סיקור מקיף

הנשיא פרס בכנס החלל: נגיע להיות אחת מחמש המדינות החשובות בחלל

במהלך הכנס העניק משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל מלגות ע”ש אילן רמון בסך 250 אלף ש”ח לדוקטורנטיות יעל הילמן מאוניברסיטת ת”א ונועה אוחנה-לוי מאוניברסיטת בן-גוריון.

מימין: אסף אגמון ראש מכון פישר; פאולו נספולי אסטרונאוט מסוכנות החלל האירופית; בינה בר-און, מנכלית משרד המדע; אנה פישר, אסטרונאוטית מנאס"א; מנחם קדרון, מנהל סוכנות החלל הישראלית; וטל ענבר ממכון פישר.   צילום: יואב ארי דודקביץ.
מימין: אסף אגמון ראש מכון פישר; פאולו נספולי אסטרונאוט מסוכנות החלל האירופית; בינה בר-און, מנכלית משרד המדע; אנה פישר, אסטרונאוטית מנאס”א; מנחם קדרון, מנהל סוכנות החלל הישראלית; וטל ענבר ממכון פישר.
צילום: יואב ארי דודקביץ.

הבוקר (ד’) נפתח כנס החלל הבינלאומי ע”ש אילן רמון של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ומכון פישר. לכנס הגיעו ראשי סוכנויות חלל ובכירים מתעשיות החלל הישראלית והבינלאומית לציון 11 שנה לאסון ה”קולומביה” עליה היה האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז”ל.

במהלך הכנס העניק משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל מלגות ע”ש אילן רמון בסך 250 אלף ש”ח לדוקטורנטיות יעל הילמן מאוניברסיטת ת”א ונועה אוחנה-לוי מאוניברסיטת בן-גוריון. הילמן זכתה על הצעה לחקר הגורמים לתהליך קריסת כוכבים לתוך עצמם. אוחנה זכתה על הצעתה לחקר השפעת שינויי האקלים ושינויים בכיסוי קרקע על יחסי גשם-נגר באגני ניקוז.

הכנס נפתח בברכה מוקלטת של נשיא המדינה שמעון פרס: “כשיש לך ארץ קטנה נכון לזכור שגם לה יש חלל גדול, שם אין גבולות, אין ההתנגשויות ואין מגבלות. האסטרונאוט הראשון שלנו אילן רמון היה חלוץ בהבנה זו. לא פלא שישראל נמשכה תמיד לחלל. ישראל היא אחת מעשר המדינות המפותחות בתחום החלל. ישראל היא לא העשירה ביותר או רחבה בשטח והחליטה למצות מהקטן ביותר את הגדול ביותר. מאחר שאנחנו לא כל כך עשירים החלטנו לעשות חלליות קטנות בשטחן אך לא קטנות ביכולתן. כך יוצא שלישראל יש את החלליות האפקטיביות ביותר שמחירם מאופק ומתאים גם למדינות אחרות. כך נמשיך גם בעתיד ונגיע להיות אחת מחמש המדינות החשובות בחלל”.

בינה בר-און, מנכ”לית משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל אמרה בפתיחת הכנס: “חקר החלל חשוב לאנושות ומניע את המחקר המדעי והפיתוח הטכנולוגי. ישראל שקדה במשך שנים על טיפוח ההון האנושי שלה. למרות קוטנה, ישראל מוכרת בעולם כמובילה בתחומי מדע וטכנולוגיה. בזמן קצר הגענו ליכולות מרשימות בזכות חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא. משרד המדע אמון על קשרי החוץ המדעיים ואנו שואפים להרחיב את מרקם הקשרים הבינלאומיים שלנו”.

רונה רמון, נשיאת קרן רמון אמרה בכנס: “חלפו 11 שנה מאז אסון הקולומביה. כשאני מסתכלת על העשור האחרון אני רואה שהמודעות לחלל בישראל ובעולם הלכה והתפתחה. כיום אלפי ילדים בכל הארץ לומדים על החלל ומקבלים השראה מאותם אנשים יקרים שאת לכתם אנו מציינים היום”.

אסף אגמון, ראש מכון פישר, אמר בדברי הפתיחה: “החינוך המדעי נמצא בנסיגה בישראל, כמו בכל העולם המערבי. פחות ופחות תלמידי תיכון לומדים מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעים ברמה הגבוהה ביותר, אלו נושאים קשים הדורשים התמסרות והתמדה. אני רואה צורך להזכירכם כי ברפורמה הקודמת “רפורמת דוברת”, הלימודים הטכנולוגיים הוכו מכה אנושה. אסור שהפעם התכנית לא תשים את לימודי המדעים במקום הראוי להם, על מנת שנמשיך ונגדל את דור העתיד של המדענים, החוקרים, המפתחים והמהנדסים של עתידנו”.

כנס החלל הבינלאומי נערך בפעם התשיעית בהובלת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ומכון פישר. אל הכנס מגיעים ראשי סוכנויות, אסטרונאוטים ובכירים מתעשיית החלל הישראלית והבין-לאומית. במקביל לכנס תוצג תערוכה מקצועית מקיפה בה יציגו מובילי התעשייה הצבאית והאזרחית בישראל את החידושים האחרונים בתחומם.

2 תגובות

  1. אם דן שכטמן היה נשיא היינו שומעים רעיונות מעשיים ,איך לקדם את המחקר והתעשיה שקשורים בחלל.אבל במכום נשמע עוד נאום “על כמה אנו טובים”.לצערי כנראה שהנשיא הבא הייה עוד פוליטיקאי. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.