פרובוקציה מדעית

במאמר זה מראה המחבר כיצד התקדמות מדעית נעשית דרך סידרה של רעיונות הניראים פרובוקטיביים, חסרי ביסוס ואף מרגיזים.

יהקדמה

פרובוקציה:- פעולת התגרות, שיסוי, מעשה מכוון לקבלת תגובה מסוימת.
(המילון החדש , א. אבן שושן)

במאמר זה מראה המחבר כיצד התקדמות מדעית נעשית דרך סידרה של רעיונות הניראים פרובוקטיביים, חסרי ביסוס ואף מרגיזים.
המחבר מסכים עם העובדה שהספרות המדעית מלאה בפרובוקציות חסרות ביסוס.
הדבר יוצר בעייתיות אצל מדענים הבאים עם רעיונות חדשניים, המתקבלים תמיד קודם כל כפרובוקציה חסרת ביסוס לפרדיגמה הקיימת.
מטרת המאמר, להגדיר ולנתח את תהליך קבלת הפרובוקציה, ולהראות את חשיבותה, בהתפתחות המדעית. כמו כן יבדקו דרכים שיעזרו לסנן את הפרובוקציות הסתמיות, חסרות הביסוס.

הפרובוקציה המדעית

הפרובוקציה המדעית מושגת ע”י הצגת עובדה מדעית ידועה לכל, כלא נכונה.

לדוגמא: עובדה מדעית אסטרונומית- כולם יודעים שהאדמה מושכת כתוצאה מכוח הכבידה. פרובוקציה לכך תהיה לומר שבכלל לא קיימים כוחות משיכה.

בתהליך קביעת הפרובוקציה מספר שלבים:

א. הצגה – הצגת העובדה המדעית הידועה.
ב. פרובוקציה- הצגת העובדה המדעית באופן השונה בצורה קיצונית מהמקובל.
ג. ספק – המאזין ספקן, מזלזל ולפעמים אף לא מוכן להקשיב (לפעמים בצדק).
ד. הסבר – הסברת הפרובוקציה והצגת דוגמאות שאמורות לשנות את גישת המאזין.
ה. תוצאה – הדעות לפרובוקציה חלוקות- מהתנגדות מוחלטת ועד להסכמה מלאה.

הפרובוקציה המדעית יכולה לפעול רק על עובדות מדעיות מגובשות ומקובלות שאם לא כן מדובר רק על ויכוח מדעי מקובל לדוגמא: האם חלקיק מסוים ינוע שמאלה או ימינה, האם הנוזל ירתח, וכו’ .

השלב הבעייתי ביותר למספר הוא לעבור את שלב ג’ אצל השומע: (המאזין ספקן ומזלזל ולפעמים אף לא מוכן להקשיב). התנגדותו של המאזין לפרובוקציה יכולה להיות אישית-סובייקטיבית, או- אובייקטיבית, פחד מסמכות עליונה.

נביא דוגמא לפרובוקציה מדעית:

א. עובדה מדעית ידועה- גודלה של יח’ אסטרונומית הוא כמאה וחמישים מיליון ק”מ.
ב. פרובוקציה- פלוני טוען שגודל היח’ הוא רק מאה עשרים מיליון ק”מ.
ג. ספק- המאזין מזלזל , ואולי גם לא מוכן להאזין.
ד. כעת פלוני אמור להסביר את ההצהרה הפרובוקטיבית.
ה. תוצאה- בהתאם להסבר, המאזין אמור להחליט על התייחסותו לפרובוקציה.

נציין גם עובדה מעניינת שלא כל אחד יתייחס לפרובוקציה באותה עוצמה, וגם מה שפרובוקטיבי עבור האחד אינו חייב להיות כזה עבור השני.

לדוגמא:- אותו פלוני טוען:- יש לי הוכחה שהאדם נוצר ע”י אלוהים.
לרבים (בעיקר לדתיים שבינינו) זו אמירה שאין בה כלום מהפרובוקציה. רבים אחרים היו רוצים לשמוע הוכחה לכך.

לפרובוקציה המדעית חשיבות רבה בהתפתחות המדע.
נביא לדוגמא שתי פרובוקציות מהעבר ששינו את עולמנו הפיזיקלי .

דוגמא ראשונה: לכל היה ידוע שהארץ היא מרכז היקום. והנה קם לו קופרניקוס ומודיע שהשמש היא מרכז היקום. הדבר היה כה פרובוקטיבי עד שהמוציא לאור של ספרו מצא לנכון להעיר שזו דעת המחבר בלבד ולו אין קשר להכרזה זו.

דוגמא שניה: עד ימי גליליאו הייתה מקובלת הדעה שגוף גדול נופל מהר יותר מגוף קטן.
גליליאו מכריז שכולם נופלים באותה מהירות. את ספקות הצופים הוא מוחה באחת בניסוי הידוע שערך מהמגדל בפיזה. מכאן הדרך קצרה לתיאוריה חדשה.

הפרובוקציות המדעיות נשמעות תמיד ברגשות מעורבים. התגובה תלויה בפתיחות המחשבתית של השומע ובמסגרת הסביבתית בה הוא מצוי. לדוגמא בשלטון הכנסייה הנוקשה ששרר בימי הביניים היה מסוכן להביע רעיונות שונים מהכתוב בכתבי הקודש או מהמוסכם ע”י מוסדות הכנסייה.
למותר לציין שקופרניקוס וגליליאו אף סיכנו את חייהם בהעלותם את הפרובוקציות שלהם .

דוגמאות לפרובוקציות מדעיות אסטרונומיות עכשוויות

נעבור למספר עובדות מדעיות אסטרונומיות ידועות ומקובלות כיום וכותב המאמר יטיל לגביהן אמירות פרובוקטיביות לשיפוטם של הקוראים.
לתשומת לב הקוראים:- כותב המאמר עומד מאחורי כל הפרובוקציות הבאות:-

דוגמא ראשונה: נוסחת הגרביטציה של ניוטון.

א. העובדה המדעית הידועה- הגרביטציה פועלת על כל חלקי היקום כשהנוסחה המבטאת אותה היא נוסחת הגרביטציה של ניוטון.
ב. פרובוקציה : נוסחת ניוטון מוכחת רק עד חמישים יח’ אסטרונומיות בלבד. שימוש בה במרחקים גדולים יותר באופן משמעותי, נעשה ללא שום ביסוס עובדתי.
ג. המאזין ספקן. קשה להתעלם מהעובדה ששלוש מאות חמישים שנה ניוטון מככב עם הנוסחה שלו בכל חלקי היקום.
ד. הסבר הפרובוקציה:- למעשה אין הוכחה למרחק גדול מחמישים יח’ אסטרונומיות. (המרחק לכוכב הלכת פלוטו).
גם תנועת הגלקסיות הספירליות שרבים רואים בה הוכחה לנוסחת הגרביטציה של ניוטון במרחקים גדולים היא לא כזו. המסה של הגלקסיה חייבת להיות גדולה פי עשרה לפחות כדי שהנוסחה תחשב נכונה. אפילו תנועת כוכבי השביט שאותם אנו מודדים אינה יכולה להוות בסיס להוכחה כי תנועתם של אלה, אחריהם נערך מעקב אסטרונומי, היא רק עד למרחק של כחמישים יח’ אסטרונומיות. לגבי השביטים המרחיקים יותר לא קיימים כל נתונים לחישובים מדויקים.
ה. תוצאה- הדעות חלוקות מהתנגדות מוחלטת ועד להסכמה מלאה.

דוגמא שניה: הומוגניות ואיזוטרופיות של היקום.

א. העובדה המדעית הידועה:- כל חוק פיזיקלי הנכון בסביבת כדור הארץ נכון גם בכל אזור אחר של היקום (הומוגניות), ונכון גם בכל כיוון של היקום (איזוטרופיות).
ב. פרובוקציה:- חוק הידוע כנכון קרוב לכדור הארץ אינו נכון בהכרח. טעותו עשויה להתגלות דווקא באזור אחר של הייקום או בזמן אחר.
ג. התנגדות לפרובוקציה:- אם באזור אחר של היקום כל התנאים זהים לכאן האם לא הגיוני להניח שגם החוקים יהיו זהים?
ד. הסבר הפרובוקציה: הבעיה העיקרית היא האם החוק הידוע באזור כדור הארץ כנכון הוא באמת כזה?. אם לא כן סטייה קטנה שלו באזורנו, שלא מתגלה במסגרת אי הוודאות של המדידה, עלולה להיות משמעותית מאד במרחקים או בזמנים אחרים!
לדוגמא : האם אפשר להשתמש בביטחון בנוסחת הגרביטציה של ניוטון שנבדקה רק עד מרחק חמישים יח’ אסטרונומיות, לגבי מרחקים של מיליוני שנות אור בגלקסיות רחוקות? גוף רחוק הוא גוף שאנו רואים את התנהגותו בעבר בו היקום היה שונה חם יותר. האם אנו יכולים להיות בטוחים שטמפ’ הרקע של היקום אינה משפיעה על הגרביטציה? הרי לא נעשה כל ניסוי שיבדוק אפשרות לקשר בין הגרביטציה לטמפ’ הרקע!
כלומר- אין התנגדות לכללי ההומוגניות והאיזוטרופיות עצמם אלא לחוקים שהם מנסים להכליל.

דוגמא שלישית: מהירות האור

א. העובדה המדעית הידועה:- מהירות האור בריק היא הגודל הקבוע בטבע לכל צופה, היא כ- 300,000 ק”מ לשניה וכך היה ויהיה תמיד.
ב. פרובוקציה: מהירות האור בריק היא כ- 300,000 ק”מ לשניה, אבל כך המצב רק כיום. לפני מיליארדי שנים המצב היה אחרת ובעתיד יהיה אחרת.
ג. ספק:- קשה להסכים לקביעה כזו. גם איינשטיין עצמו קבע שהיא הייתה קבועה תמיד. על בסיס זה מבוססת גם כל תורת היחסות, אז זה ודאי נכון.
ד. הסבר לפרובוקציה:- מהירות אור גדולה בעבר הקוסמולוגי עשויה להסביר את תופעת היקום האינפלציוני, בו היקום התנפח תוך זמן קצר מאד ועשה זאת במהירות של למעלה מ 300,000 ק”מ לשניה. מהירות אור שפרופ’ לטמפ’ הרקע היא לא פחות הגיונית ממהירות קבועה תמיד. גישה כזאת אינה בהכרח סותרת את תורת היחסות.

דוגמא רביעית: התער של אוקאם.

למותר לציין שפרובוקציות אינן נחלתם של חוקים ועובדות מדעיים בלבד.
לסיום הדוגמאות שינותחו במאמר זה נביא את הכלל הפשוט, הספק מדעי, “התער של אוקאם”.

א. העובדה ה”מדעית” הידועה:- התער של אוקאם, קובע במילים פשוטות שמשני ברירות או יותר יש לקחת את הפשוטה יותר. התער של אוקאם הוא כלל ספק מדעי הנכון רק בדרך כלל ואין ליחס לו חשיבות גדולה מידי.
ב. פרובוקציה: התער של אוקאם הוא אחד הכלים הבסיסיים ביותר במדע, הוא נכון תמיד וחשיבותו לקביעת נוסחאות מדעיות עצומה!
ג. הקורא ספקן. מה כבר יכול להיות חשוב בלבחור את הפשוט? אין בכך כדי נתינת הכשר לפשוט והמסובך יותר עשוי להיות הנכון.
ד. חשיבותו של התער גדולה. תמיד קיימות אין ספור נוסחאות המסבירות תופעה מסוימת, ונכונות במסגרת אי וודאות המדידה. האפשרות היחידה להחליט במי להשתמש היא על פי התער של אוקאם. בחר את הפשוטה ביותר. כמובן שפשטות הפתרון אינו עושה אותו נכון יותר אלה רק נוח יותר לשימוש.

עד עתה הוצגו ע”י כותב המאמר ארבע פרובוקציות מדעיות עכשוויות, לפחות שלוש מהן בנושאים אסטרונומיים.
גם לגבי המוסכמות המדעיות האסטרונומיות הבאות יש לכותב המאמר מה להגיד :-

5. עוצמת האור קטנה במרחב ביחס הפוך לריבוע המרחק.
6. הגרביטציה פרופ’ למכפלת המסות.
7. חורים שחורים.
8. חומר לא יכול לנוע במהירות האור ועוד.

במסגרת המצומצמת של המאמר הזה כותב המאמר לא יטפל בפרובוקציות המדעיות האסטרונומיות הנ”ל וישאיר זאת למאמר או להרצאה נוספים:

לסיכום: חשיבות הפרובוקציה המדעית

חשיבותה של פרובוקציה מדעית בהיותה השלב הראשון בהתמוטטותה של פרדיגמה ישנה. מכאן הדרך קצרה למעבר לתיאוריה חדשה.
אולם אל לנו לשכוח שהפרובוקציה אינה בהכרח נכונה. אבל גם הסיכוי הקטן לנכונותה מחייב אותנו תמיד לדון בה בסבלנות ובכובד ראש ולבדוק אותה לחיוב או לשלילה.

תגובות, באתר הידען וגם בדואר אלקטרוני: [email protected] טל’ 2570989-052