סלע דיבר בכנס מועדון השבבים של Chiportal: אוכלוסית העולם גדלה פי 3 ב-50 השנים האחרונות, אך צריכת האנרגיה פי 20
האורח המרכזי המקצועי במפגש השישי של מועדון השבבים הישראלי שהתקיים השבוע (19 בדצמבר) בת”א היה גיא סלע, מנכ”ל סולראדג’.
סלע היה לוחם ומפקד צוות בסיירת מטכ”ל. שהה כמה שנים בחו”ל ולאחכ מכן למדת בטכניון בשלוש פקולטות. לאחר מכן כך חזר לפיקוד על יחידה טכנולוגית במשך כעשר שנים. בתחילת הרצאתו הוא מספר כיצד הגיע לתחום הסולארי: “הקמנו את סולאראגדג’ ארבעה אנשים ואני בסוף 2006. התמקדנו בתחום של אנרגיה פוטו וולטאית. החים הובילו אותי שכשעזבתי את הצבא הצטרפתי לסטאר ונצ’רס וב-2005 עשיתי דיו דיליג’נס על חברות מעניינות בעמק הסיליקון. היה לי רעיון לעבור מכוח אנלוגי לכוח דיגטלי. חיפשתי אפליקציה – איך לייעל את קיבולת הייצור וכך הגעתי לתחום הממירים מאנרגית השמש לחשמל, עבור תאים פוטוולטאיים. זו מערכת שמסוגלת להמיר אנרגיה ברמת הפנל ולנהל את כמות הזרם היוצאת מהפנל.”
“החברה גייסה הון מקרנות הון סיכון בחוף המערבי ומישראל וכן מחברת ג’נרל אלקטריק. לחברה מעל 65 פטנטים בשלבי רישום שונים ו-4 שכבר אושרו. החברה מעסיקה 170 עובדים ומחזיקה משרדים בגרמניה, קליפורניה יפן ואיטליה. החברה גם מוכרת באמצעות אינטגרטורים ומפיצים ב-28 מדינות נוספות, והיא מחזיקה ב-70% מנתח שוק תחום מערכות האופטימיזציה. עד כה הותקנו אלפי מערכות ברחבי העולם, ובשנת 2011 הוקנו מערכות המספקות 180 מגהוואט חשמל. התחלנו למכור בתחילת 2010 והיום אנחנו בקצב מכירות של 100 מיליון דולר.”
אוכלוסית העולם גדלה בקצב עצום – ב-1950 היו 3 מיליארד תושבים וב-2011 כבר 8 מיליארד. אך צריכת האנרגיה לנפש גדלה בקצב גבוה פי שמונה. למעשה היום אנו צורכים פי 20 יותר אנרגיה מאשר לפני 50 שנה. הסיבה לכך היא העליה ברמת החיים. במדינות כמו הודו נוספים 11 מיליון אנשים למעמד הביניים כל שנה וזה מגדיל את צריכת האנרגיה העולמית.
התוצאה: התדלדלות מקורות האנרגיה ודלדול הרזרבות, דבר שהוביל לזינוק במחירי הדלק. הגידול החזק ביותר צפוי במדינות שאינן חברות ב-OECD.
בתמהיל האנרגיה העולמי לנפט הגז והפחם – הדלקים המאובנים – יש רוב מוחלט אך הם על סף סיום. נפט יש בקרקע ל-45 שנה, גז ל-63 ופחם ל-120 שנה. כדי לענות על הצורך הגובר באנרגיה אין מנוס אלא להשתמש במקורות אנרגיה חלופיים. בעיה נוספת עם הנפט בעיקר היא ש-70% מהמאגרים נמצאים במדינות מוסלמיות במזרח התיכון, וגם מבין שאר המקורות רק קנדה היא מדינה שניתן לסמוך עליה וזאת בזכות פצלי השמן, שבמחירים של היום ובטכנולוגיות החדשות כדאי לכרות אותם (סלע לא מתייחס לנזק הסביבתי של ניצול פצלי השמן). מלבד רוסיה, ונצואלה ובאופן חלקי ניגריה, שאר המדינות מפיקות הנפט הן מוסלמיות. זו סיבה מדוע דווקא ישראל חייבת לעבור לאנרגיה חלופית.
ואולם שלא נטעה לחשוב שהפקת אנרגיה חלופית היא עניין חדש. בעולם משתמשים לא מעט באנרגיה הידרו-אלקטרית, מפלים שבהם המים מניעים טורבינות בנפילתם, וכמובן נעשה שימוש לא מועט גם באנרגיה גרעינית, אם כי מזה 20 שנה שלא נבנו כורים חדשים.
האנרגיה היעילה ביותר היה האנרגיה ההידרואלקטרית שבה 90% מהאנרגיה הפוטנציאלית של המים הופכים לחשמל, בנפט מדובר כבר על כ-45% ובתאים וולטאיים של היום הניצולת היא 15% אבל בניגוד לנפט, השמש היא מקור בלתי נדלה. היה זה אדיסון שאמר שאנחנו כמו חוואים המחממים את הבית על חשבון קיצוץ של הגדר בזמן שיש לנו מקור בלתי נדלה – אנרגית השמש, הרוח והגאות והוא מקווה שנעבור אליהם לפני שהנפט יגמר.
אנרגיה סולרית מתחלקת ל-2 תתי תחומים: אנרגיה תרמו סולארית מחממת שמן שמרתיח מים שהופכים לקיטור שמסובב תחנת כוח. יש אפשרות אחרת לכוון הרבה מראות לנקודה מרכזית שבה נמצאת הטורבינה ובכך לנצל טוב יותר את אור השמש. התחום שאנו עוסקים בו הוא תחום האנרגיה הפוטו-וולטאית שבה מתבצעת המרה ישירה של פוטונים לאלקטרונים.
ב-1839 צרפתי בשם אדמונד בקרל מגלה את האפקט אך לא מבין מהו. ב-1905, במסגרת השנה המופלאה אלברט איינשטיין מנסח את האפקט הפוטואלקטרי ובשנת 1921 הוא מקבל עליו ולא על תורת היחסות את פרס נובל לפיסיקה.בשנת 1954 פותח במעבדות בל התא הפוטוולטאי הראשון, וב-1958 כבר נעשה בו שימוש בלווין ונגארד 1. ב-2000 החל שוק מודרני לשימוש בתאים כאלה לייצור חשמל מהשמש על גגות.
סלע מפריך טענה הנשמעת בקרב המתנגדים לאנרגיה נקיה לפיה פליטת הפחמן הכרוכה בייצור הפאנל זהה לכל היותר לכמות שהוא חוסך בעת ייצור חשמל באמצעותו. “פאנל סולארי באקלים מלא שמש יכול לחסוך במהלך חייו עד פי 20 יותר מהאנרגיה ששימשה לייצורו והוא מחזיר את האנרגיה הזו בתוך פחות משנתיים. שני שלישים מהעלות היא תעבורה ואם נקים מערכת ביתית שתספק לנו את החשמל נאבד הרבה פחות בדרך.
בשנה שעברה היו 18 גיגוואט מותקנים והשנה 24 גיגיואט. השוק יתייצב על 30-40 מיליארד דולר בשניםה קרובות.
הטכנולוגיה, רגולצית השוק, ועלות האנרגיה מובילים אותנו לעבר איזון בין מחיר ייצור חשמל באנרגית השמש למחיר ייצור חשמל באנרגיות הקונבנציונליות. מספר הקסם הוא 2.5 דולר לואט מותקן.
לאיזון זה קוראים GRID PARITY או בעברית איזון רשתי. הכוונה היא שנוכל להפיק אנרגיה פוטוולטאית במחיר שווה ערך לאנרגיה מאובנת. החישובים לא לוקחים בחשבון את היתרון של החסכון בשינוע כאשר בתים יהיו בעלי אפס אנרגיה. בין 2013 ל-2016 נגיע לשוויון. למעשה יש מקומות בהם ניתן כבר היום להגיע לשוויון. באנגליה למשל יש בערך 900 שעות שמש בשנה, במישור החוף בישראל 1600-1650 שעות שמש בשנה במצפה רמון מגיעים 2300. במקומות כמו מצפה רמון ניתן כבר להגיע לאיזון רשתי. בלונדון זה עוד יקח זמן. אגב גם באיים ביוון או בהוואי, בהם מחיר הנפט יקר בגלל הובלתו, כבר היום מגיעים לאיזון.
מאז המצאת מנוע הקיטור בידי ג’יימס וואט אנטו נמצאים במירוץ לשפור הפעילות. גם תחום התאים הפוטוולטאים עובר כל הזמן שידרוגים. לדעתי בתוך כמה עשרות שנים נגיע ליעילות כמו של שריפת נפט, אבל מכיוון שפה מדובר באנרגיה ממקור זול בהרבה ניתן להגיע לאיזון גם ביעילות הנמוכה יחסית של היום.
נושא נוסף שצריך לתת עליו את הדעת הוא GRID BALANCING. אחת הבעיות של אנרגית השמש היא שהיא זמינה רק ביום. לכן מפעילי רשתות חשמל צריכים לדעת מתי לסגור מקורות ייצור מסוימים כדי שלא יהיו יותר מדי אופציות כשלא צריך אותן ויווצר חוסר בחשמל כשצריך. לשם כך צריך לפתח יכולות איחסון לחשמל. דרך אחת לאחסן את החשמל זו אגירה שאובה, משתמשים בחשמל המיותר שנוצר בשעות היום כדי להעלות מים לבריכה גבוהה ולהשתמש באנרגיה ההידרואלקטרית בשעות הלילה. דרך אחרת שמפתחים אותה כיום היא הטענת רכבים חשמליים במשך היום ושימוש בחשמל שנוצר בלילה, כך שלא יצטרכו להקים תחנות כוח בדלק מאובן להטענת הרכבים החשמליים.
הטכנולוגיות השונות שמפתחים כיום ובהן Silicon Carbide transistors , GaN ליישומי ייצור חשמל, וחומרים חדשים לייצור ferrite cores יביאו את העלויות ל-2.5 דולר לואט מותקן כאמור בין 2013 ל-2016.
בניגוד לתאים עצמם, בכל הקשור למערכות המרה אין תחרות מצד יצרנים בסין (בתחום התאים הסיבסוד שנתנה ממשלת סין ליצרנים המקומיים ואי ההגנה על תוצרת מקומית באירופה ובארה”ב גרמה להתמוטטות יצרניות באירופה ובארה”ב ובראשן סלנידרה, שרשת פוקס אוהבת לנפנף בה מול אובמה). סלע מקווה שעד שתגיע התחרות הזו, כל הייצור בסולראדג’ יהיה רובוטי.
בתשובה לשאלת Chiportal אודות ההתנגדות הממומנת על ידי חברות הנפט בארה”ב לכל דבר שמריח מאנרגיה ירוקה: “אני אופטימי שמאוד קשה להאט את הקצב, למרות התלות של ארה”ב בתעשיית הנפט.”
הכתבה פורסמה לראשונה באתר Chiportal.co.il – אתר תעשיית השבבים בישראל
41 תגובות
יעל:
שאלת שאלה שהעבודה ביצור או התקנה של לוחות PV אינה תורמת ליכולת לענות לה ולכן אני מרשה לעצמי להתייחס אליה למרות שהופנתה אל מיכאל ליכטרמן.
חיבור רשתות באופן גלובאלי הוא דבר בעייתי ממספר בחינות שהבחינה הפוליטית היא לא הפחותה שבהן. לא נראה לי שבמצב העניינים הנוכחי יש לישראל למי להתחבר.
בעיה אחרת היא שהובלת חשמל על פני מרחקים גדולים כרוכה בהפסדי אנרגיה משמעותיים וגיבוי מן הסוג שאת מדברת עליו מחייב העברת אנרגיה למרחקים העולים על עשרת אלפים ק”מ (רבע ההיקף של כדור הארץ) כדי להוביל אנרגיה מאזורים מוארים לאזורים הכי חשוכים.
אגירת אנרגיה נראית לי לכן פתרון ישים יותר וכבר הצבעתי על דרך שלדעתי יש סיכוי שתוכל לפעול ברמה מדינתית כיוון שהיא ננקטת כבר כיום כדי לאזן את תפוקת תחנות הכוח:
http://en.wikipedia.org/wiki/Pumped_storage
חוץ מזה, יש לזכור שחלק גדול מאנרגיית השמש “נאגר” מעצמו ובא לידי ביטוי ברוחות ובגלים שקיימים גם בלילה.
מר מיכאל ליכטרמן,
מאחר ואתה עובד בתחום, יש לי שאלה ברשותך: הרבה פעמים שמדברים על אנרגיות מתחדשות מסתייגים מאמינות האספקה שלהן. לדוגמא באנרגיה סולרית ישנה בעיה בלילה ובימים מעוננים. האם ניתן לחבר רשתות חשמל באופן גלובלי (עולמי) מתוך הנחה שלעומת מקום שבו ישנו לילה אז תמיד תהיה מדינה אחרת שבא יהיה יום? האם מבחינת ההתנגדות של הרשת הדבר כדאי אנרגטית?
שאחרת, תמיד צצה שאלת ה”אגירה” שמתסבכת את כל העיניין.
תודה.
ליעל ואבי, ולשאר המגיבים שמתווכחים על יעילות אנרגיית ה-PV ועתיד התעשיה. לפני שנתיים וואט-פנל עלה מעל 2$, היום כבר אפשר להשיג ב-1.1$ לואט פנלים בעלי נצילות גבוהה הרבה יותר יחסית לשטח הפנל ובעלי איבודי אנרגיה שנתיים נמוכים יותר שמגיעים עד לחצי אחוז לשנה בלבד (ויש שמועות שבמדינות מסוימות ניתן להשיג אפילו בפחות מדולר אחד לוואט!).
אם לפני שנתיים מערכת של 50KW הייתה עולה כמיליון שקל, היום ניתן להקים אחת בחצי מליון.
כמובן שחתך הרווחים נשאר פחות או יותר אותו הדבר כיוון שתעריפי קניית החשמל יורדים אם כל מכסה חדשה שנפתחת.
כבר היום ישנם יזמים בתעשיה שמתכננים לבנות מערכות של מגה וואטים ברווח של פחות מפי 2 ממחיר מכירת החשמל לצרכנים ע”י חח”י.
ובכל מקרה כבנאדם שנמצא ועובד בתעשיה, אני יכול לומר לכם בוודאות שעתיד שוק האנרגיה העולמית ללא ספק יכלול בעתיד את התחום הסולרי בהיקף רחב הרבה יותר מהיום ויספק חלק עיקרי מהחשמל במדינות המתאימות לכך.
לא צריך כבל, אפשר לשדר את האנרגיה במיקרוגל לכדור הארץ. עובדים על זה. כמו כן עובדים על צבעים שיהפכו כל משטח – למשל גג או קירות של בניינים לקולטי שמש. יש פשוט אנשים שלא מוכנים לקבל שום פתרון פחות ממושלם, למרות שהחלופה שלהם – המשך השימוש בדלקים מאובנים הוא הכי פחות מושלם.
היי,
אחרי לימוד די מקיף של החלופות לדלק פחממיני, בעיקר לימוד של מצב הפיתוח של הפקת חשמל מהיתוך, נראה שהמצב לא מעודד – כל חלופה עם חסרונותיה. כנגד הסבירות לכורי היתוך יצא אפילו פיזיקאי זוכה פרס נובל (Pierre-Gilles de Gennes) עם טיעונים משמעותיים.
לכן יתכן והפתרון יהיה פיתרון משולב של כלל הטכניקות הידועות, כולל PV. חשבתי אפילו על תחנת PV בחלל שכבל העברת החשמל ישמש כ’מעלית חלל’. אולי זה סתם מדע בדיוני…
כן אני מסכים עם הנקודות של אורן. אבל קשה לומר מה הגבול לשימוש באנרגיה סולרית באיזור שטוף שמש כמו שלנו. הפיתוח של פאנלים יעילים\דקיקים איטי אבל הוא בכל זאת מתקדם משנה לשנה.
אם יפתחו שיטות ותשתית יעילה להמרה כך שניתן יהיה לאגור מספיק מיום ללילה ומקיץ לחורף אז אפשר לדעתי להציב חזון של 80% מהחשמל הכולל במדינה שיהיה סולרי.
והתקווה הגדולה ביותר בעיניי היא שיתוף פעולה איזורי עם מצרים וירדן שיש להן המון שטח מדברי פנוי לעניין הזה. (אבל אני לא מצפה לזה ב30 שנה הקרובות).
אישית אני גם עוקב אחרי התפתחויות בשדה האיזוטרי יותר של LENR (מה שבעבר נקרא “היתוך קר”)
אולי דווקא משם תצמח הישועה.
כמה הערות:
1. הפקת אנרגיה מתאים פוטו-וולטאיים היא רעיון גאוני וחבל שאין בו שימוש רחב יותר, במיוחד במדינה שטופת שמש כמו שלנו.
2. לדעתי הדיון על העלות כיום הוא לא כל כך מהותי מכיוון שהעלות של הפקת חשמל בעזרת תאים סולריים יורדת כל הזמן (בעיקר מחיר הפאנלים, ובעתיד פיתוחים כמו ריכוז קרינה וכדומה) ולבסוף תדביק את את המחיר של שריפת פחם (אני מקווה שלא אתבדה).
3. הבעיה היא שגם במידה והמחיר כיום היה זהה, חשמל סולארי לא יכול להחליף את כל צריכת האנרגיה בגלל בעיות אגירה (חורף, לילה). הנושא הוזכר כאן בקיצור נמרץ אבל למעשה, עד כמה שאני יודע, מהווה בעיה מהותית ביותר. עובדים על זה בשצף קצף, אך מבחינה טכנולוגית לצערי אנחנו עדיין לא שם.
4. החוכמה תהיה בשילוב נכון בין השיטות השונות להפקת חשמל. אף אחת מהן אינה מהווה פתרון יחיד. החשמל הסולארי אינו בא להחליף את כל צריכת החשמל של האנושות. השאיפה הריאלית היא שהוא יספק אחוז מסוים מתצרוכת האנרגיה. אם נשיג את זה, כבר עשינו דבר גדול.
בדקתי מספר פעמים את כדאיות התקנת הפנלים עבור מפעל תעשייתי, עוד כאשר הציעו סכומים גבוהים עבור כל קווט”ש (מעל 2 ש”ח).
בכל המקרים הללו, ובשיתוף כלכלנים ומשפטנים בדיון, לא מצאתי שיש מקום להכנס להרפתקאה הזו. הרווחיות, אם בכלל הייתה גבולית מאוד.
נושאים שהיו לא ברורים עד הסוף במסגרת הבדיקות שלי, היו : אובדן תפוקה במשך שנות חייה של המערכת, הסיכוי להתקע בעוד מספר שנים עם מערכת מיושנת בעולם משתנה במהירות, ויציבות ההבטחות הממשלתיות,
את אותם מליונים עדיף להשקיע בכל ציוד אחר אשר לו סיכויים טובים יותר לשאת רווחים.
בקשר לתגובתי זו https://www.hayadan.org.il/no-avoidance-of-solar-panels-261211/#comment-320288
בדקתי היום עם החברה ומסתבר שהלוחות שהם מוכרים היום אכן מיובאים מסין
בזבוז זמן…יש להשקיע משאבים בכיוון של אנרגיה גרעינית. שם הפיתרון. וזה די ברור לכולם
ירון, באתר מדעי לא מספיק לזרוק דברים כאלה, צריך להפנות למחקרים ספציפיים, אחרת במה התגובה הזו שונה מעוד תגובות של מתנגדי אנרגיה ירוקה?
תחקירים שבוצעו ע”י גופים מדעיים מראים שאנרגיה סולארית לא תוכל לכסות יותר 20% מהצמיחה ב 20
השנים הקרובות. האנרגיה היחידה המוכרת לנו כיום שיכולה לעזור, היא גרעינת.
עם כל הסיכון בכך.
עם כמה דיסאיפנורמציה שמפיצים אנשים שהאינטרס שלהם הוא שלא תהיה התקדמות בפנלים הסולאריים אנחנו צריכים להתמודד.
עד כמה שידוע לי אלה שמביאים לי את הפנלים מביאים אותם מגרמניה (השעה כבר מאוחרת מדי בשביל להתקשר ולשאול).
מבחינת התפוקה – הם התחייבו לי בזמן ההתקנה על ירידת תפוקה של כאחוז אחד לשנה.
עוד מוקדם לומר אם הם עומדים בזה אבל אני מניח שהם יודעים שאם לא יעמדו בהתחייבותם יצטרכו לפתור את הבעיה מכספם (אם על ידי הוספת לוחות ואם על ידי החלפתם בחדשים).
צדקת אבי וצדק גם מר סלע,
חבר של אבא שלי מנהל פרוייקטים בכל העולם בתחום, הוא אומר שמאז שהסינים נכנסו המחירים של הפנלים צנחו. מאידך הוא גם אומר שעד היום הנתונים מראים (ואין הרבה נתונים…) שיעילות הפנלים צונחת בכ-13% בשנה, שזה אומר שתוך 7-8 שנים הם פאסה.
איך אצלך מר ר.?
נכון
כלומר הנתון של מחירים ש-13 שנה לא משתמשים הוא לא מדויק לפחות מההתנסות האישית שלך
לא ראיתי גרפים אבל כן ראיתי מחירים והיום מוכרים פאנלים הרבה יותר בזול.
כשהתקנתי את המערכת שילמתי 80,000 ₪ על 14 פאנלים ולאחרונה (כעבור פחות משנה) הציעו לי להוסיף כמה פאנלים בעלות 3000 ₪ ליחידה שזה טיפה יותר מחצי המחיר.
נושא האגירה הוא אכן בעייתי ובגלל זה כתבתי בתשובתי לאורי שאני מתעלם מהצורך באספקת חשמל בלילה.
כל עוד נושא זה לא ייפתר באופן מניח את הדעת יהיה צורך גם בפתרונות נוספים.
יש הרבה פתרונות נוספים בקנה.
הפתרון עליו הצביע מנצורי הוא אחד מהם.
למה להשקיע במשהו כל כך לא יעיל כשיש כבר טכנולוגיה שפותרת שתי בעיות במכה אחת ?
מפעלים ליצירת דלק מזבל.
גם חשמל נקי וזול וגם פתירת בעיית מערומי הזבל.
מאה טון של זבל הופכים להיות 45 אלף ליטר דיזל
במחיר של 2.65 ש”ח ל3.78 ליטר (גאלון)
http://pesn.com/2011/11/30/9601968_GPI_hires_hundreds_to_manufacture_200_W2E_plants_in_next_18_months/
עם הזמן הטכנולוגיה הסולארית תהפוך לזולה ויעילה יותר, כשנגיע למצב שחברת החשמל לא תצטרך לסבסד יצרני אנרגיה כמו אדון רוטשילד אז נוכל להגיד שלום לנפט הערבי.
אם נראה התקדמות בטכנולוגיה כמו שרואים בתחום המחשוב אז בסך הכל עוד כמה שנים כבר לאף אחד לא יהיה ספק איפה יהיה כדאי להשקיע כסף
תרשמי עם אותו מייל באתר gravatar
איך אני יכולה להוסיף תמונה לתגובות שלי?
אין בעיה, אני בעד.
הי אבי,
בקשר ל’רשת חכמה’… מדובר בדרך השליטה ברשתות קיימות (תחפש SMART GRID)… בקשר לפוטנציאל היעילות, תקרא ציטוט:
“Improved energy efficiency could cut the rapidly growing rate of energy consumption by more than half over the next 15 years, according to the McKinsey Global Institute
המקור – האיחוד האירופי. והוא מדבר על העתיד הקרוב. אבל את יכולה לעשות השלכה של הגרף, לפי אותם נתונים שהם כתבו (ירידה של 12% בשנה בעלות הפאנלים -בניגוד למה שכתבת).
בנוסף, צרפתי גרף שמראה את הירידה הז, אך לא בממד של שנים אלא לפי כמות המגוואט המותקנים.
אבי,
בלי להתעצבן עליי בבקשה! אני עדיין בשלב איסוף הנתונים… תתעצבן עלי כאשלים אותו.
מה המקור של הגרף הזה? איך ניתן ללמוד ממנו על 1998-2011?
וגם… אבל…
לא בטוח שתאים PV לא יכולים להחליף את רשת החשמל (כיום) בשימושים ביתיים, נגיד שנשים על כל יחידת דיור 500 מ”ר פנלים. איך נאגור את החשמל לשימוש בלילה? בחורף? איך יראו הסוללות של בית לצריכה של שבוע גשום וקר במיוחד???
תקראי את ההסבר מתחת לגרף, זה סותר את הטיעון שלך שמחירי הפנלים לא ירדו 13 שנים. בוודאי זה לא נכון לאור הסבסוד המאסיבי שממשלת סין העניקה ליצרני פאנלים מקומיים שהציפו את השוק. על הספין הזה אגב שמעתי עכשיו בפעם הראשונה.
כדי ליצר רשת חכמה צריך לשלוט בפאנלים ואת זה בדיוק עושה חברת סולראדג’. עם זאת, רוב מכירותיה מחוץ לישראל.
כן, עלויות התפעול והאחזקה מובאות בקישור שהבאתי (בטבלא 1, סעיף O&M). ואכן ב-PV העלויות שם מאוד נמוכות (אבל הן כלולות).
לגבי המרחק מהרשת, זה נכון כבר היום. לעומסים קטנים ומרוחקים כבר היום משתמשים ב-PV כפתרון כלכלי. ברור שגם לאורך הקוים יש “עלות” אנרגטית.
מישהו יודע למה המחירים של הפנלים לא ירדו מ-1998? זה נכון שכבר 13 שנים הם תקועים על אותו מחיר?
ממה שקראתי “הדבר הגדול הבא” הוא ‘ניהול רשת חכמה’. בישראל עושים את זה?
אורי ש:
נראה לי שבכלל לא הבנת את דברי.
מה שהצגתי הוא תחשיב שמראה שאני מרוויח.
זה בכלל לא שייך למקור הסכום ולכך שהוא מופקע ומסובסד.
אני משלם על הלוחות הפוטו- וולטאיים סכום מסויים וזה משתלם לי גם אם מה שאני מקבל על זה הוא פי 2.5 ממחיר החשמל בשוק.
במילים אחרות – אם נתעלם מבעית הצורך באספקת חשמל בלילה – משתלם לי לייצר חשמל גם בעלות של פי 2.5 מזו שאני משלם לחברת החשמל ולכן הטענה שזה עולה פי חמש למרות שמשתלם לי גם כשאני מוכר את זה בפי 2.5 אינה נכונה.
משמעות המספרים ברורה.
גם בחברות העוסקות בחשמל פוטו-וולטאי מרוויחים.
המשכורות שם לא פחות טובות מאלו של חברת החשמל.
אינני יודע אם התחשיב של 25 אגורות לקו”ש כולל את משכורות העובדים ואיך בדיוק מובאות משכורות אלו בחשבון בתוך ה 80 אגורות.
אחד ממרכיבי העלות החשובים הוא נושא הולכת החשמל.
כאשר ההולכה אינה למרחק גדול נחסך המון כסף – לא רק בתשתיות אלא גם באנרגיה חשמלית.
קל להבין שהרבה יותר זול להוביל חשמל מן הגג אל הבית מאשר להוביל אותו עשרות ומאות קילומטרים.
בסופו של דבר – השורה התחתונה היא הקובעת וזו השורה שבאה לידי ביטוי בדברי.
העליתי כעת גרף שמסביר את נושא האיזון הרשתי ויבהיר לכל אלו שעדיין טוענים שזה יותר יקר מאנרגיה פוסילית שזמנם קצוב.
זה לא נכון בכלל. אנרגיית השמש זה מונח מטעה כי מה שמגיע לכדור הארץ קטן בהמון סדיר גודל מהאנרגיה של השמש.
האנרגיה של השמש מקורה בתהליכי היתוך ולכן העתיד נמצא באנרגיה גרעינית.
אני חושב שאחת הבעיות של תחנות חשמל סולאריות מבוזרות לעומת תחנה פחמית היא שתחנה פחמית נותנת פרנסה למנהל, סגן מנהל, ראשי צוותים ועוד מאות עובדים ‘זוטרים’, ואילו תחנה סולארית מרגע שהותקנה כמעט לא זקוקה לתחזוקה. ולכן ועד העובדים של חברת חשמל לא מרוצה מהן.
אחרת אין שום סיבה לא להקים אותן – גם בבעלות חברת חשמל.
מיכאל רוטשילד- איזה מן חשבון כלכלי אתה עושה?
חברת החשמל מעבירה אליך סכום מופקע ומסובסד בגלל לחצים פוליטיים . ואתה טוען שזה הוכחה שהמודל רווחי?
החישוב הנכון שאתה צריך לעשות : כמה המערכת עולה ? מה שווי ההכנסה שלך במונחים של מחיר החשמל נכון להיום (שנובע מאנרגיה מזהמת )ואז תגלה שאתה ממש לא מחזיר את ההשקעה שלך אלא מפסיד .
מה משמעות המספרים?
– העלות לחברת החשמל לק”וש חשמל מגז כ-25 אגורות.
– חברת חשמל מוכרת קו”ש ללקוח הפרטי בכ-60 אגורות.
– אילו חברת חשמל הייתה מפיקה מ-PV עלותה לקו”ש הייתה כ-80 אגורות.
– לחשמל שמופק על ידי פרטיים חברת החשמל משלמת 201 אגורות !!!
למי שלא הבין:
אני מדבר על כמה שאני משקיע ברכש והתקנת הציוד.
כידוע – אינני רוכש את זה מהממשלה אלא מחברה שמרוויחה כך את לחמה.
אני עצמי משלם על זה ואני עצמי מקבל את הרווחים.
ומסתבר שזה משתלם לי (מאד!) גם אם משלמים לי פי 2.5 מן המחיר שגובה חברת החשמל.
כמובן שהקשר היחיד של זה לכמות הייצור מסוג זה בארץ הוא שאילו היו מתקינים יותר – הייתי משלם עוד פחות ולכן הייתי מרוויח עוד יותר.
קצת עובדות:
1. אם מנכ”ל חברה לפיתוח ויצור תאים PV אינו בעל עיניין, אז מי כן נחשב לבעל עיניין?
2. תוכנית חברת חשמל נבעה מלחץ פוליטי לעידוד אנרגיות ירוקות, היא מוגבלת על ידי חברת חשמל
לכמות מגוחכת מהסך הכללי.
3. הפקת חשמל מטכנולוגיות סולאריות עדיין יקרה פי 3-6 מהחלופות השמרניות, מצורפת טבלאת השוואה של רשות האנרגיה האמריקאית: אם תשקיע היום בתחנת כוח שתתחיל להפיק ב-2016.
http://www.eia.gov/oiaf/aeo/electricity_generation.html
דעתי הפרטית:
1. הרי דלקים פחממניים יתכלו בשלב זה או אחר, לכן הגיוני לבחון/לפתח חלופות.
2. תאים PV מיוצרים בתהליכים דומים ליצור מיקרו-שבבים. מספיק לראות את צניחת מחירי “זיכרון” בשביל להתעודד לגבי ירידת מחירי ה-PV.
3. מעניין אם היו משקיעים את הסכומים שהשקיעו בתחנת החלל המיותרת (150-300 מיליארד דולר) בפיתוח תחנות כוח מהיתוך…
אורי ש:
אתה באמת משמש כצינור תעמולה למידע שגוי.
אני מדבר מניסיון.
הייתי בין הראשונים בארץ שהתקינו מתקן פוטו-וולטאי על גג ביתם.
מחירי המערכת היו אז גבוהים בהרבה מכפי שהם כיום.
הממשלה רצתה לעודד את העניין ולכן נחקק חוק שעל פיו תשלם חברת החשמל לראשוני המצטיידים על החשמל שהם מיצרים – פי 4 מן המחיר שהיא גובה מהם.
התשלום הרגיל לחברת החשמל עמד אז על כחמישים אגורות לכל קו”ש וחברת החשמל משלמת לי, לכן, 2.05 ₪ על כל קו”ש.
שים לב: כבר כאן מדובר רק בפי 4 וזה כולל את הרווחים של כל המעורבים ועדיין משאיר לי רווח עצום (יותר מכל השקעה בבנק – זה שקול, לאורך 20 שנות החוזה עם חברת החשמל, לריבית שנתית של כ 8%. איפה תקבל תשואה כל כך גבוהה?)
בינתיים ירדו מחירי המערכות ובמקביל ירד גם העידוד של חברת החשמל.
כיום – אם אינני טועה – משלמת חברת החשמל בסביבות ה 1.35 ₪ למצטיידים חדשים – זה כבר איפה שהוא בין פי שתיים לפי שלש (לא פי ארבע – כפי שאני מקבל) אבל בגלל ירידת מחירי המערכות זה משתלם באותה מידה.
כל זה פשוט לא היה אפשרי לו הייתה עלות ההפקה גבוהה פי 5.
אילו הייתה העלות גבוהה פי חמש אז שום תשלום של חברת חשמל שהוא נמוך מפי חמש לא היה משתלם ועובדה היא שגם תשלום של פי שתיים משתלם!
שוב אורי, אתה חושב שזה יקר פי 5 מגז כי מישהו בעל אינטרס אמר לך. אני לא אחראי לספינים שהאחים קוך מפיצים.
במפורש הוא אמר המחירים הולכים ויורדים ותוך 3-4 שנים היא תשתווה לכל אנרגיה אחרת. למעשה בישראל היא כבר יכולה להשתוות, אלמלא ברוני הגז. אילו זה היה באמת פי 5 אז התהליך היה אמור לקחת הרבה יותר שנים ולא עד 2016 במקרה הגרוע. ובמסגרת ניפוץ המיתוסים הוא גם הראה שההחזר הוא בתוך שנתיים. חוץ מזה, אין לך מה לדבר על המתנה, כאשר משנות השבעים, ספקיות הנפט תמיד שיחקו עם המחירים והצניחו אותם כל אימת שטכנולוגיה מתחרה עמדה לפרוץ לשוק כדי להעלות אותם בחזרה לאחר הסרת ה’איום’.
החלום לגבי אנרגיה סולארית מקסים ,אבל מה עם העלות ? כמו שלמדתי היכן שיש המון מושגים חדשיםיש טישטוש של הבעיה המרכזית . אנרגיה סלארית (פאנלים ולא טרמו ) עולה נכון להיום פי 5 מאנרגיה המופקת מגז .אני אפילו לא מציע לדמיין חיי יום יום ומשמעותם בעולם כאשר אנרגיה כל כך יקרה . ירים נא משהו את הכפפה ויסביר בצורה ברורה ,כיצד ניתן לגשר על הפער הנורא הזה היום או בעתיד ?