כך אומר ביל גאג’דה, סגן נשיא בכיר לחדשנות ושותפים אסטרטגיים באירופה, המזרח התיכון ואפריקה בחברת ‘Visa בראיון במהלך כנס Money 20/20 בה קיימה החברה תחרות חדשנות שרבים מהסטארטאפים המשתתפים בה, כמו גם שניים מתוך שלושת הזוכים, היו ישראלים
“Visa הבינה שהיא צריכה לעבוד עם החברות החדשניות ביותר ולכן פתחה את ה-APIs שלה לרשותן של חברות טכנולוגיה”. כך אומר ביל גאג’דה, סגן נשיא בכיר לחדשנות ושותפים אסטרטגיים באירופה, המזרח התיכון ואפריקה בחברת Visa, בראיון שהתקיים במהלך כנס Money 20/20 שננעל לאחרונה בקופנהאגן.
אחד משיאי הכנס היה שלב הגמר וההכרזה על הזוכים בתחרות החדשנות Visa’s Everywhere, שנועדה לקשר בין Visa לסטארטאפים סביב העולם. השנה התכנית הורחבה גם לאירופה (ובכללה ישראל) וכללה אתגרים בשלוש קטגוריות: אתגר הקהילה המקומית, אתגר התחבורה הבינעירונית ואתגר הנסיעות לחו”ל. מעל 190 חברות הגישו הצעות מלמעלה מ-19 מדינות, כש-89 מתוך ההצעות הגיעו מישראל. לשלב הגמר עלו 15 חברות, יותר ממחציתן ישראליות.
חשוב מכך, החברות הישראליות FlyMoney ו-BiteMojo היו הזוכות בקטגוריות אתגר הנסיעה לחו”ל ואתגר הקהילה המקומית וזכו ב-25,000€ כל אחת.
אילו טכנולוגיות שמפותחות על ידי סטארטאפים מעניינות את Visa?
גאג’דה: “אנחנו מתעניינים בטכנולוגיות בכמה תחומים חשובים – קודם כל אבטחת מידע, האינטרנט של הדברים ובלוק’ציין וגם כיצד מכונות יוכלו לתקשר זו עם זו לצרכי מסחר. מדובר במגוון רחב של פתרונות פינטק שאנו מחפשים. במקומות כמו תל אביב, ברלין ולונדון יש המון חברות שעובדות בתחומים הללו.”
במה חזקה קהילת הפינטק בישראל בפרט?
“יש דוגמאות לטכנולוגיות רבות שישראל חזקה בהן. כמובן בכל הקשור לאבטחה, ישראל מתחילה להפוך למובילה עולמית בתחום הביומטריה וכעת נוצרת שם גם קהילת ביטקוין תוססת. בכלל יש בישראל הרבה חברות פינטק טובות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ולהאיץ את התפתחותן”.
מה הסיבה לפתיחת ה-APIs?
“ראינו שבמשך 60 שנה Visa הצליחה בזכות התקשורת הישירה עם הבנקים ומתן זכיונות ל’לקוחות המסורתיים”. בתקופה האחרונה אנו רואים מסחר שמתפתח מצד גופים שאינם בנקים והם אינם יכולים להיות חברי Visa או זכיינים שלה. שחקנים גדולים שחקנים קטנים כמו רבים מהסטארטאפים הישראלים מציגים טכנולוגיות חדשות, וחוויות משתמש חדשות לחלוטין, ואנחנו הבנו שאנחנו צריכים לפתוח את הרשת של Visa ולעבוד טוב יותר עם השותפים הגדולים והקטנים. כשביקשנו לעבוד איתם, אחד הדברים הראשונים שהם שאלו הוא איפה ה-API? ”
“עכשיו הסביבה הופכת פתוחה. הבנו לפני 3-4 שנים שאנחנו צריכים לקחת את הרשת של Visa, להוסיף לה מימד של חדשנות כדי לאפשר למפתחים לגשת אליה והדרך לעשות זאת היא באמצעות APIs, סביבת פיתוח (“ארגז חול”), תיעוד טוב ו-reference design. בתחילה אפשרנו למפתחים שלנו במקומות כמו ישראל, לעשות בהם שימוש. עכשיו הוצאנו את ה-APIs הראשונים, סביבת “ארגז חול” וכמובן את התמיכה הדרושה שתאפשר לחברות הפינטק לעבוד בדרך שבה הם רגילים לעבוד – אב טיפוס מהיר, OPEN DESIGN, ו-APIs.”
מה דעתך על התחרות בין חברות פינטק שרוצות לעזור לחברות הפיננסיות להתקדם לעולם הדיגיטלי לבין חברות פינטק שרוצות למעשה להחליף את הבנקים והגופים הפיננסים המקוריים?
“בזמנו היתה התלהבות מוקדמת מביטקוין ויכולת הבלוקצ’יין. אנשים היו בטוחים שהוא יחליף את המערכת הקיימת והצרכנים ישתמשו בו באופן מאסיבי. זה לא קרה. ביטקוין לא הפך למרות כל המאמצים למטבע רגיל שאפשר לסמוך עליו. השימוש בו מסובך, השערים שלו מאוד תנודתיים, גם מצבו הרגולטורי משתנה משוק לשוק. הוא באמת נועד למשתמשים מתוחכמים. עם זאת, בלוקצ’יין בדור השני והשלישי הפך לגורם המאפשר שימוש בנקאי בין עסקים לעסקים. יש המון פוטנציאל בתחום זה, אנחנו רואים בבלוקצ’יין טכנולוגיה משלימה למערכת הפיננסית הרגילה, לא מתחרה בה.”
“כשהתחלתי את תפקידי הנוכחי לפני כחמש שנים, היו טענות של מפעילי השירות הסלולרי שהם יחליפו את חברות האשראי בזכות הטכנולוגיה של המכשירים והקשר עם הלקוחות אבל זה לא קרה. מרבית הסטרטאפים שאיתם דיברתי מבינים שהם צריכים לעבוד יחד עם Visa בזכות האקוסיסטם שבנתה, ואני לא מתכוון רק לטכנולוגיה אלא גם ל-26 אלף הבנקים, 50 מיליון הסוחרים ו-3 מיליארד צרכנים בעלי כרטיסים. את זה קשה לשכפל, ולעומת זאת כדאי לחברות הסטארטאפ לנצל כדי להגיע לקנה מידה גדול. אפילו השחקנים הגדולים נכנסו לאקוסיסטם והם עובדים עם Visa, ובזכותה הגיעו לכזו מאסה עצומה של יכולת תשלומים. תמיד זו תהיה “הטכנולוגיה הבאה” שעשויה להפתיע ולכן אנחנו חוששים מ’הדבר הבא’. יחד עם זאת, מרבית החברות שאני מדבר איתן רואות את הערך בלהיות חלק מהאקוסיסטם של Visa.”
על-מנת ליצור קשר עם חטיבת החדשנות של Visa בישראל, הקליקו כאן.
