מי אחראי כשההגה בידי המכונית?

לקראת היום שבו מכוניות ינהגו את עצמן, יצרני כלי הרכב המחויבים לטכנולוגיה שלהם מקבלים על עצמם את האחריות לנזקים

מאת קורין יוציו, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל,

ה-14 בפברואר 2016, חג האהבה, לא היה יום טוב במאונטיין ויוּ שבקליפורניה. זאת הייתה הפעם הראשונה שאחת המכוניות האוטונומיות של גוגל גרמה תאונה. כלי הרכב האוטונומי מתוצרת לקסוס, שהותאם לנהיגה עצמית, איתר ערֵמה של שקי חול סביב פתח ניקוז בנתיב שנסע בו. כדי לעקוף את המכשול הוא עבר לנתיב האמצעי, ושלוש שניות לאחר מכן התנגש בדופן של אוטובוס. לפי דוח התאונה, נהג הניסוי שישב בלקסוס ראה את האוטובוס אבל הניח שנהג האוטובוס יאט כדי לאפשר למכונית להמשיך בדרכה.

זאת לא הייתה ההתנגשות הראשונה במסגרת הפרויקט, אבל זו הייתה התאונה הראשונה שלא נגרמה במלואה על ידי טעות אנוש: רוב התאונות האחרות נגרמו על ידי נהגים אנושיים שלא שמו לב לרמזורים והתנגשו במכוניות אוטונומיות מאחור. תקרית זו הפנתה את אור הזרקורים לאזור אפור ומטריד בעתיד הרובוטי שלפנינו: מי אחראי, ומי צריך לשלם על הנזק, כשכלי רכב אוטונומיים מעורבים בתאונות דרכים?

הצורך למצוא תשובות ברורות לשאלה זו, ולדומות לה, הולך ונעשה דחוף. יצרני רכב וקובעי מדיניות בארה”ב חוששים שהיעדר תקנות ברמה הלאומית יהפוך את הפעלתן של מכוניות אוטונומיות בכל רחבי ארה”ב למשימה כמעט בלתי אפשרית. כדי לעודד התקדמות ביקש ממשל אובמה ממשרד התחבורה האמריקני להציע כבר בקיץ 2016 תקנים לאומיים למבחני רכב ולבטיחות. אבל במה שנוגע לשאלת האחריות, ייתכן שכבר עתה מסתמנת תשובה המבטאת שינוי ביחס לסיבות לנזקים. מומחים טוענים שכשמחשב נוהג במכונית במקום נהג אנושי, החברות שמאחורי התוכנה והחומרה הן מי שנושאות באחריות המשפטית ולא בעלי המכונית או חברות הביטוח שלהם. בלתי נמנע שיצרני הרכב הם מי שיצטרכו בסופו של דבר לשאת באחריות.

חברות חלוצות בתחום הנהיגה העצמית אכן מתחילות לקבל את השינוי הזה. באוקטובר 2015 הודיעה וולוו שבכוונתה לשלם על כל פגיעה בגוף או ברכוש שתיגרם על ידי מערכת הנהיגה האוטונומית שלה, IntelliSafe Autopilot, המיועדת להיות מותקנת במכוניות שתתחיל החברה לשווק לקראת 2020. אריק קולינג, המנהל הטכני הבכיר לבטיחות ולטכנולוגיות תומכות-נהג בחברת וולוו, מסביר שההיגיון מאחורי ההחלטה הוא שהמערכת כוללת הרבה מאוד יתירוּת וגיבוי: המצלמות, מערכות הרדאר, הסוללות, הבלמים, המחשבים ומנועי ההיגוי יהיו כולם כפולים. הנהג האנושי לא יידרש להתערב לעולם ולכן לא יהיה אפשר להאשימו בתאונה. “בכל מקרה של תקלה במערכת כלשהי, המכונית תמיד תוכל להביא את עצמה לידי עצירה בטוחה”, אומר קולינג.

מספרם הגדל של כלי הרכב הנוסעים בדרכים וכוללים כבר היום אוטומציה חלקית הוא עדות למהירות שבה עתיד להתממש התרחיש שמתאר קולינג. בעוד ועוד מכוניות מותקנים מנגנוני בלימה למניעת התנגשויות המסתמכים על מערכות אופטיות לזיהוי סכנות להתנגשות חזיתית ומפעילים את הבלמים במקרים כאלה. אאודי, ב.מ.וו. ויצרנים אחרים פיתחו מכוניות המסוגלות לתמרן בעצמן אל תוך מקום חניה פנוי במקביל למדרכה. דגמי 2017 של מכוניות וולוו מדגם S90 בתצורת סדאן יכללו לראשונה בארה”ב מערכת אוטונומית למחצה ששמה Pilot Assist לנסיעה בכבישים מהירים. המערכת, שתותקן על השמשה הקדמית ותכלול מחשבים, מצלמה ומכ”ם תוכל לגרום למכונית להאיץ, להאט, לעקוף מכשולים ולהישאר במסלול במהירות של עד 130 קמ”ש.
פרופסור בריאנט ווקר סמית’ מאוניברסיטת דרום קרוליינה, מומחה למדיניות טכנולוגיה, מכנה את המקום שבו מצויות טכנולוגיות כמו Pilot Assist בשם “אוטומציית ביניים רכה”: טווח טכנולוגי שבו יצרני המכוניות עדיין דורשים מן הנהגים האנושיים לשים לב למתרחש. “לא תמיד ברור היכן עובר הגבול בין האדם לבין המכונה,” הוא אומר.

לפי שעה מתכוונים חלק מיצרני הרכב להשאיר את הנהגים האנושיים באופן ברור בצד הגבול שבו הם מי שנושאים באחריות. מערכת ושמה Super Cruise של ג’נרל מוטורס, שתושק במכוניות קדילק ב-2017 ופועלת בדומה ל-Pilot Assist, באה עם אזהרות: על הנהג להישאר ער לסביבתו ולהיות מוכן לקחת לידיו את ההגה במצבים של ראות לקויה או כשמזג האוויר משתנה לרעה. גם וולוו מטילה על נהגים המשתמשים ב-Pilot Assist אחריות דומה. חיישני מגע על גלגל ההגה מבטיחים שהנהג יישאר מעורב במתרחש.

אבל יצרני רכב כמו וולוו, מרצדס וגוגל מביעים ביטחון שעד שתהפוך נסיעה אוטונומית מלאה למציאות, הטכנולוגיות האלה ואחרות יגיעו לדרגה שתאפשר להוציא את הנהג מן התמונה לגמרי, ולשנות מקצה לקצה את המציאות במה שנוגע לאחריות למתרחש. יתרה מזאת, מחקר של מכון ברוקינגס מ-2014 מצא שהחקיקה הקיימת בעצם כבר מכסה את השינוי, כך שבארה”ב לא יהיה צורך לכתוב מחדש שום חוק כדי לאפשר לאוטומציה להמשיך להתקדם.

מנקודת ראותם של יצרני המכוניות האוטונומיות, נטילת מלוא האחריות לכל נזק, מעיקומים בפגוש ועד התנגשויות אלימות, היא הימור בטוח למדי. זאת לאור הניסיון בנסיעה אוטונומית למחצה שכבר הראה שדרגת בטיחות הנהיגה של מחשבים גבוהה יותר מזו של נהגים אנושיים. נתונים של מכון הביטוח לבטיחות בכבישים ראשיים, לדוגמה, מראים שמערכות למניעת התנגשות יכולות להפחית ב- 40%את מספרן הכולל של ההתנגשויות מאחור. אריק קולינג מחברת וולוו אומר שמחקר שנערך על גרסה אירופית של Pilot Assist הראה שהמחשב שומר על מרחק בטוח יותר מכלי הרכב שלפניו, ונאלץ לבלום בחוזקה פחות פעמים, מאשר נהגים אנושיים.

בריאנט סמית’ אומר שבטווח הארוך, “מה שצפוי ליצרנים הוא שהם יצטרכו לשאת בחלק גדול יותר מעוגת החַבוּת שכולנו מקווים שתהיה קטנה הרבה יותר”.