רובוטי הפיצה: האם רובוטים ישמשו כשליחים?

בעלי הפיצריות כיום מסתמכים בעיקר על שליחים רכובים על אופנועים. לכבוד השנה החדשה, החלטתי לבחון מספר דרכי שילוח אחרות המסתמנות כבעלות פוטנציאל להחליף את השליחים הוותיקים.

קשה לחשוב על תופעה שהתפשטה בעולם יותר מהפיצה הפשוטה. עם רוטב עגבניות או רוטב שמנת, עם גבינה או בלי גבינה – הפיצה כבשה את הגלובוס. בכל שנייה נבלסים 350 משולשי פיצה, וחמישה מיליארדי מגשי פיצות נמכרים בכל שנה בעולם כולו[1]. המאפה הריחני גם עומד מאחורי פלישת הג’אנק פוד למטבח הביתי, מכיוון שקל במיוחד לשלוח אותו ללקוח כשהוא חם עדיין. מכיוון שכך, 83% מכל הפיצריות מספקות שירותי משלוחים ישירות לבית.

בעלי הפיצריות כיום מסתמכים בעיקר על שליחים רכובים על אופנועים. לכבוד השנה החדשה, החלטתי לבחון מספר דרכי שילוח אחרות המסתמנות כבעלות פוטנציאל להחליף את השליחים הוותיקים.

שליחים אוויריים

רובוטים הנעים באוויר באמצעות רוטורים, כהליקופטרים זעירים, הפכו בשנתיים האחרונות למחזה נפוץ במעבדות לרובוטיקה בכל העולם. הם מדויקים, קלים ובעלי יכולת לשרוד נפילות (בדרך-כלל). ראו לדוגמה את הרובוטים הבאים שצולמו במעבדת GRASP באוניברסיטת פנסילבניה:

מתי בפעם האחרונה קיבלתם את הפיצה שלכם דרך האוויר? באוניברסיטת ברלין יצרו הסטודנטים רובוט מעופף שנושא את הפיצה ישירות למזמין. הרובוט נראה כהליקופטר זעיר בעל ארבעה להבים, בדומה ל- iDrone המפורסם, עם משטח נשיאה עליו מוצב מגש הפיצה. הוא עולה לאוויר, הרחק מעל ראשי האנשים המתהלכים ברחוב, ומגיע בקו אווירי ישר אל הלקוחות.

זהו אינו רעיון חדש. כבר ב- 2011 נפתח אתר טאקו-קופטר, שהציע להשתמש ברובוטים מעופפים לשירותי משלוח של טאקו. למרות ההתלהבות העולמית מהרעיון והכניסות הרבות לאתר, הטאקו-קופטר מעולם לא נכנס לשימוש, ומסיבות טובות. הרובוטים המעופפים מוגבלים במשקל הסוללה שהם יכולים לשאת, ולפיכך אינם מסוגלים להישאר באוויר במשך יותר מעשרים דקות בערך. הם מתקשים להתמודד עם רוחות חזקות, גשם, ברד או שלג. ואחרון חביב – וזהו חשד אישי שלי – ברגע שעורבים וציפורים נבונות אחרות יבינו שהמסוקים הזעירים נושאים מזון שהן יכולות לאכול ברגע שיפול על הקרקע, תחל הסתערות רבתי על נושאי המשלוחים.

דוגמאות לבעיות נוספות של שליטה בהן נתקלים הרובוטים המעופפים

בימים נעימים עשויים הרובוטים המעופפים למצוא שימוש בפיצריות ושירותי משלוחים ברדיוס מוגבל ובגובה מוגבל – למשל כאלו הנמצאים בקמפוסי אוניברסיטאות. לא צפוי שהם יחדרו עמוק יותר לשוק המערבי, בין היתר בשל האיסורים הקיימים כיום ברוב המדינות המערביות על שימוש במזל”טים לצרכים מסחריים.

איפה הם כן ייכנסו לשימוש? ייתכן בהחלט שהפוטנציאל של השליחים האוויריים יתממש במלואו באזורים נידחים ובעלי רשתות תחבורה בעייתיות, כמו חלק ממדינות אפריקה ואסיה. ניתן יהיה לעשות שימוש בשליחים האוויריים להעברת מטעני חיסונים, תרופות ומזון לכפרים שאינם מקושרים עם הכבישים הראשיים. הכפריים יוכלו להעמיס על השליחים פריטים כדגימות דם של חולים, שיעברו אנליזה במרפאות המשוכללות בערים.

שליחים קרקעיים

מה לגבי שימוש בשליחים קרקעיים? נתעלם בינתיים מהמכוניות האוטונומיות של גוגל, המסוגלות לנווט את דרכן ברחובות העיר ללא נהג, ונתמקד בשליחים המסוגלים להביא את הפיצה ישירות אל הלקוח, תוך שהם מתגלגלים ברחובות העיר.

שליח אחד מסוג זה פותח במהלך אתגר טלוויזיוני של תכנית בערוץ הדיסקאברי – ‘עשה לך אב-טיפוס!’ (Prototype This!). הרובוט מזכיר במבנהו סאגוויי בעל שני גלגלים, המסוגל לשחזר מסלולים שתוכנתו לתוכו, ולעקוף מכשולים בדרך כבני-אדם ומכוניות החונות על הכביש. הוא נושא את הפיצות בתנור מחומם, והלקוח נדרש להזדהות באמצעות כרטיס האשראי שלו כדי לקבל את הפיצה.

נשמע טוב? בהחלט. אבל עדיין יש דרך ארוכה עד שרובוט שכזה יוכל לנווט דרכו בהצלחה על המדרכה של עיר שוקקת חיים והומת אדם, תוך שהוא מתחמק מהאזרחים הנקרים בדרכו בכל רגע, ועדיין שומר על המסלול המקורי. גם קשה להאמין שעוברי האורח עצמם יהיו מרוצים מהרובוטים שחוסמים את דרכם ומפריעים לתנועה על המדרכה. הכביש, אחרי הכל, הומצא עבור כלי-רכב ממונעים – והגדרה זו מתאימה היטב לשליח הפיצה הרובוטי.

האם ניתן לייצר שליח פיצה רובוטי שיתגלגל בכבישים, בדומה לאופנוע, אך יוכל גם לעלות על המדרכה בעת הצורך? באופן עקרוני, זו אינה בעיה בלתי-אפשרית. הרכבים האוטונומיים של גוגל קיימים כבר היום, ונוסעים בכבישים מבלי שתכוון אותם יד אנושית ומבלי שיעשו תאונות. אלא שהמכוניות של גוגל קיבלו אישור לעלות על הכבישים רק בשלוש מדינות בארצות-הברית, וגם אז קיימת דרישה שאדם ישב מאחורי ההגה, רק ליתר ביטחון. על רובוטים אוטונומיים לגמרי שידהרו בכבישים, אין עדיין על מה לדבר.
סיכום

לא נראה ששליחים רובוטיים ייכנסו לשימוש בעשור הקרוב במדינות המערב. הרובוטים האוויריים בעיקר מספקים את תאוות ‘המגניבות’ של המהנדסים, אך אינם יכולים לתפקד באופן אמין בתנאי מזג-האוויר, במיוחד באירופה ובארצות-הברית. הרובוטים הקרקעיים לא יקבלו אישור להזדחל במדרכות הערים העמוסות לעייפה, וגם לעלות על הכבישים לא יותר להם בשנים הקרובות.

האם לנצח ימשיכו בני-אדם לשרת בני-אדם? לפי סקר שנערך במסגרת פרויקט TechCast (גילוי נאות: הכותב הינו אחד מהמומחים המשתתפים בפרויקט), רק בשנת 2027 יופיעו רובוטים חכמים – כאלו החשים את סביבתם ומקבלים החלטות בהתאם – בשלושים אחוזים מבתי-העסק. עד אז, נצטרך להמשיך להסתדר לבדנו.

אבל כדי שלא תרגישו מצוברחים, הנה סרטון שיעודד אתכם לכבוד חג המולד הרובוטי!