מסע החללית ויקינג A

החלפה בחללית גיבוי לפני הטיסה, וגילוי רמזים לחיים במאדים

לפרק הקודם – מבוא: חלליות ויקינג למאדים

11באוגוסט 1975 היה מועד שיגור החללית. כל המערכות תקינות. סמוך לשיגורה של החללית התגלתה תקלה בשסתום במערכת הבקרה של המשגר. הוחלט לדחות את השיגור ב־24 שעות לביצוע התיקון הדרוש. דחייה זו לא הספיקה והיה צורך בדחייה של 24 שעות נוספות. התקלה תוקנה עם החלפת השסתום בחדש. ב־12 באוגוסט נתגלו תקלות נוספות. הפעלתם של מתגים לא נכונים רוקנה כליל את המצברים. לא נשארה ברֵרה אלא להוריד את החללית מהמשגר ולשים במקומה את החללית התאומה, פעולה הדורשת כמה ימים כולל חיטוי מחודש של החללית המועברת. ב־17 באוגוסט דווח כי קיים סיכוי לביצוע הנחיתה כמתוכנן בתנאי שהחללית תשוגר ב־20 באוגוסט ותיכנס למסלול סביב המאדים ב־19 ביוני 1976.
20 באוגוסט – ויקינג A שוגרה בהצלחה. היא נכנסה למסלול חנייה במרחק 184 ק”מ מכדור הארץ ולאחר מכן נותבה למסלול טיסה למאדים. החללית אמורה להיכנס למסלול סביב המאדים ב־19 ביוני 1976 וקיוו להנחיתה בין 4 ל־9 בחודש יולי.
27 באוגוסט- תיקון בנתיב הטיסה.
פברואר 1976 – בתחילת החודש התגלתה תקלה באחד התאים הביולוגיים. תקלה זהה לזאת שהייתה בוויקינג B. מבדיקות התברר שמקור התקלה באי חימומו של התא או בפגם בטלמטריה. מקור התקלות יתברר רק לאחר הנחיתה. אם תנאי הנחיתה יהיו נוחים, התקלה לא תפריע לניסויים. אם התקלה מתרחשת כאשר החלליות מוצבות על המשגרים, אפשר להטיל את “האשם” בתקציבה המקוצץ של נאס”א. תקציב מקוצץ זה לא אִפשר בדיקות נוספות ערב השיגור.
12 באפריל – היום במרחק 15.2 מיליון ק”מ מהמאדים החלה החללית לשדר תצלומים ראשונים.
7 ביוני – תקלה נוספת. וסת שסתום הלחץ גרם לדליפת הליום קלה. הוחלט לדחות שינוי במהירות החללית בשיעור של 3.7 מטר לשנייה בכמה שעות עד שמתבררת סיבת התקלה. במועד החדש המהירות שונתה ל־ 50.5 מטר לשנייה ובכך קיוו לנקות את תושבת השסתום מחלקיק ששקע שם כנראה. התקלה לא תוקנה והחללית תיכנס למסלול סביב המאדים באיחור של שש שעות. החשש היה שעודף לחץ בשל הדליפה יגרום לניתוצם של חלקים במערכת ההנעה.
9 ביוני – תיקון בנתיב הטיסה. בעזרת תיקון זה קיוו לתקן את התקלה ובשל כך שונתה המהירות ב־80 מטר לשנייה במקום שלושה מטרים לשנייה הדרושים לשמור על מסלול טיסה נכון. קיוו לשחרר את השסתום בעזרת זרם חזק של הליום, אך זה לא עזר.
15 ביוני- תיקון נוסף בנתיב הטיסה. שינוי המהירות היה בשיעור של 60 מטר לשנייה. לתמרון זה כמה מטרות. להחזיר את החללית למסלולה המקורי, לשחרר את וסת שסתום הלחץ ולשמור על לחץ נמוך על־ידי השארת חלל גדול יותר מעל לדלק במיכלים.
החללית יכולה להיכנס בבִטחה למסלול סביב המאדים עם כמות הדלק שנותרה, הודות למרווח בטיחות גבוה. המבצע יכול להתבצע בשימוש של 55% בלבד מכמות הדלק.
מהיום ועד לכניסה למסלול סביב המאדים ויקינג A ביצעה שורה של תצפיות לעבר המאדים. תקופה זו אִפשרה לראשונה כיול של המכשירים עם המאדים. חלק מהניסויים כמו צילומים צבעוניים של הדסקה המלאה של המאדים, יכולים להתבצע רק בתקופה כמו זו, מכיוון שמאוחר יותר החללית תהייה קרובה יותר למאדים. מדידות של המאדים, פובוס ודמוס מנוצלות לניווטים מדויקים ההכרחיים לקראת הכניסה למסלול. אחת ההוראות שנשלחו לחללית הייתה להפעיל את מנוע הבלימה אוטומטית למקרה של תקלה כלשהי בתקשורת כך שהכניסה למסלול תתבצע בכל מקרה.
20 ביוני- בתום סדרת תמרונים שנמשכה 40 דקות החללית נכנסה למסלול סביב המאדים שמרחקיו מהקרקע 1,504ק”מ -48,057 ק”מ, משך הקפה 42.6 שעות. וזווית הנטייה 37 מעלות. מסלול גבוה מהמתוכנן. מהתצפיות שנעשו בחמשת הימים האחרונים נראה שהמאדים זוהר במידה גבוהה מהמצופה. כנראה בגלל העננים הגדולים של אדי מים שריחפו באטמוספירה. מעל אזור Hellas מצויה כמות גדולה של מים. במקומות אחרים הבחינו בכפור, כפי הנראה של 2 CO. שלגים ממלאים קרקעית של מכתשים עתיקים. בשל גובהו של המסלול נדחו התצפיות באתר הנחיתה.
21 ביוני – בתום ההקפה הראשונה מנוע החללית הופעל שוב והיא הוצבה במסלול המקורי 1,530 – 32,640 ק”מ, משך הקפה 24.66 שעות וזווית הנטייה 38 מעלות. מסלול זה אִפשר לחללית לסקור את מקום הנחיתה כמה פעמים ביום.
22 ביוני – מהיום ועד לנחיתה צילמה החללית את מקום הנחיתה מדי יום ביומו. היום צולמו תצלומים ראשונים של Chryse בשחור לבן. הממצאים של הימים האחרונים הראו נוכחות גבוהה מהמצופה של אדי מים באזורים הנמוכים. ממצאים אלה עודדו עוד יותר את מדעני החלל לחפש סימני חיים על פני הכוכב. נראה כי בשעות החמות של היום הכפור באזורים הנמוכים מתאדה וקופא שוב בלילה. נתונים אלה חיזקו את ההשערה שהמים על־פני המאדים מתקיימים בצורה נוזלית למשך זמן קצר במעבר מכפור לאדים. זאת בניגוד לתיאוריה אחרת שעל פיה המים במצב צבירה נוזלי אינם קיימים על־פני המאדים. אם תיאוריית המים הנוזליים מתאמתת המשמעות היא שאזור Chryse הוא אחד המקומות הלחים ביותר על־פני המאדים ובתור שכזה גדלים הסיכויים למצוא בו חיים.
24 ביוני – פיתוח של התמונות האחרונות הראה שהאטמוספירה בהירה יותר מהצפוי וניתן להבחין במספר רב יותר של פרטים. התברר ש־Chryse שזור כולו בגושים רחבים של מה שנראה כלבה מוקשה של הרי געש המכוסים בכמה מכתשים שקוטרם כמה קילומטרים כל אחד. המכתשים מפוזרים בצורה מקרית ובחלקם עתיקים יותר מזרמי הלבה. חלק מהלבה חדר דרך גושי הלבה הקפואה. ממרכזו של אחד המכתשים מתנשא הר גבוה ומסביב למכתש, חומר אשר נזרק כפי הנראה מתוכו עם הפגיעה בקרקע של הגוף שיצר מכתש זה. פני המאדים זרועים בחורים קטנים שנוצרו מסלעים שהועפו לאוויר כאשר המאדים נכתש או כתוצאה מפגיעת מטאוריטים.
בכמה מקומות כפתורים של סלעים משוכבים עתיקים פרצו מבעד לזרמי הלבה הקפואים שגולחו כנראה בזרמי מים. בתצלומים נראים גם ערוצים רחבים ובהם גושי סלעים. נראה כי סלעים אלה נסחפו בעבר בזרמי מים אדירים. מהתמונות ניתן להבין כי פעילותו הגאולוגית של המאדים גדולה מזו של הירח, אך קטנה מהפעילות הארצית. אי פעם בעבר זרמי לבה נשפכו מהרי געש והתקשו למישורים חלקים של סלעים בזלתיים. מקור הנהרות בתקופה עתיקה מאוד. אטמוספירת המאדים כיום דקה מדי מכדי לאפשר נוכחות נוזלית ומסיבית של מים. ההנחה היא שעל פני המאדים חל מעבר חד של שינוי אקלימי. המידע שהצטבר מהתצלומים עורר חשש שתנאי הקרקע יכשילו את הנחיתה.
25.6 – בתצלומים החדשים רואים מעין “כבישים” החוצים את המאדים לאורכו ולרוחבו.
27.6 – התברר שאתר הנחיתה גבוה מהצפוי. הטופוגרפיה לא אִפשרה נחיתה ומזג האוויר במקום לא התאים במיוחד לביצוע הנחיתה. נשבה רוח בעוצמה של 100 קמ”ש המעיפה בדרכה גבישי קרח. הנחיתה נדחית לפחות עד 7 באוגוסט כדי למצוא אתר נחיתה מתאים יותר. האלטרנטיבה שחשבו עליה הייתה Phoencicia Chryse.
צולמו פסי עננים לבנים ופסים כחולים, כנראה קרח. התברר שכמות המים על פני המאדים גדולה ממה שציפו לה. ייתכן מאוד ועל פני המאדים זרמו בנהרותיו כמויות אדירות של מים. האטמוספירה הייתה צפופה יותר וחיים כלשהם רחשו על פניו בשעה שכדור הארץ היה בשלבי התהוותו.
לפי התכנית, הבדיקות הביולוגיות מתחילות שבעה ימים מרגע הנחיתה. ברור שגם בדיקות אלה נדחו. מרווח זה של שבעה ימים היה חיוני. היה צורך להמתין עד להתפזרותם של הגזים ממנועי הבלימה והניווט, כך שאפשר יהיה לבחון את אתר הנחיתה בפעולה משולבת של שתי המצלמות והזרוע המֵכנית.
29 ביוני – תצלומים של אתר הנחיתה האלטרנטיבי העלו חששות ביחס לנחיתה בו. גם אזור זה מכותש ומטורש.
7 ביולי – באזור קו המשווה התגלו ערוצים באורך 5,000 ק”מ שמקורם ברעידות אדמה שהתרחשו לפני מיליוני שנים.
8 ביולי – תצפיות מכ”מ שנעשו בשבוע האחרון הראו שאתר הנחיתה האלטרנטיבי או כפי שהוא נקרא האתר הצפוני־מערבי, גבוה יותר ומטורש יותר ממה שנראה בתמונות. המועד החדש שנבחר לנחיתה היה 17 ביולי, אך הוחלט לבצעה ב־20 בחודש, באתר אחר הנמצא ממערב לאתר האחרון. לביצוע התצפיות הוסט במקצת מסלול הטיסה. ב־20 לחודש מחליטים אם לבצע את הנחיתה באותו יום ובאתר החדש או שהנחיתה תתבצע בכל זאת באתר הקודם ב־22 בחודש.
9 ביולי – ייתכן מאוד שיהיה צורך לצמצם את המאמצים לגלות חיים על־פני המאדים. בגלל הדחיות למציאת אתר נחיתה מתאים, נותרו 40 יום בלבד להשלמת התכנית כולה. מדעני החלל קיוו לבדוק שלוש דגימות קרקע. ייתכן מאוד שיסתפקו בשניים בלבד. תאריך הנחיתה המאוחר ביותר האפשרי הוא 20 ביולי.
13 ביולי – ממצאים חדשים הראו מישורי לבה קרושה הדומים לאלה הנמצאים על פני הירח. האטמוספירה אינה כה צלולה כפי שחשבו. מלמטה היא נראית עכורה והרֵאוּת היא אביכה או מעורפלת. הסיבות לכך נעוצות בענני הקרח שריחפו באוויר או סערת אבק. האטמוספירה הוגדרה כ”ערפיח המכסה ביום את פסדינה – ארצות־הברית”.
14ביולי – הוחלט לבצע את הנחיתה באתר האלטרנטיבי השלישי ב־20 ביולי. אזור זה נראה מישורי וחלק כמו שכבות לבה חלקות או כמו האגנים הירחיים. אתר זה נמצא 1,440 ק”מ בכיוון מערב צפון־מערב לאתר המקורי. קיוו למצוא כאן משקעי נהרות. ב־10 הימים האחרונים עם כל הקפה של המאדים. מסלול החללית הוטה מערבה תוך כדי צילום המאדים ובדיקת האטמוספירה. היום הופעל מנוע החללית לארבע שניות כדי לשנות את מסלולה. מעתה ועד לנחיתה החללית תהיה דרך קבע מעל אתר הנחיתה שנבחר סופית.
17 ביולי – היום נמסר כי טובים הסיכויים שוויקינג A תבצע נחיתה מוצלחת על־פני המאדים.
19 ביולי – מנועי הנחתת ומערכותיה נבדקו ונמצאו תקינים. להוציא כמה מכתשים קטנים ומקומות הנראים כערוצי נחלים שהתייבשו אין באתר הנחיתה סלעים. הייתה תקווה שהנחיתה תתבצע על גבי שטח רך דמוי אבק וכי האדמה כאן נסחפה מרמותיו של המאדים. ייתכן מאוד שהיא עשירה בחומר אורגני. מהתצלומים התברר כי שטחו של המאדים מבוקע בשל זרמים אדירים יותר מאלה הזורמים על כדור הארץ.
20 ביולי – בהקפה ה־29 ובמרחק של 18,240 ק”מ הקרקע, שלוש שעות ו־10 דקות לפני הנחיתה הופעלו שלושה מנגנוני פיצוץ ולאחר זמן קצר כמה קפיצים ששחררו את הנחתת מהחללית. הנחיתה הייתה בשעה 16:00 לפי שעון המאדים בתחילת הקיץ שלו. זו הייתה נחיתה מושלמת. הרוחות שנשבו באותה שעה לא הפריעו לנחיתה שהתבצעה כמעט במקום המיועד לה ובאיחור של 17 שניות.
מיד לאחר הנחיתה שידרה הנחתת שני תצלומים, אחד מאתר הנחיתה עצמו והשני פנורמי. שני התצלומים היו חדים וברורים ביותר, הרבה מעל הצפוי. בתצלום הראשון ניתן להבחין ברור בסלעים שונים ובהם כאלה שקוטרם מטר. אחד מהם נראה במרחק שני מטרים מהנחתת. הקרקע היא חולית. פני הקרקע שבין הסלעים השקועים בה למחצה נראו מוצקים, אם כי אפשר היה להבחין גם בעקבות שהרוחות השאירו עליה. האתר נראה כמו אגם מיובש. קרקע המאדים שונה מקרקע הירח.
בתצלום השני רואים בבירור את קו האופק במרחק 2.4 – 4.8 ק”מ מהנחתת. הקרקע זרועה בסלעים וחלוקי אבנים מגדלים שונים ובכמה מכתשים קטנים. המכתשים דומים לאותם מכתשים הנוצרים מפגזים או פצצות מרגמה. ליד קו האופק נראות דיונות חול וכמה גבעות נמוכות שהזכירו לחלק מהמדענים נופים מדבריים על כדור הארץ. אחד מהם הבחין בעננים מעל האופק.
התצלומים הראשונים שודרו ארצה דרך המקפת. ניתן ללמוד מהם כי בקרבת הנחתת נמצאים סלעים מסוגים שונים. ישנם מעוגלים, ישנם מזוותים ובאחרים ניתן להבחין בשכבות. השטח מסביב מכוסה חול ובו סלעים בקוטר 15 ס”מ ואילו באופק ניתן להבחין בסלעים שקוטרם 6.6 מטרים בגבעות קטנות ושטח מישורי מוגבה. מהירות הרוח שנמדדה היום הייתה 24 קמ”ש והטמפרטורה הנמוכה ביותר שנרשמה בלילה הראשון הייתה 50 מעלות מתחת לאפס.
21 ביולי – תצפיות אטמוספריות בסמוך לקרקע הראו כי היא מכילה 96% – 2 CO , 3% חנקן ו־0.5% ארגון. הנתונים שהתקבלו הראו שאטמוספירת המאדים הייתה עשירה בחנקן בעבר הרחוק. היום 19 שעות לאחר שידורן של שתי התמונות הראשונות מקרקע המאדים נעשה צילום צבעוני ראשון של המקום. הוא שודר ישירות לכדור הארץ. התברר שהמאדים באמת אדום. הקרקע היא חומה אדומה. מקור הצבע האדום של המקום הוא קרקע עשירה בברזל כעין חלודה. המקום מזכיר את מדבריות אוסטרליה ומדבר יוטה ואריזונה שבארצות־ הברית. ד”ר תומס מאץ הממונה על צילומי השטח של ויקינג אמר כי “זה דומה במפתיע לאזורים שעל כדור הארץ – מראה נעים, בהחלט לא דומה לצבעי הירח.”
תצלום זה חיזק את ההשערה כי בעבר זרמו כמויות גדולות של מים על־פני המאדים. בתצלום רואים בליטה דמוית רמה על קו האופק מהסוג שגאולוגים מצפים לו באזור שהיה נתון לסחף מים. איש הסקר הגאולוגי של המבצע, אליוט מוריס, אמר בהתייחסו לצבע האדום כי חולות הקוורץ המצופים בחומצת ברזל נוצרו במשך מיליוני שנים של פעילות המים על החול.
ד”ר פרייזר פאנאל מהמעבדה להנעה סילונית (מרכז הבקרה) אמר: “ניתן לקבוע על־פי ממצאי הארגון שלפני עידן ועידנים המאדים הפיק די מים לכסות את הכוכב כולו עד לגובה של 18 מטר.” קיים מספר גדול מאוד של נקודות רטובות של אדי מים באטמוספירה. ישנם גם סימנים שכפור קבוע תת־קרקעי מבליט חלקים מהכוכב כלפי מעלה כפי שקורה לטונדרה בחלקים הקפואים של אלסקה.
הוכחה נוספת לנוכחות מים בעבר הם האיים שזוהו בערוצי הנהרות שיָבְשו. לאיים אלה קווי חוף הניתנים לזיהוי ונראים כמו גבעות חול שנותרו לאחר שמי השיטפונות נסוגו. ייתכן שהמים פרצו דרך לועות געשיים לפני מיליארדי שנים, נקברו וקפאו מאוחר יותר, או שהמים דבקו לקרקע כדרך שמינרלים רבים בצבע חלודה נוצרים על כדור הארץ.

בעיה מהותית היא כיצד משתחררים המים מקרקע המאדים. מאחר שהטמפרטורות נמוכות מאוד ישנם כאלה הטוענים כי די באור אולטרה סגול של השמש האטמוספירה הייתה דקה מאוד ועל כן חדירה לקרינה זו. ביחס לחיים אמר ד”ר מקאלרו: “ראה למה אנו זקוקים לקיום חיים. אנרגיה שיש לנו, חנקן שיש לנו, פחמן יש בשפע. פוספטים הנמצאים בסלעים. איני רואה שום דבר המוציא מכלל אפשרות של חיים על המאדים”.

אם כי הצבע הדומיננטי הוא אדום, על גבי הגרגרים הדקים האדומים נמצאים כתמים בצבע כחול שחור או שחור ירוק. סלעים אחרים הם בצבע כחול ירוק ואחרים דמוי אופל (Opal) המזכירים נחושת.
22 ביולי – תצלומיה של ויקינג A מראים ששמי המאדים ורודים בניגוד להנחה שאמרה כי הם כחולים בדומה לשמים של כדור הארץ. בתחילה חשבו שהצבע הוורוד הוא טעות הנובעת מתקלה במחשבי האור של הנחתת. בעקבות בדיקה קפדנית של מאזן הצבעים של הצילומים באדום, ירוק וכחול התברר שהצבע באמת ורוד. מסבירים את צבע השמים בהשתברות האור בחלקיקי אבק.

בדו”ח הראשון של מזג האוויר נמסר על רוחות מזרחיות בשעות אחר הצהריים שהשתנו לאחר חצות לרוחות דרומיות מערביות כשהטמפרטורה היא 30 מעלות מתחת לאפס. עוד נאמר בדו”ח שהטמפרטורה נעה בין 80 מעלות מתחת לאפס ל־30 מעלות מתחת לאפס. אתמול נשבה רוח במהירות של 24 קמ”ש.
התברר כי חלה תקלה בסייסמומטר. הוא ניזוק כנראה במהלך הנחיתה וניסו לתקן אותו. אי־ היכולת לתקן אותו אִפשרה לוויקינג B רק בדיקה כמותית של רעידות האדמה ללא יכולת לאתר את מוקדן ואת כיוונן. היום שודרו עוד ארבעה תצלומים מאתר הנחיתה.
23 ביולי – היום נערכה בדיקה של הזרוע לאיסוף דגימות קרקע. עם מתן ההוראה המתאימה הזרוע צריכה להיפתח במלוא אורכה, אך הפתיחה הייתה 20 ס”מ בלבד. אחד הפינים היה צריך להשתחרר וליפול ארצה. פעולה זו לא התבצעה והזרוע נתקעה מבלי יכולת לזוז. הטמפרטורה באותה שעה הייתה 13 מעלות מתחת לאפס, כך שלא הייתה צריכה להפריע לזרוע. הוחלט לתקן את התקלה ב־25 ביולי על־ידי מתן הוראה חדשה. ההשערה הייתה שמקור התקלה הוא ברעש אלקטרוני.
להיום תוכננו חמישה תצלומים בשחור לבן. התמונות ששודרו יום קודם לכן והיום נעשו בשימוש של ואט אחד במקום ב־30 ואט כפי שתוכנן. מספר התמונות היה קטן ובאיכות גרועה.
24 ביולי – היום עשו המצלמות שימוש במלוא ההספק והתמונות חזרו להיות באיכות מעולה. תאי המחקר הביולוגיים נמצאו תקינים. כן נמצאה בבדיקה על גבי דגם של הנחתת במרכז הבקרה דרך להפעלת הזרוע. הממצאים ששודרו עד כה אישרו נוכחות של תחמוצות על המאדים ובהכרח הן מעידות על תהליכים המתרחשים בנוכחות מים.
25 ביולי – שודרו כמה תצלומים צבעוניים. אחד מתאר את השקיעה של השמש והשני של אתר הנחיתה. בתצלום זה נראו דברים מוזרים. לחלק מהסלעים תצורות משונות כמו של מכונית: סלע אחד קיבל את השם “סלע פולקסווגן” וסלע אחר נראה כמו גוף מוארך וגלילי המזכיר צינור ותיבה של מערכת שליטה של מכונית. על גבי סלע אחר נראות האותיות G, B והספרה 2. הגדלת התמונות ובדיקתן בעזרת מחשב הראו שהאותיות והמספר אינם אלא תופעה אופטית הנוצרת בחול ומקורה במשחק של אור וצל וצורות סלעים. מתקבל על הדעת שתהיינה תופעות דומות בעתיד ויהיה צורך להתעלם מהם. היה מי שהעיר ש”האותיות” נראות כבעלות צבע שונה מזה של הקרקע ולא רק כצללים בלבד.
נבדק הרכב האטמוספירה בסמוך לקרקע והצליחו לתקן את הזרוע. לוּ בעייתה של הזרוע לא הייתה נפתרת, היה זה מן ההכרח לדחות את נחיתתה של ויקינג B. הזרוע שוחררה על־ידי טלטולה כמה פעמים.
דו”ח מטארולוגי ראשון
ביומיים הראשונים שבהם בחנה ויקינג A את אקלים המאדים – הטמפרטורות, מהירות הרוח ותפניות הרוח היו כמעט זהות. השינוי בטמפרטורה התבטא ב־1.5 מעלות ומהירות הרוח הייתה קטנה מ־8 קמ”ש. הרוח שינתה את כיוונה בכל אחד משני הימים באותה שעה בדיוק. השינוי המוזר היחיד שהיה ביום השני – טמפרטורות נמוכות יותר, אם כי מהירות הרוח הייתה קטנה מאשר ביום הראשון. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה ביום השני הייתה 31 מעלות מתחת לאפס, בשעה 15:00 אחר הצהריים לפי שעון המאדים והטמפרטורה הנמוכה ביותר 86 מעלות מתחת לאפס והיא נמדדה מיד בעלות השחר.
בשתי המדידות שנעשו ב־21 ביולי היו הטמפרטורות נמוכות במעלה עד 1.5 מעלה מאלה שב־20 ביולי. לעומת זאת מהירות הרוח ב־21 ביולי הייתה 30 קמ”ש. מפעם לפעם נמדד פרץ של רוחות שמהירותו הגיעה ל־64 קמ”ש. לא היה הבדל גדול בין שני הימים, אם כי ב־21 ביולי היה קר יותר.
בשתי היממות גם יחד נשבו רוחות בשעות היום מכיוון מזרח ובחצות הלילה חל שינוי פתאומי והן החלו לנשוב מכיוון דרום־מערב. היו שתי תפניות בכיוון הרוח בשעות היום ושש תפניות בכיוון הרוח בשעות הלילה. הרוחות היו חלשות במיוחד בדיוק לפני “השקט של חצי הלילה” כפי שכינה זאת ד”ר הס, הקלימטולוג הראשי של מבצע ויקינג. הזמן שבה הרוח שינתה את כיוונה. לדעתו של ד”ר הס הרוח שינתה את כיוונה פעמים רבות יותר בשעות הלילה כיוון שוויקינג A נמצאת בתחתיתו של אגן שבו אוויר הלילה הקר יותר זורם כלפי מטה מהאזורים הגבוהים יותר של האגן. “פני השטח מתקררים ומקררים את האוויר הסמוך להם ואז האוויר הקר זורם מטה במדרון” אמר ד”ר הס, “התפניות בכיוון הרוח נבעו מזרימת האוויר באגן לכיוונים שונים”.
הלחצים הברומטריים ראויים לציון מיוחד בזכות יציבותם ובמשך כל יממה לא חל בהם כל שינוי שעלה על 7.7 מיליבר. ד”ר הס הזהיר כי עלולים להתפתח שינויים פתאומיים ואפילו קיצוניים באקלים המאדים. הטמפרטורות על־פני הכוכב קיצוניות והשינויים בהם מהירים מכדי שלא יתחוללו שינויים פתאומיים באקלים.
תצלומיה של הנחתת מעידים בבירור כי הרוח שחקה רבים מהסלעים הפזורים על־פני השטח. לפי העקבות שהרוח חרשה בחול סברו כי רוחות שמהירותם גבוהה מ־160 קמ”ש נשבו במקום זה שנים רבות מאוד. תצלומים ששודרו מהמקפת גילו תלמים שהרוח חרשה משפות המכתשים לאורך 100 ק”מ. התלמים נחרשו באותו כיוון שאליו מתמשכות העקבות הקטנות יותר שהותירה הרוח בחול בסביבת מקום הנחיתה.
הקלימטולוגים של ויקינג סברו כי דרושה רוח חזקה בעוצמה מינימלית של 160 – 240 קמ”ש להרמת החול והעפתו באטמוספירה הדלילה. התלמים בחול ארוכים כל־כך באזורים מסוימים של המאדים שלדעת קלימטולוגים לא ניתן היה להסבירן אלא ברוחות שנשבו במהירות העולה על 320 קמ”ש.
26 ביולי – היום נבדקה תכולת הגזים באטמוספירה. שודרו ארצה כמה תצלומים, נערך ניסיון נוסף, אם כי כושל לתקן את הסייסמוטטר ונשלמו ההכנות לקראת ביצוע בדיקות ביולוגיות בדגימות קרקע ל־28 ביולי. קיים ספק גדול אם תיקון הסייסמומטר יוכתר בכלל בהצלחה.
באטמוספירה התגלתה כמות זעירה של האיזוטופ ארגון 36 שיכול להיווצר אך ורק בזמן היווצרותה של מערכת השמש כולה. סימנים לארגון 36 נמצאים עד היום באטמוספירה של כדור הארץ. החוקרים קישרו את נוכחותו של איזוטופ זה באטמוספירת המאדים עם היווצרותה של אטמוספירה עשירה בחמצן וקרקע משופעת במים. כלל הממצאים עד לנחיתתה של החללית העידו על כך שבעבר האטמוספירה הייתה סמיכה ועשירה פי 100 מאשר כיום. מכאן הסיקו שהלחץ האטמוספרי בעבר היה 100 מיליבר, מספיק כדי לאפשר נוכחות מים בפאזה נוזלית. המאדים הוא מעין כוכב לכת במצב ביניים בין כדור הארץ לבין הירח.
הצבע האדום של הקרקע הוא של השכבה העליונה בלבד. ההחלדה (מלשון חלודה) של המאדים היא תהליך שהסתיים בעבר בניגוד להחלדה של כדור הארץ הנמשכת גם כיום. מתחת לפני השטח הצבע הוא אפור כהה. הצבע אינו אחיד. בתצלומים רואים סלעים שלהם שישה צבעים שונים. חלקם נראים כסלע געשי.
27 ביולי – תצלומים שנעשו היום הראו שצבע השמים ורוד תפוז ובדיקה חוזרת של האטמוספירה הראתה שוב נוכחות של חנקן בשיעור של 3%.
28 ביולי – נערך ניסיון נוסף לתקן את הסייסמומטר, אך גם הוא לא הצליח. ההערכה הייתה שעל־פני המאדים נמצאים כל התנאים להיווצרות חיים כפי שהם מוכרים על כדור הארץ. היום נערך מבצע נטילת דגימות קרקע ראשון מתוך שלושה מתוכננים. הפעולה נמשכה ארבע שעות. מצלמות הנחתת צילמו כל פעולה של הזרוע כדי להבטיח שהכול נעשה כשורה. בתמונה הראשונה שהגיעה עם סיום הפעולה ראו תעלה קטנה בקרקע וחלק מהזרוע. זוהי התעלה שנחפרה על־ידי הזרוע. התרשמות ראשונית ממראה התעלה הייתה שחול המאדים נראה כמו חול ליד שפת הים בכדור הארץ. נראה כאילו שהתעלה נחפרה בחול לח על שפת הים. תוצאות ראשונות של הניסוי יפורסמו ב־30 ביולי וסופיות ב־9 באוגוסט. יש לבצע ניסוי זה שלוש פעמים כדי לאמת את התוצאות.
29 ביולי – בדיקתם של תצלומים חדשים שנעשו היום הראתה שדפנות התעלה לא התמוטטו ועל סמך זה הועלתה השערה שהקרקע מוצקה או שהיא לחה. התברר שאחת הדגימות לא הוכנסה לאחד מתאי ה־GCMS לבדיקת נוכחות של תרכובות אורגניות על־פני המאדים. לא היה ברור מדוע פעולה זו לא הוצאה לפועל. היה חשש שניסיון זה ידחה בשבוע או יותר.
31 ביולי – האנליזה הראשונה של דגימת הקרקע הראתה כי זו מכילה ברזל, סידן, צורן, טיטניום, אלומיניום וכמויות קטנות יותר של רובידיום, סטרונציום, אבץ ואשלגן. ממצאים אלה התאימו להשערות של הגאולוגים שהמאדים היה פעיל יותר מהירח, אך פעיל פחות מכדור הארץ. רק השכבה העליונה של הקרקע היא אדומה והיא דקה מאוד.
כמויות הגזים ובפרט החמצן שנפלטו מהדגימות היו גדולות מהצפוי. עדות זו יכולה להעיד על הימצאות חיים על המאדים. פליטת הפחמן הרדיואקטיבי חיזקה עדות זו. אם קיימים חיים מִיקרובּיים לפחות על המאדים הם כנראה מפותחים ונמרצים יותר מאלה שעל כדור הארץ. ניסויים מקבילים שנערכו ביְצורים מיקרוסקופיים ארציים שחררו כמויות קטנות יותר של הפחמן הרדיואקטיבי כתוצאה מעיכולם בפרקי זמן ארוכים יותר.
הכמות הגדולה של חמצן הוסברה בפעילות פוטוסינתטית. הביולוגים ניסו להיות זהירים יותר והעלו סברה שמקור החמצן והפחמן הרדיואקטיבי יכול להיות גם ממקורות לא אורגניים. אפשר שמקור החמצן הוא באדמת המאדים עצמו שבה הוא נלכד בצורת מים רוויי פחמן או שהוא תוצר של תהליכים כימיים זהים לאלה הנוצרים על־ידי אורגניזמים חיים. אם מקור הגזים האלה בתהליך שאינו ביולוגי, יש למצוא תיאוריה אחרת אשר תסביר את היווצרות החיים.
כדי לוודא אם התוצאות מורות באמת על חיים, יש לעקר את הדגימה ולהשמיד את האורגניזמים החיים אם אכן קיימים כאלה. אם בהמשך לא מתגלה גז בכמות ניכרת המסקנה שתתבקש היא שהגז בדגימה זו, מקורו בתהליך עיכול ביְצורים מיקרוסקופיים ולא בדגימה עצמה. היה חשש שתהליך העיקור עלול לסכל כל תהליך כימי שאינו ביולוגי והתוצאות של הניסוי לא יצליחו שוב להוכיח חד־משמעית באם יש או אין חיים על המאדים. ב־3 באוגוסט תוכנס דגימה לתא ה־GCMS פעולה שלא הוצאה לפועל ב־29 ביולי.
1באוגוסט – התברר שכמות החמצן שהתקבלה מהדגימה גדולה פי 15 מהצפוי. אם יתגלו חיים על־פני המאדים, התגלית יכולה לגרום לתהפוכה פילוסופית.
2 באוגוסט – הזריחה והשקיעה צולמו בצבעים ונערך ניסוי ביולוגי.
3 באוגוסט – המשך הניסויים הביולוגיים מתוך מגמה להסביר את הפליטה הגבוהה של חמצן ושל פחמן רדיואקטיבי. על הזרוע לאסוף דגימה נוספת ולבחון אותה. כמתוכנן יש להשלים את הבדיקה ב־ GCMSולבצע אנליזה נוספת ביתר התאים. הזרוע נטלה רגב אדמה סמוך למקום שממנו נלקחה הדגימה הקודמת, יש לטחון את הדגימה ולאפות אותה עד שהגזים נפלטים. היום כמות הגזים הנפלטת התייצבה.
4 באוגוסט – שוב פעם תקלה בזרוע. בטרם הספיקה לשפוך את החומר לתאים היא נעצרה וניסו לתקן אותה. בינתיים נמשכו ניסויים אחרים. היום נפסקה לחלוטין פליטת הגזים. הנטייה לראות בפליטת הגזים תהליך ביולוגי הולכת ופוחתת. ייתכן ופליטה זו נבעה מהליך כימי שבו אור השמש שחרר חמצן מרגב האדמה “החלוד” שנסדק וחמצן זה הוא שפירק למרכיביו את המזון שהוטבל בדגימה.
5 באוגוסט – התעורר חשש לגורלם של הניסויים בדגימות קרקע. ב־6 באוגוסט תיבדק הזרוע על־ידי מצלמות הנחתת. אם מקור התקלה במחשב, ניתן להפעיל את הזרוע על־ידי מערכות מקבילות. אם התקלה במנוע, הזרוע מושבתת לצמיתות. הצלחה בבדיקה חוזרת של הדגימה הנמצאת במעבדה ב־6 באוגוסט תצמצם את מידת הנזק שנגרם בעטיה של הזרוע. תוצאות הניסוי מתקבלות ב־7 באוגוסט.
ביולוגים ציינו היום כי גם במקרה שקיימים אורגניזמים חיים במאדים ייתכן מאוד שתגובתם תהיה אִטית. בעקבות התצלומים ששודרו ארצה, התחזקה ההנחה שהכפור הנצחי נמצא מתחת לפני הקרקע. ד”ר תומס מאץ מצוות הגאולוגים אמר כי את נתוניו של התצלום הפנורמי אפשר להשוות לאלה הקיימים באנטרקטיקה. בדברו על הסלעים המפוזרים באתר הנחיתה הוא אמר כי אלה עשויים משני סוגים – גושים כדוגמת אלה שהתגלו על הירח ומקורם כנראה בפגיעת מטאוריט והשני סוג של בזלת. בינתיים ניתנה הוראה לצלם את הזרוע כדי לבדוק אותה.
6.8 – בדיקה חוזרת של הדגימה. לא הצליחו לשחרר את הזרוע.
7.8 – תוצאות בדיקתה של הדגימה הצביעו שוב על אפשרות לקיומם של חיים על־פני המאדים. לאחר “בליעת” המזון חודשה פליטת הגזים. ניסוי הטמעה שהוחל בו ב־2 באוגוסט הסתיים היום והתברר שתוצאותיו דומות לממצאים שהתקבלו בבדיקת דגימות ממדבריות בקוטב הדרומי של כדור הארץ. רגבים שמצויה בהם כמות זעירה אך עמידה מאוד של אורגניזמים מיקרוסקופיים וצמחייה. עם עיקורה של הדגימה ייערך ניסוי נוסף שיסתיים ב־23 באוגוסט. את הזרוע עדיין לא הצליחו לשחרר. אם לא מצליחים לשחרר אותה, יש להמשיך לעבוד על אותה דגימה.
8 באוגוסט – על־ידי אותות שנשלחו לנחתת הזרוע טולטלה כמה פעמים עד שהצליחו לשחררה ולהניע אותה באופן חופשי. הועלתה סברה שמקור התקלה בקור העז ששרר על המאדים בשעת בוקר מוקדמת, ב־3 באוגוסט שעה שניטלה הדגימה השנייה. הוחלט שהחפירות הבאות תתבצענה רק בשעת הצהריים כאשר הטמפרטורה מגיעה לשיאה. החפירה הבאה תוכננה ל־11 באוגוסט. הפעם תילקח דגימה מעומק רב יותר, מתחת לשכבת הקרקע האדומה.
נתונים אחרונים של הניסויים הביולוגיים העידו על תהליך פוטוסינתטי. ה־CO2 הפך לחמצן ובניסוי אחר נפלט CO2 אופייני למיקרואורגניזמים. חרף הסתייגות מחשש שאלה הם תהליכים כימיים, היו שטענו כי לפחות חיים מיקרואורגניזמים קיימים על־פני המאדים.
9 באוגוסט – המשך הניסויים הביולוגיים.
10באוגוסט – הלחץ האטמוספרי באתר הנחיתה נפל בהדרגה מ־7.69 מיליבר ל־7.51 מיליבר. אטמוספירת ה־CO2 קופאת בקוטב ומכסה את הקרקע.
11באוגוסט – הדגימה שאספה זרוע הנחתת ב־3 בחודש ונשארה מאז בכף החפירה בשל תקלה, הוכנסה היום לתאי המחקר. המצלמות צילמו היום ערפל. בתצלומים נראים ערפילים המכסים שטחים נמוכים כשהם “מתמקמים” בקרקעית של מכתשים ובערוצים עתיקים ויבשים. הערפילים חיזקו את ההנחה שמים קיימים על־פני הקרקע בצורה של אדמה קפואה בלילה וביום הם מתאדים. הערפילים צולמו גם על־ידי המקפת. תצלום של שטח קטן אשר בוצע מיד עם זריחת השמש הראה שמקום זה נקי מערפילים. חצי שעה אחרי כן נראו בקרקעית של מכתשים וערוצי נחל של אזור זה כתמים בהירים של ערפל. קבוצות דומות של ערפילים נראות בתמונות קודמות של החללית בשעה שזו התקרבה למאדים. נוכחות הערפילים חשובה לבעלי חיים, אם יש כאלה על המאדים, המנסים לחיות בקרקע הכוכב.
12 באוגוסט – אנליזות של הקרקע.
13 באוגוסט – נמסר שייעשה ניסיון לצלם את כדור הארץ במצלמותיה של המקפת זאת כדי לתת לאדם פרספקטיבה נכונה של כוכב הלכת עליו אנו חיים. התצלום ייעשה ממרחק של 300 מיליון ק”מ. כדור הארץ נראה בתצלום כנקודת אור כחולה. צילום הירחים והמשך הבדיקות הביולוגיות. תוצאות האנליזות האורגניות של הקרקע לא הראו נוכחות של תרכובות אורגניות על המאדים.
17 באוגוסט – הנחתת התחילה היום בשלב השני של תכנית המחקר הביולוגית ותוך כמה ימים תבחֵנה דגימות חדשות.
21 באוגוסט- הדגימות שהיו במעבדה עוקרו וגם הפעם נפלטו מהם גזים, אם כי בכמות קטנה מאוד. תוצאותיו של ניסוי זה הביכו את הביולוגים מאחר שהן היקשו על קבלת ההחלטה אם יש או אין חיים על המאדים.
22 באוגוסט- הזרוע נטלה שוב דגימות והכניסה אותן לתאי המחקר. בתום פעולה זו הוחל בבדיקה ביולוגית שלהן. כאשר ויקינג B תנחת על המאדים, ויקינג A תבצע מחקרים בלתי־ רציפים בפרקי זמן בין ניסוי אחד למשנהו.
23 באוגוסט – הנחתת המשיכה במחקר הביולוגי.
24 באוגוסט – הנחתת המשיכה במחקר הביולוגי והמקפת צילמה את ירחי המאדים בשחור לבן ובצבעים. עד כה לא נמצאו מולקולות אורגניות בדגימות.
25 באוגוסט – היום לוותה האינפורמציה ששודרה ארצה ברעשים חזקים מהחלל. הפענוח של האינפורמציה לא היה קל מאחר שהיה קשה להפריד בינה לבין הרעש. רק מאוחר יותר הצליחו להתגבר על התקלה. אינפורמציה זו העמיקה את המחלוקת בין הביולוגים לכימאים. הביולוגים פירשו את הנתונים החדשים כהוכחה לקיומן של צורות חיים מיקרוסקופיות על־פני המאדים ואילו הכימאים טענו כי המסקנה המתבקשת היא הפוכה.
ושוב התהפכה הקערה על פיה לכיוון הביולוגי. מסיכום הנתונים ששודרו ארצה היום משלושת תאי המחקר עולים הסיכויים למצוא חיים על המאדים. הניסוי האחרון היה ניסוי בוחן והוא נעשה על דגימה שהראתה בבדיקה קודמת כי היא מסוגלת להכיל בקרבה אורגניזמים דומים לאלה הקיימים באנטרקטיקה. בניסוי זה הדגימה עוקרה וכמעט שלא נרשמה פליטת חמצן. ד”ר הורוביץ אמר כי אם הבדיקה הייתה נערכת על דגימה ארצית התוצאות היו מורות על נוכחות קלושה אבל חד־משמעית של חיים. אך אין להיחפז בהסקת מסקנות מאחר שהמאדים שונה מאוד מכדור הארץ.
30 באוגוסט – הזרוע אספה דגימה נוספת כדי שהיא תיבדק בקרני X.
1 בספטמבר- בדגימה החדשה ישנה פעילות בלתי־פוסקת של גזים בפרט CO2. פעילותה של הנחתת צומצמה חלקית.
4 בספטמבר – כאשר המקפת של ויקינג B החלה להעביר את תשדורות הנחתת ארצה, המקפת ויקינג A החלה במסע סביב המאדים במשך תשעה ימים ובסופו של דבר הוצבה מעל אתר הנחיתה של ויקינג B. המקפת של ויקינג B מתפנה למסע משלה כשזווית הנטייה שלה 75 מעלות כדי לבדוק קווי רוחב צפוניים יותר.
15 בספטמבר -נחקרו שני תצלומים של הרי געש ענקיים הגבוהים פי שניים מהרי געש ארציים. לדעת גאולוגים תצלומים אלה מהווים פריצת דרך להכרה של אירועים אשר התרחשו לפני מיליון שנה.
19 באוקטובר- המקפת יצאה למסע חדש סביב המאדים.
7 בנובמבר – הופסקה פעילות הנחתת לקראת חסימת קשר שהחל ב־10 בנובמבר כאשר השמש היא בין כדור הארץ לבין המאדים. חסימת הקשר מסתיימת באמצע דצמבר ומתחילים מחדש בניסויים בתחילת ינואר 1977.