החיידק הוא שונא חמצן ומייצר מתאן, והוא גדל והתרבה בסביבה המהווה סימולציה לזו של מאדים, שאינה מסוגלת לקיים את מרבית היצורים החיים שעל כדור הארץ
חידקים ארצנים הצליחו לגדול בתנאים הדומים לאלו שבמאדים ניסוי מעלה אפשרות לחיים על מאדים – של חיידקים פולטי מתאן
4.9.2002
מאת: אבי בליזובסקי
כמה חיידקים מהמוזרים ביותר הקיימים על כדור הארץ יכול לגדול באטמוספירה ובתנאי הקרקע המזכירים את אלו של מאדים, והדבר מעלה אפשרות שחיים אכן שרדו על כוכב הלכת האדום. כך טוענים מדענים.
היצורים הללו ששמם מתאנוגנים, שרדו באטמוספירה דקה של מימן ודו תחמוצת הפחמן ובאיזורים קיצוניים של אפר וולקני שנועדו לחקות את התנאים של אדמת המאדים, לרבות בצפיפות, בגודל הגרגרים ובמאפיינים המגנטיים.
תוצאת הניסוי, בנוסף לנוכחות של מים תת קרקעיים חבויים על מאדים מסייע לתמיכה בתיאוריה לפיה כוכב הלכת האדום היה פעם משכן לחיים, אומר טים קראל, חוקר באוניברסיטת ארקנסו בפייטויל.
“הניסוי הזה מאשר תוצאות של המשימות המוצלחות למאדים בעשור האחרון – פת'פיינדר, גלובל סרוויר ואודיסיאה, ובמיוחד הגילוי לפיה יתכן שקיים אוקיאנוס ענק ששרד מתחת לפני השטח עד היום.” אמר קראל.
קראל ועמיתיו גידלו את החיידקים בניסוי בתא לחץ שבו לחץ האטמוספירה היה חצי מזה של כדור הארץ. הם מדדו את הגידול במספר החיידקים באמצעות מדידת המתאן שהם ייצרו.
“אם החיים קיימים מתחת לפני השטח של מאדים, הם יצטרכו אנרגיה חלופית לפוטוסינתזה, התהליך שבו משתמשים הצמחים כדי לייצר דלק מאור השמש”.
המתאנוגנים, השורדים באחת הסביבות העוינות ביותר בכדור הארץ – בהרי געש ובאיזורי התפרצויות געשיות בקרקעית הים, מקבלים את האנרגיה הדרושה להם לא מהשמש אלא מחמצון חומרים א-אורגניים, במקרה שלהם מימן ופחמן דו חמצני. בהנחה שמימן ומעט מים קיימים מתחת לפני השטח, הדרישות הבסיסיות לגידולו והתרבותו של חיידק המתאנוגן מתקיימות במאדים. אמרו המדענים שערכו את הניסוי בהודעה לעיתונות.
גם אם אין חיים על המאדים, קראל מעריך שאם המתנוגן שרד בניסויים נוספים שערכו תחת תנאים קשים ביותר, הם יוכלו להגיע למאדים בעתיד בידי בני האדם כדי שישחררו את גז המתאן, שהוא גז חממה, וכך הם יעלו את הטמפרטורה הממוצעת שם אל מעל נקודת הקפאון לטובת המתיישבים האנושיים.
ואולם “הארצה” כזו עשויה לארוך מאות או אלפי שנים לפני שהיא תוכל לסייע לשרידתם של צורות חיים ארציות יותר קונבנציונליות. בכל מקרה, יש כאן שאלות אתיות וסביבתיות רבות שיהיה צריך לפתור אומר קראל.
ואולם קריס מקקיי ממרכז המחקר איימס של נאס”א במופת פילד, קליפורניה, מזכיר לקראל ולקוראים כי דחיסות האטמוספירה במאדים איננה מחצית מזו של כדור הארץ אלא שבריר ממנה ולכן אחד הנתונים החשובים בניסוי היה שגוי, ואולם, אמר, זהו צעד חשוב בכיוון הנכון, ובפרט מעניין האורגניזם שהם בחרו, מאחר שאם קיימים חיים תת קרקעיים על מאדים, הניחוש הטוב ביותר שלנו היה שאלו יהיו מתאנוגנים.” אמר.
ידיעה קודמת בנושא
2/6/1999
חיידק ארצי מסוג נדיר הצליח לחיות בתנאי מעבדה שחיקו את תנאי הסביבה של מאדים, והדבר מעלה תקוות חדשות שמאדים עשוי להיות מקור חיים לצורות פרימיטיביות כיום או לפחות עשה זאת בעבר, אומרים החוקרים.
טימותי קראל מאוניברסיטת ארקנסו, אומר כי החיידק הוא שונא חמצן ומייצר מתאן, והוא גדל והתרבה בסביבה המהווה סימולציה לזו של מאדים, שאינה מסוגלת לקיים את מרבית היצורים החיים שעל כדור הארץ.
קראל, שדיווח על תוצאות מחקרו בועידה של האגודה האמריקנית למיקרו ביולוגיה, אמר שהוא ועמיתו קארטיס בקקאם (Bekkum) יצרו סביבה זו בצלחות תרבית. הצלחות לא הכילו כלל חמצן, אבל הם הוטבלו בגזי דו תחמוצת הפחמן ומימן. הקרקע ששימשה בניסוי ייצגה את כל מה שידוע על אבק המאדים, ואין בו שום חומרי תזונה אורגניים ורק עקבות של מים.
“אנחנו יצאנו מתוך הנחה שישנם מים נוזלים מתחת לפני השטח” אמר קראל. רבים מהמומחים לכוכבי הלכת, סבורים כי מאדים הכיל פעם כמויות גדולות של מים, ושהעקבות עדיין יכולות להמצא מתחת לפני השטח. בתערובת זו, הכניסו החוקרים קבוצה של חיידקים המכונים methanogens סוג של חיידקים החיים במקומות שבהם אין חמצן כמו למשל במעמקי האדמה או סביב לארובות בקרקע הים. כמה סוגים של מתאנוגנים אפילו חיים במעיהם של פרות, שם הם מסייעים בעיכול העשב.
כל סוגי החיידקים הללו, הוא אומר, משתמשים בחנקן ובמימן כדי לייצר מתאן, גז טבעי היכול גם לשמש כדלק. כדי לגלות האם החיידק ישרוד בסביבת הסימולציה, אמר קראל שהוא מדד את כמות המתאן שנוצרה בתוך צלחות התרבית האטומות. “הם ייצרו מתאן כפי שהם מייצרים בכדור הארץ”, הוא אומר, “הם גדלים יפה בתנאי המאדים”.
אף כי הניסוי רחוק ממתן תשובה סופית, אומר קראל כי העובדה שהחיידקים שגשגו “מגדילות את האמונה שלנו שהחיים על מאדים אפשריים, או לפחות התאפשרו בעבר.” קראל אומר כי הניסוי גם מעלה את האפשרות שניתן להשתמש בחיידקים כדי לשנות את האקלים על פני מאדים, בין היתר כדי להתאימו בעתיד לחיי אנוש. “אם בני האדם רוצים להגיע למאדים יום אחד ולהביא חיים אל פניו, זו יכולה להיות צורת החיים שהם ירצו לגדל שם” הוא אומר. “אם רוצים לנסות ליצור תנאים דומים לאלה של כדור הארץ, לזרוע את האורגניזם הזה במאדים יהיה השלב ההתחלתי.”
קראל אומר כי המושבות של המתאנוגנים יפלטו גז מתאן שיכול לסייע לשנות את האקלים והטמפרטורות על מאדים. פני כוכב הלכת הם קרים מאוד, אך אם ישוחרר גז מתאן לאויר הוא יכול ליצור את אפקט החממה. מתאן הוא גז חממה ידוע, ופירוש הדבר, שהוא יסייע לחמם את כוכב הלכת. “גזי החממה מאפשרים לקרני השמש לחמם את פני השטח של כוכב הלכת, אך מונעים מחום השמש מלחמוק בחזרה לחלל.” מתאן גם עשוי לספק את האנרגיה למושבה אנושית על מאדים” אומר קראל. הגז יכול לשמש כדלק וניתן אפילו לעבד ממנו דלק להנעת הטילים.
נאס”א חקרה את הרעיון של שיגור חללית אוטומטית שתייצר מתאן במאדים. אומר קראל, זאת תוך שימוש במימן שיובא מכדור הארץ, ודו תחמוצת הפחמן מאטמוספירת מאדים, היא תוכל לייצר ולאחסן את המתאן. לדבריו, הדלק יאפשר שיגור בני אדם למאדים. הם יכולים להשתמש במתאן לשגר את עצמם בחזרה לכדור הארץ, הוא מסכם.
חיידקי מתאנוגנים, יכולים, בתאוריה, להיות בשימוש במאדים כדי לייצר מתאן וכדי לספק את האנרגיה הדרושה להתיישבות אנושית על מאדים, אומר קראל.
