בין כל הבעיות הנוגעות למסע בזמן, מוצע גם פתרון – שאדם יכול לחזור אחורנית במהלך חייו או לעתיד עד יום מותו ולחוות את החיים שוב (או מראש) אך לשכוח הכל כשיחזור למקומו. האם פתרון זה נקי מפרדוקסים?
ספרות רבה נכתבה ונכתבת על מסעות בזמן בתחום המחקרי ובתחום המדע הבדיוני. זהו “חלום רטוב” של רבים שהיו רוצים לדעת מה קרה בעבר, או לסגור חשבון עם אנשים שגרמו להם עוול כלשהו. לרבים אחרים זהו אמצעי לברוח מעולם זה אל מחוזות עתידיים שבהם לפי דעתם העולם טוב יותר. לקו מחשבה זה יש ניחוח של רומנטיקה. האם זה אפשרי בכלל? בתוך מגוון האפשרויות שבהם דנים בתחום זה ישנו נושא שכנראה לא התייחסו אליו בכלל והוא הפן הביולוגי והקוגנטיבי.
אם מאן דהוא רוצה להגיע למחוזות זמן בעבר הרחוק הרי שבמהלך מסעו מחוגי השעון שהוא עונד על ידו ינועו אחורה ובמקרה של שעון דיגיטלי הספרות ירוצו אחורה. מבחינה ביולוגית הוא עובר תהליך של הצערה (להיות צעיר יותר) וכל משפט שהוא אומר נאמר מהסוף להתחלה. מהאות האחרונה של המילה האחרונה שאמר עד כה לאות הראשונה של המילה הראשונה במשפט. הוא ייעצר בנקודת הזמן שאותה כיוון במכונת הזמן. מה קורה עכשיו? הוא יכול להיות צעיר יותר. מחלות שתקפו אותו בשנה זו או אחרת תיעלמנה. הוא יהיה אדם בריא. נשמע מוזר ואפילו סוריאליסטי. תופעה נוספת שעשויה לקרות היא שכל הזיכרונות ועולם הידע שצבר במהלך השנים יִמָחקו. הם בעצם לא יהיו קיימים, אז מה הועיל כל המסע הזה?
אותו הדבר מתרחש כאשר טסים לעתיד. אם הוא מגיע לנקודת זמן עתידית מבוקשת הוא לומד דברים חדשים, אבל בשובו לזמן האמִתי שלו גם יֶדַע זה נמחק. הוא לא יכול לחיות בשנת 2013 ולהיות עם ידע ספציפי של שנת 2125 למשל. דוגמה אחרת מטווח זמן קצר- אם נוסע בזמן הוא בן 30 והוא נוסע 40 שנה קדימה. יכול להיות שהוא כבר יהיה חולה, קרוב לוודאי שיהיו לו נכדים. ואם בגיל זה הוא חולה במחלת שכחה, האם יֵדע בכלל שהוא צריך לחזור לגיל הביולוגי שממנו יָצָא?
אותו נוסע בזמן בהגיעו לנקודת הזמן שאליה כיוון ייתקל בתופעה מוזרה. הוא יפגוש את עצמו. מכיוון שהוא איבד במהלך הנסיעה את כל אוצר הידע שלו, כל שיישאר לו לעשות הוא לשאול את עצמו “אם אני אינני אני, אז מי אני בכלל?”.
אם תהליכים אלה לא מתרחשים הרי שזיכרונו לא נפגע. ההערכה היא שהוא הגיע בעצם לאיזשהו עולם מקביל. בכל נקודת זמן חלות התפצלויות עתידיות שונות. בהתפצלות זמן אחת הוא הכיר נערה אחת ובהתפצלות זמן אחרת הכיר נערה אחרת ובכל התפצלות שהיא ישנה דינמיקה ייחודית לה של החיים. נוסע בזמן חוזר לעולם הגיל שלו עם ידע שנלקח מעולם מקביל.
מי שחשב על הפרדוקס הזה, והזכיר אותו, אם כי בקצרה, הוא ד”ר נחמן גבעולי ז”ל במאמר “הזמן במבט מהצד” שפורסם בזמנו בעיתון ‘מדע’ ובפנטסיה 2000 ושרד את העידן המודפס עד אתר הידען.
34 תגובות
אולי לא הבנתי אם יוסי הסכים לדוגמה או לא אבל מדברים איתי על סמים , תער , שקשוקה , ואביב גם לא קורא שרשורים , יכול להיות שבאמת בכתבה הזאת אני יכול להתחיל לשתוק , אחזור לי אל ביתי
מים נושפים
אם היו מבקשים ממך להכין שקשוקה במסטר שף היית מקבל פרס ראשון ובגדול. איך אמר הנביא יחזקאל :”והמשכיל בעת ההיא יידום”
” מרובת חלקיקים שלא חוזרים זה על התנהגותו של זה, מייצרת חוקים מאקרוסקופיים דטרמיניסטים” – מר יוסי הנכבד , החלקיקים חוזרים על עצמם ומשוכפלים לסופר פוזיציה , זה כבר עוד מימד , ואם עושים שינויים גדולים אך תלויים סטטיסטית – דטרמיניזם זה לא . תזהר קצת עם התער
הפיתרון נראה מאולץ. בזבזני שהיקום ישכפל עצמו בכל רגע ורגע. בתרמודינמיקה מערכת מרובת חלקיקים שלא חוזרים זה על התנהגותו של זה, מייצרת חוקים מאקרוסקופיים דטרמיניסטים והתפלגות סטטיסטית מדוייקת.
לא צריך לדעתי שהיקום יתפצל. די בריבוי יקומים לייצר התפלגות סטטיסטית. אנו ממתינים להסבר מטיפוס התער של אוקם: ברור לגמרי.
מים נושפים, לא קראתי את כל השרשור אך לא ניתן לתקשר עם אדם שנפטר, הוא פשוט כבר לא קיים יותר בשום צורה, לא פיסית ולא רוחנית.
אתה משלה את עצמך.
מים נושפים.
מה זה לחזור “נקי” שכתבת? האם בדיקת שתן תגלה סמים אצל אותם אלו שלא חזרו “נקי” בזמן?
תראה מר אנונימי נכבד , סיאנסים עשיתי אולי פעם אחת שהייתי ילד ,אבל אני יודע ויצא לי לראות ויצא לי לדבר , עם אנשים שמתו וקמו לתחיה לאחר החזרות זמן , סתם פנים אל פנים .
ומה עוד שיצא לי להכיר חלקית אינטליגנציות שנמחקו לאחר החזרות
מים נושפים
אז אתה כן עורך סיאנסים? למה לא אמרת מהתחלה?
צר לי בשבילך, אבל האתר הזה הוא לא המקום לכך.
תנסה אצל אורן זריף.
וואו, אתר הידען, אני שנים קורא פה. השרשור הזה הוא אחת החוויות ההזויות שהיו לי בחיים.
מר אנונימי נכבד , אני לא חושב שצריך בטוקבוק על כתבות להכנס לדברים אישים , אבל מסעות בזמן זה חלק מהחיים שלי , פעם הייתי רציני – דברים לא הסתדרו , פעם הייתי צוחק , היה יפה ופעם ניסיתי לחזור על הצוחק בהחזרות זמן , יצא קוף , אני מנסה לסדר את הטוב שלי למעלה , בהחזרות זמן זה אולי יקרא העולם הבא , לא מתאבד או משהו פשוט גלגול זמן אחורה וקדימה עם ניסיון לשפר , תודה
מים נושפים
לחזור על עצמך לא נקרא לחזור בזמן …….
מים נושפים
בפרופיל שלך, באתר תפוז (מלפני כמה שנים), רשמת שאתה בן 42. וגם שמתי לב שגם שם, כמו כאן באתר, כולם צחקו עליך. אופס, אולי לא הייתי צריך לגלות את זה.
אבל, בעצם, אני לא דואג. בחזרה זמן הבאה שלך תוכל לתקן את העיוות ולמחוק את מה שרשמתי עכשיו ככה שאף אחד לא ידע את האינפורמציה הזאת.
בכבוד, ותמסור ד”ש לפילון.
זה הגיע לזה שזה אטומים של הגוף שלי , זה הגיע לזה שאני חוזר על עצמי כמו קוף בכבוד
מים נושפים
לאיזה אטומים אתה מתכוון לזרחן או לאבץ ואולי לאטומים שבאים מהמסה האפלה שם כנראה חלים כללי פיזיקה שרק אתה מכיר. במייל קודם אתה טוען שאתה בתחום של קופים , לאיזה קופים לגורילה או לשימפזה? אם אכן זו תחושך אזי אם אסע לספארי אפגוש אותך
קצת אטומים כפולים בנידון
אם אני מבין את דבריך ואני מקווה כן. בתחום החזרות זמן בפיסיקה מניסיון שאין לי ואכן אין לי מתקבל הרושם, תקן אותי אם אני טועה, שאתה מתכוון לסיאנסים ולגלגול נשמות. לא אתפלא אם תאמר שהיית הכוהן הראשי אצל תחותמס השני, או אצל סנחריב.אם תשרת את האורקל מדלפי דווח על כך כדי שכול קוראי הידען ידעו זאת.אשריך.
נקודה , נכון אם אתה חוזר “נקי” , שתיחיה עוד פעם את החיים לאחר החזרות זמן בלי לשנות , יש סיכוי רב שלא תרגיש בכלל בדרך אוחרה וקדימה פעמים רבות . אבל ישנה אפשרות שתחזור קצת שונה , קצת בצד , קצת עם דה זה וו , ואפילו מהצד של עצמך הכפול , ותרגיש , תרגיש שאתה יודע כמו בדה זה וו שראית את היום כבר ואפילו בצורה יותר מוחשית – מי עלול ליפול לידך בעתיד , ותרים אותו ( ישר ) , בכבוד
למים נושפים. אתה סותר את עצמך וזה נובע מחוסר הבנה או ידע.
כולם חווים את אותו רגע אין סוף פעמים. תמיד הייתי קיים אתמול בשעה הזאת והזאת במקום הזה והזה. החוויה ההיא נמצאת שם תמיד.
מה שאינך מבין זה שהזיכרון נובע ממשהו חומרי ואתו משהו חומרי הוא קבוע ולכן הזיכרון בזמן מסויים לא יכול להשתנות. ולכן את התחווה תמיד את אותה חוויה באותו זמן. ושוב חזרנו לטיעון שזה חסר משמעות לומר שחזרת בזמן. כי אם כל החוויה שלך נשארת כמות שהיא אין דרך להבדיל אם חזרת בזמן או לא חזרת בזמן.
כבוד בא והולך מה שיפה גם בזה , שהיותר טוב יסתדר למעלה אחרי החזרות זמן , בכבוד
מים נושפים
אין לאף אחד כבוד אלייך. גם אתה בעצמך לא מכבד אותך.
סליחה אם לא הובנתי , בהחזרות זמן , זה תחום של קופים , ואני בו , שוב סליחה
כבוד חיים מזר , היו פעמים שהייתי מפורסם , זה לא תמיד כזה כייף .
ואני אוהב את ההרגשה שאני ידוע דברים כתחום החזרות זמן בפיסיקה מניסיון שאין לך כנראה .
ולכן כאשר אני מדבר ונותן דוגמאות , קשה לך להבין אותם כי הם באים מניסיון מעשי וההסברים המילוליים – זה עוד יקח זמן שאחזור על אותם מילים עוד פעם ועוד פעם כמו קוף שמדבר ברור כי שמעו אותו עוד פעם ועוד פעם
. סליחה על הרמת האף , אני משתדל שלא , בכבוד מים נושפים .
מים נושפים.
למה שלא תופיע בשם האמיתי שלך.הכינוי שנתת לעצמך לא עושה רושם טוב. סגנון הכתיבה שלך הוא כזה שאי אפשר להבין שום דבר. מזכיר את הכתיבה הפוסט מודרניסטית המנופחת מרוב חשיבות עצמית ורואה את עצמה כאליטיסטית. אפשר לכתוב על הדברים המורכבים ביותר בשפה שווה לכל נפש. אם היית כותב למשל על מנועים של מטוסי סילון ניחא. בפעם הבאה תשתדל לכתוב בשפה של בני אדם. זה לא יוריד שום דבר מכבודך.
ובנוסף כאשר התעסקתי בהחזרות היה לי לפעמים הווה כפול או משולש ולפעמים רחב
למר נקודה הנכבד
הזמן הוא עוד מימד ומצבי החומר כבר נתונים (כמעט) מראש , ויש לזה משמעות כי שאתה חי את אותו יום פעמים בחזרה , אתה מזהה את היום לפי הדימיון הדומה ומסיק על דברים אחרים בהתאם כמו העתיד והסביבה שלך
אם מניחים שהזמן הוא עוד מימד אז בעצם מצבי החומר במרחב ובזמן כבר נתונים מראש.
כשחושבים על זה כך אין שום משמועת למסע בזמן. הזמן זה לא משהו שעובר.
כמובן יש לשאול את השאלה מדוע ב רגע זה אנו מודעים דוקא לרגע זה. כלומר, מה מיוחד בהווה.
ואז שאלת המסע בזמן הופכת לשאלה האם התודעה יכולה לקפוץ בזמן ולחוות זמן אחר.
התושבה לשאלה זו קשורה לשאלה מהיא תודעה.
כרגע אין לנו תשובה כוללת. אך אם ניקח את ההנחה הרווחת שהתודעה צמודה למוח אז שוב חזרנו לעניין שהמוח קיים בכל קגע ורגע בנקודה ספציפית במרחב ולכן אין שום משמעות למסע בזמן.
אורח מהעתיד
גדול. חמישיה הקאמרית – בדיעבד- כל פרק שלהם יצירת מופת. הנה עוד אחד:
https://www.youtube.com/watch?v=fcV70UZwmwk
בנסיעה לעתיד ללא חזרה לעבר אין שום פרדוקס והוא לא יהיה זקן. למשל אם טס במהירות קרובה למהירות האור הזמן עבורו ינוע לאט יותר למרות של יחוש זאת. הוא יגיע כמעט באותו הגיל לעתיד לעומת כל השאר שיזדקנו. לחזור בדיוק לאותו הזמן והמימד שעזב לא יוכל כי זה יהרוס את היקום ,לכן הוא יחזור לאותו הזמן במימד אחר ואז אין שום פרדוקס. כלומר הפסקה הזאת היא הנכונה וכל השאר נשמע כמו חרטא: “אם תהליכים אלה לא מתרחשים הרי שזיכרונו לא נפגע. ההערכה היא שהוא הגיע בעצם לאיזשהו עולם מקביל. בכל נקודת זמן חלות התפצלויות עתידיות שונות. בהתפצלות זמן אחת הוא הכיר נערה אחת ובהתפצלות זמן אחרת הכיר נערה אחרת ובכל התפצלות שהיא ישנה דינמיקה ייחודית לה של החיים. נוסע בזמן חוזר לעולם הגיל שלו עם ידע שנלקח מעולם מקביל.” יש עכשיו גם סרט חדש שכולו נוגע בעניין שצוין בפסקה הזאת.
חיים מזר
כפי שאתה יכול לראות: לא נסעתי בזמן רחוק מדי.
אבל כפי שצפיתי: את הפגיע מ- “מים נושפים” לא היה ניתן למנוע.
אולי כל חיינו הם דמיון מתמשך? זה כבר שאלה פילוסופית.
ה-מסע בזמן והבעיות הקוגנטיביות שעולות מכך הן לא רק פילוסופיות הן גם פיזיקליות.
על הקטע הפיזיקלי אנו עוד יכולים לענות, מתישהו.
הפילוסופיה לא תאשש שום דבר בזמן הווה.
מים נושפים
כמה שאני משתדל – עדיין לא הצלחתי להבין אף תגובה שלך.
בותר אחד שהתעסק קצת בהחזרות , כמה הערות מקווה שבלי לפגוע .
כאשר אתה חוזר זה קצת תלוי בדרך ובכוח שאתה חוזר .
אתה יכול לחזור בדיוק ואולי לא תזכור ותחזור על החיים שלך אותו דבר
אתה יכול לחזור עם קצת פריקציה ולשמוע את הדיבורים שדיברו לידך ולראות דברים כמו דה זה וו .
ואתה יכול אפילו להתרחק קצת ולראות את עצמך הכפול
אבל מה שהכי סביר , אתה תחזור כמו קוף על מה שעשית ותגלה למרבה הצער גם דברים שלא הכי כייפים בהחזרות אפילו שזה נחשב עדין ניסיון מיוחד ושונה שיש אנשים שמחפשים אותו , בכבוד
איפה מכאל רוטשילד כשצריך אותו?
כולי תקווה שאביו הבריא, ושמכאל יוכל לחזור להגיב באתר.
ועוד דבר:
“אותו נוסע בזמן בהגיעו לנקודת הזמן שאליה כיוון ייתקל בתופעה מוזרה. הוא יפגוש את עצמו. מכיוון שהוא איבד במהלך הנסיעה את כל אוצר הידע שלו, כל שיישאר לו לעשות הוא לשאול את עצמו “אם אני אינני אני, אז מי אני בכלל?”.”
מי קבע שהוא יפגוש את עצמו?
יתכן מקרה שבו האדם, בעולם העתיד, עובר תאונת דרכים. ואותו אחד הנוסע בזמן מן העבר, מגיח לעולם העתיד בדיוק ברגע לפני שקורית תאונת הדרכים.
במקרה כזה האדם שחי בעולם העתיד מת אבל האדם שהגיע מן עולם העבר באותו רגע – ממשיך את קיומו בזמן עתיד. ואפילו יכול להיות שאינו מודע לכך שהוא מת רגע לפני.
מה קורה אז?
אולי כולנו חיים ככה?
אולי כל הדמיון שלנו הוא חיינו מן עולם העבר ומן עולם העתיד?
לא נדע עד שלא ננוע בזמן (כי האפשרויות למה שיכול לקרות הן אין סופיות).
חיים מזר
לא הבנתי היכן הפרדוקס.
אם אדם נוסע בזמן לעתיד וחוזר כאשר הידע שלו (מן העתיד) נמחק (בזמן הווה) – היכן הפרדוקס? הרי אם זה קרה אז זה מה שקורה כאשר נוסעים לעתיד וחוזרים. ואותו דבר לגבי נסיעה בזמן לעבר.
זה מה שקורה.
איפה הפרדוקס? אם אתה מתכוון לכך שבעולם היחיד שאנו מכירים, התוצאות, אחרי נסיעה בזמן, אמורים להשתנות והם לא משתנים – אז אין זה פרדוקס. מכיוון שאם נסיעה בזמן קורית אז היא קורית לעולם שבו אין אנו חיים אלה לעולם של עתיד או לעולם של עבר. שם נמצא השוני (של התוצאות) מן העולם שלנו בזמן הווה.
אבל יש גם סיכוי שלא הבנתי נכון את דבריך.
חוץ מזה: צפה פגיעה מ- “מים נושפים” ))
https://www.youtube.com/watch?v=NYkUer6SIBY