מה התועלת בקולטנים למתוק במעיים?
לפני שלוש שנים גילו חוקרים במרכז מוֹנֶל לחקר חושים כימיים בפילדלפיה תגלית מרעישה: המעיים שלנו יכולים לטעום סוכר. ממש כמו הלשון, גם במעיים ובלבלב יש קולטני מתיקות שיכולים לחוש גלוקוז ופרוקטוז.
מצוידים בידע הזה, מדענים בחברת התרופות Elcelyx Therapeutics בסן דייגו פיתחו תרופה שמכוונת לקולטני הטעם האלה. התרופה, המצויה עכשיו בשלב II של הניסויים הקליניים, היא גרסה מותאמת של התרופה מֶטמורפין, תרופת המרשם השכיחה ביותר לטיפול בסוכרת מסוג 2. בדרך כלל, מטמורפין נמסה בקיבה, עוברת עם זרם הדם לכבד וזה בתורו “מדווח” ללבלב. לעומתה, התרופה החדשה המכונה New-Met מתוכננת כך שתימס רק ברמת החומציות (pH) השוררת במעיים. עם שחרורה היא מפעילה את קולטני המתיקות המצויים במעי והקולטנים האלה שולחים אותות ללבלב כדי שייצר אינסולין, ההורמון המווסת את רמות הגלוקוז בדם. “אנחנו מַסדירים אות טבעי,” אומר אלֵין ברון, נשיא ומנכ”ל החברה.
מאחר שהתרופה New-Met פועלת באופן ישיר, היא משיגה את היעילות של מטמורפין גם במחצית המינון הרגיל שלה, על פי תוצאות שלב I של הניסוי הקליני. המסלול החדש גם מפחית את כמות התרופה שנכנסת לזרם הדם ב-70%. הפחתה זו חשובה משום שבשימוש ארוך טווח במטמורפין היא מצטברת בגוף וכתוצאה מכך חולים שבנוסף לסוכרת מסוג 2 לוקים גם במחלת כליות, והם כ-40% מחולי הסוכרת, אינם יכולים ליטול את התרופה. הכליות שלהם אינן יכולות לסנן את התרופה מן הדם והתוצאה יכולה להיות קטלנית.
ברון סבור שאפשר לשנות תרופות אחרות כך שיפעלו במעיים. קבוצה בחברת Elcelyx עובדת עכשיו על תרופה להורדה במשקל שאמורה לפעול במעי הדק ולהגביר את תחושת המלאות.
