נשיא המדינה השיק היום את פרויקט הצבת החללית הישראלית הראשונה על הירח- Space IL

הנשיא פרס: “הגיעה העת שדגל ישראלי יתנוסס על הירח”

נשיא המדינה, שמעון פרס, השיק היום את פרויקט הצבת החללית הישראלית הראשונה שתונחת על הירח על ידי קבוצת המדענים הצעירים Space IL. קבוצת Space IL היא הנציגה הישראלית היחידה המשתתפת בתחרות הבינלאומית ה- Google Lunar X-Prize, במרוץ להנחתת חללית לא מאוישת על הירח שסך פרסים בה מגיע ל- 30 מיליון דולר.
הנשיא נפגש במתקן התעשייה האווירית ביהוד עם יזמי הפרויקט ומדענים ישראלים צעירים המשתתפים בתחרות העולמית וקיבל סקירה מקיפה של תהליך בניית החללית והתקדמות הפרויקט. כל זאת, במטרה לעמוד באתגר העצום ולהפוך את ישראל למדינה ה- 3 שתנחת ותציב את דגלה על הירח. הנשיא הסיר יחד עם רונה רמון ושלושת המדענים העומדים בראש הפרויקט את הלוט מדגם החללית וצירף לחללית קלף עליו צוטט הפסוק “והיו לי מאורות ברקיע השמיים להאיר על הארץ” (בראשית א’: טו) אשר ילווה את החללית בדרכה לירח. ובתמורה אף קיבל מהם כרטיס טיסה לירח.

בנאום שנשא בפני היזמים, המדענים והמתנדבים שנרתמו להצבת ישראל על מפת החלל העולמית, אמר הנשיא “יותר משישראל מובילה בטכנולוגיה, הטכנולוגיה עשויה להוביל את ישראל והיא הדבר הכי חזק, הכי חכם והכי נועז שיש לנו. טכנולוגיה היא המפתח לכלכלה, האוצר נוצר במעבדות, בהמצאות של המדענים ואלו מתורגמות לכסף. אני כל כך גאה בצעירים שהקימו את מיזם הצבת החללית הישראלית הראשונה על הירח והם גם מסוגלים להגיע לשם תוך התבססות על טכנולוגיות חדשות, חשיבה אסטרטגית ויצירתיות.

אם יזכו בפרס, יעניקו לישראל הערכה עמוקה ביותר בעולם ויש לי את מלא האמונה בהם”. הנשיא הדגיש “אנו עומדים בפני מהפכה בתחום החלל הישראלי, סוד המדע טמון בתעוזת המדענים ובחוצפה ובישראל יש מהם בשפע. האירוע הזה בעיני חשוב למדינת ישראל- החלל דורש טכנולוגיה מתקדמת, ממוזערת, נועזת, חכמה וזולה והוא מעניק לישראל כנפיים. הגיעה העת שדגל ישראלי יתנוסס על הירח אנו מספיק מתקדמים וטובים כדי להפוך למדינה השלישית המציבה את דגלה על הירח.”

משקלה של החללית צפוי להיות כ- 90 קילו וגודלה יהיה כ – 80X80 סנטימטר (בעת שיגור). לקראת הנחיתה צפויות רגלים קפיציות מיוחדות להיפתח ואז יעמוד גובהה על כ- 1.60מטר.

החללית תורכב באולם שילובי הלוויינים על ידי מהנדסים ומומחים במגוון של תחומים ובתנאים מיוחדים וסטריליים של חדר נקי על מנת למנוע “הכתמה” של החללית ברקמה אורגנית. דבר זה חיוני על מנת לשמור על החללית עצמה ועל הרכיבים העדינים שלה ולצורך הגנה בפני אבק וזיהומים הנמצאים בחלל. החללית תיבנה תוך התחשבות בהתוויות בינלאומיות שנועדו לוודא כי לא תהיה כל פגיעה בחיים שעל הירח במידה וישנם כאלו. במסגרת הזו יבוצעו גם הבדיקות הסופיות לקראת ההמראה, בהן: ניסויי הרעדות הבודקים את עמידות החללית וניסויי ואקום טרמי שידמו את התנאים הקשים של החלל לוודא שהחללית לא תקפא.

דב בהרב, יו”ר תעשייה אווירית, ציין: “הפרוייקט של Space IL מהווה דוגמא יוצאת דופן ליזמות, חדשנות והתמודדות מקורית עם אתגרים יוצאי דופן. התעשייה האווירית, כגוף המוביל בתעשיית החלל הישראלית, גאה לקחת חלק בפרוייקט ולקדם בעזרתו את תעשיית החלל המקומית. מעבר לכך, ישנה חשיבות אדירה לחיזוק החינוך הטכנלוגי והצבתו כיעד לאומי. אני מקווה שהפרוייקט יוכל לתת השראה לילדים ולבני הנוער לבחור בלימודים טכנלוגיים ולהיות הממציאים ואנשי הטכנולוגיה המובילים של המחר”

רונה רמון, הפועלת כיום במסגרת קרן רמון מסרה:”אילן היה החלוץ שלנו מול העולם. הפרוייקט ממשיך את דרכו ומציב עוד אתגר משמעותי בפני החברה הישראלית. יש כאן ביטוי לא רק למורשת ולשליחות גדולה, אלא גם לקבוצת האיכות שאילן השתייך אליה”

SpaceIL נוסדה לפני כשנה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב והיא פועלת כעמותה, ללא כוונת רווח, ששמה לה למטרה לקדם את החינוך הטכנולוגי בארץ. הקבוצה היא הנציגה הישראלית היחידה המשתתפת בתחרות הבינלאומית ה-Google Lunar X-Prize, במרוץ להנחתת חללית לא מאוישת על הירח שסך פרסים בה מגיע ל- 30 מיליון דולר. הצוות מחויב לתרום את כספי הזכייה לקידום החינוך הטכנולוגי והמדעי בישראל ושואף לעורר בעזרת הפרויקט סקרנות ועניין מחודש בתחום המדעים בקרב הצעירים. כבר כיום פעולים במסגרת הפרויקט כ- 100 מתנדבים בגילאי 13-18, בהם כ- 15 בני נוער מתוכנית הנשיא המקדם מדענים צעירים, ובנוסף נערכות פעילויות חינוך רבות.

במקביל להתקדמות הטכנולוגית והפרויקטים החינוכיים, ממשיכה הקבוצה בגיוס הכספים לפרוייקט שעלותו נאמדת בכ- 15 מיליון דולר (כסף ושווה כסף). עד כה כבר גויסו כ- 3.5 מיליון דולר.
בהמשך לפגישה שהתקיימה השבוע בין דב בהרב, יו”ר תעשייה אווירית, יצחק ניסן המנכ”ל ולינקי מרגלית, יו”ר Space IL ולראשי הקבוצה, הוחלט כי התעשייה האווירית תיקח חלק משמעותי בבניית החללית ותעמיד לצורך כך חלק מיוחד במפעל החלל. בהרב אף יצטרף למועצת המנהלים של Space IL.

הפרויקט מבוסס על צוות ליבה טכנולוגי שיעסוק בפרויקט במשרה מלאה ועל יועצים מקצועיים ומתנדבים רבים בתחומים שונים. בין הגופים הרבים המסייעים לפרוייקט: מכון וייצמן, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אירונאוטיקס, רפא”ל וגילת. שיתוף הפעולה יוצא הדופן הוא למעשה הפעם הראשונה בה חוברים יחד נציגים מכל הגופים הנוגעים לתעשיית החלל הישראלית: חברות ממשלתיות, עסקיות ואקדמיה.