ניר להב השתתף בכנס מ.ח.ר שהתקיים לפני שבוע בת”א ושאל בהרצאתו מה הקשר בין מדע ואקדמיה לבין ערכים חברתיים וכפייה דתית? האתאיסטים מנסים להזכיר לנו שיש קשר חזק שנשחק ונשכח עם השנים והגיע הזמן לחזק אותו שוב!
כוח חדש מרים את ראשו ותופס שוב תאוצה בארץ ובעולם – האתאיזם. בעולם המגמה הזו החלה כבר לפני כמה שנים, וכעת היא הגיעה גם לארץ. ביום חמישי האחרון התקיים בבית ציוני אמריקה בתל אביב כנס מ.ח.ר – מדע,חופש ורציונליזם. הכנס נחל הצלחה מרובה, המארגנים הופתעו מכמות האנשים שהגיעו, תור ארוך השתרך מהקופות אל עבר הרחוב וקהל רב חזר הביתה לאחר שמאד מהר כל הכרטיסים נמכרו. זהו כנס שיזמו קבוצת אתאיסטים נעים להכיר והוא שיר הלל לרציונליות, ספקנות, זכויות אדם וחירות האדם. חירות שמתבטאת בהרבה מישורים, וגם במישור החירות דתית ובזכותו של כל אדם לבחור את אמונתו. מתוך זכות זאת האתאיסטים קוראים להפרדת דת ומדינה כי לאמונה ולדת אין מקום בליכלוך הפוליטי ולמדינה אין זכות לכפות על האזרחים לבצע חוקים דתיים. הכנס הזה והפעילות העתידית של האתאיסטים בישראל יכולים להיות נקודת מפנה חשובה במלחמה על צביון מדינת ישראל.
פירוש המילה אתאיסט היא אדם שלא מאמין בקיום של אל או אלים. נקודה מעניינת היא שאתאיזם לא אומר שאין לך דת, כי ישנן דתות בהן אין אל! למשל הדת הבודהיסטית. ברחבי העולם כנסי אתאיסטים הם דבר שבשגרה, אך בישראל הקטנה זהו אירוע מיוחד. אני הייתי בכנס אתאיסטים במלבורן, אוסטרליה ומאד התרשמתי מהשקפת העולם האתאיסטית. לפי השקפה זו אלוהים ואלים בכלל הם פרי הדמיון האנושי. אנחנו יצרנו אותם כדי שימלאו צרכים פסיכולוגיים שלנו, למשל לתת הסבר לתופעות הטבע שנראו מאיימות (כמו למשל, מדוע מופיעים ברקים ורעמים בשמים), לתת נחמה לידיעה שבסוף כולנו נמות, לתת נחמה לחוסר הודאות שיש לנו בחיים ולמלא את חיי האדם במשמעות.
אומנם אלו צרכים פסיכולוגים חשובים, אך בשביל לפתור אותם לא צריך להאחז באשליות, במקום אפשר לנסות ולהגיע למשמעות בעזרת הדברים שאנחנו יודעים שכן קיימים ובעזרת השיטות שמצאנו שמצליחות להסביר ולחזות את הטבע. הכוונה כמובן לתובנות על הטבע שהצלחנו לגלות בינתיים בעזרת המדע וכן לשיטה המדעית, חשיבה רציונלית (שמתבססת על הסקת מסקנות לפי ההיגיון) והטלת הספק. כל אלה הם הבסיס למדע ולפילוסופיה. צריך להדגיש שמדובר כאן בדרך חיים שלמה וכמו כל דרך חיים גם כאן יש אידיאל מסויים וערכים בסיסיים עליהם היא מושתתת. אלו הם האידיאל והערכים של השיטה המדעית. האתאיסטים (המערביים) מבססים את אורך החיים שלהם על פי הערכים הללו, אך לא חייבים להיות אתאיסטים כדי לבחור בערכים הללו. כל התרבות המערבית מבוססת על הערכים הללו והדמוקרטיה המודרנית והליברליזם גם הם תוצאה של הערכים הללו. אני חושב שאלו ערכים מצויינים שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים להכיר ולהחליט האם אלו הם הערכים על פיהם אני רוצה לחיות ולחנך את ילדיי ואת סביבתי, ואם לא, אלו ערכים כן מתאימים לי.
הנה ערכי השיטה המדעית (לפי הפירוש שלי):
האידיאל או הרעיון הגדול אליו מי שבחר בדרך חיים זו מנסה לשאוף הוא שהאדם קיים בתוך מציאות אמיתית כל שהיא ויש לאדם יכולת ועוצמה אדירים בעזרתן אפשר להבין את כל המציאות הזו. כמובן שמדובר בתהליך ארוך של הבנה ומימוש היכולת האנושית, זהו המסע בו האדם נמצא מרגע לידתו ועד מותו ובעזרתו האדם יכול להתפתח ולהיות מאושר (במילה אדם הכוונה לכל יצור בעל מודעות עצמית, הן זכר והן נקבה).
יש מספר ערכים שיוצאים מתוך אידיאל זה –
ערך האמת – לאדם שבחר דרך חיים זו האמת היא ערך עליון. הכוונה היא שתמיד נעדיף להבין מהי האמת, מה נכון ומה לא ונבחר את דרך האמת גם אם זו הדרך הקשה יותר. כדי להבין מהי האמת נבחר בכלים של חשיבה רציונלית והטלת ספק ולא נרפה עד שנגיע לאמת.
ערך החופש – כדי שהאדם יוכל לממש את היכולות האדירות שלו וכדי שיוכל לחקור ולהבין את המציאות האמיתית, האדם חייב להיות חופשי עד כמה שניתן לבחור את הבחירות שלו ואת דרך חייו (כל עוד הוא לא פוגע בערך החופש של אדם אחר). כדי להגיע לחופש מירבי צריך להשתמש בהטלת ספק. יש להטיל ספק בכל דבר, בייחוד בדברים הנראים לנו כברורים מאליו כדי שנוכל לבחור ולבנות מחדש בעצמנו את הדרך הנכונה עבורנו ולא נלך בדרך לא אמיתית או בדרך שאחר בנה ולא מתאימה לנו. כך יהיה לנו חופש בחירה אמיתי לבנות את זהותנו, ונכיר את כל אופציות הבחירה שיש לנו.
ערך שוויון ההזדמנויות והזכויות – כדי שהאדם יוכל לממש את היכולות האדירות שלו וכדי שיוכל לחקור ולהבין את המציאות האמיתית, צריך שיהיה שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות בין כל בני האדם ללא הבדלים או יוצאים מן הכלל כל שהם (ללא הבדלי גזע, דת, מין, נטיות מיניות, גיל, מעמד כלכלי, לאום, תרבות, צבע עור, צבע עיניים וכדומה). מערכים אלו נובעים כל זכויות האדם ולכן אדם שבוחר לחיות לפי דרך חיים זאת מקבל על עצמו לחיות לפי עקרונות זכויות האדם, לקבל את השונה ממך ולתת לו את אותם זכויות כמו שלך.
ערך מרכזיות האדם בחברה ושיתוף הפעולה – האדם במרכז, לכן יש להעדיף את טובת היחידים שמרכיבים את הכלל ולא את טובת הכלל הערטילאי (למשל האזרחים במדינה יותר חשובים מהמדינה עצמה). אך האדם אינו חי לבד אלא בסיבבת בני אדם אחרים. לכל אדם מותר לממש ערכים אלו כל עוד אין בכך פגיעה ביכולתו של אדם אחר לממש את אותם הערכים. כדי לממש באופן מירבי את מרכזיות האדם צריך לשאוף לשיתוף פעולה ועזרה הדדית בין בני האדם בחברה.
ערך החינוך החיובי – משום שהחופש הוא ערך כה חשוב, אין מקום לכפיית ערכים אלו. מכאן עולה חשיבותו המרכזית של ערך החינוך החיובי. זהו מסע לא פשוט וערכים אלו אינם קלים לביצוע, לכן כדי שכולנו כיחידים נוכל לשתף פעולה ולפעול לפיהם, צריך לתת לכל אדם כלים כיצד לנהוג לפי אידיאל וערכים אלו ולחנך באופן אקטיבי וחווייתי אליהם- לחנך לעזרה הדדית, לתת לאדם כלים כיצד להאמין בעצמו וביכולותיו, כלים כיצד לא לפחד מהחופש שניתן לו וכיצד לא לפחד מנתינת חופש ושוויון לאחר ולשונה ממנו. ללמד לאחדות ולאחווה אנושית תוך הדגשת הדומה בין בני האדם השונים.
אלו הערכים והאידיאל בבסיס השיטה המדעית. הם מראים שיש קשר חזק בין המדע, החברה והתרבות האנושית. ערכים אלו עלו לקידמת הבמה ופותחו מרגע תחילת המהפכה המדעית, לפני כ-500 שנה, והם הולכים ומתפתחים עם השנים. הדמוקרטיה, הליברליזם, המדע והתרבות שאנו מכירים כיום התפתחו על פי הערכים הללו. למשל, הדרישה שכל עם יוכל להקים מדינה ויהיה חופשי לנהל אותה בעצמו, באה מתוך ערכים אלו. הדרישה הזו הופיע באמצע המאה ה-19 ב”אביב העמים” של אירופה והרצל והציונות השתמשו גם כן בערכים אלו והתבססו על אביב העמים כדי לדרוש הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
היכולת של המדע להתפתח אל עבר הבנת המציאות גם היא מבוססת על האידיאל והערכים הללו, כך לדוגמה גלילאו, קופרניקוס ודארווין הטילו ספק במסורת הדתית ויצרו תיאוריות משלהם כיצד הטבע עובד, תיאוריות שעומדות במבחן הניסוי, ואינשטיין הטיל ספק בתיאוריה הפיסיקלית של קודמו -ניוטון והרחיב אותה. כך הוא קירב אותנו צעד נוסף לעבר הבנת המציאות. בגלל יחסי הגומלין הללו בין המדע לתרבות מאד חשוב להרוס את מגדל השן האקדמאי ולפתוח כמה שיותר את הציבור הרחב לידע המדעי ולערכים שבבסיס המדע והתרבות המערביים. המדענים צריכים לקחת על עצמם אחריות ולעשות יותר גם למען הפצת הידע והערכים בחברה.
הקהילה האתאיסטית קיבלה על עצמה דרך חיים זו ומנסה ללמד אותה ולהראות את היתרונות שבה לקהל הרחב. היה אפילו נחמד לגלות בכנס האתאיסטים באוסטרליה שיש אינטלקטואלים שכן תומכים במדינת ישראל! אני רגיל לראות את רוב אנשי הרוח בעולם יוצאים בד”כ נגד ישראל, אך שוב ושוב נשמעו מעל במת כנס האתאיסטים נאומים שהזכירו את ישראל ותמכו בה. לא מפתיע, האתאיסטים מבינים את הסכנה שבדת קיצונית ולכן מבינים את הסכנה בקיצוניות האיסלמית של ימינו. אחת הנקודות שעלו מספר פעמים היא הסכנה באיראן בעלת נשק גרעיני.
הופתעתי לגלות שדווקא האתאיסטים הם אלה שמחזיקים בימינו את לפיד הערכים החשובים הללו. הערכים שהביאו את תרבות המערב לשיאים של חופש, תובנות מדעיות וטכנולוגיות, עושר ורווחה. הרי לא חייבים להיות אתאיסטים כדי ללכת בדרך חיים זו ואפשר להאמין באלוהים ועדיין להחזיק בערכים אלו. אני ציפיתי שדווקא ארגוני הספקנים שיש ברחבי העולם, הם אלה שישאו לפיד זה. כשמסתכלים על הערכים הללו רואים בבירור איזה מקום מרכזי יש לשיטת הטלת הספק הן בהתקדמות לעבר האמת והן בהתקדמות לעבר יותר חופש למימוש העוצמה האנושית. אך נראה שארגוני הספקנים בעולם ובישראל (שאני חבר בו) הולכים יותר על נישה ספציפית- הדגשת הטלת הספק המדעית ולא על התמונה הכוללת של ערכי השיטה המדעית כולם ומרכזיות הטלת הספק בערכים אלו.
אני שמח שיש מי שבחר להמשיך ולהלחם על ערכי השיטה המדעית כדי שנוכל להמשיך ולהתפתח, להמשיך במסע שלנו להבנת המציאות האמיתית ולמימוש העוצמה האדירה שיש בנו. אני ממליץ לכולם ולכולן לעקוב אחרי קבוצת אתאיסטים נעים להכיר בפייסבוק ולהגיע לכנסים הבאים שיהיו בהמשך. הנושאים שיש בדרך כלל בכנסים מסוג זה הם נושאים מדעיים ונושאים ערכיים.כמו למשל, מהי השיטה המדעית, איך יודעים שתורת האבולוציה נכונה, אבולוציה מול בריאתנות, חיבור בין רובוטים לבני אדם, ויקיפדיה וחופש המידע, אדם ומוסר בעולם ללא אלוהים, הצורך במשמעות, הגילויים הפיסיקליים לגבי המציאות שלנו (אני הרצאתי בכנס על “בחיפוש אחר חלקיק האלוהים”).
אם מעניין אתכן לדעת כמה אתאיסטים יש בעולם ואתם רוצים להרשם גם כן בסטטיסטיקת האתאיסטים העולמית כנסו ללינק הבא!
27 תגובות
דב הניס
אתה מבלבל כמב מושגים בקשר לאבולוציה. הגנום הוא הקוד הגנטי והפנום הוא ההתבטאות שלו ביצור החי. אלה שני דברים נפרדים, אבל ללא שניהם אין אבולוציה. אולי יש חיים – אבל אין אבולוציה.
דב הניס
אתה מבלבל כמה דברים וקשה להבין מה אתה אומר. גנום אינו יצור – הגנים אינם חיים. מה שחי הוא סינרגיה של גנום ופנום. צריך איחוד של שניהם אבל צריך גם הפרדה. בגנום יש מוטציות בעוד שהברירה נעשית על הפנום ואין משוב חזרה לגנום.
זה מה שניסית להגיד?
מדעי החיים רציונלית, לא דתית
להיות עם חפשי בארצנו….
“ידיעות אחרונות” אפריל 19 2013 שרית רוזנבלום : “דיאטטי? זה גנטי !”
חולשה-התמכרות, או גנטיקה?
מספיק ודי לדקלם את התפיסה הנלעגת של האיגוד המקצועי האמריקאי הדתי “האיגוד האמריקאי לקידום המדע”
)AAAS(
לפי התפיסה האמריקאית הדתית עגלת הגנטיקה היא הדוחפת את סוסי התרבות ולא סוסי התרבות הם המושכים את עגלת הגנטיקה, בניגוד למה שלמדנו מפבלוב ומדארווין.
הגיע הזמן לפתח מדע חופשי מתפיסות דתיות כמוכתב החל מ-1920ע’י התרבות האמריקאית הדתית….
גנטיקה היא תולדה/תוצאה של התרבות ולא הגורם של התרבות. שינויים גנטיים הם עדכונים רצופים של הגנום, שהוא יצור שנברא ע’י הגנים עבור תיפקודם, כשהעדכונים הם ע’י הגנים שהם היצורים הבסיסיים של החיים.
המדע בארה”ב פשוט מאד מוגבל כי תרבותה דתית-טכנולוגית, תרבות שדוחה הבנה מדעית רציונלית.
דב הניס
http://universe-life.com/
אולי כן
אתה טועה, היטלר היה קתולי מאמין. לא כל דבר שאמנון יצחק צריך לקחת ברצינות.
ניר להב.
אם אינני טועה, בגרמניה הנאצית דווקא השתמשו באבולוציה כהצדקה לחוקי הגזע.
אני טועה?
השיטה המדעית היא לא הגילויים שאנחנו מגלים בטבע, אלא השיטה כיצד לגלות אותם ויכצד לקבוע מה התוצאות האמיתיות של הניסויים והסטטיסטיקות (למשל צריך לבצע בדיקות מרובות ולהגיע להדירות, לבצע ניסויים בסמיות כפולה וכדומה). נכון שתוצאה היא או נכונה או לא, אבל השאלה היא האם בכלל מקבלים את השיטה. גם ברית המועצות וגם גרמניה הנאצית לא קיבלו תיאוריות כמו האבולוציה (החליטו בבריה”מ שזה נוגד קומוניזם..) וכמו תורת היחסות (שהוגדרה כמדע יהודי בגרמניה) כי לדעתם הם נגדו את הערכים של המדינות הללו. זאת כמובן שטות, התוצאות מהניסויים הן אותן תוצאות, אבל אם אין מי שיסתכל על התוצאות ויקבל אותן, אין מדע. לכן כדי שהשיטה המדעית תתקבל ואכן יעבדו על פיה כדי לנסות ולהתקרב לאמת צריך לקבל את סט הערכים שנלווה אליה ושעומד בבסיס שלה. יכול להיות שלא נקבל במודע את סט הערכים הזה אבל בפועל נתנהג לפיו (למשל התארגנות בינ”ל ליצירת מאיץ החלקיקים בצרן וניתוח המידע בכל העולם היא דוגמה לפעילות שמקבלת בפועל את סט הערכים הזה של חופש ושיוויון ושיתוף פעולה בין מדינות ובין מדענים כדי להתקרב לערך האמת).
לא נראה לי שהובנתי נכון. דיברתי על משוואות שלא יכולות לשמש כקירוב בשום צורה, שתחזיותיהן רחוקות מדי מן המציאות.כל מה שאני אומר הוא שהשכל האנושי לא יכול לסבול אי התאמות (מעל רמה מסוימת ושהוא מודע אליהן) בין המציאות (התופעה) לתיאוריה. אני מבין שהניסוח הזה בעייתי ולא ברור במידה מסוימת.
כשאנו בוחרים להתעלם מאי ההתאמה הזו, אנו משקרים לעצמנו.
לא התייחסתי כלל למושג “שגוי”, אלא להתאמה.
יאיר וגם אפוסטריורי,
למדע כשלעצמו אין ערכים ממש כפי שלקוביית עץ אין ערכים, וגם התהליך המדעי לא דורש דבר מאף אחד. אלו המדענים (ובאופן כללי, בני אדם או ישויות תבוניות מבלי להציב גבול חד כרגע בנושא) אשר נוהגים לפי ערכים כאלה או אחרים ואצל כולם ההתנהגות קשורה באופן הדוק למבנה האישיות הבסיסי, אני לא מכירה התנהגות ערכית המבוססת על דבר אחר, האם אתה מכיר אפשרות אחרת? אלו המדענים והציבור שדורשים ומצפים מאלה העוסקים בתחום המדעי לבצע את עבודתם לפי הקריטריונים הביקורתיים של החקירה המדעית, והם גם אלה שמצפים שאשתף את הגילויים ושאעשה זאת מבלי לעוות את התוצאות באופן לא הגון. הדבר הנכון לומר הוא שבתחום מסויים, המדעי למשל, ישנם ערכים מסויימים ולא אחרים אשר מאפיינים את אותם האנשים המשתייכים לאותה מסגרת. לפעמים, יש פער גדול בין הערכים שמסגרת מסויימת מתיימרת לייצג ובין האופן שבו אנשים המשתייכים לאותה מסגרת מציגים בהתנהגותם הלכה למעשה. במדע יש הלימה טובה מאוד (והכרחית) בין שתי הרמות הללו. אפשר לומר שההחלטה הפרטית שלי לא לרמות הולמת יפה את הערך הכללי “של המדע” (כלומר שמיוחס לעוסקים במדע).
רוב המשוואות (ובאופן כללי הגילויים המדעיים) הם שגויים מטבעם ומהווים רק קירוב לאיזו מציאות אובייקטיבית יחידה שאנו מניחים שקיימת. אפוסטריורי טועה כאשר הוא כותב את המשפט הבא: “כולם יכולים להיות שקרנים, אבל אם יש תופעת טבע בעלת מבנה מסוים, ומשוואה מתמטית שמתארת אותו בקירוב, משוואות אחרות ושגויות לא יתארו את התופעה. גם אם נשקר לעצמנו ונאמר שכן.”
כי המציאות מוכיחה שלא כך הדבר. המשוואות של ניוטון הן קירוב מצויין ומתארות תופעות בצורה טובה ושימושית להפליא למרות שהן בפירוש שגויות. בעבר היה קונצנזוס גם על קירובים של המציאות שהם שגויים אף יותר. כל עוד מדען מודע לכך שהקונסנזוס הנוכחי הוא התיאור הטוב ביותר נכון לרגע זה ושבהחלט ייתכן (ובמקרים רבים זה ידוע בודאות) שקיים תיאור טוב ממנו, אין כאן כל שקר וזאת למרות השגיאות ואפילו השגיאות הידועות.
קמילה
אמנם ההחלטה לפרסם תוצאות מזויפות כדי לקדם אינטרס אחר היא החלטה ערכית אך היא לא קשורה ישירות לתהליך המדעי. המסקנות אליהן הגעת קיימות גם אם החלטת שלא לפרסם אותן.התהליך עצמו (המדעי) לא דרש את אותם ערכים אלא רק מה שבא אחריו.
כולם יכולים להיות שקרנים, אבל אם יש תופעת טבע בעלת מבנה מסוים, ומשוואה מתמטית שמתארת אותו בקירוב, משוואות אחרות ושגויות לא יתארו את התופעה. גם אם נשקר לעצמנו ונאמר שכן.
יש הרבה טענות טובות נגד הדת ונגד התיאיזם, אבל הטענה שהם לא רציונליים מוטעית לגמרי. הדת והתיאיזם מושתתים על הנחות יסוד ומהן מפותחות שיטות התובעות התנהגויות שונות וטענות על העולם. התביעה לא לאכול ביום כיפור כציות להוראת האל היא רציונלית לגמרי. השאלה היא רק אם יש אל. וגם אם אין, התביעה לא נגועה בחוסר רציונליות, אלא בהעדר בסיס עובדתי. דוגמה אחרת היא שיטת התזונה הדתית, מה שמכונה כשרות. אין שום דבר לא רציונלי בשיטה הזאת, אפילו יש לה בסיס עובדתי, והיא לא נופלת בשום דבר ממידת הרציונליות של הטבעונות.
קמילה, ההחלטה שלך לא לרמות במדע אינה נובעת מהערכים של המדע, אלא ממבנה האישיות הבסיסי שלך, שימנע אותך מלרמות גם במסחר או בכל מקום אחר.
אפוסטריורי
האמת שקמילה אחרונה רשמה תשובה טובה לטענה שלך: “כאשר אני צריכה להחליט האם לזייף תוצאות כדי שישפרו את הסיכויים לפרסם מאמר בעיתון מדעי חשוב או כדי לזכות בפרס או בטובת הנאה אחרת ואני מחליטה שלא לזייף בגלל שיותר מכל הראשונים חשובה לי האמת המדעית, מדובר בהחלטה ערכית. כאשר אני סוקרת מאמר של קולגה שהוא למשל מתחרה פוטנציאלי או שהוא משתייך למדינת אוייב ועדיין אני מקפידה להתייחס ככל יכולתי לתכנים המקצועיים, אני בוחרת בהתנהגות ערכית ששמה את מהות המחקר לפני דברים אחרים כמו דת, גזע, מין ועוד. מהבחינה הזו המדע, או יותר נכון המדענים, בהכללה (ותמיד יש חריגים לכלל) בהחלט מבטאים התנהגות ערכית מסויימת שקיימת בעולם המחקר המדעי (לא רק) אבל לא מתקיימת בעליל במקומות אחרים, כמו למשל בדתות מסויימות אשר מתירות לעוות את המציאות וגם לשקר ממש אם הדבר מועיל לאותה דת, ובאופן דומה גם בקרב חלק מעורכע הדין וכמובן בקרב הפוליטיקאים.”
יש הרבה בחירה עד כמה להיות לוגי ועד כמה להתעלם מהלוגיקה, עד כמה להטיל ספק ועד כמה לא להטיל ספק ואי אפשר להפריד בין ערכים לרציונל, זה לא לוגי.. 🙂
הי safkan
לאחרונה ראיתי סדרה בערוץ 8 ודי מדהים לגלות שהרעיון לעכבר ולחלונות בעצם הומצא כבר בסוף שנות השישים! (הם הראו קטעים דוקומנטריים ממעבדות IBM מאותה תקופה). בסדרה סיפרו שמה שהם ניסו לעשות זה להמציא דרך לתקשר מרחוק אחד עם השני, כי הם הבינו שמחשבים יכולים לעשות מהפכה חברתית בעולם. שכחתי איך קראו לסדרה..
כל הרעיון של פיתוח ה-WWW בצרן בא בדיוק מתוך הצורך והשאלה כיצד לשתף המוני מדענים במידע רב ובניתוחים רבים, שים לב עד כמה הקונצפט הזה מתאים לכל הערכים שדברתי עליהם. לדעתי זה לא מקרי. מן הסתם כאשר יש גוף שפועל על פי ערכים מסויימים (גם אם הוא לא ממש מודע להם) יווצרו בו התנהגויות וטכנולוגיות תומכות שיתאימו לערכים הללו.
ניר להב
הקונצפט של www פותח בצרן רק במקרה. זה קונצפט מתמטי לגמרי לא חדשני
שבוודאי ניטחן ללא סוף על ידי מתמטיקאים במדעי המחשב, במיוחד לאחר שהעכבר ככלי הצבעה הפך לכלי נפוץ . לפי זכרוני העכבר הפך דומיננטי ככלי הצבעה בשנת 1985 פלוס מינוס, לפני כן היו כלי הצבעה אחרים שלא הצליחו, העכבר קודם על ידי אפל נידמה לי במחשב דסקטופ שלהם שניקרא ליסה. לפני כן היו נסיונות לכלי הצבעה אחרים , כגון עט מגע, שלא צלחו. ברגע שהתגבש השימוש בעכבר הרעיון של היפרטקסט היה רעיון טבעי שהיה עולה מהר בין כה וכה. הדקדוק של html גם כן לא חדשני, היו שפות סקריפט ברמה של html שנים רבות לפני כן.
בקיצור , אין מעבדות צרן שום חשיבות לעניין פיתוח www , זה היה מתפתח בין כה וכה.
הייתי רוצה לחדד מעט את ההתייחסות לערך השאיפה ל”אמת” אשר עומדת בבסיס החקירה המדעית ולהזכיר שלמדענים (לפחות לי ולכל אלה שיצא לי לעבוד איתם) ברור שה”אמת” שאנו מבקשים היא התיאור הטוב ביותר שיש בידנו נכון לרגע זה, ועבודת המחקר היא התהליך ההדרגתי, והיחידי שהוכיח את עצמו, שמגדיל בהתמדה את ההבנה שלנו לגבי עולם התופעות שסביבבנו ובהתאמה מגדיל את יכולת הניבוי ופיתוח הטכנולוגיות שבאמצעותן אנו יכולים להשפיע על המציאות באופן ידוע וניתן לבחינה.
כאשר אני צריכה להחליט האם לזייף תוצאות כדי שישפרו את הסיכויים לפרסם מאמר בעיתון מדעי חשוב או כדי לזכות בפרס או בטובת הנאה אחרת ואני מחליטה שלא לזייף בגלל שיותר מכל הראשונים חשובה לי האמת המדעית, מדובר בהחלטה ערכית. כאשר אני סוקרת מאמר של קולגה שהוא למשל מתחרה פוטנציאלי או שהוא משתייך למדינת אוייב ועדיין אני מקפידה להתייחס ככל יכולתי לתכנים המקצועיים, אני בוחרת בהתנהגות ערכית ששמה את מהות המחקר לפני דברים אחרים כמו דת, גזע, מין ועוד. מהבחינה הזו המדע, או יותר נכון המדענים, בהכללה (ותמיד יש חריגים לכלל) בהחלט מבטאים התנהגות ערכית מסויימת שקיימת בעולם המחקר המדעי (לא רק) אבל לא מתקיימת בעליל במקומות אחרים, כמו למשל בדתות מסויימות אשר מתירות לעוות את המציאות וגם לשקר ממש אם הדבר מועיל לאותה דת, ובאופן דומה גם בקרב חלק מעורכע הדין וכמובן בקרב הפוליטיקאים.
גם הניסוח ״הערכים שבבסיס השיטה המדעית״ לא מדויק כלל. כל הכנסה של המושג ״ערכים״ לדיון מדעי הוא שגוי. שוויון הזדמנויות, חירות מחשבתית, אובייקטיביות וכד׳ הם בעלי משמעות שונה כאשר הם קיימים במסגרת המדע מאשר כשהם קיימים במסגרת דיון על הומניזם ליברלי.צריך לעשות את ההפרדה הזו. במדע הם אמצעים להשגת תכליות אחרות,אין לנו צורך בהם אלא בתור השביל שיוביל אותנו הלאה, למטרה. בהומניזם הם משמשים כמטרות – השאיפה לשוויון או חירות בנוסח המהפכה הצרפתית אינו תלוי בדבר שיבוא לאחר מכן – הוא הוא המטרה.
ההומניזם הוא רק דוגמא, הדבר נכון לכל מערכת ערכית.
בכל מקרה, המצב החברתי (שוויון, חופש) אינו הכרח לקיום המדע.
על ספקנות אני כלל לא מדבר מאחר והיא נכפית על האדם מעצם היותו, אי אפשר לבחור להיות ספקן כמו שאי אפשר שלא לקבל את האמת המדעית, היא נכפית עליך מאחר וקיבלת את ההנחה היסודית של המתודה בה היא משתמשת.להיות ספקן משמעו להיות לוגי ומאחר ואין לאדם אפשרות שלא לחשוב בצורה לוגית (גם אם הוא מתכחש למסקנותיו), אין שום סיבה לקרוא לזה “ערך״.
לכן אני מסכים שמי שבכל זאת מקבל את מציאות המדע ככלל (את המתודה המדעית) אבל לא מקבל מסקנה מדעית מוכחת כלשהי (מכל סיבה שהיא,תהיה זו אמונה תפלה או בורות), משקר לעצמו.
השאלה הערכית אינה שאלה מדעית מפני שהיא מניחה את קיומו של חופש בחירה ואילו ההגיון האנושי נכפה על האדם, מצב שההכרעה המוסרית אינה מסוגלת לדון בו.
מדען אמיתי הוא כזה שאינו נותן לערכיו לבלבל את שיקוליו המדעיים – נכון, אם הוא נצמד לרציונל הוא לעולם לא יפגוש בשאלה ערכית.
שימו לב שבכל מה שרשמתי לגבי הערכים בבסיס השיטה המדעית לא נכנס בכלל נושא האתאיזם.
אין סתירה בין לעסוק במדע ובין להאמין באלוהים (מי כמוני יודע, אני חוקר באוניברסיטת בר אילן..).
הקשר היחידי הוא שמי שהולך לפי הערכים הללו ולפי הטלת הספק, צריך להטיל ספק בכל. גם בתנ”ך וגם במסורת ומן הסתם זה יכול להוביל לאתאיזם (אבל לאו דווקא).
לכן , כפי שרשמתי במאמר, התפלאתי שדווקא האתאיסטים הם אלה שמנפנפים בעוצמה הראוייה עם הערכים בבסיס השיטה המדעית. אני דווקא הייתי מצפה שמי שאמור לעשות זאת הם ארגוני הספקנים השונים, אך לצערי הם לא עושים זאת.
אפוסטריורי וכן ר.ח.
כשאנחנו עוסקים במדע יש כמה הנחות יסוד וערכים שאנחנו מניחים, למשל שהאמת יותר חשובה מערכים אחרים. לכן כשהמדענים מגלים אישושים לאבולוציה או מגלים שאין שום קשר בין חומר הומאופתי לריפוי (מעבר לאפקט הפלסבו) אנחנו נעדיף את האמת שגילינו למרות שאולי זה מסבך לנו את החיים או מתנגש אולי עם אמונות קודמות שלנו.
זו היתה דוגמה להראות כיצד בבסיס המחקר המדעי יש ערכים, גם אם לא מדברים על כך. כמובן שכן מדברים על כך בתחום פילוסופיה של המדע. בדוגמה זו הכוונה היתה לערך האמת.
השם “ערכי המדע” הוא באמת שם לא מדוייק, יותר מדוייק יהיה לכתוב “הערכים בבסיס השיטה המדעית”. כשאומרים שאין ערכים במדע, הכוונה בעצם היא שמה שהכי חשוב הוא ערך האמת ולכן אסור שבמדע יכנסו ערכים אחרים חוץ מערך האמת – תוצאות ניסויים אובייקטיביות. אסור למדען טוב לשנות את התוצאות רק בגלל שהן לא מסתדרות לו עם ערכים אחרים שלו. עד כדי כך גבוה הערך של האמת במדע. בנוסף, הגילויים המדעיים כשלעצמם לא חושפים ערכים, אלא ידע על הטבע. אנחנו יכולים לקחת את התוצאות ולפרש אותם ולתת להם צביון ערכי לכאן ולכאן. אבל לעומת הגילויים המדעיים, השיטה המדעית שפיתחנו היא כן בעלת בסיס ערכי.
ר.ח. פירטתי את הערכים הללו במאמר, קראת אותו?
מתוך ערכים אלו יוצאת המתודה המדעית, לדוגמה הטלת ספק והטלת ספק מדעית הם הדרכים שמצאנו כדי להתקרב לערך האמת וכן כדי להתקרב לערך החופש. לפירוט חפשו את מאמרי “להטיל ספק כל הדרך אל האמת”. דרך החיים שהתכוונתי אליה היא כמובן נסיון לחיות לפי הערכים הללו.
לדעתי לא יכול להתקיים מדע לאורך זמן ללא הערכים הללו. ללא קבלה של האמת כערך מרכזי אין סיבה שיתפתח מדע, מספיקות רק האמונות השונות של קבוצות אנשים שונות. רק כאשר נותנים מקום של כבוד לאמת ורוצים לחשוף את האמת רק אז מחפשים כלים כיצד לעשות זאת. רק אז יכולה להתפתח הטלת הספק והטלת הספק המדעית.
כנ”ל ללא קבלה של החופש ושוויון ההזדמנויות כערכים חשובים, המדע לא יחזיק מעמד הרבה זמן. צריך את החופש למרוד במוסכמות ולפתח תיאוריות שונות מכפי שחשבו וצריך את החופש המחשבתי כדי לזרוק תיאוריות מסורתיות שכבר לא טובות ולקבל תיאוריות חדשות שעמדו בניסויים. ללא חופש ושיוויון הזדמנויות לכל אחד ואחת להיהפך למדענים ולהציע תיאוריות חדשות המדע יתקע במקום וידעך.
גם ללא שיתוף פעולה וחינוך המדע יתקע וידעך. לא במקרה הWWW החל מתוך מאיץ החלקיקים בצרן. שיתוף פעולה בינ”ל תמיד היה חלק חשוב במדע (לפחות במאה ה-20) החל מבדיקת תורת היחסות ב-1919, ועד למאיץ החלקיקים ותחנת החלל.
ללא הערכים הללו, וללא חינוך לערכים הללו, סופו של המדע לדעוך.
אני מקווה שעניתי על השאלות
ניר
ניר להב,
שאלה, ברשותך:
כתבת: “יש הבדל מהותי בין ערכי השיטה המדעית ובין דת. אומנם בשניהם, וכך בכל אידיולוגיה, בוחרים דרך חיים מסויימת”. למה כוונתך ב”דרך חיים מסוימת”? איזה אורח חיים מתחייב בפועל מן השיטה המדעית (למעט עבודה מחקרית)?
כמו כן, אילו “ערכים” עומדים בבסיסו של המדע? האם הם זהים למתודה המעשית שבה נוקט המדע (הטלת ספק, ביקורתיות, חשיבה רציונאלית, ראייה פוזיטיביסטית)?
תודה מראש.
“ערכי המדע”?! זה שגוי מיסודו בצורה החריפה ביותר.כמו שנאמר כבר מעלי , יש מספיק מדעניםדתיים שמוכיחים חד משמעית שכל מה שנכתב מעלה הוא לא נכון.אין למדע ערכים!
כל טענה אחרת היא שקר דמגוגי ומסיונרי שלאשונה מנסיונותיו השפלים של אמנון יצחק, אשר מסתייע באי דיוקים משוועים כדי לקדם את האג’נדה שלו.
בת-יה וערן
המדע בא כדי שנבין את העולם והוא מגלה עובדות טבע, אבל צריך לזכור שהמדע לא הגיע משום מקום ויש לו עקרונות וערכים עליהם הוא מושטט. אני פירטתי כאן את הערכים הללו שבבסיס השיטה המדעית. למרות שמדובר בפילוסופיה של המדע ולא בעובדות שהמדע מגלה, זהו נושא חשוב שאסור להתעלם ממנו. טוב עושה אבי שלא מתעלם מעניין מהותי זה, גם אם הוא קשה יותר.
יש הבדל מהותי בין ערכי השיטה המדעית ובין דת. אומנם בשניהם, וכך בכל אידיולוגיה, בוחרים דרך חיים מסויימת, אבל דת מבוססת על מיסטיקה ועל מסורת שלא מערערים ואילו הערכים הללו באים להחליף את הדת. אין כאן לא מיסטיקה ולא משהו שאסור לערער עליו. במדע ובשיטה המדעית ניתן לערער על הכל, לבדוק ולשנות הכל לפי כלים לוגיים והטלת ספק.
ניר
המשך לתגובה שנקטעה משום מה.
וקטגורית זה לא נכון. המקרא מוסר מספר מדויק של בני ישראל שיצאו את מצרים כ-60 ריבוא. עם חזרתם ארצה של גולי בבל בימי עזרא ונחמיה, נמסר גם כן מספר החוזרים. יתרה מכך הכתוב מדווח אפילו על בתי האב לשמותיהם. אי אפשר לתת את מספרם של קהילות שונות בלי לספור אותם.המקור לגישה זו הוא בימיו של דוד המלך כאשר נתן הנביא אסר עליו לבצע מפקד, ערב יציאתו לאחת ממלחמותיו. הסיבה לכך היתה צבאית- אסטרטגית. למנוע מהצד השני לדעת את סדר הגודל של צבאו.
דרך אחת לעצור אותם היא בענין ההדרת נשים בכל אותם אותם אוטובוסים למהדרין. במקרה הבא בו ינהגו כך, יש לעצור בצו מנהלי כל כניסה של רכב ציבורי לקהילות שלהם ומנגד להעמיד לרשותם חמורים שישמשו אותם בתור כלי תחבורה.מענין איך יגיבו. במקרים מסוימים הם איימו שאם ימצאו לנכון יעזבו את הארץ. שיעשו זאת. התוצאה שמחוץ לגבולות המדינה לא תהיה להם ברירה והם יצטרכו לצאת לעבודה. לא תהיה להם ברירה. לא תהיה בידם קופה של מדינה שאת עטיניה הפיננסיים יוכלו לחלוב.ובא לציון גואל.
חיים מזר
אחד הכללים הבסיסיים באורח החיים הדמוקרטי שקיים חופש ל… והחופש מ… החופש לבחור איזה תפישה חברתית או דתית לשעל פיה או דתית רוצים לחיות ומנגד החופש מתפישה רעיונית או דתית. לכל חברה יש מוסכמות(נורמות) שהיא מאמצת לעצמה. מוסכמות אלה הם דבר חשוב ביותר מאחר וכל חברה קובעת לעצמה מה הגבולות שלה. מי נכלל באותה חברה ומי לא נכלל בה. מוסכמות אלה הן דבר דינמי מאחר ובמהלך השנים תפישות חברתיות ואפילו דתיות משתנות. מקורה של דינמיקה זו בכך שמה שתאם לחיים במאות קודמות לא מתאים למאות ה-20 וה-21. לספקנות ולחקירה המדעית אין שום קשר לאמונה דתית.יכול אדם להיות דתי וחוקר באחד מתחומי המדע השונים. דוגמה מובהקת לכך בארץ היא אוניברסיטת בר-אילן.בימיה הראשונים של המדינה מבקר המדינה היה ד”ר נבנצאל שעל פי גישתו הדתית היה מזוהה עם אגודת ישראל. הוא היה שייך לזרם הדתי האורטודוקסי של יהדות גרמניה במאה ה-19.שהיתה סובלנית כלפי מי שהיה שונה ממנה
הבעיה טמונה בכך שסקטור מאוד מסוים במגזר הדתי מנסה לכפות את עצמו על החברה כולו ואין להתייחס לכך בשום סלחנות כלפי חברי אותה קהילה. התפשרות ולו הקלה ביותר תזמין עוד לחצים מצד אותם קיצוניים.
יש להילחם בכך בכל הכוח ללא שום התחשבות באילוצים פוליטיים. בטווח הארוך המחיר יהיה גדול מדי. אפס סובלנות כלפי כל אותם חוגים בקהילה הדתית הרואים עצמם כמצילי הדור.
אם נעשה השוואה בין הקהילות היהודיות בימי בית שני, יהדות ימי הביניים והיהדות המודרנית נראה שקהילות בני אותו דור יהדותם היתה שונה מזו של בני קהילות בני דורות אחרים. לדוגמה יהדות של בני דורו של הרש”י היתה תפישה אחרת מזו של יהדות אירופה במאה ה-19.זה לא חכם במיוחד להשתייך לבית שמאי.
את הבעיות היא שהם מעוותים את המקרא. לישיתטם קול באישה ערווה ומה מסופר על מרים אחות משה לאחר טביעת צבא מצרים בים סוף. היא יצאה במחולות ובשירה. האם גם אלה קול באישה ערווה?בני הקהילה החרדית לא משתתפים במפקד האוכלוסין מאחר ולטענתם זה נוגד לתפישה הדתית כפי שזה מצויין במקרא ןוקטגוריתזה לא
“אדם שבוחר לחיות לפי דרך חיים זאת מקבל על עצמו לחיות לפי עקרונות….” וכו’. זה משפט שעומד בבסיסה של כל דת. ומשתמע מכך שיש כאן בניה של דת חדשה. וזאת דת, גם היא מושתתת על חרויות הפרט. ומפריע לי שהדת החדשה הזאת שמה את האדם במרכז – אנחנו לא החיים היחידים על פני כדור הארץ.
ובכל אופן, אני מסכימה שאם רוצים להניע את החשיבה הרציונלית וגלגלי המדע הגיע הזמן “לרדת אל העם”. והדרך לכך היא להתחיל לארגן חוגי מדע מסובסדים לילדים ונוער במקומות מגוריהם, ולא לצפות שהנוער ינהר בהמוניו לחוגים ב”מכון וייצמן” וכדומה. ולא יזיקו גם הרצאות חינם בספריות מקומיות מפי מדענים שונים.
למרות שאני תומך ברוב המצע אני כנראה לא אתמוך בכם כאושיות או כמנהיגי הרעיון, ולו בגלל שאתם מנסים לערבב את דעתכם הפוליטית עם אמיתות מדעיות למינהם.
אתר זה היה פעם מגזין טבע מדע ומתמטיקה. היום הוא עסוק בלהכפיש מגזרים שלמים כל שני וחמישי.
המצב בארץ עגום גם ככה לאתאיסטים בלעדיכם.
אבי, לשם הסדר הטוב תפסיק להציף אותנו בפשקווילים שונים.
ואף על פי כן – נוע תנוע.
חזק ואמץ. טוב לדעת שיש עוד כמוני בעולם. המשך טוב.
אתאיסטים מרימים ראש להצלת המדע?!
הרי זה אבסורד, כותרת מנופחת וחסרת כל שחר. לא חסרים מדענים דתיים מאוד זוכי פרס נובל. התקופה שבה רדפו את גלילאו נגמרה.
נכתב בשבת.