ידענים: אטמוספירה ואקלים | גאולוגיה | סוגיות סביבתיות

מאת 16 במרץ 2017 5 תגובות

כאחד האגמים המלוחים בכדור הארץ בסביבה מדברית ובמקום הנמוך בעולם, ים המלח מקליט את שינויי האקלים באזור לאורך תקופות גיאולוגיות עם עליות מפלס בתקופות רטובות וירידות מפלס בתקופות יבשות. למרות זאת, עד היום, לא הייתה עדות ישירה לקשר בין הרכב האגם בעבר הגיאולוגי והמשטר האקלימי באזור. מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית מצא לראשונה הוכחה ישירה לשינויים הידרולוגים וכימיים בים המלח לאורך תקופה בת 220 אלף שנה, זמן המתפרס על שתי תקופות קרחוניות ושלוש תקופות בין-קרחוניות על כדור הארץ.

אסדת הקידוח ממנה כרו את הגלעין. מקור: פרופ' מוטי שטיין – האוניברסיטה העברית.

אסדת הקידוח ממנה כרו את הגלעין. מקור: פרופ' מוטי שטיין – האוניברסיטה העברית.

המחקר מתמקד בשחזור תנאי האקלים בעבר באזור באמצעות מי החללים הכלואים בתוך קרקעית ים המלח, והינו פרי עבודות של הדוקטורנט אילן לוי מהקבוצה של פרופ' אורית סיון מהמחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון. בקידוח עמוק ממרכז האגם בחסות ה- ICDP (International Continental​ Drilling Project ) ושיתוף פעולה של אוניברסיטאות ומכוני מחקר בארץ ובחו"ל, נדגם בשנת 2011 גלעין קידוח באורך של כ-450 מטרים. בעבודה מאומצת של קבוצת המחקר מוצו מי החללים הכלואים בגלעין זה ונמדדו פרמטרים גיאוכימיים ואיזוטופיים המראים על שינויי אקלים לאורך תקופה בת 220 אלף שנה.

התוצאות במחקר מראות שההרכב הכימי של המים העמוקים באגם עוקב אחרי שינויי האקלים הגלובליים. בתקופות קרחוניות, כאשר קיימת ירידה בטמפרטורה העולמית, הצטברות קרח סביב הקטבים, וירידת מפלסי האוקיינוסים והפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, ישנו מיהול של המים העמוקים באגם המלווה בהמסה של מלח הליט. בתקופות בין-קרחוניות החמות יותר, כאשר קיימת עליה במפלסי האוקיינוסים וריכוזי הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, המים העמוקים נהיים מלוחים יותר ושוקע בהם מלח הליט.

הדמיון הגדול בין הרקורדים הגלובליים לרקורדים ממי החללים בקידוח מצביע על הקשר ההדוק בין כמות הגשמים והלחות באזור לשינויי אקלים גלובליים, ממצאים משמעותיים עבור הבנה וחיזוי שינויי אקלים בישראל. התוצאות תומכות בתצפיות מודרניות שמראות שישנו קשר בין כמות הגשמים באזור לטמפרטורות מי השטח בצפון האוקיינוס האטלנטי – כאשר יש תקופות של מי שטח קרים יחסית בצפון האוקיינוס ישנה עליה בכמות הגשמים באזורינו ואילו ירידה בגשמים בתקופות בהן מי שטח אלו יחסית חמים.

למאמר המלא בכתב העת GEOLOGY

5 תגובות ל “ים המלח מתעד שינויי אקלים גלובליים ב-200 אלף השנים האחרונות ”

  1. אדםאדום

    לא ניתן להבין תוך המאמר האם יש אכן גם תחזית לעתיד, ובעיקר לעתיד הקרוב מתוך התוצאות.
    המחקר עצמו מעניין מאד

  2. שומר הסף

    ראוי כי העורך ימצא דרך ״לצנזר״ את ההבלים שהמגיב ״האוניברסלי״ / אבי
    מלהג כמעט בכל רשימה ועל כל פרסום
    וכך ישחרר את הקוראים מאוסף השטויות בשפה עילגת
    שהלז מפרסם …

  3. אבי

    מה שעניין זה להשוות בין תקופות של התחממות כדור הארץ להתחממות הנוכחית ולראות מה הם ההבדלים.
    אם יש כאלה הבדלים.
    הבעיה היא כמובן ברזולוציה , כי כשמדובר על נתונים שמתפרסים על מיליוני שנים , החמישים או מאה שנים אחרונות שלהם מיחסים את ההתחממות הגלובלית הנוכחית זה זמן קצר מידי.
    בקידוחים דומים שעשו בקטבים מדדו ריכוזי דו תחמוצת פחמן שאויר שנלכד בקרח, ושם הדיוק והרזולוציה הרבה יותר טובים.
    הבעיה היא שהתוצאות שנמצאו בקידוחים שנעשו בקטבים מראים שהיו בעבר לפני שהיהי אדם גם התחממויות גלובליות כמו שישי עכשיו, ולכן זה לא כלכך מתאימות לקונצנסוס שאומר שההתחממות הגלובלית היא בגלל האדם, ובגלל שהן סותרות או עלולות לסתור את התאוריה שאומרת שההתחממות הגלובלית הנוכחית היא בגלל האדם, לא מבליטים אותן, ולכן מי שמשתמש ומסיק מסקנות בתוצאות הללו הוא רק הצד השני של מכחישי ההתחממות , ובגלל שזה הפך למלחמה פוליטית ,ומלחמת אגו, כבר אי אפשר לדעת מה תעמולה, ומה מדע, מה מסתירים ומה מגלים, ולא נדע את האמת עד שלא תסתיים המלחמה הזאת והפוליטיקאים ירדו מהנושא הזה וישאירו את הסוגיה למדע הטהור.

  4. אני רק שאלה

    האם זה אומר שאם הקוטב הצפוני ימס והאטלנטי הצפוני יתקרר כתוצאה מכך, אז פה ירדו יותר גשמים?

הוספת תגובה

  • (will not be published)