ידענים: הנדסה גנטית - בעלי חיים | מחלות | רפואה

מאת 11 במאי 2017 6 תגובות

מדענים הופכים את מוצצי הדם נשאי הזיהומים לבעלי ברית במלחמה הכלל־עולמית במחלות

היתוש Aedes aegypt, שהוא בין מפיצי נגיף הזיקה. מקור: James Gathany / PHIL, CDC.

היתוש Aedes aegypt, שהוא המפיץ העיקרי של נגיף הזיקה. מקור: James Gathany / PHIL, CDC.

מאת גֶ'רֶמי סו, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 25.12.2016

ביום הבחירות בארה"ב, בנובמבר 2016, הועלתה להצבעה באי קִי הייבן שבפלורידה ובמחוז מונרו, שבו שוכן האי, ההצעה לעריכת הניסוי האמריקני הראשון שבו ישוחררו לטבע יתושים שעברו שינוי גנטי. [תושבי המחוז אישרו את ההצעה, אבל תושבי קי הייבן דחו אותה. עם זאת, מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDAA) אישר את קיום הניסוי. ארגונים סביבתיים הודיעו על כוונתם לערער – העורכים.] לאחר שהמנהלה לפיקוח על היתושים באיי פלורידה תאשר את הניסוי, תשחרר החברה הבריטית לביוטכנולוגיה "אוקסיטק" מיליוני יתושים זכרים שעברו שינוי גנטי. המוטציה שהוחדרה ליתושים עושה אותם תלויים באנטיביוטיקה כדי להישאר בחיים עד בגרותם. זכרים אלה יעבירו את התלות באנטיביוטיקה לצאצאיהם בטבע, שאין להם גישה לתרופה, ולכן ימותו בצעירותם. הצניחה באוכלוסיות היתושים כתוצאה מכך תפחית את הסיכון שבהתפשטות יתושים נושאי מחלות כמו קדחת דנגי, שהתפרצה בקי הייבן ב-2010-2009 ותבלום את האיום הגובר של נגיף הזיקה.

רבים בקי הייבן הביעו חשש שאירוח חרקים שעברו שינוי גנטי בחצרות בתיהם מסוכן לבריאות, אבל מומחים מבחוץ הבהירו שהיתושים האלה אינם מזיקים. "אין שום סיכון [בריאותי] פוטנציאלי משימוש ביתושים שעברו שינוי גנטי בשיטה של חברת אוקסיטק," אומר תומס מילר, פרופסור בדימוס לאנטומולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בריוורסייד. ואף שזה יהיה ניסוי ראשון בארה"ב, ניסויי שדה של אוקסיטק שנערכו בעבר בארצות אחרות הפחיתו בהצלחה את אוכלוסיות היתושים המקומיות ביותר מ-90% בלי שום סימן לתופעות לוואי מדאיגות. ואכן, עשרות ניסויים עם יתושים שעברו שינוי גנטי נערכו ברחבי העולם בחמש השנים האחרונות בניסיון לבלום את התפשטותם של מחלות הקשורות ביתושים.

כיצד הניסויים עם יתושים שעברו שינו גנטי פועלים? – תרשים מפורט באתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

6 תגובות ל “היתושים יצילו אותנו מפני… היתושים”

  1. א

    השאלה היא כמה אתרי הטלה פוטנציאליים קיימים בתא שטח.
    לדעתי גם אם כל משפחה תקפיד על להציב דלי אחד ההשפעה תהיה זניחה.

  2. אבי

    פתרון נגד יתושים:
    מה שנדרש זה רק כלי מלא מים – היתושות באות להטיל את הביצים שלהן במים – ואז אתה שופך את מים לפני שהביצים בוקעות. וחיסלת את הדור הבא של היתושים.
    זה מאד פשוט לביצוע , צריך לשים כלים של מים בחוץ "במרפסת" ולשפוך את המים אחת לשלשה ימים – שבוע.
    אם הרבה אנשים יבצעו את זה, זה יפגע קשה באוכלוסית היתושים, לא צריך הנדסה גנטית ולא כימיקלים.

  3. אני

    "ללא תופעות לואי". חוץ מדבורים נעלמות, כמובן. כל הניסויים האלו מובילים למקום לא ידוע. שרשרת מזון או שרשרת האבקה יכולה לקרוס בגלל דברים כאלה, ואז יתושים ומחלות אקזוטיות יהיו הבעיה הכי פחות קשה שלנו…

  4. יואש

    זו לא עמותה ללא רווח.
    המטרה היא כל שנה למכור יתושים זכרים.

  5. א

    מעניין אם אפשר לעשות שרק זחלים ממין נקבה ימות ללא אנטיביוטיקה ואילו הזכרים רק יישאו את הגן.
    כך שההפקט יהיה מתמשך

  6. ישראלה ו' (ירושלים)

    כשיתוּש פוגש יתוּשה…
    ידוע שבְּמשפחת היתושניים, הזָּכר מוצֵא את מזונו בצוּף הפרחים ואינו מַזִּיק לאדם, ואילו הנקבה מוצצת דם מן האדם וּמִשאָר בעלי-חיים כדי שתוכל לייצר ביצים ולהטיל אותן.
    והנה אנחנו מגלים, שאפילו כשמדובר באתר מדעי (של כה"ע האמריקני, וגם של "הידען"), המחברים או העורכים חוששים לכתוב את האמת המדעית (מחשש ל"נִקמַת" נשים פמיניסטיות?) ומכתירים את מאמרָם – "היתושים יצילו אותנו מפני… היתושים". ומדוע לא לכתוב באופן מפורש, מדויק ומהימן, שמדובר בהצלה מפני יתושות דווקא. האם גם בממלכת החרקים נפל פחדן של היתושות על היתושים? אַתִּמהָא !
    ומנגד – אנו קוראים ושומעים לא מעט מִשוֹחֲרֵי הסביבה וּ"זכויות" הָרְמשִׂים והחרקים, ש"מרחמים" על היתושות המוצצות ואוכלות את דמנו, יותר מן האדם עצמו. נכון, יש להם חשיבות "אקולוגית" (למשל, בהאבקת צמחים), אך האם האדם, שיֵּש הרואים בו אף "נֵזר הבּריאה", חשוב פחות ואין צורך לדאוג למנוחתו או לשַלוָותו?

הוספת תגובה

  • (will not be published)