליק אותו?
    אין מנוס, לדעתי מהגדרת מגבלות לגמרי ספציפיות שהרי גם הגבול בין מזון לבין סמים הוא מטושטש באופן עקרוני וניתן להבהירו רק אם מגדירים ספציפית איזה חומר הוא סם ואיזה חומר הוא מזון רגיל.
    באשר לעומק הבריכה – אפשר להגבילו אבל אם כולם שוחים באותה ברכה אין לכך חשיבות בתחרות עצמה וזה מעניין רק בהקשר של השוואה עם תחרויות אחרות.
    השוואה זו היא ממילא בעייתית בגלל הבדלים בכמות החמצן ובלחץ האוויר כפונקציה של גובה ובעצמת הרוח וכיוונה במועדים ובמקומות שונים.

  9. לנקודה,
    גם אצלי עלתה המחשבה בזאת,ברגע הראשון,אך נזכרתי,כי למשל אצל
    אצנים,משתמשים כבר שנים רבות,בסוגי נעלי ספורט המסייעים
    א.לזינוק התחלתי טוב יותר. וב.להסרת מערכת כובד מיותרת מהאצן.
    כלומר,הפיתוחים השונים יוצרים אמות מידה שונות מתחרות לתחרות,
    וכך בעצם יוצא,שהטכנולוגיה והמדעים הינם חלק מאותן תחרויות אולימפיות
    למיניהן.
    אחד מהטאבויים ,שאסור לעבור ,בכל סוגי התחרויות,כולל אצל החיות
    הוא השימוש בחומרים פנימיים,קריא,סמים ממריצים,המשעבדים את
    המתחרה,כלומר,מזיקים לטבעם.

    בכל-אופן,הפשטות של החוקר וילקסון בפיסיקה ,בסיסית,הווה אומר
    בדיקת פעולות הגומלין,שבין זרמי הרוחות ובין פני השטח, על מנת
    להפחית רמות חיכוך-קריא,רמות גרר נמוכות יותר,,מהווה פריצת דרך
    משמעותית לגבי התובנות שלנו, בהסתכלות על התניידות,תעופה
    וככל חלומותינו..הפרועים לכאורה בעניין.
    ההסטוריה כן תזכור אותו,דוקא בגלל פשטותו הגאונית..הנחוצה לנו.

    מפה,אני אמורה לעבור לנחיצות של הננו-חלקיקים,שהם חלק מהתהליך
    המתבקש…

  10. אבל זה לא החכמה של השחיין. לא הוא האלוף. זה לא כמו במקרהשזה היה תלוי רק בכושרו הגופני. זה כבר לא ספורט, ועדיף שיעשו תחרות בין פיתוחים מדעיים. זה יהיה הרבה יותר מעניין וגם יקראו לילד בשמו.

  11. לאדם,
    אני לא מומחה לאוירודינמיקה אבל זה לא טריוויאלי כמו שזה נשמע. גם למשטח חלק לחלוטין באופן אידיאלי, יהיה גרר. יכול להיות שסוג מסויים של חיספוס תקטין את הגרר הכללי למרות שתאורתית למשהו חלק יותר יהיה פחות גרר מקומי. בסופו של דבר מדובר במהירות מסויימת (ז"א הגרר שמחושב כאן למהירות שחיין אולימפי בתוך מים ולא, נניח גרר של סירת מרוץ שוודאי הדינמיקה שלו שונה) וכן צורה מסויימת שקשורה בצורתו של גוף האדם ואולי גם בסגנון השחיה. אין זה טריוויאלי להגיד – כמה שמשהו יותר חלק כך הגרר שלו יותר נמוך. זה יכול להתברר כלא נכון כשמדובר בגרר הכללי על השחיין.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  12. וילקינסון אומר:
    הניסויים הראו לנו כי ככל שהאריג חלק יותר כך הגרר נמוך יותר.
    30 שנה לקח לו להגיע לזה?

  13. נקודה:
    להיפך – זו דווקא חוכמה. פעם היה נחוץ רק כושר גופני כדי לשבור שיא עולם והיום משתמשים גם בחוכמה.
    אני יודע שהשתמשתי במילה "חוכמה" באופן שונה מזה שאליו התכוונת אבל נדמה לי שזה בכל זאת מאיר את הדברים באור יותר חיובי.
    אגב – איך אתה מתייחס לשיפור סיגנון באמצעים מדעיים או למהפכות של ממש כמו קפיצת פוסברי?

  14. בגד ים מיוחד, בריכה 3 מטר (במקום 2), כל מיני חומרים "מזינים", זה לא חוכמה לשבור שיא עולם ככה.

  15. לפי מה שאני יודע יש או שניהם או שתיהן, אין שתיהם, תקנו אותי אם אני טועה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.