חוקרים באוניברסיטה העברית גילו כי 'מזרק ה'מופעל בידי החיידקים הוא יעד פוטנציאלי מצוין לתרופות אנטיביוטיות עתידיות למאבק במחלות הנגרמות מרעלנים
חוקרים באוניברסיטה העברית מדווחים על פריצת דרך מחקרית בפיקוח על מערכת הובלת רעלנים של חיידקים מחוללי מחלות. הישג זה עשוי לסלול את הדרך לתרופות חדשות שיוכלו לנטרל חיידקים אלו.
רוב החיידקים אינם מזיקים ואינם גורמים לזיהום. ואולם אחדים מהם מחוללי מחלות ומצוידים באביזרים מיוחדים המשמשים להובלת רעלנים אל תאי האדם הנגוע.
חיידקים רבים הגורמים למחלות, החל מהרעלת מזון ועד לזיהום קטלני, מפעילים ננו-אברון (חלק בתא בעל פונקציה ספציפית) דמוי מזרק המשמש להזרקת חומרים רעילים לתאי הגוף המותקף. אברון זה מכונה מערכת הפרשה מסוג 3. עם חיידקים אלו נמנים: סלמונלה הגורם לטיפוס המעיים; ירסיניה הגורם למחלת הדבר; וחיידק המעיים אי קולי, האחראי למותם של עד מיליון פעוטות לערך בשנה, רובם במדינות מתפתחות.
המזרק החיידקי המופעל בידי החיידקים הוא יעד פוטנציאלי מצוין לתרופות אנטיביוטיות (עדיין לא קיימות) למאבק במחלות אלו. כדי לפתח תרופות כגון אלו נדרשים הבנה טובה יותר של תפקודי המזרק ופיתוח שיטות טובות יותר למדידת פעילות המזרק.
חוקרי האוניברסיטה העברית – פרופ' אילן רוזנשיין מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ועמיתיו: ארז מילס, קובי ברוך, חוויאר שרפנטייה וסימי קובי – פיתחו בדיקה המאפשרת לפקח על פעילות המזרק בזמן אמת. בבדיקה זו גילו החוקרים תכונות חדשות במערכת שעשויות לשמש לפיתוח תרופות שידכאו את פעילות המזרק וימנעו בתוך כך מחלות וזיהומים הנגרמים מחיידקים מסוכנים.
הישג זה תואר במאמר שפורסם באחרונה בכתב העת Cell Host & Microbe.
