סיכום שנת 2015 בחלל חלק ג’ – מה צפוי ב-2016

בשנה הקרובה צפויים שיגורים למאדים ולאסטרואיד, וחללית שתגיע אחרי שנים רבות של הזנחה לכוכב הלכת הגדול במערכת השמש – צדק

אקסו מארס

ב-2016 ישוגרו שתי משימות חלל מרכזיות. סוכנות החלל האירופאית, בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הרוסית, מתכננת לשגר במרץ את משימת “אקסו-מארס“. מדובר בשלב ראשון במשימה שתכלול גם שיגור רובר למאדים בשנת 2018. השלב הנוכחי כולל מקפת (ExoMars Trace Gas Orbiter) שנועדה לחקור את האטמוספירה של מאדים ואת המקור הלא-ידוע של מתאן באטמוספירה, הנמצא בה בריכוזים נמוכים מאד. מכיוון שמתאן אינו יציב לאורך זמן באטמוספירה, צריך להיות מקור כלשהו שמחדש אותו, או גיאולוגי או ביולוגי. בנוסף, המשימה תכלול נחתת בשם סקאפרלי (על שם האסטרונום ג’ובאני סקאפרלי שחקר את מאדים) שתפעל למספר ימים בודדים בלבד, ותשמש מדגים טכנולוגי לטכניקת הנחיתה על מאדים, לקראת הנחתת הרובר ב-2018.

אוסיריס רקס

נאס”א תשגר בספטמבר את הגשושית אוסיריס-רקס, שבדומה לגשושית “היאבוסה” היפנית בעשור הקודם, תגיע ב-2018 לאסטרואיד קרוב-ארץ כדי לאסוף ממנו דגימה אותה תחזיר לכדור הארץ (וראוי לציין את היאבוסה 2 שכבר נמצאת בדרכה ותגיע גם ב-2018 לאסטרואיד קרוב-ארץ אחר). משימה נוספת של נאס”א, נחתת למאדים בשם “אינסייט”, תוכננה לשיגור במרץ אך שיגורה נדחתה עקב תקלה במכשור המדעי. עקב כך היא תחמיץ את חלון השיגור של 2016 ותמתין עד 2018 לחלון הבא.

ג’ונו תגיע לצדק

ב-4 ביולי, תאריך שחל במקרה ביום העצמאות האמריקאי, הגשושית ג’ונו של נאס”א עתידה לסיים מסע בן חמש שנים ולהגיע לכוכב הלכת צדק. ג’ונו תחקור את אופן היווצרותו של צדק, את מבנהו הפנימי ואת התופעות המטאורולוגיות העצומות שלו – כגון “הכתם האדום הגדול” – סערה יותר גדולה מכדור הארץ שנצפתה עוד מאז הומצא הטלסקופ. בנוסף, ג’ונו תחקור את השדה המגנטי ותופעת זוהר הקוטב שמתקיימים גם בצדק – אך במימדים עצומים בהרבה מאשר בכדור הארץ.

לאסטרונומים החובבים שביניכם ראוי לציין כי המשימה תשתף פעולה עם אסטרונומים חובבים בבחירת אתרי הצילום של מצלמת האור הנראה של ג’ונו (JunoCam), וכן בהרכבת התמונות של המצלמה. לפרטים ראו פה.

חלליות מתנפחות

2016 תראה גם התקדמות חשובה בתחום רכבי החלל המתנפחים. בתחילת השנה ישוגר לעבר תחנת החלל הבינלאומית מכלול חלל מתנפח שבנתה חברת ביגלו אירוספייס. המכלול, שמכונה BEAM (Bigelow Expandable Activity Module), יהווה אבן דרך בפיתוחה של טכנולוגיה ייחודית זו, שנאס”א זיהתה את היתרון שלה כבר בשנות ה-90, אך סיבות שונות והתנגדות של הקונגרס הביאו אותה לוותר עליה ולעבוד עם הטכנולוגיה המוכרת של חומרים קשיחים בבניית רכיבי תחנת החלל הבינלאומית. לרכב חלל מתנפח, שמשוגר בצורה מקופלת ומתנפח לאחר השיגור לחלל – יש יתרון משמעותי שכן הוא מכיל נפח רב יותר ושוקל פחות.

אנשי והנהלת נאס”א אמנם לא יציינו זאת במפורש – אך לבטח הם שמים עין על הבחירות המתקרבות לנשיאות ארה”ב. ניסיון העבר מראה ששינוי בהנהגה הפוליטית משפיע גם על התוכניות של נאס”א. כך למשל, כאשר הנשיא ברק אובמה נבחר, הוא ביטל את תוכנית קונסטליישן של קודמו בוש, שתכננה חזרה מאוישת לירח עד סוף העשור הנוכחי, ושספגה ביקורת על חוסר ריאליות. החללית אוריון נשארה השריד היחיד מאותה תוכנית. הדאגה של נאס”א מתבטאת למשל בדבריו של מנהל נאס”א צ’ארלס בולדן שאמר לאחרונה כי “גורל נאס”א יהיה אבוד” אם הממשל הבא ישנה את דרכה ויעדיה.

עוד כמה מהארועים שצפויים בשנה הבאה

• השיגור הראשון של משגר פאלקון כבד של חברת ספייס איקס, שמורכב למעשה משלושה שלבים ראשונים של משגר פאלקון 9 שמחוברים יחדיו, עם שלב עליון בודד של פאלקון 9. על טיסת הניסוי “יתפוס טרמפ” לוויין הניסויי LightSail-1 של האגודה הפלנטרית האמריקנית, שיבחן את שיטת המפרש הסולארי כשיטת הנעה של חלליות.
• נאס”א תבחר את המשימה הבאה במסגרת תוכנית “דיסקברי”. חמש ההצעות שהגיעו לשלב האחרון בתחרות לבחירת המשימה, שתשוגר עד סוף 2021, הן: גשוש שיצלול לתוך האטמוספירה הצפופה של נוגה; גשושית מקפת לנוגה; גשושית שתחקור את האסטרואיד “פסיכה 16”, שמורכב מניקל וברזל ועשוי להוות ליבה חשופה של פרוטופלנטה (כוכב לכת קדמוני); טלסקופ חלל לאיתור מהיר ואיכותי יותר של אסטרואידים קרובי-ארץ העלולים להתנגש בכדור הארץ; ומשימה לחקר “טרויאנים”, אסטרואידים שסובבים את השמש באותו מסלול של צדק. נאס”א ציינה כי ייתכן שתבחר בשתי משימות בו-זמנית.
• סין תשגר, לפחות לפי מה שידוע כעת, את תחנת החלל טיאנגונג 2, אחרי תקופה יחסית ארוכה של אי-פעילות בתחום החלל המאויש.
• הגשושית קאסיני, שחוקרת את כוכב הלכת שבתאי מאז 2004, תחל בסוף השנה את השלב האחרון במשימתה, שבסופו תשמיד עצמה ותישרף באטמוספירה של שבתאי ב-2017. במהלך השלב הזה, שמכונה “Cassini Grand Finale”, הגשושית תצלול קרוב יותר מאי-פעם אל הטבעות הפלנטריות שסובבות את שבתאי, ותיכנס למסלול שמעביר אותה בתוך הרווח שבין הטבעות לשבתאי עצמו.