חדשנות ב-lowtech יכולה לתרום למשק לא פחות מההייטק

אומר יוסף שניידר, מייסד המרכז הישראלי לממציאים, הקובל על כך שמצד אחד הממשלה מקימה ועדות במקום לתת כספים למו”פ לתעשיה המסורתית ומצד שני, כשהיא נותנת, היישום נעשה בצורה לא יעילה * בפתח תערוכת ההמצאות הגדולה בעולם

אבי בליזובסקי *

יוסף שניידר בכנס הממציאים, אוקטובר 2007

“אנחנו עושים את מה שהממשלה היתה צריכה לעשות, וביתר יעילות” אומר בראיון ל”תעשיות” יוסף שניידר, מייסד המרכז הישראלי לממציאים, המסייע לממציאים בהבאת המצאותיהם לשוק ומפעילת בית הספר לממציאים בשיתוף המרכז הרב תחומי לספורט באוניברסיטת תל אביב. לפני כשנה נכנס למיזם איש ההייטק אביב צידון, דבר שהביא לשידרוג המרכז ולהרחבת פעילותו. שניידר אומר כי בישראל יש עוצמה אינטלקטואלית גבוהה, אך עד כה מוצה רק החלק ההייטקי בתוכה, ונזנחו (למעט מקרים בודדים שזכו להצלחות בינלאומיות כגון רב בריח, כתר פלסטיק וצאג) הפיתוחים בתעשיה המסורתית או כפי שהיא מכונה גם הלואוטק.
“הצלחנו להכניס את ההייטק ללואוטק. אנו מבקשים להרים את רמת ההתייחסות להנדסה ולייצור, לרמה המאפיינת את תעשיית ההייטק.” אומר שניידר המספר כי בשנה האחרונה פיתח המרכז 400 המצאות והביא אותם למצב של חברות הזנק או של מוצר קמעונאי המוכן לשיווק.”
לדבריו, הממשלה רק מדברת ולא עושה. מי ששמע בחודשים האחרונים את שר התמ”ת אלי ישי ואת המדען הראשי ד”ר אלי אופר, שם לב כי הם מעלים על נס את הצורך בהשקעה במו”פ ובחדשנות בתעשייה המסורתית ואפילו הקצו לכך כספים בתקציב 2008. אבל בינתיים מדובר על עקרון ולא על מעשה משום שתכנון היישום הוטל על ועדה. “כבר לפני שנתיים הופעתי לפני ועדה דומה. הסברתי להם שאפשר לחזק מאוד את התעשייה המסורתית בישראל, על ידי זה שיתחברו אליה המצאות ישראליות, ורשתות שיווק ישראליות שיסכימו לשווק בארץ ובעולם את המוצרים שייוצרו בישראל. לצערי הרבה, לא נעשה שום דבר אמיתי בשטח חוץ מזה שקמו שתי ועדות ודנים דיונים. אני לא אומר שצריך לוותר על ההייטק אבל בחשיבה במאקרו, חשיבה גדולה, רחבה צריך להסתכל על כל הפירמידה והדבר החשוב ביותר בפירמידה זה הבסיס החזק.”
“היתרון של ממציאים הוא שלא צריך ללמד אותם איך להמציא, צריך ללמד אותם מה לעשות עם ההמצאות הללו. הקושי הכי גדול של תעשיה מסורתית הוא לרכוש חדשנות ומה לעשות שבעולם המסחר הקמעונאי, מוצר טוב יכול לשבת על המדף מקסימום שנה-שנה וחצי. אם מפעל להזרקת פלסטיק מוכר שנים רבות את אותן 20 תבניות, אם הוא לא ייצר עוד תבניות ויוסיף חדשנות המפעל הזה יגווע למוות.”
“סטטיסטית, ביחס לאוכלוסיה אנחנו בין חמש המדינות המובילות ביכולת ההמצאה של תושביהם. בכל כלכלה בריאה, התעשייה המסורתית היא התחתית של הפירמידה שעליה מתבסס ההייטק אבל בגלל שהמשאבים מופנים רק להייטק הם מצמצמים את הבסיס של הפירמידה והיצרניות המסורתיות פשוט נעלמות מהשוק.”

נוכל אפילו להתחרות בסינים
לדברי שניידר, בעזרת מיכון קווי הייצור, ניתן להתחרות במערכת הייצור העצומה שהקימו הסינית, אך המתבססת בעיקר על כוח עבודה זול. חומר הגלם של הפלסטיק הוא מוצר בורסאי – כמו מתכות ונפט, כלומר שהישראלי והסיני רוכשים את חומרי הגלם באותו המחיר. גם החשמל עולה אותו דבר בסין ובישראל בגלל שהוא נשען על הדלק, שמחיריו אחידים. מכיוון שמוצר לואוטק מורכב מיחידה, שתיים, מקסימום שלוש של פלסטיק. ניתן באמצעות אוטומציה לנצח את הסינים בקלות בשווקים בינלאומיים. אחד האנשים שהוכיח את הדברים הללו בגדול הוא צביקה ימיני מצאג, וגם כתר פלסטיק הוכיחו שישראל יכולה להיות יצואנית ענקית של לואוטק והם מתחרים יפה מאוד בסינים. ”
“אני עובד המון שנים בסין והמבנה החזק של הכלכלה הסינית נובע מכך שהם מספקים המון עבודה להמון אנשים ולכן הכלכלה שם חזקה ויציבה, כי הרבה מאוד אנשים עובדים וצורכים, לאו דווקא הייטק.”

לדברי שניידר, אי אפשר לדרוש מכל האוכלוסייה להיות מהנדסי תוכנה. זה פשוט לא מתאים לכל אחד וכך מגדילים את הפערים בחברה במקום לצמצם אותם. ואז מתחיל כדור שלג שגורם לסגירת התעשייה המסורתית. גם אם נסתכל על זה מנקודת המבט השימושית, אנחנו אמנם משתמשים במוצרי הייטק כגון מחשב, טלוויזיות פלסמה, טלפונים סלולרים ועוד, אך כולנו זקוקים לאינסוף מוצרי לואוטק – מכנסים, נעלים, כסא, עט, דף וכו'. ההוצאות בארץ על מוצרים כאלה גדולה פי כמה על ההוצאות על מוצרי ההייטק ומדובר בהפרש של מיליארדים רבים לטובת התעשיה המסורתית. יש גם הרבה יותר חברות לואוטק מאשר הייטק, אמנם חברות הייטק מעטות זוכות לשוויי שוק של מאות מיליוני דולרים, לכן מבחינת ערך שוק הפרופורציה שונה. אם מקצצים את בסיס הפירמידה לא יהיה לחברות הללו על מה להישען. בפינלנד למשל, רוב הכלכלה של חברת נוקיה מבוססת על הייצור ההמוני של המוצר ולא על הטכנולוגיה של המפתחים והמתכנתים. הם מספקים עבודה של לואוטק ביחס של מאה לאחד לעומת ההייטק, כי אחרי שתכננת את הטלפון הכי משוכלל בעולם אתה רוצה לייצר 20 מיליון יחידות ולמכור אותם. לשם כך צריך להזריק, להרכיב, להלחים, לצבוע. אם בפינלנד היו מתנהגים כמו בישראל ולא מבינים שעיקר התעשיה מבוססת על לאוטק, הם היו מקימים חברות שמפתחות טלפונים סלולריים ומורכים טכנולוגיות לכל העולם אבל אז לא היתה להם כלכלה בכלל.”

“אם היינו מחברים את הממציא לתעשיין ואת המוצר של התעשיין למשק הישראלי או הבינלאומי, היינו ללא ספק אחת המדינות החזקות ביותר בעולם בנושא של חדשנות של לואוטק. אצלנו במרכז, לדוגמא המציאו את המזגן לעגלת תינוקות, מוצר שהולך להיות משווק בקיץ הזה בכל העולם – מוצר איכותי עובד. שתי מורות ישראליות הן אלו שהמציאו את השטיח עם הפעלולן, הן נהיו מיליונריות. מוכרים את המוצר שלהם בכל העולם בגלל שמישהו נתן להם את ההזדמנות (דומני זו היתה חברת שילב שסיפקה להם אינקובציה לרעיון). ממציא ישראלי שחי בארה”ב הגיע לתפקיד סגן נשיא חברת קולגייט האמריקנית האחראי על החלק של מברשות השיניים. יש המון דוגמאות כאלה.”

ולא תמיד הבעיה היא בחוסר הכסף, לדבריו, גם לעודף כסף יש השלכות לא טובות. “נפגשתי כמה פעמים עם בכירי התמ”ת, פגשתי אפילו באחת הפגישות את סגן המדען הראשי והוכחתי לו שבגלל ההתנהלות הבזבזנות, שהם משקיעים מאות אלפי דולרים במוצרי לואוטק הם לא מצליחים להגיע לתוצאות. נתתי כדוגמה מוצר שהם השקיעו בפיתוחו 360 אלף דולר, רולרבול – כלי עזר לעגלות נכים שהמציא אדם בשם משה שליו, והוא נכשל. אני השקעתי עשרת אלפים דולר והצלחתי ויש מוצר על המדף. יש לנו מאות דוגמאות כאלה שמראות כי ניתן בעלויות נכונות להגיע למוצר מכיר.”

כמה להשקיע בהנדסה“אחת הבעיות הגדולות ביותר שנתקלנו בהם בישראל זו בעיית ההנדסה והפיתוח של מוצרי לואוטק, שם החשיבה ההנדסית במקום מסחרית היא הנדסית בלבד ואז כדי לתכנן מוצר אחד אתה יכול לשלם 150 אלף דולר על מוצר שנמכר ב-5 שקלים לצרכן, וכשאתה מעמיס את עלות ההנדסה למוצר אתה לא מצליח למכור אותו, בגלל שהוא יקר יותר מהמתחרים. כדי לתת מענה לבעיה הזו הקים המרכז הישראלי למשקיעים בשיתוף חברת זיו-אב הנדסה חברה חדשה בשם SIE שתעסוק בהנדסה מסחרית. החברה מתמחה בתכנון מוצרים כאשר החשיבה של המהנדסים היא חשיבה מסחרית. הם יודעים להגיד לך מה תהיה עלות המוצר, כמה הנדסה צריך להשקיע כדי להגיע למוצר וכך אתה מגיע למצב שעלות הפיתוח של המוצר אינה מעכבת מסחרית או כלכלית את ייצורו.
יש לי דוגמה מאוד חזקה. הגיעה אלינו לייעוץ חברת פיתוח בישראל של מוצר, שהושקעו בפיתוחו 300 אלף דולר, שבסוף הוא צריך לעלות 19 דולר לצרכן (כלומה ההכנסה ליצרן הרבה יותר קטנה) ולא הגיעו לתוצאה. מהנדסי SIE הצליחו לפתור את כל הבעיות המכאניות ב-5,000 דולר. כשאני מסתכל על פרויקט אני שואל איפה מוכרים אותו, מה קהל היעד ומה המחיר לצרכן ואז אני עושה הנדסה ולא נותן פתרונות של הנדסת מטוסי סילון במוצר שצריך להמכר ב-19 דולר.”
“אנחנו לא מגייסים הון סיכון, רק הון חוזר.” אומר שניידר ומספק דוגמאות לכך: “במוצר אחר השקענו 70 אלף דולר כולל פיתוח עד שהגענו למוצר הסופי למכירה ולא מזמן נכנס לשם שותף לפי שווי של מיליון דולר וקנה 5%. הקפיצה משווי של 70 אלף דולר למיליון דולר אכה כשנתיים. אני לא מכיר הרבה תעשיות שיודעות לייצר כאלה פערי רווח ומה שהכי חשוב זה שלפחות המדיניות שלנו של המרכז הישראלי לממציאים היא שלא מגייסים כספים אלא אם יש מוצר למכירה. ”
“בימים אלה אני מגייס 350 אלף דולר לחברת נטרון שפיתחה כסא מיוחד למחשב המתכוונן ואף מעסה את היושב עליו שעות ארוכות לפי שווי של 3.5 מיליון דולר. אני מעריך שבשנת 2008 נמכור כאלף כסאות כאלה במחזור של יותר ממיליון דולר, ומה שיפה פה, זה שמהיום הראשון אנחנו יכולים כבר להתחיל למכור מוצר אמיתי. יש לי כאלה דוגמאות למכביר. וכשעושים את הבדיקה הכלכלית גרידא כמה תשואה אדם מקבל מכספו כשהוא משקיע בכל תעשיה אחרת, מגלים כי תעשיית הלואוטק מגובת ההמצאות היא אחת התעשיות המניבות ביותר, בתנאי שהכסף של המשקיעים משמש לא לפיתוח ותכנון אלא לשיווק ומכירה. בתחום זה יכולות לעמוד לרשותנו חברות הסחר הבינלאומי הפועלות בישראל ואשר יודעות למכור לרשתות השיווק בעולם כגון וולמארט, אופיס דיפו העולמית ועוד. דוגמה לכך היא קבוצת צאג של צביקה ימיני, שבראש פעילות השיווק הבינלאומי שלה נמצאת אורלי זילברמן שהצליחה לשווק מוצרים של ממציאים ישראליים. וישנה חברת ציפה כרמון אקספורט, שהבעלים שלה, ציפה כרמון החלה את פעילותה בשנת 1992 כנציגת HOME DEPOT בארץ. וכיום החברה העוסקת בייצוא ושיווק מוצרים רבים ומשמשת כיום כנציגה הבלעדית בארץ של רשת HOME DEPOT מארה''ב, הרשת הגדולה בעולם בתחום ''עשה זאת בעצמך'', ורשתות שיווק גדולות אחרות באירופה.

שידוך בין ממציאים לתעשיינים, גם ברמה המקומית“במסגרת הפעילויות שלי הכוללות גם מסע הרצאות בכל רחבי הארץ פגשתי הכי הרבה ממצאים בישראל, מדובר בכמה אלפים. גיליתי שהם לא נמצאים רק במרכז. אנו מבקשים להעצים את האנשים הללו. “ניתן להם במה ונגרום לכך שתעשייה המסורתית באיזור מגוריהם תסכים להיות היצרנית של ההמצאות בתמורה לתמלוגים בלבד, ורשתות השיווק הגדולות יסכימו לשים את המוצר על המדף למכירה. אני מתחיל במסע של הופעות בכל הארץ דווקא באזורי פיתוח שיותר קשה שם ומנסה לחבר ממציאים לתעשיינים מקומיים ועל ידי כך אני מאמין שנחזק בחזרה את בסיס הפירמידה ואת כל נושא התעשייה המסורתית ובעיקר נרומם את קרנם של אותם ממציאים שאם הם ירגישו שהם יכולים להביע את עצמם, התועלת למדינת ישראל תהיה עצומה.”

“אני פותח במיזם שבשנת 2008 לא יוכלו להתעלם ממנו – “INVENTED IN ISRAEL”. המהלך יסייע להגביר את הכרת ממציאים בארץ, ולהרים את קרנם של אותם אנשים שלצערי הרב עד לפני שנה קראו להם הזויים, משוגעים וכו' והיום התקשורת וגם האנשים מתייחסים אליהם בכבוד רב. גם הממציאים בעצמם – יש לנו את בית הספר הישראלי לממציאים ויזמים באוניברסיטת תל אביב . שם הצלחנו ללמד ממציאים להיות מקצוענים. לימדנו אותם את השיטה שפיתחתי – שיטת שניידר, איך במינימום כסף להגיע למקסימום בשלות המוצר והצלחנו לגייס קרן הון סיכון שנקראת MG EQUITY שמלמדת את היזמים כיצד לגייס כסף מבעלי הון למוצרי לואוטק. זו בשורה שהרבה שנים לא היתה בארץ כי גם קרנות הון סיכון וגם אנג'לים התרחקו מהלואוטק ואני מקווה מאוד שבקרוב גם בנקים יבינו שאפשר בהשקעות בהמצאות להניב הרבה יותר רווחים מאשר השקעות בהייטק, שאחוזי ההצלחה שם מאוד נמוכים.”
“מיזם חדש במסגרת המרכז הישראלי ליזמים הוא הקמת קבוצת חשיבה של ממציאים, בראשות ד”ר יהושע הס (שעיסוקו בפסיכולוגיה). בדרכים פשוטות הם פותרים בעיות מאוד מסובכות ואני חושב שבזה נהיה ראשונים בעולם בסוג כזה של מתן פתרונות על ידי קבוצות של ממציאים כי לרוב ממציאים הם אנשים בודדים. בנוסף, הקמנו קהילה הכולל 10,000 ממציאים שפגשנו במרכז, בבית הספר ובכנסים שיכולים בזכות החיבור הזה ליצור קשה האחד עם השני.”
לדבריו, התרומה של איש העסקים אביב שבא דווקא מעולם ההייטק למרכז הישראלי ולבית הספר לממציאים שאיפשרה את כל הפעילויות הללו תרמה ועודדה מאוד את כל השוק הזה של ממציאים בתעשייה מסורתית ואני חושב שהיא פתחה דלתות להרבה מאוד קרנות הון ואנשי עסקים פרטיים ללכת בדרכו ולהשקיע בתעשיות מסורתיות.”
שניידר מקווה לערוך בספטמבר 2008 את את כנס הממציאים הגדול בעולם. “תערוכת ההמצאות הגדולה בעולם נמצאת בז'נבה פעם בשנה ומוצגים בה 80 המצאות שונות. “אצלנו יוצגו לפחות 200 המצאות ישראליות חדשות.” הוא מבטיח.

* הכתבה מתפרסמת במקביל היום בכתב העת “תעשיות”