סיקור מקיף

“דוח מצב המדע בישראל 2013” הראשון מאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוגש לוועדת המדע ולשר המדע בכנסת

הדו”ח קובע כי “דרוש שינוי כיוון מיידי” ביחס הממשלה למערכת המחקר המדעי, ומפרט שורת המלצות. “מדיניות הממשלה אשר הביאה בעבר ל”עשור האבוד” …הייתה מזיקה ונגדה את האינטרס הלאומי. קיים אפוא צורך חיוני לשנות את פני הדברים” – קובע הדוח.

נשיאת האקדמיה למדעים פרופ' רות ארנון מגישה את דוח מצב המדע לשר המדע יעקב פרי וליו"ר ועדת המדע של הכנסת ח"כ משה גפני, 23 באוקטובר 2013. צילום: יח"צ
נשיאת האקדמיה למדעים פרופ’ רות ארנון מגישה את דוח מצב המדע לשר המדע יעקב פרי וליו”ר ועדת המדע של הכנסת ח”כ משה גפני, 23 באוקטובר 2013. צילום: יח”צ

נשיאת האקדמיה, פרופ’ רות ארנון קראה בוועדה לתגבר את הוראת המדעים בבתי הספר התיכוניים ולהגדיל באופן ניכר ומיידי את מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה, פיזיקה וכימיה ברמה של 5 יחידות. ארנון הדגישה כי חייבים לעשות כל מאמץ ולמצוא את הדרך להגיע להסכם Horizon 2020 עם האיחוד האירופי, הסכם חיוני מאין כמותו לעתיד המדע בישראל. אי-הגעה להסכם תגרום לשחיקת המדע בישראל ולמחדל לא-הפיך והרה אסון למדע הישראלי

דוח מקיף על מצב המדע בישראל – תשע”ג – 2013 הוכן והוצג לראשונה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הדוח הוגש ליו”ר וועדת המדע והטכנולוגיה, חה”כ משה גפני ולשר המדע והטכנולוגיה, יעקב פרי בישיבה חגיגית של הוועדה שהתקיימה היום, רביעי, 23 באוקטובר בכנסת. את הדוח הגישה נשיאת האקדמיה, פרופ’ רות ארנון והשתתפו בישיבה גם יו”ר הכנסת חה”כ יולי אדלשטיין, חברי הוועדה וחברים באקדמיה למדעים.

 

הדוח סוקר את הישגי המדע הישראלי, את הבעיות המאיימות על עתיד מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ ואת הצעדים הנדרשים כדי להחזיר אותה למסלול המרשים בו צעדה בעבר.

הדוח, שהוגש בעקבות תיקון לחוק האקדמיה, נועד להציג את מצב המחקר בישראל בהשוואה בין-לאומית, קובע כי “דרוש שינוי כיוון מיידי” ביחס הממשלה למערכת המחקר המדעי, ומפרט שורת המלצות. “מדיניות הממשלה אשר הביאה בעבר ל”עשור האבוד” …הייתה מזיקה ונגדה את האינטרס הלאומי. קיים אפוא צורך חיוני לשנות את פני הדברים” – קובע הדוח.

בהיותו הראשון, סוקר הדוח את התפתחות המדע בארץ ומציין מספר הישגים בולטים בקנה מידה בינ”ל בתחומי המדע וההגות בעשורים האחרונים. הדוח קובע כי “ישראל מדינת מדע וטכנולוגיה…הניצבת במקומות הראשונים בדירוג העולמי של המדינות המתקדמות. הפוריות והמצוינות המדעית הישראלית הן מהגבוהות בעולם”.

חלק אחר בדוח חושף את הצד הכלכלי שבשיתוף הפעולה האקדמי בין ישראל והעולם וסוקר את שתה”פ המשמעותי עם האיחוד האירופי שהחל עם הצטרפות ישראל כחברה נלווית לתוכניות המו”פ של האיחוד האירופי. נכון לדצמבר 2012 הועברו מישראל לאיחוד בהתאם להסכם דמי השתתפות של 407.9 אירו ואילו ההחזר על מענקי מחקר שקיבלו גופים ישראליים הגיע לסכום כולל של כ- 636 מיליון אירו (למעלה מ-3 מיליארד ₪) מתוכם 430.6 מיליון אירו לאוניברסיטאות ועוד 152.5 מיליון אירו לתעשייה.

ואולם, הדוח מצביע על כך שהישגים אלה נובעים מהשקעות העבר, וכי כיום נאלצת המדינה “לקטוף את הפירות האחרונים” של השקעות אלה. מחברי הדוח משרטטים כיצד השתנתה פעילות המדע הבינלאומית בעשורים האחרונים, התפתחות שהובילה לתחרות גדולה יותר ולצורך בהשקעה גוברת, גם בשת”פ הבין-לאומי. בדוח מוצגים מספר סימנים מדאיגים ובהם:

• הסגל האקדמי באוניברסיטאות: מהדוח עולה כי מספרם של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות קטן ב-7.6% משנת תש”ס לשנת תש”ע ומספר המשרות של חברי הסגל הזוטר קטן באותה תקופה ב-15%, זאת כאשר מספר הסטודנטים הלך וגדל. כך הגיעה ישראל למצב בו ממוצע הסטודנטים לאיש סגל בכיר הוא 26 לעומת 16 במדינות ה- OECD.

• כאשר מבצעים ניטור לתחומי ידע ומחקר במערכת האקדמית עולה תמונת מצב מדאיגה בשטחים רבים, גם במדעי הרוח, ובמיוחד בתחום מחקר שהפך מרכזי בשנים האחרונות – מחקר הגז והנפט. האקדמיה זיהתה לפני שנה את הבעיה והקימה שתי ועדות שמינתה נשיאת האקדמיה. הוועדות שבדקו את הנושא הגיעו למסקנה כי קיימים פערי ידע גדולים בתחום זה וכי בקהילה אקדמית הישראלית כמעט ואין חוקרים עצמאיים בעלי שם. לפי מסקנות עבודתן קבעה האקדמיה כי חלק גדול מהידע הגיאולוגי חסוי ומצוי בידי הגופים המסחריים ואיננו זמין לקהילת המחקר בארץ והדבר חייב פעולה מיידית .

• מההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח בעבר הוקצו כ-60% לאוניברסיטאות; כיום רק – 17% – עובדה המעמידה את ישראל בתחתית דירוג מדינות ה-OECD (בהן הממוצע הוא 23%).

• במספר פרסומים מדעיים לנפש – דורגה ישראל במקום הראשון בעולם בשנות ה-80, וירדה למקום ה-13.

פרק מיוחד בדוח מוקדש להמלצות ובראשן הצורך הדחוף הגדלת ההשקעה הציבורית במחקר מדעי ובמיוחד בציוד, במעבדות ובתקציבי מחקר ו. “שינוי כיוון זה הוא כורח המציאות” מדגישים מחברי הדוח שמזהירים: “יש למנוע בכל מחיר פגיעה בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה ובתמיכה במחקר”.

את הדוח חיברה ועדה מיוחדת בראשותה של נשיאת האקדמיה פרופ’ רות ארנון. הועדה מפרטת עשר פעולות מרכזיות הדרושות להחזרת ישראל למסלול הרצוי:

1. –הגדלת ההשקעה הציבורית במחקר מדעי. הוועדה קובעת כי “יש לבסס את היקף תקציבי המחקר האוניברסיטאי בישראל על השוואות למדינות המתקדמות. כלומר, להגדיל את תקציבי המחקר האוניברסיטאי המדעי לפחות לפי שיעורם הממוצע במדינות ה – OECD (שהוא 23% מכלל תקציב המו”פ) .
2. אי–פגיעה בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה.
3. הבטחת עתיד המחקר וההיי–טק הישראלי – לתגבר הוראת מדעים בבתי הספר התיכוניים.
המלצה חשובה המופיעה בדוח תובעת להגדיל באופן ניכר ומיידי את מספר תלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה הלומדים מתמטיקה, פיזיקה וכימיה ברמה של 5 יחידות ולתגבר הוראת מדעים בבתי הספר התיכוניים.
4. תגבור המשאבים והתשתיות למו”פ עד לרמה הממוצעת במערב.
5. החזרת מדענים מצטיינים )מניעת בריחת מוחות).
6. תגבור קשרי מערך המחקר הישראלי עם גופי מחקר בין–לאומיים.
7. שימור תחומי מחקר נכחדים – להציל חוגים באמצעות ריכוז מאמצים והקמת גוף מתאם.
8. שימור רמתם של מדעי הרוח והחברה.
9. הרחבת הנגישות לקבוצות אוכלוסייה נוספות.
10. גיוס סגל צעיר לאוניברסיטאות.

4 תגובות

  1. .
    חופש זה כיוון השינוי המיידי אשר דרוש.
    .
    כי, החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !
    .
    בכנס השנתי של “האגודה למען קידום המדע” אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

    ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים — אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.
    .
    אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של “האגודה למען קידום המדע” * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !
    .
    התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת — וגם לאלימות — היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר — ועל הסטודנטים באוניברסיטה — כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר — חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.
    .
    נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר — למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון שלבתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.
    .
    בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם (ראה, http://www.sudval.org/). דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.
    .
    —————–
    * ראו: דו”ח ועדת הררי, בראשותו של פרופ’ חיים הררי – “מחר 98” (שימו-לב, שנת 1998 !!).
    .

  2. פעמים רבות מדברים על מודל החינוך הפיני,אבל לא משנים את צורת הלימוד בארץ.בתור תלמיד ,אני זוכר אווירה רעילה ותחרותית.של השגים בכל מחיר,כלל העתקות.

  3. .
    .
    קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע !
    http://cafe.themarker.com/topic/2236986/
    .
    “כאשר מחנכים דנים ב”דברים הבסיסיים” שיש ללמדם את כל התלמידים בבית-הספר, אין נושא המקבל תמיכה גדולה יותר, מנושא המדע. אומרים לנו, שמכל הדברים החשובים עבור הצעירים אשר יהפכו למבוגרים במאה ה-21, ידיעת המדע מדורג — במקום הראשון. זה הצידוק הסטנדרטי לתכנית הנרחבת של לימודי המדע, החל בבית-הספר היסודי ועד לבית-הספר התיכון, תכנית הנתמכת בציוד ובספרי לימוד יקרים, והמאוישת על ידי צבא של מורים.
    .
    לכן, יתכן שזה יבוא כהפתעה למרבית הקוראים, שלמעשה כל מה שנאמר לנו בנושא הוא מיתוס טהור. אין אצלנו היום בית-ספר בו מלמדים מדע. זורים חול בעינינו…”
    .
    .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.