סימולצית מחשב מעלה את האפשרות לתהליך כזה המכונה ליתו-פנספרמיה ולדעת החוקרים, הסלעים יכלו להגיע גם ממערכות שמש אחרות
יצורים זעירים הכלואים בתוך סלעים המוסעים מכוכב לכת אחר ואז מתרסקים על כדור הארץ יכולים היו להביא את החיים לכוכב הלכת שלנו. כך עולה ממחקרים שהציגו סימולציות מחשב המעידות על היתכנות של תהליך כזה בקונגרס המדעים הפלנטריים האירופי שהתקיים בתחילת ספטמבר.
החוקרים דיווחו כי מערכת השמש שלנו וה”שכונה” הפלנטרית של הכוכבים השכנים החלו להתיז סלעים בצורת אסטרואידים או מטאורים לפחות 100 מיליון שנה לפני שהשמש הגיחה אל מחוץ לצביר בו נוצרה. יתרה מכך, מחקר של סלעים על כדור הארץ הראה כי תצורות חיים יכלו להיווצר כבר בתקופת היווצרות מערכת השמש והם היו קשוחים דיים כדי לשרוד מסע בין כוכבי ולפגוע בסופו של דבר בכדור הארץ.
החוקרים מאוניבסיטת פרינסטון – אדוארד בלברונו ואמיה מורו-מרטין, אומרים כי בתנאים מסוימים “ישנה סבירות גבוהה שהחיים הגיעו לכדור הארץ – או הופצו מכדור הארץ לכוכבי לכת אחרים – במהלך ימיה הראשונים של מערכת השמש, כאשר כדור הארץ ושכניו במערכות סמוכות (שהיו אז קרובות יותר מאשר היום) היו קרובים מספיק זה לזה כדי להחליף הרבה חומר מוצק.”
החוקרים התבססו במסקנתם על סימולציות מחשב של צביר הכוכבים שבו נוצרה השמש שלנו וכן על תיאוריה המכונה “העברה חלשה” שבה עצמים מוצקים יכולים לצאת בהדרגה מתוך המסלול של עצם אחד ולעבור להקיף עצם אחר. הסימולציה מגדילה את הסיכויים לכך שתהליך המכונה ליתו-פנספרמיה יכול היה להתקיים, אומרים החוקרים.
ליתו-פנספרמיה היא התאוריה לפיה צורות החיים הבסיסיות מפוזרות ביקום באמצעות שברי כוכבי לכת בצורת מטאוריטים הנדחפים החוצה באירועים עוצמתיים כדוגמת התפרצויות הרי געש והתנגשויות בין עצמים, למשל אסטרואידים וכוכבי לכת. לפי התיאוריה, בסופו של דבר כוח המשיכה של מערכת שמש אחרת ילכוד את העצמים הנודדים, דבר שיכול להביא להעברת מטענים חיים, אומרים החוקרים.
הסברה הרווחת עד כה בין החוקרים לגבי ליתו-פנספרמיה היא שהסלעים עפים במהירות רבה ונמצאים בחום גבוה שאינו מאפשר השרדות חיים בתוכם. בהתייחסו לכך, אמר בלברונו “העבודה שלנו גורסת ההפך מהמחקרים הקודמים. היא אומרת כי ליתו-פנספרמיה עשויה להיות סבירה וכי זהו המאמר הראשון המדגים זאת. אם המנגנון נכון, יש לו השלכות לחקר החיים ביקום בכללם” אמר בלברונו.
מחקר לגבי הסבירות לנחיתת סלע המכיל חיים על כוכב לכת ארצי היא עבודה שכדאי לעשות בשל הכמויות הגדולות של חומרים המגיעים ממערכת כוכבי לכת אחת, נלכדים על ידי מערכת שמש שניה, ונוחתים על כוכב לכת ארצי” אומרת מורו-מרטין. “המחקר שלנו לא מוכיח שליתו-פנספרמיה אכן התרחשה, אך הוא מעיד על כך שזו אפשרות פתוחה.” סיכמה.
29 תגובות
ניסים!!
אני מנסה להגיד שהראו לנו דרך חדשה, נפלאה, לחשוב על תחילת החיים. אני מנסה להגיד שזה לא סתם “מסיח את השאלה”.
גם גילוי המפץ הגדול לא הראה לנו איך (או האם) היקום התחיל.
אתה הזכרת פילוסופיה, אבל אתה קורא לטיעון פילוסופי “טרחנות”.
ועדיין לא הבנת מה דעתך ……
ניסים, נא קבל העתק-הדבק מן הדברים שלך: “אתה [יובל] אומר שזה אינו פותר את השאלה הבסיסית של איך התחילו החיים. בודאי שלא. המאמר כאן הוא טכני לחלוטין.”
כאן, מבחינתי הדיון נגמר. אלא שאתה לא מסתפק בזה אלא ממשיך לטחון דברים טחונים. לא חבל לך על זמנך היקר?
אז על מה אתה מדבר? מה מפריע לך בכתבה?
ניסים, אין בעיה להבין את המובן מאליו, אך בנוסף הבנתי גם שאתה טרחן (!)
הדברים שאתה אומר מקובלים, אבל הם לא נוגעים לענײן שאני מדבר עליו.
אני מבין שהבנת אותי?????
ניסים!
יובל – אתה פשוט, לדעתי, טועה.
כפי שניסיתי להבהיר מקודם – צורת המחקר היא שונה בתכלית.
בעבר – ניסינו להסביר איך נוצרו החיים על כדור-הארץ, והיינו צריכים לעמוד באילוצים של ההיסטוריה של כדור-הארץ. למשל, החוסר בחמצן חופשי לפני 3.5 מיליארד שנה (שאז בערך התחילו החיים).
עכשיו – אפשר לחפש תיאוריה ללא אילוצים אלה, ולחשוב האם התנאים לתיאוריה החדשה התקיימו אפה שהוא בגלקסיה.
אתה אומר שזה אינו פותר את השאלה הבסיסית של איך התחילו החיים. בודאי שלא. המאמר כאן הוא טכני לחלוטין. והמאמר מציע (או אולי רק אני מציע … לא ברור לי עד הסוף) – פרדיגמה שונה לחיפוש מקור החיים.
אני רוצה להביר לך נקודה פילוסופית חשובה: המדע אינו יכול, כנראה, לדעת איך התחילו החיים (תיכף אסביר את ה”כנראה”). מה שהוא יכול לעשות זה למצוא אפשרויות לתחילת החיים. למשל – סידרה של תהליכים פיסיקאלים וכימיים שיכולים לייצר חיים. דוגמא טובה היא ניסוי מילר-אוריי. אתה צודק שהמאמר אינו מספק אפשרות חדשה ליצירת החיים – אבל הוא בהחלט מספק כלים למציאת אפשרויות חדשות.
ועכשיו – למה “כנראה”. אין ספק (מדעי) שיש סידרה של תהליכים שיצרו את החיים. ראשית – החיים כאן ולכן היה תהליך כזה. שנית – אנחנו יודעים על הרבה תהליכים אפשריים שמסבירים את היווצרות החיים בצורה כמעט מושלמת (קרא למשל את מאמריו של מנפרד איגן).
אבל למה “כנראה” ולא “בודאי”? אם נגלה מספר תהליכים אפשריים (ולא רק אחד) – לא נוכל לדעת מה היה התהליך המסויים שקרה בעברינו.
לסיכום – הטענה שלך “רק מסיחה למקום אחר” מפספסת את המשמעות הפילוסופית של עצם התגלית 🙂
ניסים, אתה ואני כנראה לא משדרים על אותו גל. אותי מענײנת מאד שאלה מסױמת, “פילוסופית”, שמענײנת אותך פחות, ואותך מענײנת בעיקר שאלה פיסיקלית-כימית-ביולוגית. הטענה שלי היא שהטלת “האחריות” על יצירת החיים על פלנטה אחרת אינה פותרת את השאלה הבסיסית אלא רק מסיחה אותה למקום אחר. משל למה הדבר דומה? אומרים “יש בורא תבוני לעולם”, אולם אז נאלצים להתמודד עם שאלה אחרת והיא “מיהו הבורא שברא את הבורא התבוני”.
לא מדוייק יובל.
אין כל צורך לבצע את הניסוי מחדש. תוצאותיו עדיין תקפות.
עצם הרעיון אינו חדש! הוא הומצא לפני כ-2400 שנה, ובמאה הקודמת דיברו בו רבות (למשל פרד הויל – ממציא המושג “המפץ הגדול”). מה שחדש, על פי המאמר כאן, וגם על פי ראיות של נאסא, היא שההיתכנות של הגעת חומר אורגני מהחלל הוא יותר גבוה ממה שחשבו בעבר.
ושוב, כנראה לא הסברתי טוב: במקום להסתכל על התנאים המוקדמים על כדור-הארץ ולנסות לבנות תהליך ליצירת חיים במצב זה – היום יש אפשרות לפרדיגמה שונה מאוד! אפשר לחלק את החקירה לשניים. ראשית – ניתן לפתח תיאוריה לתחילת חיים שאינה תלויה בהיסטוריה של כדור-הארץ, ואז – לראות אם ייתכן שתנאים אלו (המתחייבים מהתיאוריה שהמצאנו) היו יכולים להיות על פלנטה כלשהו בעבר.
כדאי לזכור שכל הברזל, לדוגמא, המצוי בכדור-הארץ – מקורו בכוכבים מרוחקים.
חלוק נא כאװת נפשך. דװקא כן מענײן אותי איך הגיע רכיב מסױם מנקודה אחת לאחרת, אך זה אינו עונה על השאלה כיצד נוצרו חײם מלכתחילה, אלא רק מצריך אותנו לעשות מחדש את הניסוי המפורסם על פי התנאים ששררו במקום אחר.
יובל – הרשה לי לחלוק.
בוא נניח שאנחנו מגלים שרכיב חיוני להיווצרות חיים (כמו שאנחנו מכירים) יכול להיווצר רק באטומוספירה המכילה חמצן חופשי. להזכיר – באטמוספירה הקדומה לא היה חמצן חופשי (בניסוי מילר-אוריי המפורסם הונח שהיה בזמן קדום – מים, מתאן, אמוניה ומימן).
עכשיו, בוא נניח שיש פלנטה אחרת שיש לה חמצן חופשי (במקרה הכינותי מראש – כך למשל את HD 209458b).
לא מעניין אותך לדעת האם אותו רכיב חיוני הגיע ממקום אחר?
להגיד שהחיים נוצרו בעולם אחר זה כמו להביא סיפורים מספר בראשית. זה רק מסיט את השאלה אך לא פותר אותה
ערנסט – על מה אתה מדבר??? אתה מנסה להגיד שהחיים אינם natural kind? ומה זה קשור לנושא הכתבה?
חיים זה מוסג אנושי , זו הגדרה מתוך תפיסת חיים עתיקה ביותר, ממליץ לקרוא מאמר שבחרתי באקראי
שיעזור לאלו שעדיין דבקים באותם הפרמטרים באותן הגדרות אנושיות, סתמיות לדעתי.
התער של אוקאם הוא רק היוריסטיקה – כל עוד אין לך סיבה להאמין בהסבר מורכב יותר אז כדאי ללכת על הפשוט.
מעבר לכך – התיאוריה מתאימה לראיות – וזו שגיאה להתעלם מכל ראיה קטנה!! קרא את ההפניה של הדס – בהחלט מעוררת מחשבה.
לדעתי – ההסבר החדש אינו מסבך כלום. אם זו המציאות, אז צריך ללכת עם זה.
התער של אוקם, ההסבר הפחות מסובך, שצורך פחות הנחות הוא היותר צתקבל על הדעת. במקום להסביר חיים על פני כדור הארץ, הוסיפו בתאוריה הזאת מורכבות מדהימה שלא לצןרך. עכשיו צריך להסביר גם איך החלו החיים, גם איפה, וגם איך הם הגיעו לפה.
הדס – אכן אתר מרתק!!
יש סימנים ואולי גם הוכחות: תיכנסו לאתר הזה
http://www.nasa.gov/topics/solarsystem/features/dna-meteorites.html#.UEwzJRkIo_o.twitter
שייקה – על מה אתה מבסס את זה? יפה שאתה כותב שני משפטים סותרים. מהמשפט השני שלך – טכנולוגיה לא מוכרת – אני מבין שהחיים לא נוצרים בצורה טבעית, כלומר הסבירות להיווצרות טבעית של חיים היא זניחה.
במשפט השלישי אתה אומר בדיוק להיפך…..
ובהתייחס למשפט האחרון – אתה אומר שמספיק הסטטיסטיקה – אבל מה הסטטיסטיקה הזאת? אתה מסיק מסקנות ללא כל בסיס.
כ”כ הרבה מחקר מיותר.
החיים כיצירת אומנות
החיים נוצרו על יד יגורם ביקום העתיק על ידי טכנולוגיה שלא מוכרת לנו
ומספיקה הסטסטיקה בשביל להבין שהם מאוד נפוצים ביקום
ערנסט – יש הרבה הגדרות לחיים. אבל, הם לא סתמיים, ובאף אחד מהם אבן לא יחשב לחי. למשל – התרבות הוא תנאי די בסיסי……..
אנחנו כשהגדרנו מהם חיים והחלטנו שהם התחילו בנקודה מסוימת על ציר הזמן
אולי טעינו, ולכן לא מצאנו עובדות או ממצאים ברורים לאותן התאוריות.
אולי הכל חיי רק במצבים שונים בקשרים ובמבנים שונים.
למה הגיוני שהחיים יגיעו משם?
למה סביר יותר שחיים יווצרו על אבנים מעופפות מאשר על כוכב עם מים ואטמוספירה?
ואם כבר, אז בואו נשאל מאיפה הגיעו החיים לכוכבים שמהם הגיעו האבנים המעופפות? גם לשם הם הגיעו מאבנים אחרות? נשמע כמו טיעון רקורסיבי ללא תנאי עצירה…
בקיצור – מה זה החרטא הזה?
הסתברותית היווצרות מולקולת RNA ראשונה נמוכה מאד, אולי נמוכה מכדי שתקרה בכדה”א תוך 1.5 מליארד שנה (הזמן שהכוכב קר ולא עולה בלהבות). אם מרחיבים את המרחב זמן למערכות שמש סמוכות ול 7 מליארד שנה, ההסתברות גדילה באופן טבעי. לכן פנספרמיה מסתברת אבל לא וודאית.
אם ימצאו בוודאות, חיים של נבגים על כוכב נוסף במערכת זו הוכחה מספיק טובה לטעמי, כנ”ל נבגים בתוך מטאוריט שפגע בכדה”א.
יכול להיות שהם צודקים וזה אפילו אפשרות, אבל איפה ההוכחות? יכולים לקרות הרבה דברים, שפשוט לא קורים.