סיקור מקיף

מסדום לשבתאי: האוקיאנוס התת־קרקעי בירח טיטאן עשוי להיות מלוח כמו ים המלח

מדענים שבחנו את ממצאי החללית קאסיני של נאס”א גילו עדויות חזקות לכך שהאוקיאנוס התת־קרקעי בירח הגדול של שבתאי טיטאן, עשוי להיות מלוח כמו ים המלח.

החוקרים גילו כי קליפת הקרח של טיטאן, השוכנת מעל אוקיאנוס מלוח מאוד משתנה בעובייה בין אזורים שונים של הירח הגדול של שבתאי, דבר המעיד על כך שהקרום נמצא בעיצומו של תהליך הקשחה. צילום:  NASA/JPL -Caltech/SSI/Univ. of Arizona/G. Mitri/University of Nantes
החוקרים גילו כי קליפת הקרח של טיטאן, השוכנת מעל אוקיאנוס מלוח מאוד משתנה בעובייה בין אזורים שונים של הירח הגדול של שבתאי, דבר המעיד על כך שהקרום נמצא בעיצומו של תהליך הקשחה. צילום: NASA/JPL -Caltech/SSI/Univ. of Arizona/G. Mitri/University of Nantes

מדענים שבחנו את ממצאי החללית קאסיני של נאס”א גילו עדויות חזקות לכך שהאוקיאנוס התת־קרקעי בירח הגדול של שבתאי טיטאן, עשוי להיות מלוח כמו ים המלח.

הממצאים החדשים מגיעים ממחקר של נתוני כבידה וטופוגרפיה שנאספו במהלך טיסות ההתקרבות הרבות של קאסיני לטיטאן במשך העשור האחרון. המדענים שהשתמשו בנתוני קאסיני הציגו מודל מבני עבור טיטאן שמספק תובנה משופרת אודות מבנה קליפת הקרח החיצונית של הירח.

הממצאים התפרסמו השבוע בכתב העת איקארוס.
“טיטאן ממשיך להוכיח כי הוא עולם מרתק ובעזרת החללית קאסיני מאריכת השנים, ניתן לפענח תעלומות חדשות בקצב שבו פותרים את הישנות” אומרת לינדה ספילקר, המדענית הראשית של קאסיני במעבדה להינע סילוני של נאס”א בפסדינה, קליפורניה, שלא הייתה מעורבת במחקר.

ממצאים נוספים תומכים בהערכות הקודמות לפיהן קליפת הקרח המכסה את טיטאן קשה (מתקשה) ובתהליך (ונמצאת בתהליך) של הפיכה לקרח מוצק.

החוקרים גילו כי כדי להסביר את נתוני הכבידה נדרשת צפיפות גדולה של האוקיאנוס התת־קרקעי. הדבר מעיד על כך שהאוקיאנוס מורכב ממים המכילים גם מלחים המורכבים מגופרית, נתרן ואשלגן. הצפיפות מעידה על תכולת מלחים דומה פחות או יותר לזו הנמצאת בגופי המים המלוחים ביותר על כדור הארץ.

“מדובר באוקיאנוס מלוח מאוד בקנה המידה של כדור הארץ” אומר המחבר הראשי של המאמר ג’וזפה מיטרי מאוניברסיטת נאנט בצרפת. “ידיעה זו עשויה לשנות את נקודת המבט שלנו על האוקיאנוס כמקום בו יכולים להתקיים חיים כיום, אך יתכן שהתנאים בעבר היו שונים.”

נתוני קאסיני מעידים על כך שעובי שכבת הקרח משתנה מעט ממקום למקום. החוקרים אומרים כי הדבר נובע מהתקרות איטית של טיטאן וכתוצאה ממנו מקפאון הדרגתי של האוקיאנוס, אחרת, צורת הירח הייתה הופכת לחלקה במהלך הזמן כמו שעוות נר חמה. תהליך קיפאון זה הוא בעל השלכות כבדות על היכולת של האוקיאנוס לקיים חיים, כאשר הוא מגביל את חילופי החומרים בין פני השטח לבין האוקיאנוס.

השלכה נוספת של התקשות קליפת הקרח לפי המחקר, היא שכל דליפה של מתאן לאטמוספירה של טיטאן חייבת להתרחש ב”אזורים חמים” מפוזרים כמו הנקודות החמות בכדור הארץ שגרמו לעלייתה של שרשרת איי הוואי. המתאן בטיטאן לא נפלט כתוצאה מתנועת לוחות הממחזרת את הקרח שבקליפת הירח.

השאלה כיצד הגיע המתאן לאטמוספירת טיטאן מהווה חידה לחוקרים מזה זמן רב מכיוון שמולקולות גז זה מתפרקות באור השמש בתקופות גיאולוגיות קצרות. אטמוספירת טיטאן מכילה כ-5% מתאן. משמעות הדבר היא שתהליך כלשהו, שסביר שיהיה גיאולוגי בטבעו, חייב לחדש את ריכוז הגז. המחקר מעיד על כך שבלי קשר לאופי התהליך, השבה לאטמוספירה של) המתאן בטיטאן היא מקומית וזמנית.

“יהיה קשה מאוד לאתר את מקורות החידוש של המתאן בציוד שישנו על קאסיני ויידרשו משימות עתידיות שיוכלו למצוא מאגרי מתאן מקומיים” אומר ג’ונתן לונין, מדען במשימת קאסיני מאוניברסיטת קורנל ואחד ממחברי המאמר. “כמו במאדים, זו תמיד משימה מאתגרת.”

לידיעה באתר נאס”א

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.