ידענים: פרסי מדע בישראל

מאת 3 בדצמבר 2013 אין תגובות

החוקרים הם הפרופסורים יונתן ארז, אילנה גוזס, גל קמינקא, סרג'יו דה לה פרגולה ומלאכי בית אריה

פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

הוכרזו הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2013 בסך כולל של 1.2 מיליון שקלים – מאה לאף לכל זוכה.
פרס מפעל הפיס לאמנויות ע"ש לנדאו לשנת 2013 מוענק, זו השנה השנים עשר, לאמנים וליוצרים בעבור פעילות אמנותית מצטיינת ואיכותית מהתקופה האחרונה, בעלת תרומה והשפעה משמעותית לתרבות ולאמנות בישראל.

פרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר ע"ש לנדאו לשנת 2013 מוענק, זו השנה השנים-עשר, לחוקרי מדע ישראליים שהגיעו להישגים ראויים בתחומם ותרמו תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר. הפרס נחשב לאחד הפרסים המשמעותיים והיוקרתיים ביותר אשר מוענקים בתחום זה בישראל. במסגרת פרסי מפעל הפיס ע"ש לנדאו יוענקו 5 פרסים בתחומי מדעים ומחקר


אילנה גוזס – אוני' ת"א

מדעי החיים- כימיה רפואית ופרמקולוגיה. שופטים: פרופ' אהוד גזית, ד"ר אהרון שוורץ, פרופ' עמירם גולדבלום פרס לחוקרת – פרופ' אילנה גוזס מאוניברסיטת תל אביב.

פרס מפעל הפיס למדעים ומחקר ע"ש לנדאו בתחום הכימיה התרופתית והפרמקולוגיה ניתן לפרופ' אילנה גוזס על פעילותה המחקרית הבולטת המשלבת מחקר ביולוגי וביוכימי בסיסי ברמה ובאיכות מצטיינים ביחד עם פעילות לפיתוח תרופות חדשניות למחלות ניווניות ופסיכיאטריות. פרופ' גוזס הינה חוקרת פורייה, יצירתית ופורצת דרך אשר תרמה תרומה מרכזית ומהותית לתחום מדעי החיים והכימיה התרופתית ואשר מובילה פעילות רבה בהעברת תוצאות מהמחקר האקדמי לתעשיתי. מחקריה בתחום הפרמקולוגיה והכימיה התרופתית זוכים לפרסום נרחב והיא חוקרת מוערכת מאוד בקהיליה המדעית הבינלאומית. פרופ' גוזס זיהתה ובודדה חלבונים חדשים בעלי חשיבות מרכזית להתפתחות המוח ותפקודו. היא חקרה את תפקידיהם של החלבונים במוח הבריא ואת פעילותם בהגנה מפני עקות שונות. בגישה רדוקציונית וחדשנית אפיינה פרופ' גוזס מקטעים פעילים קצרים של החלבונים העשויים לשמש כחומרים תרופתיים,. לפרופ' גוזס תפקיד מרכזי בפיתוח תרופות המגינות על האיבר החיוני בגופנו – מוח האדם. על פעילותה של פרופ' גוזס המשמעותית לקידום המחקר ופיתוח תרופות החליטה ועדת השופטים להעניק לה את פרס מפעל הפיס למדעים ומחקר לשנת 2013.


פרופ' יונתן ארז, האוניברסיטה העברית

מדעי הטבע- מדעי הים והסביבה הימית. שופטים: פרופ' עמוס טנדלר, פרופ' אלדו שמש, פרופ' משה מברך. פרס לחוקר – פרופ' יונתן ארז
פרופ' יונתן ארז חוקר את מנגנון יצירתם בים של שלדים גירניים של אלמוגים ופורמיניפרים (חד תאיים בעלי שלד גירני). תהליך זה הינו מרכזי בביולוגיה ובגאולוגיה וגורם לכך שרוב הפחמן בפני כדור הארץ אגור בסלעי גיר (פחמת הסידן) ולא באטמוספירה, ובכך מאפשר חיים על פני הכדור. יצירת השלדים הגירניים עוזרת לתיעוד תולדות הסביבה האוקיאנית ובאמצעותה גם את תולדות האטמוספרה ופני היבשות. שימורם של שלדים גירניים איפשר גם את מדע הפליאונטולוגיה המאפשר את זיהויים של מאובנים ותרם במידה רבה את הבסיס העובדתי לתורת האבולוציה
פרופ' ארז הניח בסיס מוצק לחקר השפעתם של גורמים חיצוניים, כגון ריכוז דו-תחמוצת הפחמן באטמוספרה או דרגת החומציות באוקיאנוסים, על יצירת השלדים הגירניים. מחקריו הראו, שתהליך החמצת מי הים אשר כבר מתרחש באוקיאנוסים, מוביל לירידה דרסטית באינטנסיביות של בניית שלדי האורגניזמים הגירניים. מנגנון ההשקעה שגילה ארז מסביר את הרגישות הרבה של האלמוגים לעליה בריכוז דו-תחמוצת הפחמן באטמוספרה ועל פי מחקריו יש כיום ירידה של כ- 40% בבניית שוניות אלמוגים. תוצאותיו חוזות כי הכפלת כמות הגז באטמוספירה לעומת הריכוז שקדם לתיעוש המסיבי במאות ה- 20 וה -21 תוביל לתחילת המסתן של שוניות אלמוגים בכל העולם.
על סמך מחקריו פורצי הדרך, תרומותיו למדעי הים בקנה מידה עולמי, קידום המחקר הימי בישראל, וחינוך ממשיכי הדרך אנו ממליצים על הענקת פרס לנדאו לפרופ ארז.

פרופ' גל קמינקא, אוניברסיטת בר-אילן

בתחום מדעים מדויקים – רובוטיקה. שופטים: אבי זייפרט, פרופ' הוגו גוטרמן, ד"ר אלי קולברג. פרס לחוקר- פרופ' גל קמינקא

פרס לנדאו מוענק לפרופ' גל קמינקא מאונ' בר אילן על פעילותו המדעית הענפה במחקר התיאורטי של רובוטיקה במובן הרחב, בינה מלאכותית ומערכות מרובות סוכנים, וביישומם המעשי. יחד עם תלמידיו עוסק פרופ' קמינקא בתכן, בקרה וגישות למידה של להקות רובוטים. גל תרם תרומות משמעותיות לגבי בקרת פעולות קבוצות מרובות רובוטים בסביבות דינמיות ואלגוריתמים חדשניים לפתרון בעיית מעקב יעיל של רובוטים מבוזרים. יחד עם תלמידיו הציג גל תפיסה חדשה של אלגוריתמים לפטרולים וכן לתכנון, בקרה, וגישות למידה למגוון מערכות מרובות רובוטים. לפרופ' קמינקא למעלה מ 150 פרסומים מדעיים והוא כתב כ 30 פרקים בספרים מדעיים. פרופ' קמינקא זכה ב 12 פרסים, במימון של 23 מחקרים וברשותו 7 פטנטים. הוא חבר ועדה ב 17 כנסים, שימש כמנחה ל24 בוגרי תואר שני ועשרה בוגרי תואר שלישי.

פרופ' סרג'יו דה לה פרגולה, האוניברסיטה העברית

בתחום מדעי החברה – דמוגרפיה והגירה שופטים: פרופ' עוזי רבהון, פרופ' אפרים יער, ארנון מנטברץ פרס לחוקר- פרופ' סרג'יו דלה פרגולה.
אף-על-פי שהפרס יכול להינתן באחד התחומים, כלומר או דמוגרפיה או הגירה, הרי שפרופ' דלה-פרגולה עונה על שני התחומים: דמוגרפיה והגירה יחד. יתר על כן, מהחומרים שעמדו לרשותנו התרשמנו שפרופ' דלה-פרגולה הוא מבכירי הדמוגרפים היום בארץ. הוא נחשב ל"דיקן" של הדמוגרפיה של היהודים לרבות זו של האוכלוסייה הישראלית. הוא חקר היבטים דמוגרפים רבים ומשלימים לרבות פריון, משפחה, נישואים, ניידות חברתית, תחזיות אוכלוסייה כאשר הגירה מהווה את אחד המיקודים העיקריים של עבודתו המדעית לא רק בעולם היהודי אלא גם מחוצה לו. מחקריו של דלה-פרגולה מתאפיינים בראיה מקיפה, חובקת עולם ועל פני זמן, של העם היהודי והוא מפגין כישורים יוצאי דופן של איסוף קפדני של נתונים, הבאתם לידי מכנה משותף, ניתוחם ופירושם בקונטקסט של תהליכים כלל עולמיים, מגמות במדינת המגורים של היהודים, ושל דפוסים של הדמוגרפיה היהודית באופן ספציפי. פרופ' דלה-פרגולה פיתח טיפולוגיות, פרדיגמות ומערכת מושגית שאי-אפשר כיום שלא להשתמש בה בחקר הדמוגרפיה של היהודים בכלל וזו של ישראל בפרט ובתוך זה גם בתחום של ההגירה היהודית. עבודותיו על הגירה מתייחסות לתופעה בצורתה ההוליסטית המערבת גורמי דחיפה בארץ המוצא, גורמי משיכה בארץ היעד, מאפייני המהגרים, מדיניות הגירה, קליטה, תפקידה של ההגירה בשינויים הדמוגרפיים של האוכלוסייה היהודית השולחת והמקבלת, וקליטתם של היהודים בחברה החדשה הן מבחינה חברתית וכלכלית והן מבחינה הזדהותית.
.כתיבתו של פרופ' דלה-פרגולה היא רהוטה ומרתקת והוא עושה זאת תוך שימוש מיטבי בשליטה שלו בכמה שפות, לרבות עברית, אנגלית, איטלקית, ספרדית, וצרפתית.
לאור הנאמר לעיל החליטו חברי הועדה פה אחד להציע לדירקטוריון קרן לנדאו לבחור בפרופ' סרג'ו דלה-פרגולה כזוכה פרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר ע"ש מיכאל לנדאו בתחום מדעי החברה – דמוגרפיה והגירה – לשנת 2013.

פרופ' מלאכי בית-אריה

בתחום מדעי הרוח- הסטוריה ותרבויות היהודיים בימי הביניים. שופטים: ד"ר רם בן שלום, ד"ר אבריאל בר לבב, ד"ר קטרינה ריגו. פרס לחוקר – פרופ' מלאכי בית אריה, מנהל הספריה הלאומית

מלאכי בית-אריה במחקריו החלוציים בתחום כתבי-היד העבריים הרים תרומה ייחודית לחקר יצירתם של היהודים בימי-הביניים, תולדותיהם ותרבותם. הוא ייסד דיסציפלינה חדשה, הקודיקולוגיה העברית, העוסקת בספר בצורת קודקס על מכלול היבטיו והכוללת בתוכה, כאחד מהיבטיה בלבד (הכתב), את הפליאוגרפיה. בית-אריה גורס שהקודיקולוגיה אינה רואה בכתבי-היד כלי למסירת טקסטים בלבד אלא "חפצי תרבות" הראויים להיות נושאים למחקר בהיסטוריה חברתית ותרבותית של ימי-הביניים. כבר בשנת 1965, כאשר יזם יחד עם קולט סיראט את ייסוד מפעל הפליאוגרפיה העברית, ביסס בית-אריה את מחקרו על מתודה חדשנית של הקודיקולוגיה הכמותית. אף על פי שראשיתה של הקודיקולוגיה העברית הייתה סמוכה להתחלותיה של הקודיקולוגיה הלטינית והיוונית, הניסיון ליצור טיפולוגיה דיאכרונית וסינכרונית של כתבי-היד המתוארכים מתוך הישענות על השיטה הכמותית היה הראשון בעולם והוא בא לידי ביטוי כבר בשנת 1977 בספרו של בית-אריה Hebrew Codicology: Tentative Typology of Technical Practices Employed in Hebrew Dated Medieval Manuscripts.
מאז בעשרות ספרים ובכמאה מאמרים (מקצתם בשיתוף עם סיראט) העשיר בית-אריה את מדעי היהדות בתחום ובמתודולוגיה חדשים והוסיף פרק חשוב בתולדות העם היהודי ובתרבותו.

הזוכים באמנויות
הזוכים בתחום האמנויות בתחום הקולנוע הדוקומנטרי (במאי) יוענק פרס לבמאית ענת צוריה. בתחום המחול יוענק פרס לכוריאוגרף עמוס חץ. בתחום התיאטרון (שחקן) יוענק פרס לשחקנית לסלווה נקארה. בתחום מוסיקת ג'אז יוענק פרס ליוצר עמוס הופמן. בתחום מוסיקה ישראלית יוענק פרס לאתי אנקרי. בתחום אמנות חזותית-ציור יוענק הפרס לאמנית חן שיש. בתחום השירה יוענק פרס לנורית זרחי.

הוספת תגובה

  • (will not be published)