הדרך הטובה ביותר לנבא את העתיד היא ליצור אותו

אנשי אוניברסיטת הסינגולאריות מקדמים אותנו אל עבר העתיד. שם המשחק הוא פיתוח טכנולוגי מואץ וחכם, שיאפשר לאנושות להתמודד עם הבעיות הקשות שהיא חווה

ב-1798 פרסם תומס מלתוס את נבואת הזעם שלו, על פיה אוכלוסיית העולם מכפילה את עצמה בשיעור גיאומטרי בעוד ייצור המזון גדל בשיעור אריתמטי, כלומר לאט הרבה יותר. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה צמצום משמעותי של המזון בעולם, שתביא לקטסטרופה ורעב גדול, ואלה יובילו בסופו של דבר, לצמצום האוכלוסייה. מלתוס השפיע באופן ניכר על תקופתו. דארווין, בספרו “מוצא המינים” מזכיר כי תיאורית האבולוציה, על פיה המתאים לסביבתו הוא השורד, התפתחה, בין השאר, מתוך קריאת הטקסטים של מלתוס. ב-1970 התפרסם ספרו של אלווין טופלר “הלם העתיד” המסביר מדוע בני האדם לא יכולים להתמודד עם שינויים מהירים. האומנם?

“אנחנו חייבים להתחדש. שישה מיליארד בני אדם על פני כדור הארץ רוצים לחיות כמו 500 מיליון אמריקאים ואירופים. הפלנטה שלנו לא תוכל להכיל זאת, אלא אם יתרחשו בה שינויים טכנולוגיים”, אומר ינקי מרגלית, יזם חברתי, מייסד ומנכל חברת “אלדין” לשעבר, בהרצאה שנשא בפורום יזמים שארחה אוניברסיטת הסינגולאריות ונערך באוניברסיטת תל אביב בשבוע שעבר, שכותרתו: “הדרך הטובה ביותר לנבא את העתיד היא ליצור אותו”.
זהו למעשה המוטו של אנשי אוניברסיטת הסינגולאריות. זו אינה אוניברסיטה כפי שאנו מכירים, אלא גוף ייחודי, הממוקם בבסיסי מחקר של נאס”א בקליפורניה, ששם לעצמו מטרה לתת מענה לאתגרים העומדים בפני האנושות בעשורים הקרובים באמצעים טכנולוגיים. סגל ההוראה של אוניברסיטת הסינגולאריות כולל אסטרונאוטים של נאס”א, מדענים בכירים ומנכ”לי חברות במגוון רחב של ענפים טכנולוגיים.

“טכנולוגיה היא הדבר היחיד שמקדם את האנושות. לא מצאנו מכניזם אחר שמקדם את האנושות באותו אופן שבו הטכנולוגיה מקדמת אותנו. הצלחנו להוביל להתקדמות אדירה באנושות ובציוויליזציה באמצעות טכנולוגיה. מספר העניים המרודים ירד ב-100% ב-100 השנים האחרונות. אנחנו מחפשים תמיד חדשות רעות, אך האמת היא שאנחנו עושים שימוש בטכנולוגיה כדי לקדם את העולם במהירות”, אומר סלים איסמעיל, ממייסדי אוניברסיטת הסינגולאריות בעמק הסיליקון בראיון לדה מרקר.

איסמעיל רואה את חוסר ההבנה בטכנולוגיה כגורם העיקרי למשברים הפוקדים את עולמנו. משבר האקלים נובע, לדבריו, מחוסר ההבנה בהערכת כמות הפחמן הדו חמצני שנפלט לאוויר; כך גם המשבר הפיננסי העולמי שמונע מחוסר ההבנה של מנהיגי העולם בנושא הצמיחה האדירה בנגזרי האשראי, והאביב הערבי שנבע, בין השאר, מאי הבנת כוחה של הטכנולוגיה. מרבית המנהיגים, המבוגרים יחסית לאוכלוסיה שהם מנהיגים, מתקשים להבין את האופן שבו אנשים משתמשים בטכנולוגיה, לכן לא יודעים כיצד למנף אותה.

בקיץ 2010 ייצג ארז ליבנה את ישראל באוניברסיטת הסינגולאריות בתוכנית בין-לאומית בלתי שגרתית. התוכנית השאפתנית, שמה לעצמה למטרה להפגיש מדענים ויזמים מרחבי העולם (35 מדינות יוצגו) במטרה ליזום ולקדם מיזמים טכנולוגיים אשר יש בהם תועלת לאנושות כולה, כמו התמודדות עם מחסור במי שתייה בעולם השלישי, פיתוח מקורות אנרגיה חדשים, יישוב קבע בחלל ופיתוח רפואת העתיד. לקראת סוף התוכנית החלו המשתתפים לפתח פרויקטים בתחומים שונים וחלק ניכר מהם הפך לחברות.

” עם שובי לארץ הקמתי את חברת הביוטכנולוגיה Vecoy Nanomedicines, שמפתחת דור חדש של תרופות לאיידס ומחלות ויראליות נוספות באופן חדשני פרי פיתוחי המבוסס על פיתוח רפואי בתחום הננו-טכנולוגיה. למחלות ויראליות כמעט ואין טיפול רפואי ולעיתים מדובר במחלות קשות כגון איידס, הפטיטיס ועוד. וירוסים משטים בנו כבר שנים רבות, חשבתי כיצד ניתן לטפל בהם באופן מקורי ועלה בדעתי שניתן לשטות גם בהם”, מספר ליבנה. “אנחנו בחברה מפתחים חלקיקים מיקרוסקופיים המתחזים לתאי המטרה של הנגיף. מדובר למעשה בגופיפים המציגים על שטח הפנים שלהם את הקולטנים הממוקמים על פני התא שאליהם נצמד הנגיף. החלקיקים האלה יוזרקו לחולים ו’ירמו’ את הנגיפים, בכך שיגרמו להם לתקוף אותם במקום את תאי הגוף. מכיוון שנגיף הוא כמו דבורה ויכול ‘לעקוץ’ רק פעם אחת, כל נגיף שייפול בפח ויחדיר את המטען התורשתי שלו לתוך מלכודות הנגיפים ייהרס בתהליך”.

ליבנה יזם, בשיתוף הקרן להנצחת אילן ואסף רמון ואוניברסיטת הסינגולאריות את “התחרות לפורצי דרך ע”ש אילן ואסף רמון”, תחרות ייחודית הקוראת לציבור הרחב להציע פרויקטים טכנולוגים פורצי דרך שמטרתם לשנות לטובה את חייהם של מיליון ישראלים תוך חמש שנים. לזוכי התחרות מוענקות מלגות בשווי 100,000 ש”ח להשתתפות בתוכנית אוניברסיטת הסינגולאריות למדענים ויזמים מצטיינים. התחרות התקיימה לראשונה אשתקד ובה נבחרו שני טייסים שפיתחו מכשור ביו-רפואי חדשני ופיסיקאי שפיתח טכנולוגיה ייחודית לניצול אנרגיה סולארית. המחזור השני של התחרות מתקיים בימים אלה ואירוע הגמר בו יוכרזו הזוכים שייצגו את ישראל השנה באוניברסיטת הסינגולאריות חתם בשבוע שעבר את ביקור משלחת המרצים הבכירים מטעם אוניברסיטת הסינגולאריות בארץ.

רובוטיקה היא אחד התחומים שמקדמת אוניברסיטת הסינגולאריות. דר’ עידו בצלת מהמחלקה למדעי החים והמכון לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מגדיר את עצמו כמתכנן ובונה מכונות המבוססות על עקרונות בנייה מן הטבע. הוא כבר הצליח לתכנן רובוט חכם שמעמיס תרופות, “מחליט” מתי לשחרר אותן, משגר אותן לאתרי היעד, מתקשר עם רובוטים בסביבה, ועוד פעולות שנשמעות דמיוניות לחלוטין. ביקרנו במעבדה של בצלת יחד עם ליבנה ומדענים מאוניברסיטת הסינגולאריות.

“הרובוטים שאני מפתח בנויים מיחידות דנ”א שמתחברות זו לזו בצורות שונות כמו אבני לגו. העיקרון הוא ליצור רובוטים זעירים שיוכלו לדבר עם תאי הגוף”, מסביר בצלת. “אפשר להטעין את הרובוט למשל בתרופה אנטי סרטנית ולתכנת אותו לחפש מולקולות ייחודיות שנמצאות בתאי סרטן, ולשחרר רק שם את התרופה”. היום יש בידי בצלת ועמיתיו רובוט המכיל תרופה לסרטן, שיודע לזהות באופן סלקטיבי אוכלוסיות של תאי סרטן ולהרוג אותם.

“אנחנו יכולים לתכנת את הרובוטים שלנו לדבר אחד עם השני, לספור את עצמם ולחקות התנהגויות פשוטות – של נמלים או חיידקים”, אומר בצלת. כעת הוא מתכנן ובונה נחילי רובוטים המסוגלים לחקות רשתות עצביות ואפילו מעגלי מחשב פשוטים, שניתן להרכיב בתוך יצורים חיים, שם הם עשויים לשלוט, למשל, על מתן תרופות. “אנחנו בתחילת הדרך, אבל כבר עכשיו אפשר לתמצת ולומר שהטבע פיתח דברים יפיפיים ויעילים, וכדאי ללמוד ולחקות אותם באמצעות הידע ההנדסי שלנו לטובת האנושות”.

דר’ דניאל קראפט, רופא, טייס, בוגר אוניברסיטת החלל הבינלאומית וחבר בצוות המרצים של אוניברסיטת הסינגולאריות, הרצה בכנס על רפואה העתיד. “היום הרפואה היא פעילה – אנחנו מחכים שמישהו יחלה לפני מתן הטיפול” אומר קראפט. “רפואת העתיד תתבסס על ניבוי ומניעה. היא תבדוק את הביולוגיה הייחודית דל כל פרט, תניח את הסיכוי להתפתחות מחלות מסוימות ואז תעצב טיפולים מתאימים, אפילו לפני התפרצות המחלה”.

לב העניין הוא היכולת לבדוק לכל פרט את המערך הגנטי שלו ולהתאים לו אישית את הטיפול. כפועל יוצא מכך הרפואה תהיה דו צדדית ותשלב בהחלטות את הרופא והחולה כאחד. לדברי קראפט, בעתיד מרבית המידע הרפואי יוכל לעבור באמצעות הטלפונים הסלולאריים החכמים. גלוקוז-מטר, יבדוק ויעביר מידע על רמת הסוכר בחולי סוכרת; סורקים דיגיטליים יסרקו את המעי הגס יאתרו במדויק כל סטייה מהנורמלי; סטטוסקופ דיגיטלי יעביר נתונים באמצעות הטלפון, ביקורים דיגיטליים אצל הרופא יעבירו מידע בס.מ.ס; פץ’ דיגיטלי בשם irythm שפותח באוניברסיטת סטנפורד, מנתח את נתוני הלב ומעביר לחולה מידע דיגיטלי. זרועות וגפיים מלאכותיים שיקבלו מידע ישירות מהמוח יותקנו בגופם של נפגעי שבץ מוחי, תאונות וכד’; שימוש בטלפון הסלולארי כמיקרוסקופ כבר נמצא בפיתוח, עיבוד מידע על שבב והעברתו מאזור לאזור ברחבי העולם; ננו-רפואה באמצעות רובוטים שישוטטו בגוף ויטפלו במחלות; יצירת חלקי איברים להשתלה מתאי החולה באמצעות מדפסות תלת מימד ועוד. כל אלה הם חלק קטן ממה שצופה לנו רפואת העתיד. מכיוון שהתהליכים מתפתחים במהירות אדירה, העתיד, למעשה, הוא כמעט כבר כאן.