פולסאר יוצא דופן מייצר קרן מרוכזת כמו של מאיץ חלקיקים הפוגעת בשכנו למערכת הכוכב הכפול

צמד הכוכבים ב-AR Sco מסתחרר במהירות. הננס הלבן מצליף על שכנו – ננס אדום – קרן עוצמתית של חלקיקים מיוננים וקרינה, וגורם לכל המערכת לזהור ולהחוויר באופן קיצוני בכל שתי דקות

מערכת אקזוטית של כוכב כפול השוכנת במרחק של כ-380 שנות אור מאיתנו זוהתה כפולסר ננס לבן – הראשון שהתגלה אי פעם. כך מדווחים חוקרים מאוניברסיטת וורוויק.

תום מארש ובוריס גוסיק מקבוצת האסטרונומיה באוניברסיטת ווורוויק וד”ר דייויד באקלי מהמצפה האסטרונומי של דורם אפריקה זיהו את הכוכב AR Scorpii (AR Sco) כגרסה הראשונה אי פעם של פולסאר ננס לבן. המערכת התגלתה כבר בשנות השישים וסווגה כמכילה כוכבי נייטרון.

הפולסאר הננס הלבן חמק מהאסטרונומים מזה למעלה מחמישים שנה. צמד הכוכבים ב-AR Sco מסתחרר במהירות. הננס הלבן מצליף על שכנו – ננס אדום – קרן עוצמתית של חלקיקים מיוננים וקרינה, וגורם לכל המערכת לזהור ולהחוויר באופן קיצוני בכל שתי דקות.

החוקרים אומרים כי קרן כל כך ממוקדת המכוונת לכיוון אחד – כמו במאיץ חלקיקים היא תופעה ייחודית בכל היקום הידוע.

AR Sco נמצא בכיוון קבוצת עקרב במרחק של 380 שנות אור מכדור הארץ, שכן קרוב במונחים אסטרונומיים. קוטרו של הננס הלבן ב- AR Sco הוא כשל כדור הארץ אך מסתו כבדה פי 200 אלף, והוא מקיף כל 3.6 שעות את הננס האדום הקר שמסתו כשליש ממסת השמש.

עם שדה מגנטי חזק פי 100 מיליון מאשר בכדור הארץ, וסחרור עצמי של מעט פחות משתי דקות AR Sco מייצר קרן דמוית מגדלור של קרינה וחלקיקים המכה את פנייו של הכוכב הקר – הננס האדום כשהיא מכוונת מולו.

זהו אפקט המגדלור החזק ביותר של האצת אלקטרונים לאטמוספירה של ננס אדום קרוב למהירות האור, אפקט שכמוהו לא נצפה עד כה בסוגים דומים של כוכבים כפולים. הננס האדום מקבל תנופת סיבוב בזכות האנרגיה הקינטית של שכנו המסתחרר.

המרחק בין שני הכוכבים הוא כ-1.4 מיליון קילומטרים, בערך פי 3 ממרחק הירח מכדור הארץ.

פרופסור תומס מארץ’ מעיר: “הנתונים החדשים מראים כי האור מ- AR Sco מקוטב מאוד, דבר המעיד על כך שהשדה המגנטי שולט בקרינה מכל המערכת. גרסה חלשה יותר של התנהגות כזו נצפתה גם במערכות כפולות המכילות פולסארים שהם כוכבי ניוטרונים. שותפו למחקר, פרופ’ בוריס גאנסיק מוסיף: ” AR Sco היא כמו דינמו ענק – כוכב בגודל של כדור הארץ עם שדה מגנטי חזק פי 10,000 מכל שדה שאנו מסוגלים לייצר במעבדה ומסתחרר כל שתי דקות. הדבר יוצר זרם אלקטונים עצום והדבר מתבטא באור שאנו קולטים מהמערכת.”

המחקר התפרסם בכתב העת נייצ’ר אסטרונומי.

למאמר המדעי