מפאת אורכו, יפורסם הפרק בחלקים. לפניכם החלק הראשון
ייחוד התחום הוא אפוא באי מוחשיותם של מרכיביו, אלמנט בעייתי מאוד, בעיקר בהוכחת הבעלות על הרכוש, עשיית עסקאות בו והיבטים נוספים. אולם המשותף בין הקניין הרוחני לדיני הקניין הכלליים הוא כי תוקף הזכויות המוענקות בו הינו כלפי כל העולם (‘כולי עלמא’), בניגוד לזכויות המוענקות מתוקף חוזה אשר כוחן יפה רק כלפי הצדדים לחוזה.
התחומים המסורתיים המוכרים במסגרת דיני הקניין הרוחני הן:
- זכות יוצרים;
- פטנט;
- סימן מסחרי;
- מדגם;
- סוד מסחרי;
מבין אלה התחומים הנוגעים ישירות לתוכנה הם זכויות היוצרים, הפטנט, והסימן מסחרי. בנוסף רלבנטי להגנה על תוכנה גם התחום המעין-קנייני של הסוד המסחרי, ותחום חוקי התחרות בלתי הוגנת, הזוכים להתפתחות גדולה במערב וגם בארז בתקופה האחרונה. תחומים אלו ידונו בפירוט להלן.
ניתן לקבל הגנה משפטית על תוכנה גם בדרך החוזית, שהיא הטובה ביותר להסדרת היחסים בין שני צדדים, אולם בניגוד לזכויות הקנייניות תוקף הזכויות החוזיות הינו כאמור רק כלפי הצדדים החתומים על החוזה ולא כלפי כולי עלמא.
החוזים המיוחדים הקשורים לתוכנה נדונים בהרחבה בשער הראשון לספר.
בנוסף להגנה המשפטית מפתחת תעשיית המחשבים והתכנה אמצעי הגנה טכנולוגיים המגנים על התוכנה מפני שימוש בלתי מורשה, אמצעים כגון הצפנה, שיבוש עצמי, נעילה ועוד. אלא שאמצעים אלו אינם מספיקים בדרך כלל למנוע את תופעת השימוש וההפצה הבלתי מורשה של תוכנה.
3.1 הגנת פטנט לעומת הגנת זכות היוצרים
כאמור בפרק השני לעיל, סוג הגנת הקניין הרוחני המקובל להגנה על תוכנות מחשב הינו הגנת זכויות היוצרים. הגנה זו נעשית בדרך כלל על ידי השוואת תוכנת המחשב, בין אם בחקיקה ספציפית בחוקי זכויות יוצרים ובין אם בפסיקה, ליצירה ספרותית המוגנת על ידי זכויות יוצרים.
אולם סוג הגנה על תוכנה כזה אינו היחיד האפשרי. כבר ב1981- קבע ביהמ”ש העליון של ארה”ב בפ”ד Diamond V. Diehrא1 כי ניתן לרשום פטנט על המצאות קשורות לתוכנה.
ישנם הבדלים ניכרים בין ההגנה שמעניק רישום פטנט לבין הגנת זכויות היוצרים, הנובעים מההבדלים במטרותיהן השונות של ההגנות. מטרת זכות היוצרים היא להגן על יצירה אינטלקטואלית של אדם ללא קשר הכרחי לערכה הכלכלי (ביסודה משמשת הגנה ליצירות אמנותיות): לעומתה הגנת הפטנט היא בעלת מטרה מסחרית כלכלית ומוענקת להמצאות בעלות אופי טכנולוגי מסחרי וערך כלכלי, המהוות חידוש המצאתי לעומת המצאות קודמות.
ההבדלים העיקריים בין הגנת זכות היוצרים להגנת הפטנט מפורטים להלן:
3.1.1 התנאים לקיום ההגנה
א. זכויות יוצרים
בדרך כלל הדרישה היחידה היא מקוריות היצירה, במובן היותה פרי המאמץ האינטלקטואלי של היוצר עצמו. לאחר חתימתה של ארה”ב על אמנת ברן ב1989-, גם בארה”ב לא נדרשת יותר הגשת בקשה לרישום היצירה לצורך קיום ההגנה (אם כי רישום כזה מעניק יתרונות ראייתיים).
ב. פטנט
רישום הפטנט ע”י רשם הפטנטים הינו הכרחי לקיום ההגנה והרישום ביומן הרשמי הוא המעניק את ההגנה (רישום קונסטיטוטיבי), כדי שהבקשה תהיה כשירה מבחינה מהותית לרישום נדרשת הוכחת תנאים רבים ולכן הכנת הבקשה הינה מסובכת והליך הרישום בדרך כלל ארוך. התנאים הנדרשים עפ”י חוק הפטנטים, תשכ”ז 19672– (דרישות דומות מופיעות בחוקי הפטנטים של מרבית מדינות העולם) לרישום פטנט הינם:
היות בקשת הרישום מפרטת3: 1) המצאה 2) המסתיימת במוצר או שהינה הדרך להגיע למוצר 3)חדשה בעולם (במובן של אי פרסום קודם) 4) מועילה כלכלית ו5-) והמהווה התקדמות המצאתית inventive step( i) – אינה נראית כ”מובנת מאליה” לאיש מקצוע4.
3.1.2 משך קיום ההגנה
א .זכויות יוצרים . בדרך כלל משך חיי המחבר + 70 שנה או 50 שנה.
ב. פטנט – 20 שנה ממועד הבקשה, ללא אפשרות חידוש.
3.1.3 פעולות מפירות והוכחתן
זכויות יוצרים – נדרשת הוכחת העתקה בפועל של חלק מהותי מהיצירה (בהיבט כמותי ו/או איכותי).
פטנט – כל מוצר זהה או דומה במידה מסוימת מפר את הפטנט אף אם פותח עצמאית.
טבלה השוואתית המדגימה בקצרה את ההבדלים בין שתי ההגנות:
| מאפיין | זכויות יוצרים | פטנט |
| תנאי קיום | מקוריות בלבד | רישום (לאחר קיום תנאים טכניים רבים) |
| משך ההגנה | חיי המחבר – 50 שנה או 70 שנה | 20 שנים |
| הפרה והוכחתה | מהותית – הוכחת
העתקה בפועל |
זהות או דמיון בלבד
מספיקים לקיום הפרה |
3.2 הגישה המסורתית לשלילת הגנת הפטנט על תוכנה
עקב דמיונה של תוכנת מחשב ותרשימי הזרימה שביסודה לתהליכים מחשבתיים של אדם, בניגוד לאופי הטכני-מכאני של תהליך מוגן פטנט, ואופייה התעשייתי כלכלי של הגנת הפטנט, מקובל בעולם כי תוכנות מחשב אינן כשירות לקבלת פטנט וכי ההגנה המתאימה ביותר עבורן במסגרות הקניין הרוחני הקיימות היא בתור ‘יצירה ספרותית’ במסגרת דיני זכויות היוצרים.
במדינות רבות בעולם, כולל ארה”ב, נחקקו במהלך שנות ה80- חוקים מיוחדים הקובעים זאת, חלקם מנסים להתמודד עם הבעיות המיוחדות שמעוררת הגנה כזו על תוכנות מחשב לעומת יצירה ספרותית רגילה (אופיין המסחרי כלכלי של התוכנות, קצב ההתפתחות המסחרר של תעשיית התוכנה, קלית ההעתקה, וכו’.
מגמה זו של הגנה על תוכנת מחשב באמצעות זכות יוצרים, תוך שלית הגנת הפטנט על תוכנה קיבלה ביטוי בפסיקה: בפס”ד משנת 1972 קבע ביהמ”ש העליון בארה”ב5 כי יש להתייחס לאלגוריתם או מסחה מטימטית כאל חוק טבע, מעפעדת טבעית, כצעדים מחשבתיים או מושגים אינטלקטואליים מופשטים אינם זכאים להגנת פטנט.
הערות
- (1981) U.S. 175, 101 S.C. 1048, 67 L.Ed 2d א 450
- ס”ח תשכ”ז, 201,148; ס”ח תש”ן 2.
- סעיפים 3 עד 6 לחוק.
- תנאים מספר 1, 3, 4 ו5- נדרשים גם בארה”ב. ראה .U.S 35 ,United States Patent Act.
- פס’ד (1972) 63 . USא409 Gottschalk v. Benson..
* נעמי עמי אסיא היא עו”ד, משרד נעמי אסיא ושות’ משרד עו”ד, עורכי פטנטים ונוטריון, משמש בין היתר כנציג ארגון ה-BSAׁ(ארגון חברות התוכנה המטפל בנושאי זכויות יוצרים של חברות התוכנה) בישראל.
35 תגובות
נתן:
כעיקרון מותר לו לקחת את המתמטיקה ולעשות בה שימוש שונה.
למשל – הפטנט שלי שהבאתי כדוגמה עוסק באופטימיזציה של גישה לבסיס נתונים.
אם מישהו ימצא דרך להשתמש במתמטיקה זו לצורך חלוקת עומסים בין מחשבים – זו תהיה המצאה בלתי תלויה והוא יקבל פטנט.
אם הוא ישתמש בה או בווריאציה קלה עליה לאופטימיזציה של גישה לבסיס נתונים הוא יהיה חשוף לתביעה.
האמת, שאני גם לא הצלחתי לזהות. אנסה לחפש בהזדמנות.
שחררתי את התגובה.
לעורך אבי בליזובסקי:
ניסיתי לשלוח 4 פעמים ולנחש על איזה מילה הפילטר של האתר דחה את התגובה ולא הצלחתי.
מה זה חידון?
בסין אגב עושים הנדסה לאחור של כל מיני רכבים מוצלחים ויוצרים רכב שמנצל את כל הטכנולוגיות השונות ברכב אחד. אבולוציה מעשה אדם.
אגב הייתה כתבה בעיתון על מפעלים סיניים לרכב שהעתיקו למשל את כל טכנולוגית הרכב של טויוטה.
ורצו לשפר את המערכת הממוחשבת השולטת בהזרקת הדלק. לקחו דגם חדש של מרצדס פירקו ועשו הנדסה לאחור של התוכנה. כך הם יוצרים מכוניות הברידיות אמיתיות בלי להשקיע במחקר ופיתוח.
ואחר כך ימכרו לך רכב סיני היברידי חשמל/בנזין. שהמכלולים שלו בנויים מהנדסה לאחור של רכבים מוצלחים שקיימים בשוק. זה ממש תהליך אבולוציוני של רכב.
מכאל:
תודה על התשובה ברוחב יד משרוול ארוך.
על פי דבריך אם מישהו הצליח בהנדסה לאחור לשלוף את הפיתרון המתמטי העומד ביסוד הפטנט.
מותר לו להלביש את הפיתרון הזה עם תוכנה או צורת ישום שתהיה שונה מהמקור עליו נרשם הפטנט ואז אין מקום לתביעות? הלא כן?
לדוגמא: נניח שהומצאה תרופה שפעילות החומר המרכיב אותה איננו מותנה במולקולה מסוג מסויים אלא באופן שבו אותה מולקולה מורכבת. מה שמאפשר ליצור אין סוף הרכבות ג’נריות בתנאי אחד שמישהו יודע את האלגוריתם ואו השיטה שגורמת לסדר הרכבה מסויים לפעול.
אז הפטנט במיקרה הזה הוא האלגוריתם. כיוון שלא ניתן לרשום פטנט על אין סוף הרכבות.
אז מי שיגלה כיצד עובדת השיטה יוכל לבנות אחד כזה עם מרכיבים שלא נרשמו.
האם זה נראה לך?
נתן:
הנדסה לאחו וחילוץ המתמטיקה לשמה אינה מועילה למי שעושה את זה.
בדרך כלל – אם הוא עושה זאת – זה כדי לפתח מוצר דומה – ואז הוא יעבור על הפטנט.
בכל מקרה – כפי שראית – מי שרוצה לעבור על הפטנט שהבאתי כדוגמה לא צריך לעשות הנדסה לאחור כי המתמטיקה רשומה בפטנט.
הפרה של פטנט מתמטי בתוכנה היא פעמים רבות קשה לגילוי כי אם מישהו עושה משהו קשה בדרך כלל לדעת כיצד הוא עושה זאת והאם הפטנט מופר.
כאשר יש חשד להפרה וכאשר למפר יש כיסים עמוקים, כדאי לנסות להוכיח את ההפרה.
אינני בטוח איך אפשר לעשות זאת כי מעולם לא התנסיתי בזה אבל יכול להיות שאפשר לבקש מבית משפט צו המחייב את החשוד כמפר לחשוף את התוכנה בפני בורר מקצועי בלתי תלוי כדי שהוא יקבע אם הייתה שם הפרה (בורר כזה נחוץ כי גם לחשוד כמפר עשויים להיות סודות מקצועיים שאינו רוצה לחשוף).
לפני שנים רבות, עוד בזמן שירותי הצבאי, שמשתי אני אישית כבורר בהליך דומה אבל שם היה מדובר בהפרת זכויות יוצרים ובקשו אותי לעבור על הקוד שנחשד כמועתק ולהשוות אותו למקור כדי לקבוע אם הייתה העתקה.
אני מוצא לנכון להבהיר דבר נוסף:
באחת התגובות כתבתי שהפטנט מכיל את החישובים המתמטיים אבל לא את הוכחותיהם מכיוון שרציתי להיות מסוגל לחשוף מפרים בבית המשפט.
צריך להבין שגם אם המפר היה עולה על הרעיונות בעצמו – הוא היה חשוף לתביעה. הפטנט מגן על מי שהמציא את ההמצאה ראשון מפני ממציאים בלתי תלויים שהמציאו אותה אחריו (ואפילו מפני כאלה שהמציאו אותה לפניו אבל לא רשמו זאת). היתרון שמקנה אי חשיפת ההוכחות היא היכולת להוכיח חשיפה של העתקה בזדון (דבר שעשוי להיות שווה Tripple damages )
לגבי התביעה של IBM נגד אמזון – לא נכנסתי לפרטים. אני מקווה שבית המשפט יעשה את מלאכתו נאמנה.
לגבי פטנטים על DNA – שמעתי על דברים כאלה אבל לא התעמקתי בהם ואינני יכול לשלוף תשובה מן השרוול (מה גם שהיום יש לי שרוול קצר). אני יכול לחפש אבל את זה כל אחד יכול לעשות.
ירון:
אולי יכולתי לדייק יותר – אבל זה הדבר שאליו התכוונתי:
http://www.patentim.com/forum_articles.asp?Article=154
זה אגב מזכיר לי שרושמים פטנטים על חלקים של ה-דנ”א האם זה עדיין קיים ותקף?!
מכאל:
אבל כאשר עושים הנדסה לאחור על פטנט רשום ושולפים מתוכו את השיטה המתמטית שמפעילה אותו.
אני מבין שאין מה לעשות נגד זה?!
אגב: קראתי את ראשי פרקים של התביעה של IBM נגד אמזון.
כמה דברים נראים לי מוזרים. האם זה הגיוני לתבוע כי מישהו משתמש בקטלוג לשם הזמנת מוצר?!
נשמע לי הזוי שניתן לרשום על רעיון מסוג זה פטנט. ומצד שני לא ניתן לרשום פטנט על אלגוריתם.
בעניין כוונת היישום – אני פשוט מצטט ליטיגייטור שפעם שוחחתי אתו על הנושא.
אינני מאמין שהוא לא ידע מה הוא מדבר אבל אנסה לברר שוב.
אגב, ירון:
הביטוי דצי-קושי אכן אהוב עלי ואני משתמש בו הרבה אבל מכיוון שאני רואה שהוא תופס אני חייב לציין שלא אני המצאתי אותו.
שמעתי אותו לראשונה מאדם בשם סיימון בן דוד ששירת אתי ביחידה. אדם ציורי ונחמד ואשף בישול שעקבותיו אבדו לי מאז שנסע לייעץ לצבא גואטמלה בנושא מחשוב (בערך לפני שלושים שנה).
נתן:
לדעתי אפשר להגן באופן זה או אחר על כל רעיון מתמטי כשהוא משולב ביישום כלשהו אבל אי אפשר להגן על מתמטיקה לשמה.
חלק מן הפטנטים שאני רשמתי מבוססים על הרבה מתמטיקה.
הנה אחד לדוגמה.
פרט מעניין בפטנט זה הוא שהצגתי את החישובים אבל לא את ההוכחות שלהם כי רציתי שאם מישהו ינסה לעקוף את הפטנט אוכל לחשוף את מעשיו בבית המשפט על ידי זה שאשאל אותו אם הוא יכול להוכיח שהחישובים נותנים את מה שצריך.
לעומת זאת – מתמטיקה לשמה (כמו למשל זו שהצגתי במאמרי “להיות מתמטיקאי“) אינה ניתנת להגנה (ולמעשה אין גם שום סיבה להגן עליה)
מיכאל,
הינך צודק לגבי ההפרה ביודעין שאכן קשורה ל-Tripple damages.
לגבי העדר כוונת יישום -אני חולק לחלוטין על ידיעתך בענין הזה.
יש לא מעט שהתעשרו בלעדיה על סמך פסיקות בארה”ב, מבלי כל כוונה לייצר או למכור המצאתם
בעצמם איי פעם.
נראה לך שלא ראוי לו לפרופסור סלע שהמציא את הקופקסון במכון וייצמן לקבל תמלוגי פטנט, רק בגלל
שלא התכוון או יכול היה ליצרו בעצמו? או אולי טבע פשוט יצאו פרייארים?
כל המהות של מערכת הפטנטים זה לעודד אנשים לגלות את ההמצאה, אפילו אם אין
להם רצון ו/או יכולת ליישמה בעצמם, וזאת לטובת הכלל שימצאו בתוכו מי שכן יישמו – תוך תשלום
תגמולים לבעלי הפטנט . האלטרנטיבה זה שאנשים ישמרו את הרעיון בראש.
בתי משפט בארה”ב פסקו ויפסקו לטובת בעלי פטנטים כאלה גם בעתיד.
כשאתה מקבל מעל 4500 פטנטים לשנה כמו IBM, סביר להניח שלא כולם יגיעו ליצור ע”י IBM
זה ממש לא אומר ש-IBM תמנע מגביית תמלוגים אם “עדיין” לא יצרה את המוצר בעצמה, ואין לא כל
תוכנית קונקרטית לעשות כן, “בינתיים”…..
מישהו יודע????
האם אין יוצאים מן הכלל,
וכל סוג של נוסחה מתמטית או משוואות מתמטיות שמתארות תהליכים או שיטה אינן ברות פטנט???
ירון:
הדוגמה שהבאת אינה ממחישה את טענתך.
ידוע לך שהם לא יישמו את הפטנט?
אמזון היא דוגמה לחברה גדולה ששווה לתבוע כשהיא גונבת ממך אבל אינני מאמין שהפטנט נרשם לצורך זה.
אגב, ידוע לי שבית המשפט בארה”ב מתנגד לרישום פטנטים שאין מאחריהם כוונת יישום ואינו פוסק לטובת תובעי הפרה שלא יישמו את הפטנט או הוכיחו כוונה ליישמו.
לעומת זאת, אם מוכחת כוונת יישום ואם מוכח – כפי שיב”מ טוענים – שההפרה הייתה ביודעין ובמתכוון – יפסוק לטובתם מה שנקרא Tripple damages
למכאל:
האם ידוע לך אם כל סוג של נוסחה מתמטית או משוואות מתמטיות שמתארות תהליכים או שיטה אינן ברות פטנט בכלל?
תביעה לתמלוגים: מדיניות של IBM
להלן דוגמית הכוללת גם הסבר למהלך ע”י מנהל ה-IP של IBM:
http://www-03.ibm.com/press/us/en/pressrelease/20481.wss
דוגמית לגבי IBM:
http://www-03.ibm.com/press/us/en/pressrelease/20481.wss
לירון,
זו כתבה ראשונה בסדרה והיא מבוא לסדרה כולה. בכתבות ההמשך יש עדכונים אפילו של השנה האחרונה. מסיבות של אורך החלטנו לפצל אותם, וההמשכים יתפרסמו בהפרש של מספר ימים זה מזה..
תשובה למיכאל רוטשילד – פשוט חובב דצי-קושיים בעצמי 😉 … בכל אופן, במישור האישי – אני מכיר אותך אבל ספק אם אתה מכיר אותי…
ירון:
אנחנו מכירים או שכתבתי כאן פעם את דרגתי (שכיום צריך להוסיף לה “בדימוס”, כלומר, אפילו לא “מיל”)?
לגבי הפטנטים של IBM – במסגרת פעילות המחקר שלה היא מוציאה פטנטים בהמון תחומים ובוודאי שהפטנטים שאינם שייכים למחשבים אינם נרשמים לצרכי התגוננות אבל אני מעריך (אין לי מידע מדויק) שהפטנטים בנושא תוכנה הם כן לצרכים אלה.
ידוע לך על פטנטים שIBM רשמה בתחום התוכנה כדי לגבות עליהם תמלוגים?
בעיני, הכתבה ממש עלבון לאינטליגנציה.
כל כך הרבה דברים השתנו ואין לדבר כל ביטוי בכתבה.
מחזק את דבריו של סא”ל מיכאל רוטשילד – הפטנט הוא דווקא הכח של החלש נגד החזקים.
רב התביעות הן כנגד ענקים כמו מיקרוסופט או IBM.
ןבכל זאת תיקון טעות, IBM דווקא מוציאה פטנטים בעיקר על דברים שאין לה כל כוונה ליצר בעצמה
אלה לגבות אליהן תמלוגים. (מעל 40000 עד כה).
פרוטון:
לא התעלמתי מדבריך.
בוא נתחיל בזה שאתה הוא זה שייחס ל Guysoft דברים שכלל לא אמר.
האם דבריך קשורים באיזה שהוא אופן לכך שדברים יכולים להיות מועתקים בכל רגע?
האם דבריך מתייחסים באיזה שהוא אופן לבלבול בין מדע וטכנולוגיה?
לא ולא!
דבריך מייצגים עמדות שלך וסתם הצטרפת ל Guysoft כי חשבת שכדאי לך לבוא עם שותפים ולא תצטרך להתמודד מולי לבדך.
אבל אני הגבתי למה שכתבת בדיוק.
אתה כתבת שעיקר השימוש בפטנטים הוא abuse וגם תיארת abuse עיקרי שבו מתכנתים רבים נגררים לבתי משפט.
אלו טענות בלתי נכונות בעליל.
טענתי שזה לא נכון. הסברתי מה השימוש העיקרי בפטנטים והצבעתי על העובדה שמתכנתים לא נגררים לבתי משפט כדי להוכיח שלא עברו על פטנט.
אם מישהו נגרר לבית משפט אלו חברות גדולות שאפשר להוציא מהן פיצויים או שהיקף פעולתן גורם לבעל הפטנט נזק מספיק רציני כדי שהוא יטרח בעניין.
זה בפירוש מתייחס למה שאמרת וגם סותר את דבריך.
הסברתי שמרבית הפטנטים אינם נכתבים לצורך abuse או benefit במובן המקובל של המילה אלא לצורך התגוננות מתביעות.
חברת IBM רושמת פטנטים לצרכי התגוננות בעיקר.
אני – כפרט – רושם פטנטים לצרכי benefit
יש אמנם מה שנקרא patent trolls אבל היקף פעילותם אינו מתקרב להיקף רישום הפטנטים והם עוסקים בכל סוגי הפטנטים ולא רק בתוכנה (מעבר לכך שהם כמעט שאינם רושמים פטנטים אלא בעיקר רוכשים אותם ומעבר לכך שהחוקים שמגבילים את פעילותם הודקו מאד בשנים האחרונות).
בכל מקרה – מה שמתבזבז בתביעות פטנטים ובהתגוננות מפניהן אינו זמנם של תכניתנים אלא זמנם של עורכי דין. תוכניתנים מובאים מדי פעם כעדים אבל זה כמעט הכל.
עכשיו לתגובתך הבאה:
1. רישום פטנטים לצורך התגוננות מתביעה עתידית משרת את מטרת הפטנט כיוון שעצם רישום הפטנט מציג את הרעיון והטכנולוגיה שבו לכל העולם – כלומר – מקדם את הטכנולוגיה. הטכנולוגיה המוצגת תהפוך זמינה לכולם בתום תקופת ההגנה ולמעשה – מי שרוצה להשתמש בה קודם יכול בדרך כלל לקבל רישיון מבעלי הפטנט מתי שרק יחפוץ בכך.
2. עובדתית טענה 2 שלך אינה נכונה ורק חברות גדולות באמת טורחות בנושא. בכל מקום שבו עבדתי הייתי פחות או יותר היחיד שידע משהו על פטנטים ועיקר עיסוקי היה המצאתם ורישומם.
3. סעיף זה אינו יכול להתרחק מן המציאות יותר משהוא כבר רחוק ממנה. כמעט שום חברה גדולה אינה מוכנה לחתום על NDA ואני אומר זאת מניסיון רב שנים. הסירוב לחתום על NDA נובע בדיוק מאותו פחד מתביעות. חברה גדולה עוסקת בהרבה תחומים ובדרך כלל אינה מוכנה להתחייב על כך שאיש מאנשיה לא חשב כבר על הרעיון שעומד להיות מוצג בפניה כיוון שאין לה כל דרך לדעת את כל הרעיונות שמסתובבים כרגע בראשי עובדיה. זכור שהמשפט האחרון הוא ניסיון להסביר את המוטיבציה של החברה אבל גם אם תכפור במוטיבציה הזאת העובדה (שנבחנה בניסויים רבים שעשיתי) היא שחברות גדולות אינן חותמות על NDA. נקודה.
4. אני באמת אינני מכיר את Guysoft אבל לקרוא אני יודע. אולי יש לו גם מחשבות מעבר לאלו שכתב אבל אני עניתי על מה שכתב. זו לא דמגוגיה. דמגוגיה זה להשתמש בטיעון שבמקום אחר ובהזדמנות אחרת הוא כתב משהו אחר ולהאשים אותי בכך שבתגובתי לדבריו כאן ועכשיו לא התייחסתי למה שכתב שם ואז.
הבדלתי בין טכנולוגיה למדע כיוון שהחוק מבדיל ביניהם.
התעללות בחוק בדרך כלל נדחית ומי שמנסה לנקוט בה מבזבז את זמנו ואת כספו.
לדעתי התובע לא היה תובע אם לא היה מתרשם שהנתבע מרוויח מעבודה שהוא עשה.
לדעתי דווקא יש בחוק פגם בהקשר זה ובהחלט ייתכן שהתביעה תידחה בגלל החוק ולא בגלל הצדק.
@מיכאל רוטשילד
בחרת להתעלם לחלוטין מהתגובה שלי ולטעון בשמי טענות שלא היו שם מלכתחילה. בוא נבודד את הדברים בכדי להקל עלייך:
1. חברות תוכנה גדולות אוספות פטנטים בכדי להגן על עצמן במקרה של תביעה עתידית אפשרית — לא עונה למטרות החוק (קידום האנושות/המדע/האומנות ושאר דברים).
2. מתכנתים (חברות במקרה שתרצה להעמיד אותי על “טעותי”) צריכים ללמוד הרבה על החוק בשביל לשחרר פיסת קוד ולבדוק בשבע עיניים רישיון של כל ספרית צד ג’ שבה הם משתמשים, שמא יאלצו להחליפה בשלב קריטי בגלל תביעה כזו או אחרת — שוב לא עונה למטרות החוק.
3. אנשים “קטנים” אינם צריכים לפחד שיגנבו להם את הרעיון לזה קיימים חוזים והסכמי חשאיות מסודרים שיצירתם קרוב לוודאי תהיה הרבה פחות יקרה וקצרה מרישום פטנט.
4. אם אתה מתכוון להשתמש בדמוגגיה זולה בכדי לשכנע אנשים שאין מאחורי הטענות שלי (הערת האגב שלך) זה יעזור אם לפחות יהיו דברים בגו. האינטרפרטציה שלי לדבריו מבוססת על היכרות שלי עם דעותיו של guysoft מפורומי תוכנה שונים. הוא מדבר על מהות – קריא מטרות החוק והאם באמת הוא נחוץ. הוא הביא דוגמאות וסימוכין שלפי דעתו מבססים את טענתו ואני הסכמתי. אתה בחרת להגיב על הצד הפרקטי של הדברים, כסף ואיך תביעות פטנטים עוזרות לאנשים להרוויח סכומי עתק.
PS.
עשית הבחנה בין מדע לבין טכנולוגיה בתגובתך הראשונה, אם היית טורח לראות את הסרט הקצר היית רואה שהדיון בעקבותו יצא הסרט הוא ניסיון לתביעת פטנט על רעיון מתמטי (לא מסובך דרך אגב). וגם אם התביעה תדחה (מה שקרוב לוודאי יקרה) זהו ניצן ראשון לקראת התעללות נוראית בחוק.
ואגב, פרוטון:
הבנתי את כוונתו של guysoft.
זה לגמרי לגיטימי שגם לך יהיה משהו לומר בעניין הפטנטים ואין כל צורך לגייס לשם כך מישהו שאמר דברים אחרים לחלוטין.
פרוטון:
כשרוצים להוכיח משהו – אם בוחרים שלא להתבסס על העובדות – תמיד אפשר לעשות זאת.
האם שמעת אי פעם על “איש תוכנה קטן ומסכן” שאיזו חברת ענק תבעה אותו בגין הפרת פטנט?
זה קישקוש אבסורדי שלא היה כדוגמתו.
היחידים שנתבעים על הפרת פטנטים הם ענקי התוכנה כיוון שרק תביעה שלהם יכולה להניב רווח כספי לתובע.
פטנטים נרשמים על ידי חברות התוכנה הגדולות – בעיקר כדי להתגונן מפני תביעות עתידיות של אנשים קטנים.
אנשים קטנים רושמים פטנטים כדי שיוכלו ללכת בביטחון לחברת תוכנה גדולה ולהציע לה את רעיונותיהם מבלי לחשוש שהרעיון ייגנב ללא תמורה.
רצוי שתדע שאינני מדבר סתם באוויר – אני אישית עשיתי כך את רוב הוני.
ושכחתי להוסיף: http://patentabsurdity.com/
סרט קצר של כשלושים דקות שמספר על ההיסטוריה של זכויות יוצרים/פטנטים בתחום התוכנה.
@מיכאל רוטשליד
אני לא חושב שנפלת לסוף דעו של guysoft. מדובר פה בדיון מהותי על מקומם של פטנטים/זכויות יוצרים ועל החשיבות שלהם אם בכלל בעולם התוכנה. אנשים כן עושים כסף מפטנטים בעולם התוכנה, אבל המציאות מוכיחה שוב ושוב שחוץ מציבור צר מאוד של אנשים שמתעללים (abuse) בחוק מעט מאוד אנשים מרוויחים (benefit) מכך. חוקי הפטנטים/זכויות יוצרים נועדו לתת מוטיבציה כלכלית לאנשים לפתח ולקדם את המין האנושי ככלל, אך בתחום התוכנה הדבר גורם אך ורק לעצירה כאשר מתכנתים רבים מוצאים עצמם נדרשים להוכיח בבית המשפט שחתיכת קוד מסויימת שהם כתבו במוצר שלהם לא עובר על זכויות היוצרים של X. איך אפשר לפתח ככה מוצרים? תחום התוכנה כבר מזמן לא קשור רק בטכנולוגיה והרבה מזמנן של אותן חברות מתבזבז בשכירת צוותים חוקיים, ווידוי ששום חתיכת קוד לא עוברת על איזה שהוא פטנט רשום (דבר שהוא בלתי אפשרי בגלל כמות המידע העצומה שנוצרת כל הזמן).
מיכאל, בעידן המדיה הדיגיטלית, כל שימוש הוא העתקה, ולכן חוקי זכויות היוצרים יכולים להוות בעיה. הם הומצאו כאשר דובר על העתקה של ספרים במכונות דפוס, אך בעידן המחשב הדברים עובדים אחרת.
לגבי פטנטים – זהו מנגנון חשוב, אך הרחבתו לעולם התוכנה יוצרת בעיות רבות, החל ממתן פטנטים עבור דברים שאינם מהווים המצאות או מראים התקדמות כלשהי ועד מצב בו פטנטים משתקים את עסקי פיתוח התוכנה. כיום אחד הסיכונים הגדולים בפיתוח תוכנה הוא הפרת פטנט, גם כאשר כל הקוד נכתב באופן עצמאי. ראה חברות “אחזקות” שנהפכות לטרול פטנטים.
ראה את עמדת עמותת המקור בנושא פטנטים בתוכנה: http://wiki.hamakor.org.il/index.php/מדיניות_פטנטים_בתוכנה
Guysoft:
לדעתך אין אחיזה במציאות והקניין הרוחני עובד גם עובד.
יותר מכך – כל נושא הקניין הרוחני הומצא רק בגלל יכולתם של אנשים להעתיק מוצרים ורעיונות.
העובדה שהאוניברסיטאות משחררות מידע היא תוצאה של מספר עובדות שאף אחת מהן אינה מתקיימת בתעשייה: המימון לפיתוח ההמצאה הוא במידה רבה ציבורי ולכן ההמצאה – לפחות בכל הכרוך במימונה – אינה שייכת לאדם פרטי; הפיתוח מתבסס על פיתוחים קודמים שגם הם אינם מוגנים; אנשים רבים לוקחים חלק בהמצאה ובפיתוח.
ולמרות כל זה – דווקא נושא רישום הפטנטים בידי האוניברסיטאות דווקא מתרחב עם השנים!
צריך גם להבחין בין מדע לבין טכנולוגיה:
פטנט אינו יכול להגן על תגלית מדעית – הוא יכול להגן רק על טכנולוגיה. רבים מפרסומי האוניברסיטאות אינם עוסקים בטכנולוגיה.
ולסיום – שאלה:
האם אתה חושב שכל החברות והאנשים שרושמים פטנטים במיטב כספם מבזבזים את זמנם ואת כספם?
האם התביעות המוצלחות על הפרת פטנטים – תביעות שלא פעם זיכו את התובעים במיליוני, עשרות מיליוני ואף מאות מיליוני דולרים – עולות בקנה אחד עם טענתך?
לדעתי מאז המהפכה הדיגיטלית המודל המשפטי של קניין רוחני פשוט לא עובד יותר, לפחות בכל דבר שיכול להיות מועתק ברגע.
האקדמיה מושפעת לא פחות מכך. דוגמה טובה לכך היא מה ש-MIT עושים.
הם משחררים את המאמרים שיוצאים משם תחת רשיון חופשי
ובנוסף אני מניח שרובכם מכירים את OCW שפותח קורסים שלמים והרצאות לקהל הרחב.
כמובן ש-MIT לא היחידים, ישנם לא מעט אוניברסיטאות שהולכות בכיוון הזה. אני אישית בעד שיהיה לכל אחד מאיתנו גישה לכלל הידע האנושי בכל רגע נתון.
רציתי להגיב כשראיתי שלא ענו עדיין. כל הכבוד על המאמר. חלק מהאנשים – דווקא לא אני, מבצעים מיזמים בבית, תהליך שלוקח שנים ולכן לא ניתן להתפטר מהעבודה. החומר שמוצג פה רלוונטי ביותר .
לא חייב להיות מדעי כדי להיות רלוונטי למדע.
מדע נתפס ברוחנו כמתנהל באקדמיה לפי דפוסים סדירים. זה נכון – אבל מה עם כל מי שרוצה לעסוק במדע ולא יכול כי לא התקבל לסגל. עצמאות כלכלית יכולה לאפשר לו עיסוק במחקר – גם תיאורטי.