יצורים קטנים, לחים, נפלו ממאדים

נקודות זערוריות של חיים, קטנות יותר מראשי סיכה, המשגשגות עמוק במעבה האדמה באזורים הלחים שמזג האוויר בהם מתון יותר מאשר באזורים אחרים במאדים

נקודות זערוריות של חיים, קטנות יותר מראשי סיכה, המשגשגות עמוק במעבה האדמה באזורים הלחים שמזג האוויר בהם מתון יותר מאשר באזורים אחרים במאדים עוד…

תצלום מוגדל מאוד של הנקודות החשודות שהתגלו בתוך הסלע ממאדים. מאוחר יותר טענו מדענים רבים כי לא בטוח שמדובר אכן בחיידקים

אין להם אנטנות, ראשים קטנים ומחודדים או קרני מוות מהסוג שה”ג' ולס תיאר ב”מלחמת העולמות” שלו. בכל זאת ייתכן בהחלט שהם קיימים וחיים בנוחות בחלקים מבודדים וסגורים של הכוכב האדום – הלוא הוא מאדים. כך, לפחות, מתחילים מדענים לחשוב.
התושבים הסמויים הללו של מאדים אינם, ככל הנראה, אורגניזמים גדולים ומורכבים, אלא נקודות זערוריות של חיים, קטנות יותר מראשי סיכה, המשגשגות עמוק במעבה האדמה באזורים הלחים שמזג האוויר בהם מתון יותר מאשר באזורים אחרים במאדים.
ממלכת חיידקים (מיקרובים) כזאת היתה מצליחה לחמוק מקליטתן של הגשושיות הרובוטיות שנחתו במאדים ב-,1976 ולא מצאו כל סימני חיים על המשטח היבש של הכוכב הלוהט. אם תושבי מעמקי מאדים אכן קיימים, יהיה קשה למצוא אותם; ואם ימצאו אותם, הם יאכזבו בוודאי חלק מהאנושות, משום שהם עשויים לדמות יותר לטחב וללכלוך שמסביב למקלחון מאשר ליצורים האקזוטיים המתוארים בספרי המדע הבדיוני.
אחד מתחומי העניין שבמציאת חיים על כוכב לכת אחר הוא האור שהוא עשוי לשפוך על השאלה איך התחילו החיים על כדור הארץ. בעיקר אם החיים על מאדים אכן החלו, כפי שמאמינים חלק מהמדענים, בשלב מוקדם יותר משלנו. תגלית על המאדים תסייע גם לחשב את סיכויי היווצרות חיים במקום אחר ביקום.
חידוש המצוד אחר חיים במאדים, בעיקר בצורת חיידקים, אמור להתחיל בהמשך השנה. הכוח המניע אותו מסתמך על ממצאים שהתגלו באחרונה – ולפיהם בתקופה מוקדמת היה הכוכב חם ולח יותר מכפי שסברו בעבר – ועל הידיעה שחיידקים משגשגים בסביבות כאלה.
מאז נחתו הגשושיות על מאדים, לפני 20 שנה, התברר שבכדור הארץ משגשגים החיידקים במקומות כמו הרי געש הנמצאים בקרקעית הים – אזורים חמים ביותר, אפלים, עמוקים וקטלניים לכל צורות החיים האחרות. יתר על כן, מחקרים גנטיים הראו שחיידקים החיים בסביבות קיצוניות כאלה קשורים בקשרים קרובים ביותר לצורות הראשונות של חיים על פני כדור הארץ, ומכאן עולה הסברה כי ייתכן שהאבולוציה החלה בתנאי חממה, שכמוהם שררו, אולי, במאדים לפני ארבעה מיליארד שנים.
“אנחנו חיים כיום בעולם שונה מזה שלפני 20 שנה”, מסביר מייקל קאר, מדען בצוות הגיאולוגי האמריקאי, שעמד בראש הצוותים שניתחו את ממצאי הגשושית במאדים ב- .'76″ההבנה שלנו בביולוגיה התקדמה כל כך ב-20 השנים האחרונות, שהסבירות שהחיים היו יכולים להתחיל על מאדים גדלה במידה ניכרת”.
דברים דומים משמיע ג'ק ד. פרמר, מומחה למאדים בסוכנות החלל האמריקאית, נאס”א. “אנחנו יודעים כיום שמים נוזליים היו במאדים בשפע בהתחלה, ואולי הם עדיין נמצאים מתחת לפני הקרקע”, הוא אומר. “לפיכך, צריך לשאול מדוע שלא יימצאו שם חיים. הסיכויים לכך, לדעתי, הם חמישים-חמישים”.
לקראת סוף השנה, כנראה בדצמבר, אמורות שתי רקטות שיישאו ציוד מחקר לצאת למאדים ולפתוח בכך סדרה של מחקרים בינלאומיים. בעשור הבא מקוות ארצות הברית, אירופה, רוסיה ויפאן לשגר עד 20 משימות למאדים. היעד העיקרי – מציאת מים וחיים.
אחת הגשושיות, Mars Pathfinder אמורה להגיע היישר למאדים ולנחות בעמק קדום שבו היה פעם שיטפון. היא אמורה לשגר צילומים מהשטח, לעקוב אחר מזג האוויר ולהפעיל כלי רכב קטן כדי לבדוק את האזור מסביב ולקחת דגמים של קרקע וסלעים. הגשושית השנייה, @ Mars Surveyor תיכנס למסלול סביב מאדים, ותבדוק את הקרקע במשך שנת מאדים שלמה במטרה למצוא סימנים למים. אבל בסופו של דבר, סבורים המדענים כי מציאת חיים בצורה של חיידקים על מאדים עשויה לחייב קידוח בקליפה – משימה קשה שלביצועה תידרש ככל הנראה נוכחות בני אדם. המדענים אומרים, כי אפילו גילוי של מאובני חיידקים, או מבשרים ביוכימיים של חיים, יהיה ממצא יוצא מגדר הרגיל. על פני כדור הארץ מחקו הרוח, הגשם, הסחופת ותהפוכות גיאולוגיות שהתחוללו במשך מיליארדי שנים את מרבית הרמזים והסימנים לצורות החיים הבראשיתיות.

לעומת זאת, במאדים “חלק גדול מהמשטח עתיק ועשוי להכיל עדויות על מה שקרה בהיסטוריה הקדומה ביותר שלו”, כפי שאומר מייקל מאייר, העומד בראש תוכנית של נאס”א למציאת חיים בכוכבים אחרים. “בדיקה וחיפוש עשויים לפתוח צוהר למיליארד השנים הראשונות של מערכת השמש שלנו ולמקור החיים על כדור הארץ, כמו גם על מאדים”.
ב-1976 צילמו שתי חלליות ויקינג את מאדים ונחתו עליו. הגם שהמצלמות שסבבו סביב הכוכב מצאו עדויות רבות לכך שבזמנו זרמו על שטח הכוכב מים – לא הראו המדגמים שנאספו מאדמת מאדים סימנים מובהקים לקיום חיים. אבל מאז החלה מהפיכה שקטה על פני כדור הארץ לזעזע את אושיות הביולוגיה, כשמדענים גילו חיידקים באזורים שהטמפרטורה בהם הגיעה עד 112 מעלות צלזיוס. הם התגלו במעיינות חמים, בפתחים וולקניים על קרקעית הים, במאגרי נפט חמים ועמוקים ובסלעים הנמצאים קילומטרים רבים מתחת לפני כדור הארץ.

בתמונה – המטאוריט ממאדים החשוד כנושא חיים

קארל ואזה מאוניברסיטת אילינוי הדהים את העולם המדעי כשהכריז, כי כמה מהחיידקים אוהבי החום מהווים משפחת-על שלישית של חיים, שונה מאלה של החיידקים, של הצמחים ושל בעלי חיים. הקבוצה השלישית המוכרת בשם Archaea שורה לצורות החיים המוקדמות ביותר המוכרות על כדור הארץ.
ב-1992 העלה תומאס גולד מאוניברסיטת קורנל את הסברה, כי ייתכן שחיידקים נפוצים בקילומטרים העליונים של קליפת כדור הארץ, שם הם מתגוררים בנקבוביות מלאות נוזלים, בסדקים ובנקבים של סלעים וניזונים מהחום הפנימי והכימיקלים של כדור הארץ. “ייתכן שחיים כאלה נפוצים מאוד ביקום”, כתב גולד, “שכן גופים דמויי כוכבי לכת, בעלי תנאים דומים מתחת לפני השטח, עשויים להיות נפוצים כאובייקטים בודדים בחלל או במערכות אחרות הדומות למערכת השמש”.
נורמן סליפ מאוניברסיטת סטנפורד העלה באחרונה את הסברה, כי במקורו היה מאדים נוח יותר לחיים מאשר כדור הארץ. כמה מדענים מעלים את ההשערה, כי התנגשות שאירעה לפני מיליארדי שנים בין מאדים לבין כוכב – תלשה מהכוכב כמה סלעים נושאי חיידקים, והם נפלו לכדור הארץ. הנפילה הזאת היתה עשויה לזרוע את זרעי החיים על כדור הארץ ולהפוך את האדם לצאצא של יצורים קדמונים ממאדים.