נאס”א דוחה את שיגור משימת הנחתת “אינסייט” למאדים עקב תקלה במכשור המדעי

משמעות הדחייה – דחייה ב-26 חודשים עד לחלון השיגור הבא שבו שני כוכבי הלכת יהיו קרובים* מי שתנצל את החלון תהיה סוכנות החלל האירופית עם החלק הראשון של מצבע אקסו מארס

נאס”א הודיעה היום כי החליטה לדחות את שיגור משימת הנחתת אינסייט שנקבע למרץ 2016, עקב דליפה בספירת וואקום שבה נמצא הסייסמוגרף של הנחתת, שנבנה על ידי סוכנות החלל הצרפתית (CNES). עקב כך יוחמץ חלון השיגור הצר שבו מתאפשר המסע האופטימלי בין כדור הארץ ומאדים – פעם אחת כל 26 חודשים, כששני כוכבי הלכת קרובים זה אל זה במסלולם – והמשימה תידחה ככל הנראה עד לחלון השיגור הבא, בסביבות מאי 2018, כך אמר בכיר בנאס”א במסיבת עיתונאים שקיימה היום הסוכנות, למרות שהסוכנות לא אמרה במפורש מה יעלה בגורל המשימה.

משימת “אינסייט”, ראשי תיבות בדיעבד שלInterior Exploration using Seismic Investigations Geodesy and Heat Transport, או בקיצור InSight (“תובנה”), היא נחתת למאדים שזהה בעיצובה לנחתת “פיניקס” ששוגרה למאדים בשנת 2008. המשימה הגאולוגית נועדה לחקור את מבנהו הפנימי של מאדים, במטרה להבין טוב יותר את התהליכים הראשוניים שעיצבו את כוכבי הלכת הארציים (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים). לפי אתר המשימה, “מאדים גדול מספיק כדי שיעבור את התהליכים הראשוניים של חימום פנימי ודיפרנציאציה (ההפרדה בין הקרום, המעטפת והליבה של כוכב הלכת) שעיצבו את כוכבי הלכת הארציים, אבל קטן מספיק כדי לשמר את החותמת של תהליכים אלו במשך 4 מיליארד שנים”. זאת בניגוד, למשל, לכדור הארץ, שבו תהליכים כמו טקטוניקת הלוחות לא השאירו סימנים לאותם תהליכים קדמונים.

שני המכשירים המדעיים המרכזיים במשימה הם סייסמוגרף רגיש במיוחד שמסוגל לזהות תזוזות באדמה בגודל של עד קוטר של אטום בודד, ומכשיר שמכונה “חפרפרת”, שתפקידו לחפור מספר מטרים בודדים אל תוך האדמה כדי למדוד את פליטת החום מליבתו של מאדים.

התקלה שגרמה לדחיית המשימה היא דליפה בספירת וואקום שמכילה את הסייסמוגרף (הכולל שלושה סייסמוגרפים שונים). הסייסמוגרף (SEIS) לא נבנה על ידי נאס”א אלא על ידי סוכנות החלל הצרפתית (CNES), שמשתפת פעולה עם נאס”א במשימה זו. חיישני הסייסמגורף עצמם תקינים לחלוטין, אך עקב הדליפה (הזעירה בלבד אמנם) בוואקום שאמור להגן עליהם מפני התנאים הקשים והקיצוניים על פני מאדים, הרכיב מאבד מאמינותו המדעית.

הדליפה הראשונה בספירת הוואקום של הסייסמוגרף דווחה כבר בתחילת החודש ואז סוכנות החלל הצרפתית ונאס”א מסרו שהדליפה תטופל ותיסתם, ושהמשימה אמורה לעמוד בלוח הזמנים הצפוף. אותה דליפה אמנם נסתמה, אך דליפות נוספות התגלו מאז. ההחלטה הסופית לדחות את השיגור התקבלה רק ביום שני, עקב דליפה נוספת שהתגלתה וההבנה שיש לעמוד ביתר דיוק על בעיית הדליפות בוואקום ושלא ניתן יהיה לפתור את הבעיה בזמן עבור חלון השיגור של 2016.

רק לפני מספר ימים, ב-16 בדצמבר, הגשושית הבנויה נשלחה אל בסיס חיל האוויר ונדנברג בקליפורניה, ממנו תוכנן להתבצע השיגור, וכעת היא תוחזר לבסיס של חברת לוקהיד מרטין בדנבר, שם, ככל הנראה, תמתין לחלון השיגור הבא. משימת אינסייט היא חלק מתוכנית דיסקברי של נאס”א, שכוללת משימות מחקר בעלות “נמוכה” יחסית, ועלותה הכוללת הוערכה על ידי בכיר בנאס”א ב-675 מיליון דולר.

ראוי לציין כי במידה ותשוגר, משימת אינסייט לא תהייה הראשונה להציב סייסמוגרף על מאדים. סייסמוגרפים נשלחו כבר ב-1975 על גבי נחתות הויקינג, הנחתות המוצלחות הראשונות על מאדים בהיסטוריה של חקר החלל. רק בויקינג 2 הסייסמוגרף פעל בהצלחה, אך הוא הותקן על הנחתת עצמה והושפע מרוחות, ולכן נתוניו מוטלים בספק. ב”אינסייט” לעומת זאת, זרוע רובוטית תציב את הסייסמוגרף (וכן את מכשיר “החפרפרת”) על הקרקע, בנוסף להיותו ממוגן מפני גורמים חיצוניים כמו רוח.

בתוך כך, ולמרות דחיית שיגור אינסייט במרץ שנה הבאה, אנו עדיין עתידים לראות באותו חודש שיגור של נחתת וגשושית למאדים, במסגרת החלק הראשון במשימת אקסו-מארס האירופאית, שנעשית בשיתוף פעולה עם רוסיה. המשימה הנוכחית תכלול לוויין שיחקור את גז המתאן שנמצא בכמות מזערית באטמוספירה של מאדים, אך מכיוון שהוא אינו יציב בה לאורך זמן, אמור להיות מקור שמחדש אותו, ככל הנראה מקור גיאולוגי, אך אפשר שיהיה ביולוגי. המשימה תכלול גם נחתת קטנה, סקיפארלי שמה, שתשמש כמדגים של טכנולוגיית הנחיתה עבור החלק השני של משימת אקסו מארס בשנת 2018, בה ישוגר רובר רובוטי אל עבר מאדים. סקיפארלי תפעל רק מספר ימים על פני מאדים עד שיאזלו הסוללות שלה.