הלמ”ס: בריחת המוחות נמשכת בהתמדה

כך עולה מדו”ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם אתמול. חלקם הגבוה ביותר של השוהים בחו”ל שלוש שנים ויותר בקרב בעלי תואר שלישי היה במתמטיקה (25%) ובמדעי המחשב (18.3%)

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נבדקה תופעת השהייה הממושכת בחו”ל של בעלי תארים שקיבלו את התואר ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל בין שנות הלימוד תשמ”א-תשס”ט (2008/09-1980/81). הבדיקה נעשתה נכון לשנת 2015, והנתונים הוקבלו למאגר ישראלים השוהים בחו”ל. אין בשהייה של שלוש שנים בחו”ל בכדי להעיד על כוונות להישאר בחו”ל.

על פי הדו”ח שכותרתו “בעלי תארים אקדמיים מישראל ששהו בחו”ל שלוש שנים ויותר ב-2015” 27,826 (5.6%) ממקבלי תארים ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל בין השנים 1980-2009 שהו בחו”ל שלוש שנים ויותר נכון לשנת 2015.

אחוז השוהים בחו”ל שלוש שנים ויותר גבוה במיוחד בקרב בעלי תואר שלישי (11%). אחוז בעלי תואר שלישי בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה גבוה פי 3.4 לערך מזה שבמדעי הרוח והחברה (14.6% בהשוואה ל-%4.3, בהתאמה). קיים פער גם בתואר ראשון ושני. חלקם הגבוה ביותר של השוהים בחו”ל שלוש שנים ויותר בקרב בעלי תואר שלישי היה במתמטיקה (25%) ובמדעי המחשב (18.3%). חלקם הגבוה ביותר של השוהים בחו”ל שלוש שנים ויותר בקרב בעלי תואר שני היה במוזיקה (21.6%), במתמטיקה (15.1%) ובמדעי המחשב (14.8%).

כאמור אחוז השוהים בחו”ל שלוש שנים ויותר גבוה יותר בתואר שלישי לעומת שאר התארים. כמו כן, ככל שעובר זמן רב יותר מקבלת התואר, אחוז השוהים בחו”ל עולה. אחוז השוהים בחו”ל נמוך יחסית בקרב בעלי התארים שקיבלו את התואר בשנים האחרונות יחסית 2005-2009. יוצאי דופן הם מקבלי תואר שלישי במדעים מדויקים והנדסה ש-13.4% מהם שהו בחו”ל שלוש שנים ויותר בשנים תשס”ה-תשס”ז ו-9.6% מהם שהו בחו”ל שלוש שנים ויותר, חלקם למטרות פוסט-דוקטורט. למעשה, אחוז השוהים בחו”ל בקרב מקבלי התארים שקיבלו את התואר בשנים תשמ”א-תשמ”ד (1983/84-1980/81) היה גבוה מהאחוז בקרב מקבלי התארים כ-30 שנה לאחר מכן – בשנים תשס”ח-תשס”ט (2008/09) (8.8% ו-%2.4, בהתאמה).

אחוז השוהים בחו”ל שלוש שנים ויותר, אשר קיבלו את התואר הראשון שלהם מאוניברסיטאות, היה גבוה משמעותית מזה של מקבלי תואר ראשון ממכללות אקדמיות, ממכללות אקדמיות לחינוך ומהאוניברסיטה הפתוחה, והגיע ל-7.3%.

האחוז הגבוה ביותר של שוהים שלוש שנים ויותר בחו”ל נמצא בקרב בוגרי מכון ויצמן למדע (20.4%) והנמוך ביותר בקרב בוגרי אוניברסיטת בר-אילן (3.2%). אך גם באוניברסיטת בר-אילן אחוז השוהים שלוש שנים ויותר מקרב בעלי תארים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה גבוה מאלו אשר למדו בתחומי מדעי החברה והרוח – פי 3 לערך בתואר שלישי, פי 3.5 בתואר שני ופי 2 בתואר ראשון.

שיעור הגברים השוהים בחו”ל שלוש שנים גבוה יותר משיעור הנשים (6.6% בהשוואה ל-4.8%, בהתאמה). שיעור היהודים ששהו בחו”ל שלוש שנים ויותר היה גבוה יותר משיעור הערבים (5.6% לעומת 2.2%, בהתאמה), למעט בתואר שלישי (10.4% לעומת 11.9%, בהתאמה).

אחוז השוהים בחו”ל שלוש שנים ויותר היה גבוה יחסית בקרב העולים, ובמיוחד בקרב עולי בריה”מ (לשעבר), עולי אורוגואיי ועולי ארגנטינה שקיבלו תואר שלישי בארץ (29.2%, 21.5% ו-20.1%, בהתאמה), ובקרב עולים מארצות הברית וקנדה שקיבלו בארץ תואר שני ברפואה (27.4% ו-26.4% בהתאמה).

עוד עולה מהדו”ח כי המאזן בין היוצאים החדשים לחו”ל (מ-2010 ואילך) לבין השבים הוא שלילי אך יציב. בשנת 2015 שבו לארץ 678 מקבלי תארים לאחר שהייה ממושכת של שלוש שנים, זוהי ירידה לאחר שיא של 862 ב-2014. עם זאת, מספר השוהים בחו”ל שהייה ממושכת עולה מדי שנה, שכן מספר היוצאים החדשים לחו”ל גדול ממספר השבים. כמו כן, נראה כי ישנה יציבות במאזן היוצאים לעומת השבים בשנים האחרונות.
להודעה המפורטת, הכוללת טבלאות וגרפים באתר הלמ”ס