סיקור מקיף

מדענים הצליחו לבצע סימולציה של מוח עכבר באמצעות מחשב על של יבמ

ואולם הסימולציה מראה עדיין רק את המאפיינים הטכניים של פעולת המוח, ולא ייצרה מחשבות * החוקרים סחטו עד תום את משאבי מחשב העל בלו-גי'ן L של יבמ כדי לייצר הדמיית פעולת חצי ממוח העכבר בשניה אחת

 חוקרים בארה”ב הצליחו לדמות מחצית ממוחו של עכבר וירטואלי על גבי מחשב על. המדענים הריצו על גבי מחשב בלו-גי'ן L של יבמ, סימולטור המדמה את קליפת המוח, שהצליח להיות בעל כושר עיבוד כה גדול ומורכב, כמו מחצית ממוחו של עכבר.

בסימולציות קטנות יותר, הצליחו החוקרים לראות מאפייני דפוסי מחשבה הדומים לאלו הנצפים במוחות של עכברים אמיתיים.

סימני חיים

רקמות המוח מייצגים בעיה ענקית למי שמנסה לדמות אותם בשל מורכבותם והמספר העצום של הקשרים הפוטנציאליים בין המרכיבים המעורבים. שלושה חוקרים – ג'ימס פריי (Frye), ראגאגופאל אנאנתאנאראיאנן (Ananthanarayanan), ודרמנדה מודה (Modha), פרסמו לאחרונה מחקר תחת הכותרת “לקראת סימולציה של קליפת המוח בקנה מידה של עכבר, בזמן אמת.””Towards Real-Time, Mouse-Scale Cortical Simulations”.

מחצית ממוחו של עכבר אמיתי מכילה שמונה מיליון נוירונים, ולכל אחד עד 8,000 סינפסות או קשרים, עם סיבי עצבים אחרים. כדי להקים מערכת כזו, כותבים השלושה, הם נאלצו לנצל עד תום את יכולת המיחשוב התקשורת והזכרון של כל מערכת מיחשוב”. הצוות, ממרכז המחקר אלמדן של יבמ ומאוניברסיטת נוואדה, הריצו את הסימולציה על גבי מחשב העל בלו-ג'ין L בעל 4,096 מעבדים, ולכל אחד 256 מגהביט זכרון.

באמצעות מחשב זה הצליחו החוקרים לחקות רק כמחצית ממוחו של העכבר כלומר 8,000 נוירונים שלכל אחד עד 6,300 סינפסות. המורכבות הצעומה של הסימולציה משמעותה שניתן להריץ את המערכת רק למשך עשר שניות במהירות איטית פי 10, כלומר למעשה לסמלץ שניה אחת מפעולת מוחו של עכבר.

בסימולציות קטנות יותר, הצליחו החוקרים לראות תכונות דינמיות ביולוגיות עקביות, המתרחשות כאשר פעימות עצביות זרמו לאורך קליפת המוח הוירטואלית. בניסויים אלה צפו החוקרים בקבוצות נוירונים שיצרו קבוצות באופן ספונטני. הם גם ראו עצבים בהצתת הסינפסות הוירטואלת במשהו שנראה דומה לתבניות התנודות המתואמות הנראות בטבע.

החוקרים אמרו כי למרות שהסימולציה חולקת אירועים דומים למבנה המנטאלי של העכבר במונחים של עצבים וקשרים, אין לה את המבנה שנראה במוחם של עכברים אמיתיים. אכיפת מבנים כאלה וחיוב הסימולציה לבצע עבודה שימושית עשויה להיות משימה הרבה יותר קשה מאשר רק להתקין את הצנרת (של העצבים).

בניסויים העתידיים מתכוון הצוות להאיץ את הסימולציה, להפכה ליותר נאמנה למציאות הנוירו-ביולוגית, להוסיף מבנים הנראיים במוחם של עכברים אמיתיים ולגרום לתגובות הנוירונים והסינפטות להיות מפורטות יותר.

 

3 תגובות

  1. לא הבנתי למה ביצוע הסימולציה הוגבל לעשר שניות בלבד?
    האם בגלל מחיר השימוש במחשב או מסיבה אחרת?

  2. כשבעתיד יסמלצו מוח של אדם, האם המחשב יהיה בעל תודעה, ומה אז נלמד על המשמעות של להיות בעל תודעה. שאלה מענינת.

  3. למה לקפוץ ישר למוח של עכבר? לא היה עדיף להכין קודם סימולציה של מוחו של זבוב הפירות לדוגמה? שזה לא פחות מעניין לדעתי, ואולי אז גם המוח כולו היה נכנס לסימולציה ולא רק חצי או רבע או שליש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.