כבר 12 אלף שנה בני האדם משתמשים בעצים לצוֹרכיהם, ועם השנים כּוֹרתים יותר ויותר יְעָרות. המצב מדאיג מאוד; ואם נמשיך לפגוֹע ביערות, ניפּגע גם אנחנו
מאת: אריאל קרס, גליליאו צעיר
רבים מהחפצים שאנחנו משתמשים בהם מִדֵי יום ביומו עשויים מעץ: רהיטים, גְּדֵרות, צעצועים, כלֵי נגינה וכמובן הנייר שאנו צורכים, בארצות רבות עץ הוא חומר הבניין העיקרי וגם בארץ עץ משמש לצורכי בניין שונים. כדי לסַפֵּק עץ ומוּצריו לכל העולם בני האדם כּורתים עצים רבים, וכך היערות הגדולים של העולם נפגעים קשות.
הבעיה: שִׁטחי היערות
מצב היערות מעורר דאגה כי בני האדם מנצלים אותם מאז תקופת האבן. לפני כ-12 אלף שנים עברו בני האדם שחיו באֲזוֹרנו בהדרגה מחיים של צַיִד ונדוּדים לחיים ביישובי קֶבע ולעיסוק בחקלאות. הם השתמשו בעצים לבניית בתים, לחימוּם, לבניית סירות דַּיִג וספינות, ומאוחר יותר להסָקה של תנורים תעשייתיים קַטָרים ןעוד. מאז החל האדם לעסוק בחקלאות, שועבּדו כמעט מחצית משטחי היערות בעולם לצרכיו.
גם היום יש לנו סיבות רבות לִכְרוֹת יערות: צורך בשטחי מִרעה לעֶדְרי פרות, פּינוּי שטחים לחקלאות (למשל לגידול סוֹיָה או לייצוּר שמן דְּקָלים) ולבנייה, שימוש בעץ לסוּגיו לאנרגיִיָה ולייצור מוצרי עץ ועוד. הֶרס היערות גורם סַכּנות רבות, למשל: עצים קולטים פַּחמָן דוּ-חַמצני מהאַטמוֹספֵרה ומייצרים חמצָן שדרוש לנו ולשאר היצוּרים בעולם לנשימה, ולכן מכנים את יערות העולם “הרֵיאוֹת הירוקות” שלנו. אם נפגע ביערות – תהליך ייצור החמצן יצטמצם מאוד ומערכות אֵקוֹלוֹגיוֹת שלמות ייפגעו.
פִּתרונות אפשריים
מדינות רבות מְבינות את הצורך בשימוּר יערות העולם, ולכן הן מאשרות חוקים לשמירה על היערות, מַגבּירות את האֲכיפה, מַכריזוֹת על שמוּרוֹת טבע נִרחבות ועל מינים מוּגנים ונוטעות עצים רבים במקום אלה שנִכְרתו.
השמירה על היערות אינה רק עניין של מדיניוּת או של פּוֹליטיקה. כל אחד ואחד מאתנו יכול לעזור ליערות העולם לשׂגשׂג. למשל, כאשר אנחנו מטיילים ביער לא נדליק בו מדורה או אש מכל סוג (כך למשל החלה השׂרֵפה הענקית ביערות הכַּרמֵל לפני כמה שנים); כשאנחנו יוצאים לפיקְניק עם המשפחה נדאג לאסוף אחרינו את כל הפְּסולת, ולא להשאיר בשטח – הפסולת פוגעת באקולוגיה העדינה של היער; חשוב להַשליך נייר וקַרטוֹנים לפח המִחזור המיועד לכך – כך תזדקק תעשיית הנייר לפחות חומרי גלם ויִיכָּרתו פחות עצים; וכמובן, כדאי לנטוֹע עץ או שניים בט”ו בשבט ובכל הזדמנות אירת ולהגדיל את כמות העצים בארצנו.
מה קורה בעולם?
המדינות הודוּ ובַּנגְלָדֵשׁ הבינו כי כּריתת עצי המַנגְרוב ושיחי המַנגְרוב הגדלים על חוֹפיהן גורמת סְחיפת קרקע ומסַכּנת את החוֹפִים ואת מיליוֹני האנשים החיים בקִרבתם. מדינות אלה, כמו רבות אחרות, פועלות לשינוי המצב ולנטיעה מחוּדשת של מאות אלפי עצי מנגרוב ועצים נוספים. מלבד מדינות אלה, המאשרות חוקים לשמירה על היערות, ארגונים ירוקים עולמיים כמו גְּרינְפּיס נלחמים לצמצום של כּריתת היערות בעולם ולשמירה על הסביבה. גרינפיס וארגונים אחרים הצליחו לגרום לתאגידים ענקיים כמו חברת נסטלה – שמייצרת בין היתר דגנֵי בוקר – להניח ליערות הגשם של אינְדוֹנֶזיָה. אבל יש מדינות אחרות, כמו מדינות אַפריקה המַשׁוונית או בְּרָזיל, אשר יער האָמָזוֹנס העצוּם נמצא בה, שממשיכות להרוס את יערותיהן, והפתרונות אינם נראים באוֹפק.
מה קורה בארץ?
אם יש מדינות שמעוניינות ללמוד כיצד שומרים על היערות ואף מגדילים את שִׁטחם, הן יכולות לפנות אֲלינו! כאשר הגיעו החלוצים לארץ ישראל לא היו כאן כמעט יערות, אך קרן קיימת לישראל נטעה במשך השנים יותר ממאתיים מיליון עצים, ומדינת ישראל ממשיכה להגדיל את שטח היערות שלה, למרות בעיות סביבה כמו שׂרֵפות, צפיפוּת אוּכלוּסין ובנייה מוּאֶצת. כיום שטח היער במדינה הוא מיליון דונם בערך, ועוד היד נטויה. ט”ו בשבט, החג הירוק ביותר שלנו, מנוּצל מִדי שנה בשנה לנטיעה של אלפי עצים חדשים.
מה העתיד צוֹפן?
לפי מסקנותיהם של חוקרים רבים, לא יוּכל המין האנושי לשֹרוד ללא יערות. אולי זה נשמע מפתיע, אך גם עולם טֶכנוֹלוגי כמו שלנו תלוי בשימוּר היערות שלו. אם לא נחדל להשתמש בעץ ובמוצריו ואם נמשיך להשמיד יערות לצרכינו, ניתקל בבעיות קשות בעתיד הקרוב, כגון סחיפת קרקעות, שיטפונות (בשל סחיפת הקרקעות לאפיקֵי נְהָרות) ופגיעה במערכות אקולוגיות שלמות. נראה כי בזכות הלחץ הציבּוּרי, אֲכיפת החוקים וניהול נכון של המשאַבּים – מצב היערות בעולם משתפּר לאט-לאט. בכל זאת זו רק ההתחלה במאבק הארוך לשימור היערות המוּפלאים של עולמנו.
הסרט “הלוֹרֶקְס”, המבוּסס על סִפרוֹ המפורסם של דוקטור סוס, ממחיש מה קורה כשכּוֹרתים את כל העצים. לצפייה בקְדימוֹן:
הכתבה פורסמה בגיליון ספטמבר 2014 של גליליאו צעיר
רוצים לקרוא עוד? לקבלת מגזין גליליאו צעיר במתנה
