מתחיל לפעול המיזם המדעי המשותף לישראל ולעולם המוסלמי

בעוד העולם דן מול אירן בסוגיית הגרעין מתקיים לו יקום מקביל. יקום שבו מדענים ישראלים, פלסטינים, איראנים, טורקים, ירדנים ומצרים משתפים פעולה בהקמת מתקן מחקר שישמש את מדינות האזור לחקר בעיות מים, סביבה וסוגיות מדעיות נוספות

בעת שישראל נאבקת בשצף-קצף נגד הסכם הגרעין המתגבש עם איראן, והקהילה הבין-לאומית עושה שמיניות באוויר רק כדי להחזיק את הפלסטינים והישראלים סביב שולחן אחד, ובזמן שהמזרח התיכון כולו רותח ומבעבע, במרחק שעת נסיעה במכונית מירושלים, מתקיים לו יקום מקביל. יקום שבו מדענים ישראלים, פלסטינים, איראנים, טורקים, ירדנים ומצרים משתפים פעולה בהקמת מתקן מחקר שישמש את מדינות האזור לחקר בעיות מים, סביבה וסוגיות מדעיות נוספות. החזון הזה – שנראה דמיוני כמעט – מוקם והולך כעת באלאן שבירדן, כחצי שעה נסיעה מגשר אלנבי, בשם SESAME – ראשי תיבות באנגלית של סינכרוטרון למדע ניסויי ויישומי במזרח התיכון. “על אף האתגרים הטכניים, המדעיים והפוליטיים, פרוייקט SESAME היה למציאות, ואנו בשלבים מתקדמים של בניית המכונה, אומר אומר מנהל המיזם, הדוקטור חאלד טוקאן, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של ירדן, בראיון נדיר לתקשורת הישראלית. “הפרוייקט המריא על אף הרוחות הפוליטיות שנשבו בעשור האחרון במזרח התיכון, ועבר את נקודת האל-חזור”.

הרעיון למיזם שלום משותף במזרח התיכון נולד לפני 18 שנים, זמן קצר לאחר רצח רבין. בסוף שנות ה-90 הוחלט כי המיזם יהיה סינכרוטרון, על בסיס מתקן גרמני שפורק אז, וגרמניה הסכימה לתרום אותו. המיזם התקדם עקב בצד אגודל, כשאת עיקר המימון מספקות ירדן, ישראל טורקיה ואיראן, לפחות עד שהעיצומים מנעו ממנה להעביר את חלקה. עוד שותפות במיזם הרשות הפלסטינית, מצרים, קפריסין בחריין, ואפילו פקיסטאן. “אני חושב שזה פרוייקט שבו המדענים בכל המדינות המעורבות סחבו את הממשלות שלהם מעל ומעבר למה שהממשלות האלה ציפו להיות. זו דוגמה לכך שדבר כזה יכול לקרות”, אומר ראש הנציגות הישראלית ב-SESAME, פרופ’ אליעזר רבינוביץ’ מהאוניברסיטה העברית, העומד בראש הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות. “הדרך עוד ארוכה גם בעתיד, אבל הרבה אנשים עם רצון טוב בכל המדינות, איפשרו שנגיע לכך”.

מדע ברמה גבוהה

סינכרוטרון הוא למעשה מאיץ חלקיקים, אך בשונה ממאיצים הגורמים התנגשויות של חלקיקים, הוא מנצל את האנרגיה העצומה של האלקטרונים הנעים בו ליצירת מקור קרינה חזק, בעל יישומים רבים במחקר מדעי, כמו למשל קביעת מבנה של חומרים ביולוגיים, אפיון תגובות כימיות ותהליכים אנרגטיים, חקר חומרים ואפילו בדיקה של ממצאים ארכיאולוגיים ושכבות צבע של יצירות אמנות. מדענים ישראלים המבקשים כיום להשתמש במתקן כזה, נאלצים לטוס לצרפת או לגרמניה. בימים אלה אמורה להתחיל לפעול יחידת ההאצה של האלקטרונים, לקראת התקנתו של המסלול המרכזי שבו יואצו האלקטרונים. המתקן במלואו אמור להתחיל לפעול ב-2015. “אני יכול לראות את SESAME כמתקן ברמה עולמית, שבו מדענים מכל מדינות האזור משתפים פעולה לקידום המדע והידע, ופותרים בעיות בתחומי המים, הסביבה, הרפואה. אני אופטימי”, מסכם טוקאן. “החלום שלי הוא שיהיו פה אנשים צעירים שיעשו מדע טוב וילמדו תוך כדי כך אחד על השני”, אומר רבינוביץ'”. “מדע ברמה גבוהה שיגיע להכרה, וקשר אנושי שיהיו לו השלכות לטווח ארוך”.

הכסף מדבר

נוסף על הקשיים הפוליטיים, נאבקים אנשי SESAME כל השנים בחסרון כיס. עד כה הושקעו במיזם כ-47 מיליוני דולרים, ועדיין חסרים כ-20 מיליון כדי להבטיח את פתיחתו במועד. ירדן, שנוסף על השתתפותה במימון הכללי נותנת גם את המקום והחשמל, מכניסה מדי פעם בפעם יד לכיס כדי לסייע, ורק בימים האחרונים הכריז במלך עבדאללה על תרומת מחשב-על בעלות של כעשרה מיליון דולרים. בשבוע שעבר ביקרנו שם עם משלחת כתבי מדע מהעולם שהוזמנה לישראל, והובאה גם לראות את הפרוייקט המשותף, בתקווה שהסיקור יביא את מדינות אירופה להשתתף במימון. המדענים –SESAME מקווים כי במקום יעשו מחקרים ברמה עולמית, ואנו שאלנו אותו אם המיזם לא ראוי לפרס נובל לשלום. “אני לא יכול לשפוט, אבל יכול לומר שזה פרוייקט מאתגר. מכל הבחינות. כל מי ששותף למיזם צריך להיות גאה בהישג, וההיסטוריה תזכור את SESAME כאחד הצדדים הזוהרים של המדע במזרח התיכון ובחלק הזה של העולם”, משיב טוקאן.

גם כשהוא קרוב להשלמה, הרעיון של מתקן מחקר משותף למדינות המזרח התיכון עדיין נראה כמו חזיון תעתועים שהצליח לקרום עור וגידים בסביבה לא טבעית, ולא כמו סנונית המבשרת את האביב האמיתי – לא האביב הערבי. אבל אם למרות הכל הוא הצליח לשרוד, אפשר לקוות שאולי יום אחד, הסנונית הזו תהפוך ליונה שתביא את השלום לאזור, אם לא על עלה של זית, לפחות על קרן אלקטרונים.