סיקור מקיף

ספינת החלל הרשומה כיאכטה (חלק א’)

ארט דולה, עו”ד ועורך פטנטים, יו”ר קרן היינליין, ויזם חברת טיסות החלל אקסקליבר-אלמז מספר בראיון לאתר הידען כי החללית הרוסית שרכשה החברה ואשר הושאלה למוזיאון מדעטק, רשומה באי מאן כיאכטה, בשל העובדה שאין תקדים לרישום חללית פרטית

 

ארט דולה, יו"ר קרן היינלין ליד חליפת החלל שהשאיל מאוספו הפרטי למוזיאון מדעטק בחיפה. צילום באדיבותו
ארט דולה, יו”ר קרן היינלין ליד חליפת החלל שהשאיל מאוספו הפרטי למוזיאון מדעטק בחיפה. צילום באדיבותו

תערוכת “המדריך לגלקסיה” שנפתחה במוזיאון מעדעטק בחיפה כוללת ציוד חלל רב שהושאל לה על ידי קרן היינלין ומאוספו הפרטי של יו”ר הקרן, ארט (ארתור) דולה.

דולה הוא גם היזם של חברת טיסות החלל אקסקליבר-אלמז, והמוצג המרכזי בתערוכה היא חללית אלמז רוסית, הבנויה לשיגור בני אדם, וטסה לחלל פעמיים (אם כי בלתי מאויישת). החזון של דולה, כפי שהציג בראיון לאתר הידען שהתקיים בחיפה, הוא למלא את החללית בניסויים מדעיים ישראליים ולהטיס אותה לחלל, גם הפעם ללא אסטרונאוטים.

אגב ציוד הבקרה שבחללית הוא הציוד המקורי הרוסי. לדברי דולה, חוקי היצוא האמריקנים אסרו עליהם להביא את הציוד המודרני יותר שפיתחו. החללית תוכננה ל-15 טיסות לחלל, בניגוד לחלליות סויוז לדוגמה שהן חד פעמיות. פריטים נוספים המוצגים בתערוכה מאוספו הפרטי של דולה – שברי מטאוריטים שהגיעו מהירח וממאדים.

“התחרינו על תוכנית החלל המאויישת של נאס”א להטסת אסטרונאוטים לתחנת החלל. הגענו לגמר והפסדנו. החלטנו שבכסף שנשאר נשגר טיסות לא מאוישות. ב-IAC לפני שנה גילינו את גב’ רמון והתוכנית שלה עם התלמידים, אם נוכל לשאת מאות ניסויים יתאפשר להרחיב את הנגישות של קרן רמון לכל העולם. ואני מקווה שנוכל לעבוד עם התעשיה הישראלית, ולהשתמש בחללית שנמצאת במדעטק כדי להטיס ניסויים ישראלים. הדבר אגב שלוקח הכי הרבה זמן הוא הזמנת וייצור המשגר. בממוצע שנה וחצי.” אומר דולה.

לדברי אלי שרמייסטר, מנכ”ל מוזיאון מדעטק, קרן רמון ורונה רמון אישית היו אלו שחיברו בין המוזיאון לקרן היינליין שהביאה את המוצגים והוא מודה להם על כך.

ברשותה של אקסקליבר שלוש חלליות מדגם אלמז, דגם רוסי שפותח במקביל לסויוז ולמעשה התחרה בה. מלבד החללית המקורית, המוצגת כעת בחיפה, החברה מחזיקה עוד שתי חלליות שנבנו לפי אותו התכנון, וכן מסגרת של תחנת חלל מדגם סליוט, שהיתה אמורה לשמש כמלון בחלל לפני שהחברה נאלצה לנטוש את חזון השיגורים המאויישים שלה בהעדר תקציב.

החללית אקסקליבר-אלמז שטסה פעמיים לחלל בתצוגה במוזיאון המדע בחיפה, יולי 2016. צילום: ארט דולה
החללית אקסקליבר-אלמז שטסה פעמיים לחלל בתצוגה במוזיאון המדע בחיפה, יולי 2016. צילום: ארט דולה

דולה גם השאיל לתצוגה מוצגים מאוספו האישי כגון חליפת חלל שהילדים יכולים להכניס לתוכה את ראשם ולראות כיצד רואים אסטרונאוטים את סביבתם, ודגם של הלוויין הראשון – ספוטניק. היה זה אביו של דולה שהראה לו את הלוויין בשמים (למעשה את השלב האחרון של טיל השיגור שהיה רבה יותר גודל מהלוויין והחזיר אור). “אני זוכר שכולנו הקשבנו ל ביפ ביפ ביפ המשולש של ספוטניק. זה היה אחד הדברים שמשך אותי לתחום החלל”. אומר דולה.
אבל אקסליבר-אלמז היא רק אחת מהיוזמות עליהן אחראי דולה. חברה אחות שלה אקסלקיבר רסורסס, עוסקת בתכנון חלליות שתבצענה כריה באסטרואידים. “אין שום סיבה לעוני על כדור הארץ. יש מספיק משאבים בחלל. אנו בעשור השני של המאה ה-21, ועד כמה שאנחנו רואים סביבנו חברות טכנולוגיה גדולות, החברות הגדולות עדיין לא קמו, אלו יהיו חברות שיביאו משאבים מהחלל. היינליין אמר שכל מה שצריך הוא לצאת מכוח הכבידה של כדור הארץ, 10 ק”מ לשניה ואז אנחנו במחצית הדרך לכל מקום במערכת השמש, לפחות מבחינת צריכת הדלק.” אומר דולה.

 

בניגוד לחובבי חלל אחרים הוא אינו אסטרונום או מהנדס, הוא עורך דין ועורך פטנטים וחובב חלל. הוא שימש עורך פטנטים עבור סופר המדע הבדיוני רוברט היינליין, ולאחר מותו ביקשה אשתו של היינליין להקים את הקרן שתעודד קידום חינוך ויוזמות חלל פרטיות.

לדברי דולה, קרן היינליין, שבראש ההוא עומד ממומנת מכספי התמלוגים על ספריו של היינליין ש-90% מהם שייכים לקרן. הייעוד העיקרי של הקרן, הוא מתן פרסים ליזמים שביצעו פרויקטי חלל פרטיים. בנוסף, הקרן מממנת מלגות למשתתפי אוניברסיטת החלל, ומצפה שכאשר יצליחו בעסקיהם, הם יתרמו בחזרה לקרן כדי שזו תיתן את הכסף כמלגות לדור הבא של סטודנטים.

על כך בחלק הבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.