ביציות לא-מופרות עברו טיפול שגרם להן להתחלק ולהפוך לעוברים, מהם התקבלו תאי-גזע היכולים להתחמק מדחיה חיסונית
לפני שנה אחת בלבד הצליחו חוקרים יפניים לגרום לתאי עור אנושיים להפוך לתאי גזע, לגדל אותם במעבדה ולהראות שהם מתמיינים לרקמות אנושיות שונות. לפני שבועיים קיבלנו את הבשורה הראשונה אודות הצלחה של טיפול בעזרת תאי הגזע המותמרים (תאי גזע מושרים). תחום תאי הגזע מתקדם במהירות בשנתיים האחרונות, ועתה לידיעה החדשה ביותר : חברת International Stem Cell corporation (תאגיד תאי-גזע בינלאומי) הצליחה לגרום לביצית שלא הופרתה להתחיל להתחלק ולפתוח בתהליך יצירת העובר. מתוך העובר הצעיר שנוצר – כדור תאים קטנטן – הפיקו החוקרים תאי גזע. ואם זה לא מספיק, אותם תאי גזע מציגים על פניהם חלבונים הגורמים למערכת החיסון של רוב האנשים בעולם לקבל אותם כחלק מהגוף!
רקמות אנושיות מפסיקות לפעול מסיבות רבות – בין אם כתוצאה ממחלה, כגון פרקינסון, אלצהיימר או התקף לב, ובין אם מתאונות המביאות לקטיעות, כוויות ונכויות שונות. התקווה העיקרית במדע הרפואה כיום היא שתאי הגזע יוכלו ליצור רקמות ותאים אנושיים שישמשו כתחלופה לרקמות שפעילותן השתבשה.
אחת מהבעיות בתכנית זו היא שהגוף נוטה לדחות כל איבר וכל תא שאינו תואם את מערכת החיסון שלו. מערכת החיסון יודעת לזהות את התאים בעזרת חלבוני HLA שהם מציגים על פניהם. קיים מגוון רחב של חלבוני HLA, והסיכויים למצוא שני אנשים בעולם שחלבוני ה- HLA שלהם זהים נמוך מאד. כל תא שאינו מציג את החלבונים מהסוג הנכון על פניו יתקל במתקפה חריפה של מערכת החיסון, שתנסה לקטול אותו ולסלק אותו מהגוף. תאי הגזע מציגים על פניהם חלבוני HLA מסוגים שונים, וכל התאים הנוצרים מהם מציגים את אותם החלבונים. אם ה- HLA אינם נכונים, הרי שתהיה דחיה של הרקמה המושתלת. לפיכך, גם אם ניתן היה להפיק רקמות שונות מתאי הגזע, היתה מתעוררת בעיה להשתיל אותן בגוף.
חוקרי התאגיד הצליחו ליצור ארבעה זנים יחודיים של תאי-גזע שהם הומוזיגוטיים לחלבוני ה- HLA. במילים אחרות, החלבונים שהם מציגים על פניהם לא יגרמו לתגובה חיסונית עויינת מהגוף בו הם מושתלים. את הרקמות שייוצרו מאותם תאי גזע ניתן יהיה להשתיל במטופלים רבים, מבלי לדאוג לדחיה של הרקמה על-ידי הגוף.
“במחקר הזה השתמשו בגישה חדשה ליצור תאים, שעשויה יום אחד להביא לטיפול במספר רב של חולים. הרבה אנשים דיברו על הפקת תאי-גזע עבור כל מטופל, אך הגישה הזו אינה מציאותית בגלל המחיר הגבוה הכרוך בה. נראה סביר יותר שהטיפול במספר רב של חולים על-ידי השתלת תאים יתאפשר רק אם ימצאו שיטות המאפשרות להשתמש בזן אחד של תאים כדי לטפל במספר גדול מאד של חולים. המחקר המאד מלהיב הזה מייצג צעד חשוב לקראת השימוש בתאי-גזע ברפואה.” אומר איאן ווילמוט, עורך עיתון שיבוט ותאי-גזע בו התפרסם המאמר, וראש המרכז לרפואה שיקומית באוניברסיטת אדינבורו.
כותבי המאמר מדגישים כי לתאי הגזע המופקים בשיטה החדשה יש שני יתרונות המבדילים אותם מתאי גזע רגילים, ושהופכים אותם ליקרים מפז בנסיונות ליצור רקמות ואיברים חלופיים.
היתרון הראשון הוא שתאי הגזע החדשים הם הומוזיגוטיים ל- HLA (Human leukocyte antigen). כתוצאה, ניתן להתאים בין סוגי ה- HLA של תורם התאים ושל מקבל התאים, ובכך להקטין את הסיכויים לדחיה חיסונית של התאים המושתלים.
היתרון השני הוא שתאי הגזע מופקים מביציות אנושיות שלא הופרו, במקום מעוברים. מכיוון שכך, יתכן שהשיטה לא תעורר את חמתה של הכנסיה, שהצליחה להעביר חוקים בארה”ב האוסרים על ניסויים בתאי גזע עובריים.
השיטה החדשה עשויה אכן להיות צעד חשוב בדרך ליצירת רקמות חלופיות, אך הדרך עצמה עוד ארוכה. בטרם תתקבל השיטה, מעבדות ברחבי העולם צריכות לשחזר את התוצאות ולהראות שתאי הגזע המופקים מהביציות הלא-מופרות יכולים להתמיין למגוון רחב של תאים בוגרים שיוכלו להחליף רקמות קיימות בגוף האנושי. יחד עם זאת, אם הטכנולוגיה תמשיך להתפתח בקצב הנוכחי, קרוב לוודאי שנוכל להירשם להשתלת רקמות מהונדסות בעוד פחות מעשור.
17 תגובות
שלום חן,
אחת מהסיבות הנפוצות ביותר למוות במדינות המערב היא מחלות לב. גם חולים שמקפידים מאד על בריאותם לוקים בהתקפי לב ובסיבוכים הנלווים.
בעיה אחרת – סכרת נעורים. זה מקרה בו הגוף תוקף את עצמו והורג את תאי הביטא המייצרים אינסולין. בדרך-כלל החולים לא יודעים כלל שהם חולים עד שכמעט לא נותרים להם תאי ביטא. האם גם כאן מדובר בחולים שהזניחו את בריאותם?
מה עוד?
תאונות – כוויות שדורשות השתלת עור, תאונות רכב ועבודה שמביאות לאובדן גפיים, עיניים, אוזניים וכן הלאה וכן הלאה. אלה דברים שקורים גם לאנשים שמקפידים לשמור על עצמם.
מדע הנדסת הרקמות, לטעמי, פועל מתוך מטרה נאצלה לאפשר למספר גדול ככל האפשר של אנשים לחיות חיים נורמליים. אולי לא מדובר על רוב האוכלוסיה, אך די והותר אנשים מאבדים איברים שלא באשמתם, וחובתנו האנושית היא לטפל בהם.
תודה על תגובתך.
וכרגיל, אין התייחסות לשאלה:
למה בכלל שנזדקק לרפואה ממין זה?
אם מדובר על הארכת חיים מלאכותית (החלפת איברים שהזדקנו בכבוד) זה דיון אחד, אולם בד"כ בימינו לא מגיעים כלל לשלב זה (לפחות לא רוב האוכלוסיה).
בד"כ רוב האנשים שנזקקים להשתלה או פשוט חולים ומסכנים איברים שונים – חולים מפני שהזניחו את בריאותם.
ככל שיקרב היום של ייצור איברים מלאכותיים כך ירחק היום שבו ניקח אחריות כחברה וכפרטים על בריאותנו.
ניתן למנוע את רוב המחלות אם לא את כולן – כאן האתגר האמיתי !
לבריאות,
חן
לייתר את הגבר – יתכן בשלב ראשון, אבל לדעתי בשלב הבא גם ניתן יהיה לייתר את הרחם. ואז מה שיהיה חשוב הוא רק האינפורמציה הגנטית או לפחות הביצית והזרע, כך שחלק נכבד מגופן לא יהיה בשימוש (בניגוד לגבר שאיברי המין שלו פחות מכבידים).
ואגב, בהקשר עקיף – יתכן שכבר היום נשים "מודרניות" ימצאו תירוץ להשתמש באם פונדקאית ע"מ לשמור על גופן החטוב.
הנקודה היא שקרוב לוודאי שההחלטה הסופית תיפול לא לפי ההלכה ולא לפי ההגיון, אלא פשוט לפי הפוליטיקה הכנסייתית. כמו הנסיך של מקיאוולי, מי שיגיע לראש ימצא כבר דרך להצדיק את ההחלטה שקיבל לפי ההלכה.
שלום עינב, ותודה.
את יכולה למצוא את הודעות החוקרים לעיתונות, בנוסף למאמרים שלהם, בלינק.
http://www.internationalstemcell.com/industry.htm
מיכאל,
גם אני לא מאמין שיוכלו להסתיר את הבעיה המסויימת הזו. בסופו של דבר, אפילו מרי הבתולה הולידה בן, מבלי להיעזר בזרע.
מכל מקום, קטונתי מלדעת את דרכי קבלת ההחלטות בכנסיה. קרוב לוודאי שהכנסיה היא שדה הקרב הפוליטי החריף ביותר, שבו תקפה במיוחד אמרתו של מקיאוולי כי, "על הנסיך תמיד להיראות הגון, צודק, טוב-לב ואמיץ" תוך כדי שהוא מפר את הבטחותיו על ימין ועל שמאל ומתמרן את כל הצדדים זה כנגד זה. מקיאוולי אפילו מביא את אלכסנדר השישי – האפיפיור הקתולי – כדוגמא לשליט המושלם הנ"ל.
נו, נסחפתי. הנקודה היא שקרוב לוודאי שההחלטה הסופית תיפול לא לפי ההלכה ולא לפי ההגיון, אלא פשוט לפי הפוליטיקה הכנסייתית. כמו הנסיך של מקיאוולי, מי שיגיע לראש ימצא כבר דרך להצדיק את ההחלטה שקיבל לפי ההלכה.
hi
לרועי:
כן, שמתי לב לרוח הזאת המנשבת מן הדברים אבל אני בטוח שלא יוכלו להסתיר זאת.
מעניין אך הולך תהליך קבלת ההחלטות של הנצרות ובמיוחד אם הם יעזו, אחרי שאולי יאשרו את זה מתוך אי הבנה, לאסור את זה אחרי שיגיעו להבנה (ולפני שיגיעו להבנה שכל הדת שלהם זה שטויות:)
הי רועי,
כתבה מענינת מאוד.
אשמח אם תוכל לתת את הקישור לפירסום של החוקרים (או את ההודעה שלהם לעיתונות). תודה.
מיכאל,
לא ידוע לי על ניסוי מתוכנן כזה בחיות. יחד עם זאת, זה אמור להיות אפשרי.
אני מאמין שהחוקרים בחברת International Stem Cell לא ינסו לעשות ניסוי כזה, כי הוא ימשוך תשומת לב לעובדה שגם הביציות הלא-מופרות יכולות להפוך לעוברים ולתינוקות. חלק מהרעיון שלהם הוא להעמיד פנים שביצית לא-מופרית אינה באמת עובר, ולכן אפשר לקחת מהן תאי גזע מבלי לדרוך על הבהונות של הכנסיה.
לרועי:
עד כמה שהבנתי, אורך הטלומרים הוא רק אחת מן הבעיות הפוטנציאליות של שיבוט בדרך הישנה ובעיות אחרות שהטרידו את העוסקים בנושא היו של תבנית השתקת גנים שאינה זהה לזו של עובר רגיל.
אני מבין שהשיטה החדשה עשויה שלא לסבול מכשל זה. באשר למספר התאים – זה כמובן רק עניין של השלב בו מחליטים להשתיל – אם הגיעו לכמה מאות אני מניח שניתן היה להשתיל את העובר בעודו בן 6 תאים גם כן.
איך שלא יהיה – כמובן שניסוי השיטה הזאת לצרכי שיבוט יוכל לתת מידע הרבה יותר אמין ובעקבותיו כבר לא נידרש לספקולציות.
האם ידוע לך אם מישהו מתכונן לניסוי כזה?
מיכאל,
בהפריה חוץ-גופית מחזירים את הביצית המופרית כשהיא התחלקה לשישה עד שנים-עשר תאים. במצב זה אפשר להחזיר אותה לרחם, ואז היא משתרשת על דופן הרחם וממשיכה לגדול לעובר תקין.
הבלסטוציט אליו הגיעו בניסוי זה מורכב מכמה מאות תאים, כך שזה שלב מתקדם יותר בהיריון.
ללא קשר, בשיבוט נהוג למיטב ידיעתי להשתיל ביציות מופרות בגיל צעיר (אני מניח שגם כן בגיל 6-12 תאים) ברחם. הסיכויים ללידה מוצלחת במקרים אלו זעומים. אבל בשיבוט בדרך-כלל מדובר בשיטה שונה לגמרי, שמערבת הוצאת הגרעין מביצית והחדרת גרעין של תא אחר – תהליך טראומטי למדי לביצית המסכנה.
השיטה המתוארת במאמר כאן היא שיטה חדשה ושונה ליצירת עובר אנושי, ויתכן שהביצית הלא-מופרית (אך שהתחילה בהתחלקות ליצירת עובר) תוביל לעידן חדש של שיבוטים פשוטים. אני אשאר ספקן עד שיוכיחו את זה בחיות מעבדה. אבל אם יצליחו להוכיח את זה, הרי ש- International Stem Cell Corporation עלו על דרך המלך.
דרך אגב, במקרה של דולי לא היתה בעיה עם הדנ”א המבוגר של התאים. היא מתה ממחלת ריאות נפוצה בכבשים, בגיל שבע. עדיין לא הצליחו להגיע לתוצאות המראות שתאים של שיבוטים הם ‘זקנים’ יותר – ולמעשה בדיוק להיפך. התקבלו הוכחות המראות שאורך הטלומרזים (השעונים של התאים) של שיבוטים גדול יותר מאורכם בחיות רגילות.
לדן:
האמן לי שלא חששתי לרגע 🙂
עם זאת, הנימוק שלי להיעדר חשש לא התבסס על זה שהנשים זקוקות לנו כעבדים אלא כבני זוג – פשוט מפני שאנחנו נחמדים.
תחשבו על מחלות כמו סרטן הדם ואיידס זה נראה כמו הסוף שלהם
מיכאל – גם אם מתישהו יהיה ניתן ליצור עובר משתי ביציות ללא צורך בגבר אני בספק שזה ישנה משהו.
תסתכל סביבך – כמה מהחשמלאים / אינסטילטורים / נהגי משאיות שאתה מכיר הן נשים? אפילו היום נראה ש-75% מהנשים לא יודעות להחליף גלגל במכונית ואני עדיין רואה לפחות שני גברים על כל אישה במסלול התדלוק העצמי.
בקיצור זה לא רק עניין ביולוגי, בעולם ללא גברים האישה תאלץ לקחת על עצמה הרבה מאוד תפקידים שהיום ממולאים רק ע"י גברים. אני לא בטוח שנשים לא יוכלו למלא אותם, אבל אני כן בטוח שלפחות לגבי חלק מהם נשים לא ירצו למלא אותם. אז אתה יכול להיות בטוח שהגבר לא יעלם מהנוף האנושי בעתיד הנראה לעין.
רועי:
במה שונה ההשתלה לתוך הרחם במקרה זה מן ההשתלה בהפריה חוץ גופית?
עד כמה שזכור לי, במקרה של דולי דובר בגנום מבוגר שהושתל בביצית והבעיה שם הייתה (על פי ההשערות) עם ביטול השפעת התמיינות התאים על השתקת חלק מה DNA (והשפעה זו, מעבר לכך שמנעה ממרבית העוברים להתפתח גם גרמה לבעיות בריאות אצל דולי).
ידוע לי שההצעה לייתר את הגבר באופן כללי כבר עלתה ובדברי התייחסתי לטכניקה הזאת באופן ספציפי כי חשבתי שאולי היא אינה סובלת מן הקשיים שהתגלו בטכניקות אחרות.
האם מישהו העלה את ההצעה בהקשר זה והאם מישהו העז לעשות ניסוי שיכול לתת לפחות תשובה חלקית ל"מה יקרה אם ינסו?"
ההצעה כבר עלתה, אך עדיין רבה הדרך.
החוקרים הצליחו רק לגרום לביציות להתפתח לבלסטוציטים, שהם תחילת ההתפתחות העוברית. הם לא ניסו להשתיל אותן ברחם אנושי, והנקודה הזו היא המקום שבו רוב המחקרים מפיקים תוצאות עלובות למדי (במקרה של דולי, למשל, רק עובר אחד מתוך ~270 הצליח להיוולד).
אמנם החוקרים במקרה של דולי השתמשו בטכניקה שונה מאד ליצור הביצית, אך אני מאמין שהמכשול הגדול ביותר הוא ההשתלה לתוך הרחם מבלי לערער את יציבות העובר המתפתח.
מעניין מתי תעלה ההצעה להשתמש בפיתוח הזה כדי לשחרר את האישה מן הצורך בגבר ולקדם עולם ללא גברים.
אני, כמובן, לא רוצה בכך אבל די בטוח שהיו עולים על הרעיון גם בלעדי ולכן אין סיבה להסתירו.