לדברי מייסד חברת REL שפיתחה את המנוע ואת המטוס, מדובר בפריצת הדרך הגדולה ביותר מאז המצאת מנוע הסילון.
ניסוי מוצלח למנוע סילון חדש המכונה SABRE שיוכל לשגר מטוס אל החלל וכך יוכל להגיע מכל מקום לכל מקום בעולם בתוך פחות מ-4 שעות.,
מהנדסי חברת (Reaction Engines (REL הבריטית התגברו על מכשולים טכניים גדולים שגרמו לעצירת ההתקדמות בפיתוח המטוס במשך למעלה משלושים שנה.
REL תכננה מערכת המקררת את האוויר הננס למנועים מאלף מעלות צלזיוס למינוס 150 מעלות בפחות ממאית השניה – פי שש יותר מהיר ממצמוץ בעין.
למטוס פוטנציאל להאיץ למהירות של 5.5 מאך או 7,240 קמ”ש – או פי 5.5 ממהירות הקול. השבוע ביצעה החברה את הניסויים בשיתוף סוכנות החלל האירופי. הסוכנות אישרה כי מטרות הניסוי הושגו.
המנוע הוא מרכיב מרכזי במטוס החלל המתכונן סקיילון – שאמור להמריא ולנחות בשדות תעופה רגילים אך לטוס דרך החלל. משמעות הדבר- נסיעה מהירה בכל מקום ברחבי העולם.
“צוות REL מנסה לפתור את הבעיה במשך למעלה משלושים שנה וכעת סוף סוף הם עשו זאת” אמר מייסד REL אלן בונד. “חדשנות לא קורית בן לילה, מומחים עצמאיים אישרו כי ניתן כעת להדגים מנוע מלא. מנוע הסברה הוא בעל פוטנציאל למהפכה בחיינו במאה ה-21 באותה הדרך שבה גרם מטוס הסילון למהפכה במאה ה-20.”
כעת זקוקה החברה ל-382 מיליון דולר להמשך הפרויקט ולהוצאתו משולחן התכנון אל החלל.
18 תגובות
לאלמונימי – עלאדבר.
בנימין מאי ,תודה רבה על ההסבר המפורט והתיקון
לעובדיה
הקירור במקרים כאלה מושג ע”י הזרמת
הנוזלים הקריוגנים (מימן וחמצן) סביב האזור אותו רוצים
לקרר – לפני שמכניסים אותם למנוע.
כך משיגים שתי מטרות ביחד: גם מקררים את האזור
(לרוב זה נחיר המנוע) וגם מחממים את הדלק
כדי שלא יגזול אנרגיה בתהליך השריפה.
ל-SAFKAN
מנוע מגח משתמש בלחץ האוויר הנדחס תוך כדי
תנועת המנוע (המטוס) קדימה אך הוא צריך הנעה
אחרת שתביא אותו למהירות אוויר מינימלית בה יוכל
להתחיל לפעול.
להבדיל ממנוע המגח, המנוע עליו מדובר בכתבה ע”פ ויקיפדיה
(ותודה לחתול) הוא מנוע רקטי נושם (Air-Breathing Rocket Engine)
כלומר: מנוע רקטי היוצר תנועה ולחץ (באופן דומה למגח
סילון אלא שההוא כולל רקטה הממשיכה לפעול כמנוע ופולטת תערובת
עשירה בדלק החיוני לבעירה כדי שחלקו יתערב ויבער עם
החמצן שבאטמוספירה בשלב שני. בואריציה אחרת אחרת למנוע רקטי נושם
התערובת היוצאת מהרקטה מאוזנת והאוויר נדחס רק כדי
לצאת בלחץ יותר גבוה. ראוי לציין כי ההמצאה אינה חדשה ומנוע רקטי
נושם שימש גם בטיל הנ.מ. הרוסי ס.א “גיינפול” במלחמת
יום הכיפורים
ל- עובדיה. המעבורות עלו בהנעה רקטית וחזרו כדאונים.
מאחר ולא השתמש במנוע רקטי לוחך אוויר (ולא השתמשו בכלל
באוויר חופשי להנעה) לא היה צורך בקירור האוויר הנכנס.
איני יודע מה הסיבה לצורך בקירור האוויר, אך יתכן
והבעיה אינה בגלל היתכנות הפיצוץ במגע עם הדלק הסילוני
(מימן) אלא הצורך במילוי חלל השריפה – ממש כמו במצנן ביניים
(intercooler) במכוניות ומשאיות מדוחסות.
יש קצת מידע בוויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/SABRE_(rocket_engine)
ל – SAFKAN
תודה רבה על ההסבר המפורט והתיקון !!!
אם אני מבין נכון המהירות נמוכה יותר מהמעבורות כי צורת ההנעה היחידה שלהן היא רקטית ?
עכשיו אני נזכר שקראתי(אם אני זוכר נכון) שהמעבורות ז”ל הגיעו למהירות של 27,000 קמ”ש.
כמובן לא כל הזמן.אבל……
ושוב.אפילו שמהירות המטוס החדש איטית בהרבה ולכן אינו זקוק לקירור,האם בזמן הכניסה לאטמוספירה,המהירות לא הולכת ועולה ???
ושוב,תודה.
עובדיה
להלן הסבר מקורב, עד כמה שהבנתי. (כנראה אתה טועה בנוגע לפרק הזמן בו נידרש קירור אוויר).
חבל שפורום “חלל” בפורטל תפוז ניסגר לפני מספר שנים, שם היו נותנים הסבר מדוייק יותר ממה שאני מביא כאן.
קירור האוויר הכרחי בקטע הראשון של הטיסה (לפני הפעלת המנועים במוד הרקטי ROCKET MODE שנעשה בקטע הטיסה השני). בקטע הראשון של הטיסה המנוע פועל במוד אטמוספירי. במוד האטמוספירי יש צריכת חמצן מהאטמוספירה על ידי דחיסת אוויר מהאטמוספירה לתוך המנוע (כנראה מנוע מטוס בשיטת לוכך אוויר). בגלל הדחיסה של האוויר — הטמפרטורה של האוויר עולה למשהו כמו אלף מעלות צלסיוס (אם אני זוכר). בטמפרטורה גבוהה זו ערבוב האוויר עם המימן תגרום לפיצוץ, שכן המימן נפיץ מאוד, לכן יש הכרח לצנן את האוויר לפני שיתערבב עם המימן. המימן עצמו נמצא במיכלים דחוסים כל זמן הטיסה, מה שמשתנה במודים השונים הוא רק המקור של החמצן. המוד האטמוספירי בקטע הראשון הוא עד שהמטוס מגיע לגובה 30 קילומטר (30 קילומטר לפי זכרוני).
בקטע השני של הטיסה (מעל גובה 30 קילומטר) כאשר מפעילים מוד רקטי, אין צורך בקירור מכיוון שהחמצן לא מסופק מהאטמוספירה אלא מסופק ממיכלי חמצן. עצם פליטת חמצן דחוס ודילולו לחמצן לא דחוס מקררת אותו (חוק תרמודינמי ידוע). הטסה במוד רקטי בשיטת מימן-חמצן — מוכרת לפחות 50 שנה לכן בזה אין חידוש רב.
בקטע השלישי, לאחר המוד הרקטי (כאשר שבים לגובה 30 קילומר ומטה) — אין הכרח בטיסה מייד. אפשר בהתחלה לדאות (מנועים מושתקים) עד שהמהירות של המטוס נעשית נמוכה. כאשר מהירות המטוס נמוכה בעיית התחממות האוויר פחות קריטית. כך שאתה טועה בנקודה זו.
המהירות של המטוס החדש נמוכה בהרבה ממהירות חללית כמו מעבורות החלל של 30 השנים האחרונות, לכן אין צורך בקירור קרמי.
מנוע לוכך אוויר ידוע גם בשם מנוע מגח (אם איני טועה).
אחרי כזאת פריצת דרך,לא נראה שתהיה בעיה לגייס כזה סכום.
כעת זקוקה החברה ל-382 מיליון דולר להמשך הפרויקט ולהוצאתו משולחן התכנון אל החלל
כעת הם יעשו שירותרום או שהם מגייסים תרומות פה באתר?
אלי – בקשר לקונקורד
הקונקורד הוא אחד המטוסים הבטוחים ביותר שאי פעם נבנו. תאונה אחת ב-30 שנה בערך זה לא רע בכלל!
למטוס היו תקלות, אבל יחסית לתנאי העבודה שלו, גם הם לא היו רבים.
קצת מאכזב לראות כמות תגובות לא ראויות כל-כך.אם יש מה להגיב,מגיבים.ואם לא……..
סוג תגובות כאילו אפשר לשמור אולי ל- YNET או למקו אבל בעיקר בפייסבוק,ותאמינו ל אני כותב המון דברי שטות כי שם זה המקום לצחוק על אנשים ועם אנשים.
בכל-מקרה,אני זורם עם נטע.
האם אין שמץ פירוט\רמז איך הגיעו לקירור כזה מהיר ???
למיטב הבנתי,הצורך בקירור הוא בזמן הכניסה חזרה לאטמוספירה,בגלל החיכוך הגבוה עם האוויר.
ואם כן,האם ניתן להתקין מערכת דומה למטוס עצמו או לחלילת ולפתור את בעיית המשקל והניתוק של הלבנים הקרמיות במעבורות ז”ל (בהנחה שהיו קיימות עדיין) ??? אולי פיתרון כזה יעזור בהוזלה של עלויות השיגור ”האסטרונומיות”.
אשמח מאוד אם מישהו יתקן אותי אם טעיתי,בעיקר בצורך של הקירור בכניסה לאטמוספירה.כלומר,אם בעיה זו קשורה גם במנוע ולא רק בגוף ???
רק שלא יזזכירו לנו את ה”קונקורד” זכרו לקללה לפי מה שהבנתי הבעיה שלו הייתה עייפות חומר מהירה את זה פתרו במטוס המדובר???????
לאיזה גובה המטוס אמור להגיע ?
מעניין גם עד כמה המנוע הזה רועש יחסית למנועים שקיימים היום.
סחתיין על הקירור המהיר. מה עם הסבר למה זה טוב? זה חלק מאופן פעולת המערכת? זה מה שפתר את המכשול? ומה המכשולים שהיו בכלל? או שהקירור זה גלידה צ’ופר אחרי 30 שנות עבודה? קצת הסבר לא היה מזיק.
אצלנו מזמן כבר עברו את מהירות האור, אתה שומע את הצפצוף של הרכב מאחוריך עוד לפני שראית את הרמזור מתחלף לירוק.
טיסה מהירה זה מצויין! בדרך כלל אתה מגיע למקום חדש ומתאכזב, כך תוכל לחזור הביתה ואפילו לא תפסיד יום עבודה.
המאמר שמפנים אליו הוא ה 2004. חוץ מזה, נניח שתגיעו לכל מקום באפס זמן, מה תעשו שם כשתגיעו ?
איזה יופי, זה יחסוך לנו זמן בדרך לאירן..