כך אומר מידד פריינטא, מנכ”ל חברת ספייסיאליסט בכנס של סדנת יובל נאמן שעסקה בנושא “סייבר וביטחון בחלל” שהתקיים השבוע באוניברסיטת תל-אביב
על ישראל לאמץ את הגישה האירופית ולפתח מיגון אקטיבי נגד פסולת חלל עבור הלווינים שלה, ולא להסתפק במיגון פאסיבי. כך מציע מידד פריינטא, מנכ”ל חברת ספייסיאליסט בכנס של סדנת יובל נאמן שעסקה בנושא “סייבר וביטחון בחלל” שהתקיים השבוע באוניברסיטת תל-אביב.
בהרצאתו תיאר פריינטא את תופעת פסולת החלל: אוסף של עצמים המקיפים את כדור הארץ ואשר נוצרו בידי בני אדם אך אינם מביאים עוד תועלת. עד כה הגישה היתה שהחלל גדול והלווינים קטנים ולכן אין חשש, ואחרים טענו כל עוד לא התרחשו אסונות כי הדבר לא נורא כל כך. ואולם כדי להמחיש את חומרת הבעיה, מתוך 21 אלף רכיבים גדולים מ-10 סנטימטר הנמצאים במעקב, רק 3,500 (כ-16%) הם לווינים פעילים.
מקור נוסף לפסולת חלל מהווה הנשק האנטי לוויני Anti-satellite weapons (ASAT), שמטרתו להרוס לווינים צבאיים מסוכנים אסטרטגית של היריב. ארה”ב וברה”מ ניסו בחופשיות נשק נגד לווינים במהלך שנות השישים והשבעים. ב-11 בינואר 2007 השמידה סין לווין מזג אוויר ישן שלה באמצעות טיל. רק חודש וקצת לאחר מכן ב-21 בפברואר 2008 הרסה ארה”ב לווין ביון שלה שכשל, USA-193.
וכמובן נרשמו אירועים של התנגשויות בחלל. אירועים של כמעט התנגשויות מתרחשים פעמים רבות ביום. מערכת סריקה ומעקב פאסיבית (SOCRATES) מנטרת את התנועה בחלל כדי לזהות את הגופים המהווים סכנה ומתכננים תמרונים במטרה להתחמק מרסיסים אלו.
סינדרום קסלר
צפיפות העצמים במסלול סביב כדור הארץ גבוהה עד כדי כך שהתנגשות בין עצמים יכולה לגרום להצפה בחקיקים קטנים, ואלו עלולים בתורם לגרום להתנגשויות נוספות. 42% מכלל שברי החלל המקוטלגים מקורם ב-19 אירועים בלבד.
ב-11 באוגוסט 1993 התנגש עצם לא ידוע בלווין הבריטי אולימפוס 1 וגרם לשיתוקו ולהיסחפו במסלול לא מבוקר. ב-24 ביולי 1996, הלווין הצרפתי הצבאי Cerise נפגע מחלק של משגר אריאן 1. ב-29 במארס 2006 לווין התקשורת הרוסי Express-AM11 יצא משליטה בשל דליפת חומר הקירור, ויש סיכויים גדולים שהוא ייפגע משברים.
אבל למפעילי אירידיום זה לא הזיז, כי סברו ביוני 2007 שהסיכוי להתנגשות הוא 1 ל-50 מיליון (ג’ון קמפבל, סגן נשיא בכיר בחברה). מסתבר שביום שבו אירעה ההתגשות בין לווין אירידיום ללווין קוסמוס רוסי, האפשרות הזו כלל לא נכללה ברשימת האירועים הצפויים.
ב-28 באוקטובר 2010, לווין התקשורת EUTELSAT W3B שמשקלו 5.4 טון סבל מדליפה לאחר שנפרד ממשגר האריאן ומאוחר יותר הוגדר כבלתי שמיש.
ב-28 ביוני 2011 פונתה תחנת החלל הבינלאומית לחלליות הסויוז העוגנות בה בשל חשש מפגיעה של שבר חלל רוסי שהתגלה ברגע האחרון, ולמרבה המזל הוא החטיא את התחנה ב-250 מטרים.
ב-18 באוגוסט 2011, חללית במשקל 5.7 טון בשם EXPRESS AM-4 לא הוצבה נכון במסלול וכעת היא מהווה סיכון ללוויני ה-GPS וללוויני ה-GEO.
מודעות למקרי חרום בחלל
יש צורך בהגברת המודעות לתקלות בחלל ובכלל לדרך הנכונה לפעול בחלל כדי להבטיח את שהות הלווינים והאסטרונאוטים בחלל בצורה סבירה. לשם כך יש לפתח את המודעות למקרי חרום בחלל ( Space Situation Awareness או בקיצור SSA).
“מטרת ה-SSA היא לתמוך בשימוש וגישה לחלל באמצעות אספקת מידע מדויק ובזמן אמת, ושירותים הנוגעים לסביבת החלל, ובמיוחד באשר לסכנות לתשתית במסלול ועל הקרקע.”
“הגישה האמריקנית”, אומר פריינטא “היא שכולם נגדנו”, אנחנו צריכים לדעת על כל מה שמסתובב בחלל ואנחנו צריכים לדעת איזה נזק הוא עלול לגרום. גישה זו הולידה את מערכת הניטור והמעקב “סוקרטס” ואת ההגנה הפאסיבית. לעומת זאת האירופים אומרים שמה שמניע אותנו זה הנושא המסחרי (המסחרי). החלל הוא מרכז הכלכלה העולמית, אפילו פעולות בנקאיות פשוטות ולכן צריך להבטיח רציפות של יכולת לתפעל בחלל שלא נגיע למצב של סינדורם קסטלר.”
“הבעיה: אין חוקים בחלל אלא רק הסכמות והבנות. מערכות ההתראה הפאסיביות לא הצליחו אפילו פעם אחת למנוע אסונות שקרו. הגיע הזמן לפעולה אקטיבית. אני קורא לישראל להוביל את נושא מיגון הלווינים ומציע להיות בסביבה האירופית.
לפני כמה שבועות בכנס SPACE EU בבריסל אמרה סגנית נשיא אסטריום – ‘אנחנו מחפשים פתרונות אקטיבים למיגון לווינים – שיוכלו להתחמק בזמן אמת’., גם על ישראל לאמץ גישה זו.” מסכם פריינטא.
2 תגובות
ויש כמובן את הסינים הגאונים ששיגרו טיל ופוצצו לויין שלהם בחלל ויצרו אלפי שברים.
ככה זה שמעצמה לא דופקת חשבון לאף אחד.
האם מסובך לתכנן ולבנות לווין שתפקידו יהיה לנקות את השברים האלו שמרחפים סביב כדור הארץ ומסכנים לווינים? לדוגמה אם החלקיקים לא גדולים מדי מספיק שהוא יתן להם “דחיפה” קלה לכיוון כדור הארץ כדי שהם יכנסו לאטמוספירה וישרפו.