סימפוזיון מדעי בינלאומי בהשתתפות גדולי המדענים בעולם, כולל חתני פרס נובל, יתקיים בתאריכים 15 ביוני עד 17 ביוני, באוניברסיטה תל-אביב לרגל יום הולדתו ה- 70 של פרופסור יהושע יורטנר ה מוכר כאחד מגדולי המדענים בארץ ובעולם
אוניברסיטת תל-אביב תקיים סימפוזיון מדעי בינלאומי לרגל יום הולדתו ה- 70 של פרופסור יהושע יורטנר בתאריכים 15 ביוני עד 17 ביוני.
פרופ' יורטנר מוכר כאחד מגדולי המדענים בארץ ובעולם. מחקריו בתחום הכימיה הפיזיקלית השפיעו רבות על התפתחות המחקר הכימי במחצית השניה של המאה העשרים. עבודתו זכתה להכרה בפרסים החשובים שקיבל, ביניהם פרס ישראל לכימיה ופרס וולף, בתוארי דוקטור כבוד שקבל ממספר אוניברסיטאות בעולם ובצרופו כחבר כבוד במספר אקדמיות לאומיות למדעים (בנוסף לחברותו באקדמיה הישראלית) ביניהן האקדמיות של ארה”ב ורוסיה. הוא כיהן כנשיא האקדמיה הלאומית למדעים בישראל וכנשיא הארגון הבין לאומי לכימיה ,IUPAC ותרם רבות לעיצוב פניו של המחקר המדעי בארץ ובעולם.
בין תרומותיו החשובות של פרופ' יורטנר שהשאירו חותם משמעותי על הבנת עקרונות הדינמיקה הכימית בימינו יש לציין את מחקריו על צבירה וניצול של אנרגיה בריאקציות כימיות, עבודותיו על אופים ותכונותיהם של צברים מולקולריים (ננו-חלקיקים המורכבים ממספר אטומים או מולקולות והמגשרים מבחינת מהותם הכימית בין תכונות המולקולה הבודדת ובין תכונות הגביש המוצק), ועבודתו ביישום עקרונות הכימיה הפיסיקלית להבנת תהליכים ביולוגיים.
טבעו של המחקר המדעי הוא שהעבודות החדשניות ביותר נשענות ביסודן של מחקרים בסיסיים שקדמו להם. עבודות חשובות הבאות מן השטחים ה”חמים” ביותר במחקר הכימי של היום (למשל הרצאתו של הפרופ' לואי ברוס מאוניברסיטת קולומביה על ספקטרוסקופיה של מולקולות בודדות, הרצאתו של ערן רבני – מצעירי בית-הספר לכימיה באוניברסיטת תל-אביב – על ננו-חלקיקים וננו-משאבות, והרצאתו של פרופ' מרק רטנר מאוניברסיטת נורתווסטרן על מוליכים מולקולריים) מייצגות את הקשר ההדוק בין הכימיה המודרנית ועולם הננו-טכנולוגיה, אך מקורם הרעיוני נמצא בעבודותיהם המוקדמות יותר של יורטנר, מרכוס והופמן.
מספר אנשי מדע ידועים למשל הפרופסור קתרין ברז'ניאק, לשעבר ראש מכון המחקר הלאומי הצרפתי CNRS, שתרצה על “התפרקות בסקלות הננו” והפרופ' פול ברברה מהאוניברסיטה של טקסס שירצה על “ספקטרוסקופיה ודינמיקה של ננו-חלקיקים” יסקרו במסגרת הסימפוזיון את מחקריהם הנשענים על עבודותיו החלוציות של פרופ' יורטנר.
מעל הכל הסימפוזיון לכבודו של פרופ' יהושע יורטנר הוא התכנסות של חברים. המחקר המדעי הוא ביסודו הרפתקאה המונעת ע”י הרצון להבין והשאיפה לדעת. הקבוצה הבין לאומית של מדענים החוקרים תחום מסוים מפתחת בתוכה קשרים אישיים החורגים מהחלפת דעות מדעיות בלבד. הכנס לרגל יום הולדתו השבעים של פרופ' יורטנר הוא גם,ואולי בעיקר, הזדמנות לציין שוב את הקשר האנושי בין חברים לדרך אינטלקטואלית.
הסימפוזיון הנערך לכבודו של פרופ' יורטנר נועד לציין את פעילותו המדעית דרך סדרת הרצאות שינתנו ע”י טובי המדענים בתחום הכימיה הפיסיקלית בעולם, והמחקרים שיוצגו מהווים חתך של התפתחות המחקר בכימיה פיסיקלית בדורנו. כך למשל אחד המרצים, פרופ' רודולף מרכוס מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה הוא חתן פרס נובל לשנת 1992 ,אותו קבל בזכות פריצת הדרך שהשיג במחקריו על תהליכי מעבר אלקטרון – תהליכים העומדים ביסודן של התופעות הבסיסיות ביותר של הכימיה. עבודה זו שימשה בסיס לעבודות מאוחרות יותר בתחום הפוטוסינתזה (הרצאתו של פרופ' גרהם פלמינג מאוניברסיטת ברקלי) ובתחום האלקטרוניקה המולקולרית (הרצאתו של פרופ' מרק רטנר מאוניברסיטת נורתווסטרן).
עבודתו של מרצה אחר, פרופ' רואלד הופמן מאוניברסיטת קורנל, חתן פרס נובל בכימיה משנת 1981 על מחקריו הבסיסיים על מנגנוני ראקציות כימיות שימשה השראה לעבודות מאוחרות יותר שהבהירו את מהלכיהן של תגובות כימיות חשובות, למשל הרצאתו של פרופ' מרטין קווק מהמכון המדעי של שוויץ על יישום עקרונות תורת הסימטריה להבנת מנגנונים של ריאקציות כימיות. פרופ' הופמן מייצג בכנס זה גם פן נדיר יותר של העיסוק האקדמי: הוא מפורסם גם בזכות המחזות וספרי השירה שפרסם.
סימפוזיון יורטנר מאורגן ע”י שלושה מתלמידיו בעבר של פרופסור יורטנר שהם כיום חברי סגל מובילים בבית הספר לכימיה באוניברסיטת ת”א. פרופסור אורי צשנובסקי הוא כעת ראש ביה”ס לכימיה. מחקרו המדעי עוסק בתכונותיהם של חלקיקי-ננו-צברים של אטומים או מולקולות שתכונותיהם הפיזיקליות והכימיות משתנות עם גודל החלקיק. הבט חשוב של מחקרו של פרופסור צשנובסקי היה התצפית הראשונה הישירה של מעבר מתכונות של מולקולה לתכונות של מתכת כאשר חלקיק של אטומי כספית גדל בהדרגה.
פרופסור יוסי קלפטר הוא היום מנהל הקרן הלאומית למחקר בסיסי. מחקרו הוא בשטח הננו-טריבולוגיה, תחום שבו תופעות סיכה וריכוך נחקרות ברמה מולקולרית.
פרופסור אברהם ניצן היה בעבר ראש ביה”ס לכימיה ודיקן הפקולטה למדעים מדויקים. מחקרו המדעי הוא בתחום האלקטרוניקה המולקולרית – מחקר העוסק בתכונות החשמליות של מולקולות ובאפשרות להשתמש בהן כמרכיבים בהתקנים ננו-טכנולוגיים.
לצידה של הוועדה המארגנת המקומית עומדים שני חברים ותיקים של פרופסור יורטנר מאוניברסיטת שיקגו, הפרופסורים סטיוארט רייס וסטיב ברי. שניהם אנשי מדע ידועים וחברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות-הברית ושניהם בעלי קשרים חזקים וארוכי שנים עם המדע הישראלי.
