מדוע כדאי לגדל צמחים לייצור דלק במקומות שבהם הם לא מתחרים בגידולי מזון
אתנול – C2H5OH ידוע גם כ “אלכוהול אתילי” או “כוהל גרעינים” משמש לשתיה/לייצור משקאות אלכוהוליים. כמו כן משמש האתנול כממיס “אוניברסאלי” וככזה בעיקר בשימושים רפואיים, זמן רב משמש האתנול כמרכיב חשוב בדלק למכוניות מרוץ, למטוסים ולמנועים להספקים גבוהים.
לאחרונה במסגרת החיפושים אחרי מקורות אנרגיה / דלק חילופיים מפיקים כמויות גדולות של אתנול שמשמש כתוסף / תחליף לדלק למנועי מכוניות, כלומר דלק ממקור ביולוגי – “ביו-דלק”.
חשוב לציין כי בתהליך ייצור האתנול ניפלט דו-תחמוצת-פחמן, כך גם בשריפתו כדלק, אלא ש : מאחר והאתנול מיוצר מצמחים, צמחים שקולטים את הגאז תוך כדי גידולם ובכך מאפסים / מנטרלים את הפליטה. כמו כן בתהליכי היצור של היום האנרגיה המושקעת ביצור נמוכה רק במעט מהאנרגיה שהאתנול מספק, מצב שישתנה כשהתהליכים ישופרו.
החלוצה בשימוש היא ברזיל בה מופק האתנול מקנה-סוכר ובה יותר מ 50% כלי-רכב (בעיקר בתחבורה הציבורית) מונעים ע”י דלק שתכולת האתנול בו מגיעה עד 100%. זאת ע”י שימוש ב”מנועים גמישים” שניתן להניעם בריכוזים שונים של דלק (בנזין) ואתנול, יוזמה שמתאפשרת בברזיל בגלל שטחי ענק בהם מגדלים קנה-סוכר, הפקת האתנול מקנה-סוכר קלה, והתפוקה גבוהה, כ 15ליטר אתנול מ 30 ק”ג קנה-סוכר,
בארה”ב, בניסיון להחליף את השימוש בדלק ממקורות מחצביים, מיצרים אתנול מתירס (מהגרעינים), מכל 30 ק”ג גרעיני תירס מופקים כ 10 ליטר אתנול.
יצור האתנול מתבצע ע”י התססת סוכר, לפיכך הדרך הקלה והפשוטה היא להשתמש בצמחים בהם אחוז סוכר גבוה, (תירס, קנה-סוכר, סלק-סוכר וכד'), אלא שהשימוש במקורות מזון ליצור דלק מעורר בעיות ומחלוקת, בעיקר השימוש בתירס. תירס מהווה מקור מזון בסיסי בארצות מרכז אמריקה ובארה”ב, בארה”ב מהווה התירס בסיס לייצור מיני מזון ומשקאות רבים, ואפילו שיקויי ריפוי כמו סירופ לשיעול. התירס משמש מקור מזון בלולי תרנגולות כלומר מקור לבשר עוף, עדרי בקר מואבסים בתירס מהווים “סמל” לייצור הבשר, כלומר חשיבותו של התירס כמזון במרכז ובצפון אמריקה אינה מוטלת בספק.
בגלל הדרישה הגוברת לייצור דלק מתירס עולה מחיר הגרעינים. ההשפעה כמובן מידית, מחירי בשר הבקר והעוף ומוצרי המזון (והמשקאות) עולים, במקסיקו מפגינים אלפים כנגד עלית מחירי ה”טורטיה” שמהווה “מזון מהיר” עממי וזול.
בארה”ב פועלים כ 100 מפעלים להפקת אתנול מתירס ומספר דומה בשלבי תכנון והקמה, בשנה שעברה יוצרו כ 20 מיליארד ליטר אתנול, עליה של 25% משנים קודמות, כל זאת מקלחי/גרעיני תירס שניתן היה להשתמש בהם כמזון.
התוצאה המידית היא, יותר ויותר חקלאים מגדלים יותר תירס במקום גידולי מזון אחרים, כלומר מחיריהם של מוצרי חקלאות אחרים עולים גם הם.
כדי להקל את ה”לחץ” וכדי למנוע חוסר במזון מנסים ביוטכנולוגים לפתח תהליכים להפקת אתנול מתאית, ניתן לפרק תאית, (מהווה את עיקר המסה בכל צמח) ולהפיק סוכרים. ניתן להפיק סוכרים משתנן, פטריות, נייר, כותנה, אצות (עשב-ים) וממרב החומרים הטבעיים שמכילים מולקולות פחמן ומימן כגון קש, נסורת, זבל בהמות, עשבים “שוטים” ואפילו גללי פילים. מכולם ניתן להפיק את חומר הגלם ליצור אתנול אלא שהתהליך יקר ולפיכך אינו כדאי ואינו עומד בתחרות מול קלות ההפקה מתירס,
בטבע קיימים צמחים, חרקים ומיקרואורגניזמים ש”יודעים” להפוך תאית לסוכר, מיני חידקים, פטריות, בקטריות ואחרים, חלקם חיים בסימביוזה עם טרמיטים, נמלים, מקקים ואחרים, חוקרים מחפשים את היצור ה”אולטימטיבי” שיתן ליצרנים אפשרות להשתמש בחומרים צמחיים מישניים (גבעולי-דגנים, גזם-עצים וכד'), חומרים שהיום מהווים פסולת וככאלה ניזרקים, כלומר ניצול פסולת לייצור דלק.
החיפוש אחרי אותם “יצרנים” (מיקרואורגניזמים) מתבצע במערכת העיכול של חרקים שונים, בשרף דקלים, בעלי האגבה, ב שרשי פטריות ועוד. הכוונה היא ל”הנדס” מיקרואורגניזמים לשלב בו “ידעו” ליצר אנזימים שיאפשרו פירוק של מיני פסולת רבים, פרוק שתוצאתו תיתן סוכרים, החיפוש / המחקר בנושא זה נימשך כבר כחמישים שנים, עכשיו מוקצבים מיליונים רבים לקידום המחקר, חלק גדול מהתקציבים מופנה / מוסב מסובסידיות ממשלתיות למגדלי תירס. ומספר חברות מבטיחות להגיע לתוצאות תוך זמן קצר.
בינתיים, מתפרסם מחקר שמבוסס על הדמיית מחשב, החוקר, פרופ' מרק ג'קובסון Mark Jacobson מאוניברסיטת סטנפורד, הוא “מהנדס אזרחי סביבתי”. על פי המחקר, מסקנתו היא כי “למרות שהשימוש באתנול אמור להיות פחות מזהם, יגרום שימוש מוגבר באתנול לפליטה גבוהה יותר של אוזון פליטה שתגרום ליותר מפגעים בריאותיים”. כמובן שפרסום זה גורר תגובות נזעמות ומוסיף פן לוויכוח הציבורי על השימוש באתנול.
במקום ובזמן אחר כתבתי על הז'טרופה, עץ שמפירותיו ניתן לסחוט ביו-דיזל, יחודו של עץ הז'טרופה בכשרו לגדול בתנאי יובש ובקרקע עניה, כלומר במקום שצמחים אחרים לא יצליחו. בעקבות הכתבה פנו מתענינים שרצו לבדוק את הכדאיות הכלכלית של גידול ז'טרופה, (בארץ ובחו”ל). איני מבין גדול בכלכלה, אבל ההגיון הפשוט אומר כי במקום שניתן לגדל מזון, לא נכון לגדל “דלק”, יתכן כי עבור המגדל הבודד תהיה כדאיות לגדל דלק ולא עגבניות או תירס, אבל עבור החברה בכללותה נכון יהיה לגדל מזון. במידה וניתן להפיק דלק משירי / פסולת הגידול מה טוב. על כך עובדים היום חוקרים ומדענים וככל שיקדימו ויתקדמו ייטב לכולם.
ושוב
אצלנו נידחף מיזם תיפלצתי שעיקרו “תעלת-הימים”, בין יתר ה”יתרונות” מכריזים היזמים על ייצור חשמל במפלים שינצלו את הפרש הגבהים בין מפרץ-אילת ל ים-המלח, נכון היהו עושים היזמים אילו היו בודקים את הנזקים הסביבתיים, כלכליים, חברתיים העצומים שיגרום מיזם זה !
אסף
19 תגובות
למס’ אחד-אולי לא שמת לב אבל מה שאתה אומר בעצם הוא שמחירי התירס למזון יכולים לעלות עד 25 אחוז לכל היותר ולכן הכדאיות בגידול תירס לביו דלק לא גבוה במיוחד מעל גדול תירס למזון
לדוד מרואני: אתה לא במקרה כתב הספורט של הארץ?
בכל מקרה, עריכת מחקר מדעי בתחום הכימיה רחוקה שנות אור מניתוח משחק בין מכבי להפועל פתח תקווה ובשונה מתחומים אחרים, במדע צריך להבין כדי לומר משהו..
דוד מרואני,אני מצטערת אבל אני לא מסכימה איתך.
חברות הנפט לא קשורות לכל זה.
לדעתי,אנו צריכים יותר להתייחס לנושא זה.
תודה רבה דוקוטור שהתייחסת לזה.
אגב,אני בדיוק לומדת על זה ועושה על זה עבודה,אתה משמש לי כמקור טוב מאוד לחומר ולידע לעבודה.אז תודה רבה,ואני מקווה שיהיו עוד מאמרים על נושא זה כי זה נושא חשוב מאוד שחייב התייחסות מצד האנשים.
יעל.
כמה שאתם תמימים :חברות הנפט הגדולות הן אלו שמממנות את ה"מחקרים" שמוצאים נזקים בשימוש באתנול יש על פני כדור הארץ שטחים אינסופיים בהן אפשר לגדל תירס ושלא יבלבלו את המוח על רעב,מה שהן עשו למכונית החשמלית שהועלמה כך הן רוצות לגרום לתחליפי דלק אחרים להעלם
דעתי השלילית על התחרות בין ייצור מזון וייצור דלק דומה לשלך, מתוך הבנה די מעמיקה של הנושא.
ואולם, יש להשאיר ראש פתוח.
במאמר שפורסם בפירסום Environment לא מזמן, הואר לפחות אפקט חיובי אחד, שמסייע למעבר ארצות עניות ממקבצות נדבות לעצמאיות בתחום המזון.
עליית מחירי המזון, שהיה מגיע לפני כן לארצות עניות כסיוע בחצי חינם, מעלה את הכדאיות הכלכלית של חקלאות בארצות עניות אלה ולמעשה מגדילה בהן את ייצור המזון העצמי.
נדמה לי שהטירמיטים וחיידקי הקיבה שלהם הם רעיון כדאי להשקיע בו. תאית לא חסר ולמעשה היא מבוזבזת כמעט לחלוטין במקרים רבים. פיתוח ביוטכנולוגי של חיידקים שייצרו באופן יעיל אנזימים יעילים לפרוק התאית אשר מקורם למשל בבטן הטרמיט, הם רעיונות שההגיון בהם נראה פשוט. היום בעזרת מניפולציות גנטיות לא מסובכות במיוחד ניתן להנדס לא מעט חיידקים ליצירת אנזימים "משופרים" ואפילו כאלה שלא היו קיימים (או לפחות שלא ידוע עלייהם) בטבע. ריאקטורים של גזם ומוץ המווסטים על ידי אנרגיה סולרית אשר בתוכם יפעלו אוכלוסיות מורכבות של בעלי חיים וחיידקים ליצור כוהל הוא אופציה נראת לעין. לא בשמיים היא.
עמי
יש לאסור מכירת דלק למכוניות פרטיות!
אני חושב שאם כבר להשקיע בחקר, אז לזרז את הופעת הפיתרון האולטימטיבי, שימוש במימן.
לד"ר רוזנטל, הרבה תודה על ההתיחסות.
אני עדין חושב, כהדיוט, כי גידול דלקים מגרעינים או קני סוכר וכיו"ב, ידרדר את העולם השלישי לרעב אמיתי שנזקיו ענקיים.
לדעתי כל המסע {מסה…} לדלק ירוק הוא פרי להטוט של חברות הדלק הבא לנוון כל מחקר רציני לחלופת דלק אמיתית.
לרפי,
עיין ברשימה ביסודיות ויתברר לך כי: אני מתריע כנגד “גידול דלק”
במקום שניתן לגדל מזון , ולפיכך חשוב פיתוח “יצרני אנזים” שיאפשר ניצול פסולת ליצור דלק !
ליובל,
באתר יש רשימה על ז’טרופה.
לנועם,
אני מצפה לתגובת הגופים הירוקים ליוזמות , במידה ואלה יתמהמהו…
בקרוב אפרסם רשימה על “תעלת-הימים”.
אסף רוזנטל שלום!
עושה רושם שעניין תעלת הימים מאוד מטריד אותך עד כדי שאתה "מגניב" אותו בסוף – ללא קשר לכתבה.
מה דעתך לכתוב כתבה בנושא תעלת הימים שבו תבהיר כראוי את עמדתך?
הייתה לאחרונה כתבה "צעקנית" משהו נגד התעלה במעריב.
לא יצאתי ממנה נשכר מספיק להבנת הטיעונים נגד.
בברכה
נועם
אפשר לקבל הפניה ליותר חומר על עץ הז‘טרופה?
המדינות אשר מיצרות אתנול משתמשות בעובדה שהתירס והקני סוכר משמשים לאוכל לאוכלוסית העולם.
ובכך לא מחשיבים את הנזק העצום לכדור הארץ שיוצרים השטחים לגידולם על חשבון תחרות על שיטחי חקלאות אחרים, הרס יערות הגשם ושטחי המחיה אלפי מינים וזנים שונים.
אף שהכותב הנכבד מונה בעצמו את המגבלות והבעיות הנלוות מתהליך יצור דלק מתירס או קני סוכר, הוא ממשיך את הפנטזיה של תחליף לדלק פוסילי ע”י גרעינים ומוצרי מזון בסיסי.
ממה נפשך מר רוזנטאל? האם למען דלק “נקי” כדאי להגדיל את הרעב בעולם כי התחרות על אותו ‘גרעין’ תגדל, או שמה להקטין את שטחי יערות הגשם למען מטעי קנה הסוכר?
התשובה מובנת…
מצב השטחים בעולם שנשארו ליערות הגשם ולשטחי מחיה של מינים שונים הוא בכי רע.
כך שכול שטח אדמה נוסף לגידולי תירס למכוניות יבוא בסופו של דבר על חשבון השטחים הללו.
היום יש יותר ויותר דריסת רגל של האדם המודרני בשטחים המועטים שנשארו גם בברזיל
הכוללים הרס מסיבי של יערות לגידולים חקלאים.
האתנול מזהם גם את האויר גם את הקרקע גם גורם להרס מסיבי של יערות הגשם וגוזל שטחי מחיה של מינים שונים שנמצאים בסכנת הכחדה, וגם יוצר מצב של מחירי תירס ועוף גבוהים על חשבון הרעב באפריקה ובמדינות עולם השלישי.
בסופו של דבר הנזק הכללי שהוא יוצר הוא פי 3 מהנזק משימוש בדלק פוסלי.
גידול תירס "שווה" לכל היותר רק 25% יותר מההשקעה בגידולו בדלק פוסילי, חומרי הדברה ומזהמי קרקע שונים. אם כבר, אומרים מחקרים עדכניים.