סיקור מקיף

נאס”א חשפה רכב חלל שיחפש חיים במאדים

רכב החלל, שעדיין אין לו שם, ישוגר למאדים בעוד כארבע שנים והוא צפוי להגיע לכוכב הלכת האדום בפברואר 2021. הוא יישלח לאזורים שבהם היו פעם מים ויצויד לראשונה במיקרופונים – כך שנוכל לשמוע קולות מכוכב הלכת השכן

רכב המאדים שישוגר בשנת 2020. איור: נאס"א
רכב המאדים שישוגר בשנת 2020. איור: נאס”א

סוכנות החלל האמריקנית (נאס”א) סיפקה בסוף שבוע שעבר הצצה אל התוכניות סביב רכב המאדים הבא שלה. רכב השטח צפוי להתמקד בעיקר בחיפוש אחר ראיות לסימני חיים על כוכב הלכת האדום והכנת דגימות שניתן יהיה לשלוח לכדור הארץ בעתיד, כשתגיע משימה שתתוכנן לכך.

ההשקה של הרכב הזה, שעדיין אין לו שם רשמי, צפויה להיות בקיץ 2020, ולכן בשלב זה מכנים בסוכנות את הרכב “פרויקט מאדים 2020”. הרכב צפוי להגיע ליעדו בפברואר 2021.

 

המטלה העיקרית של הרכב תהיה “לחפש סימני חיים” ולנסות לענות על השאלה אם אנחנו לבדנו או לא, כך מסר אחד ממדעני הפרויקט, קנת’ פארלי. מאדים היום הוא כוכב לכת שונה מאוד ממה שהיה לפני 3.5 מיליארד שנה, בזמן שהיה חמים ורטוב יותר ועל כן בעל נטייה גבוהה יותר לקיים חיים, כך שהפרויקט החדש יתמק בלמידת אותה התקופה.

הרכב יידע לבדו מתי בדיוק לשלוף את המצנח שבו עבור נחיתה כמה שיותר מדויקת על המאדים. כמו כן הרכב יידע לצלם תמונות בעודו נוחת אל פני השטח, ולהשוות בין התמונות למפה שתהיה בתוכו.

פארלי הוסיף כי החוקרים צמצמו את אזורי הנחיתה לשמונה אופציות שונות, כאשר חצי מהמקומות הם אזורים שפעם זרמו בהם מים, ו”יש לכך עדויות בסלעים”. לצד כמות מכשירים גדולה מאוד על הרכב עצמו, לרבות לייזר, יהיו בו גם מיקרופונים, כך שבעתיד תהיה אפשרות לשמוע מה שומעים במאדים.

“זו תהיה הזדמנות נהדרת לציבור לשמוע את קולות המאדים לראשונה, וזה יוכל גם להעניק הרבה מידע הנדסי שימושי”, אמר מייק וואלאס, סגן ראש הפרויקט מאדים 2020, בהודעה רשמית.

YNET

YNET

לכל הכתבות של המחבר

169 תגובות

  1. אין חיכוך.

    פגזים 1-11 יכנסו לתנועה הרמונית פשוטה עם הארץ. איזו ברירה יש להם? הם יהיו יויו.

    עדיין, הם יעבירו תנע לארץ וזו תשנה את מהירותה בגללם.

    12-20 יקדמו אותה קצת בכיוון תנועתם אך יעזבו אותה חזרה לחלל באותה המהירות בה פגשו אותה. אם אחריה יפגשו בתואם ארץ, הם יחזרו על התרגיל. גם עם 10 או מליון תואמים.

    גם נייטרינו יכול לחדור מיליון שמשות בלי להשפיע עליהן או להיות מושפע על ידן.

    אם יהיה זמן חשק וביקוש פעם, אוכל לנסות להראות מדוע לדעתי תנועת רפאים זו יכולה להסביר תופעות תמוהות רבות כולל את פוסטולט 2 ביחסות ואי לוקליות בשזירה קוונטית. אך זוהי פיזיקה אלטרנטיבית.

    רות סוף היישר?

  2. ישראל
    אתה מניח שיש חיכוך? אחרת, הפגזים יהיו בתנועה מתמדת. וגם פגז במהירות תחילית אפס יכנס לתנועה מתמדמת.
    ואם יש חיכוך אז גם פגז במהירות גבוהה ממהירות המילוט יעביר תנע.
    מחכה להחלטתך, כבוד השופט.

  3. לא הגיל ולא התרגיל.

    פגזים 1-11 יעבירו תנע עולה ביחס ישיר למספרם.

    12-20 לא יעבירו כל תנע כי מהירותם גבוהה ממהירות המילוט. הם עוברים את הארץ כמו רוחות הרפאים שלך ומבחינה וקטורית לא השפיעו עליה (פרק 1 בסירס – זימנסקי: וקטורים).

    גם נייטרונים איטיים או מהירים מדי לא משפיעים על איזוטופ 235 של האורניום. רק נייטרונים במהירות המתאימה מפוצצים אותו, כל היתר ״שקופים״ מבחינתו.

  4. ישראל
    אני מבין למה אתה מתכוון. לא ברור לי מאיפה הפגזים מגיעים. יש השפעה הדדית בכל זמן נתון – גם במרחק גדול. מאיפה מתחיל התרגיל?

  7. ניסים

    עד כמה שזה נשמע מוזר, זה מתרחש בצורה דומה גם בטבע.

    החידה הבאה תוכל להמחיש את את כוונתי:

    אתה קודח מנהרה בין הקטבים בכדה״א.

    אל המנהרה מגיעים 20 פגזים באינטרוולים של שעה זה מזה. מסתו של כל פגז 100 ק״ג.

    מהירותו של הראשון יחסית לארץ: 1 ק״מ/שנ.

    של השני: 2 ק״מ/שנ.

    של השלישי: 3
    ככה עד הפגז ה20 שמהירותו 20 ק״מ/ שנ.

    שאלות:

    מי מהפגזים יעביר הכי מעט תנע לארץ? מי הכי הרבה? למה?

  9. אנו, שאלות כמו תפקידו של הבוס במערך הקוסמי קצת גדולות על ישראל.

  11. ישראל
    יפה. ואם נסתכל על זאת כך, אז נוכל להבחין שבוזוני היגס משפיעים איכשהו על המרחב-זמן.
    גורם ההיגס משפיע על המרחב זמן בכך שהוא יוצר שינוי באופיו. ממרחב זמן שטוח ואינסופי הוא הופך למרחב עקום וסופי.
    שדה ההיגס יוצר מסה במרחב-זמן. מכאן ששדה היגס מעקם את המרחב ויוצר בו את הזמן. מאין נובע שדה היגס?
    מאיפה מגיע האנרגיה או המסה או החומר לשדה היגס במידה וביקום שלנו משתמר חוק ג?

  14. נראה לי שמיצינו את הנושא, אבל רק הרהור פילוסופי אחרון לפני שסוגרים עניין.

    לדעתי, אין אפשרות תיאורטית לקיום יקום ללא חוק שימור התנע.

    זה נשמע מוזר. המודל הסטנדרטי חזה את קיומו של בוזון היגס ואת תכונותיו לפני שזה התגלה במאיץ בצרן. משהו הרי מתנגד לנו כשאנו מנסים להטות את המסור המסתובב או לדחוף את האוטו. אז איך יכול להיות שאין מנגנון שגורם לאינרציה?

    נשווה זאת לכבידה. נאמר שלא היה מנגנון כבידה – גרביטונים, עיקום מרחב, חלקיקי לסאז׳, זברבירים – אז כדור הארץ היה יכול להיות במרחק מטר ממאדים ללא כל משיכה ביניהם.

    מוזר, אך בהחלט אפשרי.

    אך כיצד יוכל יקום להתקיים ללא אינרציה? מה יקרה בהתנגשות אלסטית בין כדור גומי לארץ? על פי איזה יחס ירתעו המסות המתנגשות ללא חוק שימור התנע?

    הווה אומר: חוק שימור התנע מתחייב לוגית ללא קשר למנגנון.

    רות סוף?

  17. ניסים

    אתה יכול לתאר מצב שאתה מסובב את המסור והוא לא מתנגד לך? שאתה דוחף מסה והיא לא מתנגדת לך? לי אין בעיה לתאר את זה.

    התשובה היא כמובן בוזוני גוזוני ההיגס שמתנגדים לך, אך כיצד הם מסונכרנים עם הכוכבים, רק ההסטוריה יכולה להסביר.

  18. ישראל
    אתה מפעיל את הכוח על המסור. למסור יש תנע מאד גבוה … הסתכל על המסור ממקודם, ותחשוב כל נקודה בצד ימין. לפני הפעת הכוח, הנקודה נעה קדימה. גלגלת ימינה והוספת מהירות אנכית. עכשיוב נקודה נעה מעט כלפי מעלה. בצד שמאל, הנקודה המקבילה נעה כלפי מטה. שתי התנועות גורמות להגסהת הנקודה הקידמית, והנמכת הנקודה האחורית. כלומר – המסור יסתובב סביב ציר ימין-שמאל.

    אם יש שני דיסקים המסתובבים הפוך, הכל מסתכם באפס.

  19. ניסים

    בסדר, אבל מה מפעיל את הכוח על המסור? אני יכול בלי קושי לתאר מקרה שבו אני מטה את המסור ולא יופעל עליו כוח.

    למעשה, אין בעיה לבטל את הכוח עיי הפעלת כוח נגדי. לדוגמה, שני מסורים בעלי ציר משותף שכל אחד מסתובב בכיוון הפוך.

  20. ישראל
    בוא נניח שהמסור אופקי וציר הסיבוב כלפי מעלה. כדי לפשט, נניח שהמסור הוא טבעת דקה כך שכל המסה באותו רדיוס. חלק את הטבעות לחלקים קטנים באורך dl. אם תדחף את המסור אופקי אז תראה שוקטור המהירות של כל חלק נשאר באותו מישור.
    אם תסובב את הדיסק, נניח שמאלה (כמו לגלגל מטוס שמאלה) תראה שנוצר לכל חלקיק מרכיב אנכי, בחלק מהטבעת כלפי מעלה ובחלק כלפי מטה.

    נאלצתי פעם לעשות את החישובים האלה בהדמייה של להבי מסוק, בשיטה שניקראת blade elements. תחשוב שבמסוקים מסויימים (יסעור לדוגמה) לכל להב יש חופש לנוע מעלה ומטה, קדימה ואחורה, להסתובב סביב ציר האורך, להתפתל ולהתעקם.

  21. נא להסביר:

    אני מחזיק ביד מסור חשמלי שמסתובב במהירות.

    אם אני מתקדם קדימה, אחורה, למעלה, למטה – אין בעיה.

    אני מנסה להזיז את המסור טיפה הצידה מציר הסיבוב שלו – המסור הופך אותי.

    איך?

  23. אכן.

    וגם איני מבין מאיפה הכוח העצום הזה של הואקום – ניסית פעם להזיז מסור מסתובב מקו הסיבוב שלו?

    מה יש שם שכל כך מתנגד לשינוי כיוון התנועה? חלקיקי לסאז׳?

  25. אנו, ניסים

    אין ספק שזה אכן קורה – שמתוך 10 דיסקיות המסתובבות על אותו הציר במהירויות שונות רק אחת מהן נייחת באמת וכל השאר מסתובבות באמת.

    זה עדיין מוזר מאוד ביקום שלכאורה הוא הומוגני ואיזוטרופי. למה דווקא זו ולא אחרת?

    הסיבה היחידה שאני יכול להעלות על הדעת היא ההסטוריה מאז המפץ.

  26. אנו, ניסים

    אין ספק שזה אכן קורה – שמתוך 10 דיסקיות המסתובבות על אותו הציר במהירויות שונות רק אחת מהן נייחת באמת וכל השאר מסתובבות באמת.

    זה עדיין מוזר מאוד ביקום שלכאורה הוא הומוגני ואיזוטרופי. למה דווקא זו ולא אחרת?

    הסיבה היחידה שאני יכול להעלות על הדעת היא ההסטוריה מאז המפץ.

  28. הרי המרחב-זמן אינו מסה/אנרגיה. זהו דבר וירטואלי שעליו נמדדים שאר הכוחות. המסה והאנרגיה. ללא המסה והאנרגיה לא ניתן לתאר את המרחב-זמן. מפני שלא ניתן לייחס לשדה או לשטח שום דבר.
    המרחב-זמן לא יכול להתעוות מעצמו. חייב להיות גורם נוסף שעובר מנקודה א לנקודה ב במרחב תוך x זמן כדי להשפיע על המרחב-זמן. זאת לפחות דעתי ומה שההגיון אומר לי.
    לדעתי,הנקודה הסינגולרית לא התרחבה מעצמה למפץ הגדול. אלא, עברה מעין הפרייה. “הפרייה” בידי כוח נוסף.
    לא יתכן שאין גורם נוסף ביקום שבו רק שניים יכולים לרקוד טנגו.

  30. ניסים

    בראיין גרין, מארג היקום, עמודים 72 – 71:

    בראשית הדרך חשב איינשטיין שתורת היחסות מגלמת במלואה את ראייתו של מאך… הוא הלך והתאכזב מרעיונותיו של מאך ובשנות חייו האחרונות התכחש להם.

    בניגוד למה שהיה מנבא מאך… תורת היחסות הכללית .. מצהירה שאפילו ביקום ריק מכל דבר אחר.. יהיה כוח צנטריפוגלי.

  32. ניסים

    זהו ההסבר ההגיוני היחיד שאני יכול לחשוב עליו, אך זה לא ההסבר של איינשטיין. לדבריו, גם ביקום ריק מחומר יהיה כוח צנטריפוגלי. כל סיבוב או תאוצה הם יחסית למרחב זמן.

    מדוע למרחב זמן הומוגני ואיזוטרופי יש העדפה לגבי מערכות מסתובבות לא ברור לי, מלבד ההסבר שהבאת: היסטוריה.

    ניוטון אגב טען שהסיבוב הוא יחסית לבוס..

  33. ישראל
    לפני הרבה שנים יצא לי לפגוש את אדווארד טלר, ושאלתי אותו “נניח שאני לוקח שני ג’יירוסקופים בחלליות מרוחקים ומסתכל על הזווית ביניהם, אז האם הזווית הזו תשאר קבועה?”
    ההסבר שלו, ממה שאני זוכר, הוא שמערכת הכוכבים מספקת מערכת יחוס קבועה – כי כל החומר נוצר מכוכבים אלה. זה לא שפתאום מופיעה פלנטה בחלל ללא שום קשר פיסיקלי לשאר הכוכבים.
    הגיוני, לא?

  36. ישראל
    בכל מקרה, השאלה היא רק היפותטית. אין כל דרך להפריך כל רעיון בנושא. בחר לך את הפתרון שנראה לך נכון, וכל עוד לא הגעת לסתירה – תחיה איתה.

  37. ניסים

    איינשטיין אימץ בהתלהבות את עיקרון מאך ובנה סביבו את היחסות הכללית, אך מאוחר יותר חזר בו וטען שסיבוב אינו יחסי למסות ביקום אלא למרחב זמן, וכוח צנטריפוגלי ייווצר גם ללא מסות ביקום.

  39. הכוונה בכיוון היא עם או נגד כיוון השעון. את זאת תקרא בכוכבים.

    ואני אומר, שלמרות שפילוסופית או לוגית זה אולי לא מוכח – אז יש כנראה איזה קשר בין הכוכבים לכוח צנטריפוגלי.

    מה שאני לא מבין זה למה איינשטיין אומר שלא.

  40. ישראל
    איך תדע לאיזה כיוון?
    אם אין מכשיר, עדיין תרגיש כוח צנטריפוגלי.
    בכל מקרה תראה את הכוכבים מסתובבים.

  41. אנו כנראה נסע לברזיל, לאולימפיאדה.

    אז כן, אפשר לדעת אם אתה מסתובב באמת או לא, באיזו מהירות ולאיזה כיוון עיי מדידת הכוח הצנטריפוגלי על הדיסקית.

    אבל מה אם התקלקל המכשיר? איך תוכל לדעת את הנ״ל בלי שום מכשיר?

  42. ישראל
    המשפט הזה הוא לא מוזר … הוא שגוי. .”מלחמת כוכבים” בלבל אותי 🙂
    במקרה של חלליות, הכל מתרחש על קו ישר. לא צריך בכלל לפנות כדי לחזור למיפגש.

  43. נכון, אבל זה בגלל מהירות המטוס יחסית לאוויר..

    מה שלא מובן לי הוא המשפט:

    ״בחלל, כל אחד רואה את עצמו עומד, ונראה על פניו שאין כאן כל ג’י – פשוט מסתובבים על המקום. את זה אפשר לעשות מאד מהר. השני לא יכול להסתובב מהר בגלל מהירותו.
    מוזר, לא?״

  44. ישראל
    העילוי למטוס מתקבל מזרימת האוויר על הכנפיים. אם הטייס לא ישמור על זווית סבירה בין הכנפיים לכיוון הטיסה, ועל מהירות טובה, הוא יאלץ.לבדוק חפיפת משולשים.
    מטוסים בעלי הנעה וקטורית יכולים להגיע לזוויות התקפה גבוהות לזמן קצר – טייס רוסי בשם פוגשב המציא תמרון שמתבסס על הרעיון הזה.

  45. אנו

    בוא נחדד את השאלה:

    יש לך ציר בחלל שכיוונו מקביל לציר צפון – דרום של הארץ.

    על הציר יש 10 דיסקות שקופות עם פסים שלכל אחת מהן מהירות סיבוב שונה יחסית לציר. על כל דיסקה יש מצלמת וידאו שיכולה לצלם את 9 האחרות ולראות את הפסים שעליהן.

    מובן שכאשר נסתכל על הוידאו מכל דיסקה נראה רק את האחרות מסתובבות בכיוונים ומהירויות שונות.

    1. האם יש דרך לדעת רק מהוידאוס מי מסתובבת באמת, באיזו מהירות ובאיזה כיוון?

    2. האם יש דרך אחרת לדעת זאת?

    שים לב שאותה שאלה תופסת גם בכל כיוון ציר אחר.

    שים לב גם שאם השאלה היא לגבי חלליות הנעות ליניארית, התשובה שלילית תמיד (חוץ מהשוואה לקרינת הרקע).

    ניסים

    אז מה הבעיה עם קרב האוויר? למה החללית יכולה להסתובב במקום והמטוס לא?

  46. מצד שני, אתה תמיד יכול לחבר להן מצלמות ולראות מה יצא…. 🙂 במקרה שלך ישראל זה לא רק מצלמות זה גם לייזרים ואוסצילוסקופים מה שזה לא יהיה 🙂

  47. ישראל
    אני מניח ששתיהן צודקות. במידה והן מודדות את הכוח היחיד שניתן במקרה זה והוא את הכוח הצנט’, לא? או שעפתי רחוק מדי עם החללית?

  49. יש לך שתי חלליות בתנועה יחסית ליניארית.

    כל אחת מהן טוענת: אני נחה והשניה נעה.

    האם שתיהן צודקות? חיובי.

    יש לך שתי צלחות מעופפות שכל אחת רואה את עצמה נחה ואת השניה מסתובבת, וזה גם מה שהן טוענות: אני נחה, את מסתובבת.

    האם שתיהן צודקות? אנו?

  51. מוסר השכל: תלמי טעה. הארץ מקיפה את השמש, לא להיפך. אין כאן עיקרון יחסיות, אפשר למדוד כוח צנטריפוגלי.

    וכפועל יוצא: החללית מקיפה את מרכז המעגל, לא להיפך.

  53. מה ימנע ממטוס עם מערכת הנעה כמו חללית לעשות סיבוב שמבחינתו הוא במקום? הרי אם המטוס אינו מאיץ אז מבחינתו הוא במנוחה כמו החללית, לא? זה אשמתו שהאוויר נע?

  54. ישראל
    ההבדל הוא לא האוויר, אלא שיטת ההיגוי. מטוס חייב לפנות במעגל, וביצועי הטיסה תלויים במהירות האווירית השקולה. לגבי חללית – למהירות אין כל משמעות בהקשר של שינוי כיוון האף.

    חשוב על צלחת מעופפת שטסה לכיוון כוכב מסויים וטייסה מחליט לשנות כיוון ולטוס לכוכב אחר. הוא יפעיל מנוע עד שיראה שהוא טס לכיוון הכוכב הרצוי. נניח הוא צריך לפנות 45 מעלות. הג’י שירגיש יהיה קבוע, אבל לכמה זמן? יוצא שזמן הפעלת המנוע תלויה עכשיו במהירות שלו יחסית למערכת הכוכבים.

  55. אבל המטוס נע יחסית לאוויר והחללית לא, זה ההבדל היחיד, לא?

  56. ישראל
    ההבדל הוא שחללית לא צריכה לפנות כדי להסתובב (אסביר…..). מטוס קלאסי פונה ע”י הפעלת כוח בניצב לכנפיים. התוצאה היא שהמטוס מבצע מסלול מעגלי. הסיבה היא שמטוס טס בעקרון בכיוון שהאף מצביע.

    חללית יכולה להסתובב על המקום ואין ל”מהירות” הקווית שלה כל משמעות. במקרה שתיארתי – החללית תסתובב בלי לשנות את קו הטיסה. אם הטייס יתחיל לרדוף אחרי החללית השניה אז התאוצה תהיה אורכית, אחרי שהוא השלים את הסיבוב. זה די דומה לתמרון שמעבורות החלל עשו כדי לחזור לנחיתה.

    כלומר – הקרב יהיה חד מימדי, בניגוד לקרב מטוסים שהינו דו-, או תלת-מימדי.

  57. בכדורסל עם ילדוד, אבל לא בטוח שהבנתי את השאלה.

    בחלל אין g? אתה מתכוון לכוח משיכה או ליחידת התאוצה? להבנתי, לא רק שיש g דהיינו כפולה של משיכת הארץ בחלל, אלא גם בכל רגע נתון אתה יכול למדוד בכמה g אתה ובאיזה כיוון, אם אתה מסתובב ובאיזה כיוון, ואם אתה מאיץ ובאיזה כיוון.

    השאלה כמו תמיד היא מאיץ ומסתובב יחסית למה ואנו צודק כשהוא מזכיר את הדלי של ניוטון בהקשר.

  59. ישראל
    התכוונתי לגליליאו.
    חשוב על שני מטוסים שעושים ביניהם קרב אוויר – לפי הכללים הבאים:
    הם טסים אחד מול השני, כל אחד במהירות שהוא בוחר
    הקרב אופקי
    הקרב מתחיל ברגע החליפה
    ניצחון – זה ששם אף ראשון על היריב (תחשוב נשק לייזר שמצביע לאורך האף).
    אם אתה רטצה לערבב את מאך – אז מותרת גם מהירות כל-קולית 🙂

    לגבי מטוסים, ברור שמי שטס מהר יותר ירגיש יותר ג’י.

    בחלל, כל אחד רואה את עצמו עומד, ונראה על פניו שאין כאן כל ג’י – פשוט מסתובבים על המקום. את זה אפשר לעשות מאד מהר. השני לא יכול להסתובב מהר בגלל מהירותו.
    מוזר, לא?

    אני חושב שאני יודע להסביר מה קורה. מה אתה אומר?

  60. גליליאו? התכוונת אולי למאך?

    תנועה מעגלית אינה יחסית, היא מוחלטת.

    הדרך היחידה שבה כלי טיס יכול לנוע במעגל כפי שתיארת היא באמצעות כוח צנטריפוגלי. כוח משיכה, חוט, הנעה עצמית. הנחתי שהתכוונת להנעה עצמית.

    אך זו אכן שאלה יסודית שלמיטב ידיעתי עדיין אין לה תשובה מוסכמת: יחסית למה התנועה המעגלית? למה על דיסקית מסתובבת מסויימת פועל כוח צנטריפוגלי ועל אחרת לא? מי פה מחליט מי מסתובב ומי במנוחה?

    יחסית לכוכבים? אז למה איינשטיין אמר שלא?

  62. בדרכים, אייפון.

    החללית עושה סיבוב אחד ב4 שניות.

    המהירות שלה v.

    המתמתיקה שלי מניבה: r שווה 2v מחולק בפאי.

    התאוצה הרדיאלית שווה ל v בריבוע מחולק בr.

    מקבלים: a שווה לפאי כפול v מחולק ב2.

    תחלק ב9.8, תקבל את הg.

    אפשר לתאר עילוי כתוצאה של צירקולציה (כמו שכתבת), כך שבגדול זה נכון.

    קבל״ש.

  63. ישראל
    גם האנרגיה הקינטית של כלי הטיס יחסית לטייס הוא אפס….
    אבל זה מעלה שאלה: קח חללית שלא מאיצה. הטייס מחליט למשוך בסטיק, ויוצר שעור פניה של 90 מעלות בשניה. החללית טסה עכשיו בעיגול – השאלה היא מה רדיוס העיגול? וכדי להקשות – כמה ג’י ירגיש הטייס?

    בקורס טייס לומדים שניתן להבין את העילוי על כנף כשילוב של גליל מסתובב פלוס רוח יחסית – מה שאתה מתאר זה אותו עיקרון, נכון?

  64. ההספק עולה רק מבחינתו של משקיף על הקרקע (נקודת יחוס סובייקטיבית) שמסתכל רק על המטוס (מערכת סובייקטיבית) ולא על גזי הפליטה.

    מבחינת משקיף הנמצא על המטוס עצמו ומסתכל על המטוס בלבד המטוס רתום תמיד וההספק שווה תמיד ל0.

    אם המשקיף כבד מספיק אז המשקיף הוא פשוט הארץ שרותמת את המטוס.

    מבחינת הפיזיקה נטו, ההספק קבוע תמיד. המנוע הופך את האנרגיה הפוטנציאלית בדלק לאנרגיה קינטית של מטוס ושל גזים בקצב קבוע.

    אבל מבחינת ההנדסיות של המצביות, לכל צורך פרקטי ההספק עולה כפונקציה של המהירות.

    מה שמעניין בfan wing מבחינתי הוא בעיקר זה שכבר חשבתי על הרעיון לפני כמעט 40 שנה. היינו בפריסה בביר לחפן והייתה רוח כל כך חזקה שהיינו צריכים לרתק את ההרקולסים לכלים כדי שלא ימריאו מעצמם.

    אחרי קצת נבירה בספרים, הגעתי למסקנה שגליל מסתובב שחציו התחתון מכוסה עשוי להעניק עילוי בצורה פשוטה.

    פרופסור באוניברסיטה העברית הפנה אותי למחלקת אוירודינמיקה בטכניון, אך הם אמרו שזה לא יעבוד.

    בניתי כמה דגמים, אך הם לא היו מספיק חזקים והתפרקו. לפני שנתיים החלטתי לבנות דגם יציב, אך גיגול העלה שבינתיים כבר בנו משהו דומה. זה הfan wing.

  65. ישראל
    בודאי שיש גבול להספק! חוקי ניוטון עדיין תקפים. בהתחלה יש תנע 0, ולכן בסוף התנע גם יהיה 0. בהתחלה כל האנרגיה בדלק, ובסוף כל האנרגיה תהפוך לאנרגיה קינטית ולחום, שמסתכמים לאנרגיה הכימית בדלק (בקירוב).
    עדיין – כל עוד דלק נשרף בקצב אחיד הדחף קבוע ולכן ההספק של המנוע הרקטי עולה עם המהירות. אל תשכח שני דברים: 1) אי אפשר להתעלם מהאנרגיה הקינטית של גזי הפליטה (שים לב שמהירות גזי הפליטה יורדת בשלב מסויים) ו-2) בסוף יש מסה מוגבלת של דלק ברקטה.

    המטוס הזה מעניין! אתה יודע מה היעילות לעומת רחפנים קיימים? ומה היציבות?

  66. גם ל707 יש איזה 13,000 כ״ס.

    למה נראה לך שאין גבול להספק מנוע רקטי, שככל שנאיץ אותו ההספק שלו ימשיך לעלות ללא גבול בעוד שצריכת הדלק פר יחידת זמן נשארת קבועה?

    מניפה עלק..

    נסגור עניין. למה אתה לא מתלהב מהמטוס שקישרתי לך עם גליל מסתובב במקום כנף לצורך עילוי עיי שימוש באפקט מגנוס?

  67. ישראל
    ל-747 יש מנוע מניפה, וההספק הוא מה שמסופק למניפה.
    יש כל מיני עיתונאים שמחשבים את ההספק כדחף כפול מהירות גזי הפליטה כאשר המנוע רתום. זה לא נתון רציני.

  71. ניסים, יא בן של תמסח, אתה הוא זה שמדבר על סירס – זימנסקי, אז מה קשור חום או חיכוך?

    אנחנו מדברים על פיזיקה נטו. אחרת אפשר גם להגיד שבלי חיכוך הצמיגים יסתובבו על פריילוף, לא?

    כל הרעיון הוא שבמכוניות רגילות מתקיים P=FdotV ובהנעה רקטית לא. כל השאר כלאם פאדי.

    הנה חידת עזר להבהרת הפרנציפ:

    לאן נעלמה האנרגיה?

    תנעי הקטן קיבל מאביו מכונית צעצוע ליום הולדתו השני.

    במכונית יש קפיץ, וכשמותחים אותו ומשחררים, המכונית מזנקת לדרכה.

    תנעי ואביו טסו מעל הצעצוע בספינת החלל המשפחתית, בעוד הזאטוט ממלא את החלל בצווחות חדווה ואושר.
    לפתע הרצין תנעי והקשה לאביו: ראה אבא, מסתה של המכונית 1 ק”ג. מהירותה המקסימלית 10 מ/שנ. לכן האנרגיה הקינטית שלה היא 50 ג’ול. את האנרגיה הקינטית היא קיבלה מהאנרגיה הפוטנציאלית שבקפיץ המתוח, ולכן גם האנרגיה הפוטנציאלית שבקפיץ היא 50 ג’ול. עכשיו, כשהמכונית במנוחה, הקפיץ מתוח, וספינת החלל מתרחקת מהמכונית במהירות 10 מ/שנ, האנרגיה הקינטית של המכונית יחסית לספינה היא 50 ג’ול והאנרגיה הפוטנציאלית של הקפיץ גם כן 50 ג’ול וביחד 100 ג’ול. אולם אחרי שהקפיץ משתחרר והמכונית נוסעת לכיוון הספינה, מהירותה כעת 0 יחסית לספינה ולכן גם האנרגיה הקינטית שלה 0, ואין יותר אנרגיה פוטנציאלית בקפיץ. כך הלכו לאיבוד 100 ג’ול יקרים מפז (האנרגיה הפוטנציאלית של הקפיץ + האנרגיה הקינטית של המכונית).

    אבא, זועק תנעי, איפה האנרגיה שלי? אני רוצה את האנרגיה שלי חזרה!

    התוכלו אתם, מגיבים חביבים, לעזור לתנעי למצוא את האנרגיה הנעלמת?

  72. ישראל
    בקשר לחידה שלך – אם ניקח שתי מכוניות עם אותו משקל ואותו תצרוכת דלק ליחידת זמן (הספק, בלשונך), בלי חיכוך, אבל מנועים שונים – בעקרון המכוניות לא יאיצו בצורה שווה.

    בפרט … ביצועי המנוע החשמלי רק יפגע מהגיר הקוני.
    ומה עם חום?

  73. ניסים

    “קצב צריכת האנרגיה” של מנוע רקטי קבוע, אני מניח, אם קצב הבעירה של המנוע קבוע. את מי זה מעניין? מה בדיוק ניתן לעשות בנתון הזה?

    הרבה, לדוגמה לפתור את חידת מכוניות השעטנז וכל בעיה פיזיקלית אחרת.

    אבל אני מקבל שמכפלת דחף במהירות זו ההגדרה טובה להספק מנוע רקטי לצורך שימוש מעשי בהנדסה.

  74. ישראל
    נושא הדיון הוא הנדסה, ולא פיסיקה.
    בהנדסה – ההספק של מנוע הוא מכפלת הדחף כפול המהירות, בתנאי שלדחף יש משמעות. למשל – במנועי מסוקים מדברים על SHP, ובמנועי מכוניות מדברים על BHP.

    “קצב צריכת האנרגיה” של מנוע רקטי קבוע, אני מניח, אם קצב הבעירה של המנוע קבוע. את מי זה מעניין? מה בדיוק ניתן לעשות בנתון הזה?
    ל”הספק” שלך אין הרבה קשר לדחף, ובמקרה של מנועים עם דלק נוזלי, ניא משתנה וכן הלאה, הוא עוד פחות מעניין.
    מעולם לא ראיתי יצרן של מנוע סילוני/רקטי שמציין מה ההספק של המנוע.

  77. ניסים

    פעם נוספת:

    1. אינך מקבל שמבחינת הפיזיקה בלבד ההספק של מנוע רקטי הוא קבוע?

    2. אינך מקבל שאם מטוס מקובע לקרקע – אז עדיין מבחינת מנוע המטוס, המטוס + קרקע הוא רק מטוס כבד יותר?

    וזאת למרות שבקטע שהבאת כתוב:

    If a jet aircraft is at full throttle but attached to a static test stand, then the jet engine produces no propulsive power

  78. ישראל
    הדחף של רקטה קבוע רק בקירוב, בלי קשר לקצב צריכת הדלק. באטמוספירה נוסחת הדחף כוללת רכיב נוסף שמחושב ע”י הפרש הלחצים בין האטמוספירה לתא הבעירה כפול שטח הנחיר. במנוע סילון זה עוד יותר מורכב בגלל הלחץ בכונס. כל זה – ו”צריכת האנרגיה” שלך קבועה…

    אולי באמת תגיד לויקי שהם טועים?

  79. אגב, מהכתבה שלך:

    If the speed is zero, then the propulsive power is zero. If a jet aircraft is at full throttle but attached to a static test stand, then the jet engine produces no propulsive power, however thrust is still produced. Compare that to a piston engine.

    שים לב למה שהם אומרים: אם המטוס מקובע, אז יש דחף אך ההספק הוא 0.

    זה נכון מבחינת המערכת מטוס – אדמה, אך מבחינת הפיזיקה נטו, ההספק הוא כמקודם, אלא שהוא מופנה כעת לדחוף את האדמה.

  80. מקור למה? מה אתה, ציפור?

    אינך מקבל שמבחינת הפיזיקה בלבד ההספק של מנוע רקטי הוא קבוע?

    אינך מקבל שבמנוע רקטי בעל הספק קבוע, דהיינו צריכת דלק קבועה בכל פרק זמן נתון, הדחף קבוע, וזאת בניגוד להנעה גלגלית שבה אם הספק המנוע קבוע אז הדחף יורד באופן פרופוציוני למהירות?

    מקור..

    לך למס הכנסה, הם ינכו לך מס במקור.

    מה דעתך על ההתפתחות בשיטת העילוי האלטרנטיבית שהראתי לך מקודם:

    https://www.youtube.com/watch?v=QlXNEefLXz8

    שים לב שהאיחוד האירופי משתתף במה שמוגדר בכתבה “הרעיון הכי מקורי בתעופה מאז האחים רייט”.

  81. ישראל
    ביקשתי מקור. הכוונה לקישור שמחזק את הטענה שלך. וכדי להקדים תרופה:

    hrust to propulsive power[edit]
    A very common question is how to contrast the thrust rating of a jet engine with the power rating of a piston engine. Such comparison is difficult, as these quantities are not equivalent. A piston engine does not move the aircraft by itself (the propeller does that), so piston engines are usually rated by how much power they deliver to the propeller. Except for changes in temperature and air pressure, this quantity depends basically on the throttle setting.
    A jet engine has no propeller, so the propulsive power of a jet engine is determined from its thrust as follows. Power is the force (F) it takes to move something over some distance (d) divided by the time (t) it takes to move that distance:[4]
    {\displaystyle \mathbf {P} =\mathbf {F} {\frac {d}{t}}} {\mathbf {P}}={\mathbf {F}}{\frac {d}{t}}
    In case of a rocket or a jet aircraft, the force is exactly the thrust (T) produced by the engine. If the rocket or aircraft is moving at about a constant speed, then distance divided by time is just speed, so power is thrust times speed:[5]
    {\displaystyle \mathbf {P} =\mathbf {T} {v}} {\mathbf {P}}={\mathbf {T}}{v}
    This formula looks very surprising, but it is correct: the propulsive power (or power available [6]) of a jet engine increases with its speed. If the speed is zero, then the propulsive power is zero. If a jet aircraft is at full throttle but attached to a static test stand, then the jet engine produces no propulsive power, however thrust is still produced. Compare that to a piston engine. The combination piston engine–propeller also has a propulsive power with exactly the same formula, and it will also be zero at zero speed –- but that is for the engine–propeller set. The engine alone will continue to produce its rated power at a constant rate, whether the aircraft is moving or not.
    Now, imagine the strong chain is broken, and the jet and the piston aircraft start to move. At low speeds:
    The piston engine will have constant 100% power, and the propeller’s thrust will vary with speed
    The jet engine will have constant 100% thrust, and the engine’s power will vary with speed

    מקור – https://en.wikipedia.org/wiki/Thrust#Thrust_to_power

  82. ניסים, דוד של איגואנה.

    (סתם, ככה כפיר היה קורא לחבר שלו בטלנובלה בע״מ).

    אתה יכול להשתמש באילו ביטויים הנדסיים שאתה חפץ, אך בפיזיקה הספק הוא מה שאמרתי, והספק של מנוע רקטי הוא קבוע ללא תלות במהירות המטוס או הרקטה.

    אתה יכול גם להגיד – ורבים אכן אומרים – שהמרחק בין לוס אנג׳לס ללאס וגאס הוא 5 שעות. אני אומר תפדל, כמו תמיד.

    אך זה יקשה עליך מאוד כאשר תנסה לפתור בעיה אמיתית כמו חידת מכוניות השעטנז.

    מאדים?

  83. ישראל
    כתבת “הנוסחה לעיל מתייחסת למהירות בין שתי המסות הנהדפות – מתקף, רתע, תנע, אנא ערף – ולא למהירותו של מטוס או רקטה יחסית לארץ”

    המושג “הספק” הוא כלי הנדסי שמשמש להשוואת מכונות. למשל במכונית משווים הספק וגם מומנט. במנוע סילון מדברים על דחף, שאותו משווים לגרר ולמשקל.

    אף אחד (מהנדס) לא ידבר על הספק של מנוע רקטי בחלל. מצד שני, לדחף יש חשיבות מכרעת. החללית בכל רגע נתון תאיץ לפי החוק השני. למנוע רקטי/סילוני יש נתון שנקרא TSFC, שאומר כמה דלק שורפים לשעה כדי לקבל יחידת דחף אחת. במנוע רקטי נתון זה די קבוע, ובמנועי סילון הוא יורד כשהמהירות עולה.

  84. ניסים, אח של ברווז.

    טענתי ועדיין אני מאמין בסתרי לבבי שהמשפט ״למנוע סילון יש דחף קבוע, ולכן ההספק עולה עם המהירות״ – אינו נכון.

    אבל אם זה מה שלמדו אותך בטכניון, אז מי אני שאחלוק?

    אנסה – סתם כך לצורך הספקולציה – להציג לך סנריו שונה.

    מה שנאמר הוא ״ההספק הוא מכפלת כוח במהירות״. מכייוון שבמקרה של מנוע רקטי דחף פירושו כוח, קל להסיק מכך שככל שהמהירות עולה והדחף הרי קבוע, אז ההספק של המנוע עולה.

    אך זהו פירוש מוטעה לנוסחה P=FV. עד כמה שהדבר נשמע מוזר, המהירות במנוע רקטי תמיד קבועה, ולכן גם ההספק.

    הנוסחה לעיל מתייחסת למהירות בין שתי המסות הנהדפות – מתקף, רתע, תנע, אנא ערף – ולא למהירותו של מטוס או רקטה יחסית לארץ.

    והמסות הנהדפות במקרה של מנוע רקטי הן המנוע לצד אחד והגזים לשני. המהירות ביניהם נשארת קבועה כל זמן פעולת המנוע ללא קשר למהירותו של המטוס או הרקטה יחסית לארץ או לשמש.

    הדבר שונה במקרה של מכונית המונעת בגלגלים. כאן המסות הנהדפות הן המכונית והארץ. המהירות ביניהם אכן עולה עם הזמן, ומכייוון שהספק המנוע כמעט קבוע, הדחף יורד בהתאם ואיתו התאוצה. זו הסיבה שהמכונית מאיצה הרבה במהירות נמוכה ולא בגבוהה.

    וכפי שציינת, הגזים לוקחים את רוב אנרגיית הדלק אם מסתכלים מנקודת הראות של משקיף במנוחה יחסית למנוע רקטי. זה בגלל ששימור התנע הוא ליניארי והאנרגיה פרופורציונית למהירות בריבוע.

    אך בגדול, במכונית רגילה התאוצה פוחתת עם הזמן ובמכונית רקטית התאוצה נשארת קבועה.

    ולכן בחידה שהבאתי, הסוסיתא תנצח למרות הפיגור הראשוני שלה.

  87. מה הבעיה עם חוק שימור האנרגיה במקרה הטייס העייף שלך? אתה רוצה שאראה לך את מקומו המדוייק של כל ג׳ול וג׳ול?

  88. ישראל
    שמעתי סיפור נורא עצוב. טייס נרדם בחללית שלו, ונשען בטעות על המצת של מנוע הבלימה שלו. המנוע שרף את כל הדלק ואז הטייס התעורר. הוא ראה שאין דלק ושהוא, כמובן, במהירות “אפס”.
    מה קרה לחוק שימור האנרגיה שלך????

  89. בסדר אחיין שלהן, אתה רוצה להאמין שההספק עולה במשך הזמן ושיש איזה הבדל עקרוני בין החלל למאדים, תפדל.

    רק תזכור שכשאתה אומר שבדקה העשירית ההספק גבוה פי עשר מבראשונה אתה מסתבך בסתירה. מניין לך שהמנוע הרקטי לא עבד כבר קודם במשך שעתיים והדקה הראשונה היא בעצם ה121? אז הדקה העשירית היא בעצם ה130 ולכן ההספק בה גדול מה121 ביחס של 130/121 ולא 10/1, לא?

    אבל נראה לי שנגעתי בעצב רגיש. ידע אותי אותי אם אתה מעוניין בנושא. זה לא פיזיקה נטו, יש לכך השלכות הנדסיות מעשיות, לדוגמה האפשרות לדעת איזו מכונית תנצח בדוגמה שהבאתי.

  90. ישראל
    אתה זה שטענת שהספק זה “צריכת אנרגיה ליחידת זמן”. אז לפי התיאוריה שלך ההספק הוא קבוע.

    אנחנו מדברים על הנדסה, בפרט הטסת כלי באטמוספירה של מאדים. לא רקטה ולא חלל!

  91. ״ההספק גדל לינארית עם המהירות. כלומר בדקה העשירית הספק המנוע (ההספק שמעניין מהנדס) גדול פי 10 לעומת הדקה הראשונה״.

    אוי ואבוי. אתה נמצא בחלל הריק בטיז אל נבי.. מסביב רק חושך.

    אז בדקה העשירית ההספק גדול פי 10? למה? בגלל המהירות? מהירות יחסית למה? לחלל? לארץ? למאדים?

    לא מקשיב עלק..

  92. ישראל
    בדוגמה שלך רוב האנרגיה הקינטית בגזי הפליטה. צריך להסביר לך למה?

    1. ההספק גדל לינארית עם המהירות. כלומר בדקה העשירית הספק המנוע (ההספק שמעניין מהנדס) גדול פי 10 לעומת הדקה הראשונה.

    2. תודה באמת שאתה עושה לי הגהה…

    3. נכון – אין קשר ישיר בין צריכת הדלק להספק. בשיגור טיל – ברגע הראשון הטיל רתום, בזמן זה ההספק הוא אפס. גם עליית האנרגיה הקינטית היא אפס.

    אני מחכה למקור…

  93. ישראל, זה לא רוקט סיינס…..

    כפי הנראה שכן, אחרת לא היית מסתבך ומסבך ללא צורך.

    ״תן לי בבקשה מקור לטענה שלך “ההספק של מנוע רקטי קבוע”.

    1. רקטה נמצאת בחלל.

    2. המנוע שלה עובד ברציפות 10 דקות.

    3. לצורך החישוב, מסת גזי הפליטה קטנה בהרבה ממסת הרקטה.

    שאלות עבורך, מקשיבן:

    1. אם הספק המנוע אינו קבוע בזמן הפעולה בן 10 הדקות – התוכל להצביע על האינטרוול בן הדקה שבו ההספק הוא הגדול ביותר? בדקה הראשונה? החמישית? העשירית? פי כמה?

    2. מאיפה המשפט: ״אל תספר לי שצריכת האנרגיה של מנוע שווה להספק שלה״? התכוונת אולי לצריכת אנרגיה בפרק זמן?

    3. האם אתה טוען שאין קשר בין צריכת הדלק של מנוע בפרק זמן להספק המנוע?

    חלס פלסף. נתתי לך חידה שתבהיר את הנושא באופן חד משמעי. אם תפתור אותה, תבין את הנקודה שלי.

  94. ישראל
    יש לך יכולת שאני מעריץ לא להקשיב :). תן לי בבקשה מקור לטענה שלך “ההספק של מנוע רקטי קבוע”. אל תספר לי שצריכת האנרגיה של מנוע שווה להספק שלה, לחלק מספרים אני יודע.

    סתם פיסת מידע עבורך – בפועל רוב האנרגיה הקינטית שנוצרת ממנוע רקטי – נמצאת דווקא בגזי הפליטה! כשהטיל מאיץ, יותר ויותר אנרגיה מועברת לטיל, ופחות ופחות לגזי הפליטה.

    ישראל, זה לא רוקט סיינס…..

  95. ניסים גיס שלהם.

    מה שכתבת זה: ״למנוע סילון יש דחף קבוע, ולכן ההספק עולה עם המהירות״.

    במנוע רקטי, הדחף וגם ההספק קבועים. המסה לא חייבת לרדת במהירות בגלל שריפת הדלק, וירידת המסה לא רלוונטית לחישובים. אילו אינם מקורבים אלא מדוייקים לגמרי.

    החידה היא: איך? אם רקטה שרפה כמות מסויימת של אנרגיה כדי להגיע למהירות v, אז אם היא תשרוף את אותה הכמות עוד הפעם היא תגיע למהירות 2v.

    אז היא שרפה כמות אנרגיה כפולה והאנרגיה הקינטית שלה גדלה פי 4? הכיצד?

    אבל אתה בכיוון הנכון.

    שעטנז?

  96. ישראל
    1. מעולם לא אמרתי שהיחידות של הספק שונות ממה שאתה אומר.
    2. אם רוצים לדייק, גם מסה אינה סקלר, אבל זה לא שייך לנושא.
    3. יצרן מנוע רקטי מציין תמיד את הדחף של המנוע שלו, ואף פעם לא את ההספק. הדחף שקול, בקירוב …למסה שניפלטת לשניה כפול מהירות הפליטה. למנוע יש אותו דחף בעמידה ובמאך 20.

    אין, כמובן, כל בעיה בשימור אנרגיה. אל תשכח שני דברים – המסה של רקטה קטנה מהר מאד, וגם לגזי הפליטה יש אנרגיה קינטית.

    בדוק נתונים של מנועי סילון ורקטה ושים לב שמדברים רק על דחף. עבור מנועים עם מדחף – מדברים על הספק.

  97. הם לא הטעו אותך, גם כתבתי לך את הנוסחה אתמול P=FV. אבל יש את הנושא הזה של פרטים..

    לדוגמה: גם כוח וגם מהירות הם וקטורים ואילו הספק הוא סקלרי.

    הנוסחה נכונה רק בתנאי שקוסינוס הזווית בין הוקטורים שווה ל1, דהיינו הזווית שווה ל0.

    דוט פרודקט עלק. אבל יחידות ההספק הן כפי שכתבתי – אנרגיה/זמן. כפי שיחידות המהירות הו מרחק/זמן ולא הספק/כוח כפי שאפשר להסיק מהנוסחה למעלה..

    זה עדיין לא פותר את הבעיה שהעלתי ובטח לא את חידת מכוניות השעטנז.

    תוכל לראות זאת בבירור אם תחשוב על מכונית עם מנוע רקטי. על פי היצרן, למנוע יש הספק מסויים, נכון? בוא נגיד 1000 כוחות סוס.

    אם ניקח את ההגדרה שלך ש״הספק הוא כוח כפול מהירות״ נראה שמכייון שהדחף – דהיינו הכוח – שמפעיל המנוע הוא קבוע, אז ככול שעולה מהירות המכונית, הספק המנוע שלה עולה בהתאם. מסכים?

    אבל אם אין לנו הגבלת דלק, נראה שמהר מאוד מהירותה של המכונית תהיה כה גבוהה שהספק המנוע שלה יעלה פי כמה אלפים מההספק המקסימלי שלו..

    יתרה מזאת. המכונית צורכת את אותה כמות הדלק בפרק זמן נתון, אך האנרגיה הקינטית שלה עולה ביחס למהירות – דהיינו לזמן – בריבוע.

    אז איפה חוק שימור האנרגיה?

    ומי תנצח בתחרות מכוניות השעטנז?

  100. ניסים

    הספק בפיזיקה הוא כמו שאמרתי: חלוקת אנרגיה בזמן.

    יחידת ההספק – ואט – מוגדרת כמנה של ג׳ול (אנרגיה) ושניה (זמן).

    אך הדבר מוביל לבעיה מעניינת: אם במנוע רקטי הספק קבוע מוביל לדחף קבוע ולכן גם לתאוצה קבועה, ואם האנרגיה הקינטית של גוף פרופורציונית למהירות הגוף בריבוע – אז מה עם חוק שימור האנרגיה? אם מהירותה של רקטה אחרי 10 שניות היא v, ואחרי 20 שניות 2v, אז האנרגיה שהחללית צרכה מהמנוע אחרי 20 שניות כפולה מאשר אחרי 10, אך האנרגיה הקינטית שלה היא פי 4.

    אז איך זה מסתדר?

    ולמה לפשט אם אפשר לסבך? נסה לפתור את החידה הבאה:

    למרוץ מכוניות השעטנז היוקרתי מתקבלות רק מכוניות רייקריאיישן, שעל יצרניהן לעמוד בתנאים הבאים:

    1. המכונית צריכה להיות מורכבת משילדה של מכונית קיימת ומנוע של מכונית אחרת.

    2. הספק המנוע של כל מכונית חייב להיות קבוע לכל אורך המירוץ. הכוונה היא שבכל פרק זמן נתון המכונית שורפת את אותה הכמות של דלק, או במקרה של מכונית חשמלית מכפלת הוולטז’ באמפרז’ קבועה לכל אורך המרוץ.

    המירוץ מתקיים על מסלול מלח ישר בקולורדו שאורכו 500 ק”מ.

    לשלב הסופי של המרוץ הגיעו 3 מכוניות:

    את איטליה ייצגה מכונית פרארי בעלת מנוע חשמלי וגיר קוני ההופך את כל הספק המנוע לכוח מניע ללא בזבוז אנרגיה.

    את צרפת ייצגה מכונית פורמולה 17 בעלת מנוע בנזין של 24 צילינדרים מתוצרת רולס רויס וגיר קוני כנ”ל.

    את ישראל ייצגה מכונית סוסיתא קוביה מודל 65 בעלת גוף פיברגלס שאת אחוריו כרסם גמל, ומנוע רקטי שהוא דגם מוקטן של מנוע אפולו 11.

    בגלל מסלול המלח והגובה הרב של הרי הרוקי, אין כל צורת חיכוך בזמן המירוץ.

    המירוץ נפתח והנה הנתונים הראשוניים:

    כשהפרארי הגיעה לקו ה 1ק”מ, מהירותה נמדדה כ200 קמ/שעה.

    כשהפורמולה הגיעה לקו ה1 ק”מ, מהירותה נמדדה כ190 ק”מ/שעה.

    כשהסוסיתא הגיעה לקו ה1 ק”מ, מהירותה נמדדה כ80 ק”מ/שעה.

    מי ניצחה במירוץ? מי השניה? למה?

    רמז: יש לשים לב לכל הנתונים.

  101. ישראל
    ההספק של מנוע אינו כמה אנרגיה ניכנסת למנוע, אלא כמה מהאנרגיה עושה עבודה.
    במטוסים – מדברים על ההספק של מנוע עם פרופלור ועל הדחף של מנוע סילוני או רקטי.
    הדחף של פרופלור יורד עם המהירות (כי זווית ההתקפה האפקטיבי קטן), של מנוע רקטי קבוע (תלוי במסה ליחידת זמן הנפלטת כפול המהירות) ושל מנוע סילון עולה (כי יש יותר חמצן לבעירה).

    כדי להמחיש שאין קשר לאנרגיה – במנוע של פנטום, מבער מלא צורך פי 4 דלק ממנוע יבש אבל מספק רק פי 1.5 פעמים הדחף. חוק שימור האנרגיה כמובן עובד, וההבדל הוא שבמנוע רטוב גזי הפליטה הרבה יותר חמים.

    מנוע רקטי זה מעניין – כי בחלל הרקטה תמשיך להאיץ ללא גבול (עזוב יחסות כרגע…)

  104. ניסים, דוד שלו.

    אז זהו שלא.

    הספק הוא חלוקת אנרגיה בזמן.

    מנוע רקטי שורף אותה כמות אנרגיה בכל פרק זמן נתון, לכן ההספק שלו קבוע.

    איך זה מסתדר עם חוק שימור האנרגיה ועם p=fv?

    אה…

    אני בדרכים, ראה זאת כחידה. הפיתרון מרתק.

  105. ישראל
    אח שלי, כבר שכחנו את סירס-זמנסקי?

    אני חוזר – ותגיד לי לאיזה משפט אתה לא מסכים:
    1. עבודה היא מכפלת הכוח במרחק.
    2. הספק הוא נגזרת לפי זמן של העבודה.
    3. לכן, הספק הוא דחף מוכפל במהירות.
    4. הדחף של מנוע רקטי (ובקירוב גם מנוע סילון) הוא המסה הנפלטת ליחידת זמן מוכפל במהירות אותה המסה.
    5. לכן, הדחף של מנוע רקטי הינו קבוע
    6. לכן, ההספק של מנוע רקטי תלוי ביחס ישר למהירות.

  107. א.
    שים לב – העילוי עולה ברבוע המהירות, אבל ההספק הנדרש ביחס ישר למהירות.

    עוד נקודה מעניינת: למנוע סילון יש דחף קבוע, ולכן ההספק עולה עם המהירות. למדחף יש הספק קבוע, ולכן הדחף שלו יורד עם המהירות.

    אני לא יודע איך זה במסוק/רחפן, אבל אני כן יודע שריחוף הוא מאד לא יעיל ועדיף להתקדם במהירות לא גבוהה מידי.

  108. נטען קודם שלא מדובר במשחקים של אור וצל, כמה רחוק מהמציאות… הסלע מואר מצידו השני ונראה כצללית חשוכה כמעט חסרת כל פרטים, כמה קל לדמיין שהסלעים האלו הם משהו אחר ממה שהם באמת.

  109. ניסים
    דבר אחד לא מסתדר לי. לפי מה שאתה אומר על ההספק מטוסים אמורים להעדיף לטוס נמוך עם חיכוך אוויר גבוהה. ולפי מה שאני יודע זה לא כך (עד גבול מסוים)

  110. ראובן
    מי זה האדיוט הטוען שאין חיים בחלל ועו מקשר זאת לתורת היחסות. הייתי מציע לו לחזור לארגז החול.

  112. כדאי ללמד אנשים מה היא חשיבה ביקורתית, כשבוחנים את התמונה המלאה שבה מופיע כביכול “רכב הנדסי” ניתן לראות שהטקסטורה הזו מופיעה בסלעים רבים באותו אזור שנראים כאילו הם מורכבים ממספר פלטות צמודות זו לזו. יש שם גם סלע עגול וגדול שדווקא הוא נראה יוצא דופן אך חובבי העב”מים והחייזרים משום מה לא שמו לא אליו.

    אין ספק שמדובר על סלעים שנוצרו בתהליך גיאולוגי כלשהו ולא משהו שנוצרו ע”י חייזרים, בטח לא רכב הנדסי.

    הנה תמונה שסימנתי בה סלעים נוספים שדומים “לרכב ההנדסי”, מסתבר שאם מאוד רוצים להאמין במשהו המוח מוצא תצורות מוכרות בכל מקום:

    https://s31.postimg.org/6urmqxavd/image.jpg

  113. א.
    העילוי של כדור פורח הוא בעצם הפרש המשקל בין הבלון לנפח האוויר שהוא דחה.
    בוא נניח שבבלון יש ריק, המקרה הכי טוב. במקרה הזה, כדי לקבל אותו עילוי צריך להגדיל פי 100 את נפח הבלון. לכן – הקוטר יגדל פי 4.5
    עבור מימן נצטרך להגדיל יותר את הבלון – מהסיבה שמשקל הבלון תלוי בנפח המימן בתוכו. הלחץ באמת נמוך במקרה שלנו (ולכן גם כמות המימן), ואני מניח שהגדלת הרדיוס פי 5 יצליח.

  114. א.
    העילוי קל כנף תלוי במכפלת הגורמים הבאים:
    צפיפות הגז
    שטח הכנף
    מהירות הטיסה בריבוע
    מקדם שתלוי בזווית ההתקפה – הזווית בין מיתר הכנף לרוח.

    יש שני סוגי גרר. סוג אחד מחושב בדיוק כמו העילוי, ונמצא ביחס ישר אליו. זהו גרר מושרה.
    הסוג השני תלוי במהירות ונקרא גרר טפילי (פרזיטי) – והוא כולל גרר צורה, גרר חיכוך וגרר הפרעה. אני חושב שבמקרה של שלנו, ההשפעה לא גדולה.

    אבל – שים לב למשהו: הספק הוא המכפלה של מהירות כפול עבודה. אם הכפלנו את המהירות, אז למרות שהגענו (נניח לאותו גרר), הכפלנו את ההספק!
    אנרגיה היא מכפלת ההספק בזמן.
    לכן – אם נכפיל את המהירות נצטרך פי שניים אנרגיה לאותו זמן.

  115. אפשר לדעת מיהו הטמבל הטוען שאין חיים בכלל בחלל ועוד קושר את הכאילו תיאוריה שלו לתורת היחסות. לפודל הנחמד שלי י יש יותר שכל מאשר לו. מקומו של אותו הוגה דעות מהולל בארגז החול.

  117. ניסים
    רק להיות בטוח שהבנתי. אם אני מגביר את המהירות בלחץ אוויר נמוך ונשאר עם אותו עילוי אז אני לא צריך הספק גבוהה יותר בצורה משמעותית?
    ב. אם הצפיפות קטנה פי 100 והכוח משיכה הוא 38% על מאדים אז יש להגדיל את השטח פי 38 ( שזה אומר פי 6 באורך אם שומרים על אותה צורה) או את המהירות קצת יותר מפי 6. וזה כבר באמת לא נורא בייחוד אם משלבים.
    כדור פורח צריך להגדיל את הקוטר רק פי 3.4 ואם משתמשים במימן אז רק קצת יותר מפי 2.
    את האמת לא ממש הבנתי למה גם כדור פורח צריך להגדיל אם הלחץ יורד (אני בטוח כמובן שזה נכון) הרי גם בתוך הכדור הלחץ (והצפיפות יורדים, בכדור פורח הלחץ שווה ללחץ מחוץ לכדור) אני אשמח אם תוכל להסביר לי.

  119. א.
    דווקא ויקי צודק… הסתכלתי באמת על הלחץ, שערכו בערך 0.006 בר (בעברית כתוב 0.007-0.009……).
    יחס הצפיפות הוא באמת יותר קרוב ל-100.

    ובהקשר שלנו – עילוי תלוי, בעקרון, ברבוע המהירות כפול הצפיפות (ללחץ אין השפעה).
    הגרר תלוי ביחס ישר בעילוי – לכן עם נעלה את המהירות פי 10, נקבל את העילוי שצריך, והגרר ישתווה לגרר שהיה על כדור הארץ.
    כלומר – הרעיון יכול להיות בהחלט מעשי.

  120. חיים (החדש) ,

    1. יש כאן כבר מגיב בשם חיים שטוען שכנראה כן היו (לפחות בעבר) חיים תבוניים על מאדים, אז כדאי שתבחר לך שם שונה כדי שאנשים לא יתבלבלו בינכם.

    2. איך הסקת מהתיאוריה של אינשטיין שאנחנו מקרה החיים היחיד ביקום? או שזו הייתה בדיחה ולא הבנתי.

  121. בקשר לכדור פורח יש יתרון למאדים כי אפשר להשתמש המימן בבטחה כי אין חמצן כמעט המאדים. ומימן קל פי 4 מהליום אם אני ללא טועה.
    לפי חישוב גס מאוד שלי (בהתחשב בכוח משיכה, בשימוש במימן במקום הליום ובהנחה שהלחץ פי200) הקוטר של הבלון צריך להיות רק 2.7
    עוד שאלה לניסים
    כוח העילוי של כנף תלויה רק בלחץ הגז או גם במשקל הסגולי שלו?
    אני מניח שלכדור פורח חייב להיות השפעה גם למשקל. בעצם המשקל הסגולי הוא היחיד שקובע והוא מושפע גם מהלחץ וגם מהחומר (וגם מהטמפרטורה אבל זה לא משנה בהנחה שאין חימום)

  122. ניסים
    משום מה ויקיפדיה טוענת שהלחץ הוא אחוז על פני השטח מאשר בכדור הארץ. כלומר פי 100 יותר קטן ולא פי 200. אבל ויקיפדיה אי אפשר לדעת. אתה בטוח בנתון שלך?
    לא ענית לי על השאלה אם נגיד ניקח מדחף שיוצר x עילוי בלחץ של כדור הארץ, אם נוריד את הלחץ פי 100 ונחבר את אותו מנוע לממסרת שתגרום למדחף להסתובב פי 10 יותר מהר. מין הסתם העילוי לא ישתנה אבל האם המנוע יתאמץ הרבה יותר? כי הרי רוב הכוח של המנוע “מנסה” להתגבר על הגרר של האוויר, ועכשיו הגרר מופחת באותה מידה. כמובן שיש יותר חיכוך עם הציר ולוקח יותר אנרגיה להאיץ את המדחף. אבל חוץ מזה האם אני טועה לגמרי?

  123. ניסים
    יש לך טעות גדולה בקשר לחישוב של הרחפן?
    לא ציינת שיש צורך בכוח עילוי קטן כמעט בשליש כי תאוצת הנפילה החופשית על מאדים רק 3.7
    כך שיש להגדיל את שטח הפנים רק בארך פי 75 או את המהירות בארך פי 9.

  124. המדענים מבזבזים את זמנם וכספם של כל מני הוזים כי יש חיים על המאדים.
    אני יכול לחסוך להם הרבה כסף כדלקמן:
    אין חיים ולא היו חיים על המאדים. התאוריה שפיתחתי מראה כי אין כל סיכוי לחיים בכל מקום שהוא בקוסמוס. אני מציע כי תקראו היטב את התיאוריה של פרופ’ אינשטין על המרחב/זמן ומתוכה מסקנה אחת. אין חיים בקוסמוס ואנו המקרה היחידי והבלעדי.

  125. דרך אגב, באותה תמונה של הרכב ההנדסי (אההממ…) בצידו הימני מופיע עוד ״רכב הנדסי״ (כלומר עוד סלע בעל תצורה דומה של קווים אופקיים) מעניין שאליו חיים לא התייחס אפילו במילה אחת…

  126. ניסים,

    אל התולעים אפילו לא הגעתי… מכיר את הסיפור, אבל נתתי רק כמה דוגמאות מייצגות שמראות על אילו דברים הוא מבסס את התיאוריות שלו.

    אין ספק שצפויות הפתעות רבות בחקר מאדים בעיקר כשיתחילו להגיע לשם בני אדם, כמו כל טריטוריה חדשה שמגיעים אליה, אבל בטח לא הפתעות בכיוונים שהוא מדבר עליהם של חיים תבוניים כביכול על מאדים.

    דרך אגב מה עם ההרצאה, אני מבין שבסוף לא ראית אותה, חבל חשבתי שזה יעניין אותך.

  130. ״נתתי לך תצלומים עם הסברים מפורטים ואל תקשר את זה עם התנ”ך. אתה מקשר או מנסה לקשר דברים שאין ביניהם שום קשר. זאת תגובה אחרונה״

    בקישור שנתת לי מופיעים מאמרים על מגדל בבל, על אליהו הנביא, על ספר יחזקאל, על הפירמידות, מיליון דברים שלא קשורים בכלל לצילומים שביקשתי ממך לראות, מה מסובך כל כך לתת קישור למה שמבקשים ממך ?

  135. חיים,

    צר לי לומר זאת אך הדימיון שלך עובד הרבה שעות נוספות, כל מה שראיתי בתמונות באתר אלו תצורות רגילות לחלוטין של סלעים ואבנים (שמיליונים כמותן קיימות על כדור הארץ) שבעיניך הן ״רכב הנדסי״, מונוליט או פתח לעיר תת קרקעית של חייזרים… לא פחות ולא יותר.

    אין אפילו שום דרך לקבוע מתוך הצילום אם מדובר בתצורות שגודלן מספר סנטימטרים, עשרות מטרים או מאות מטרים, הכל כיד הדימיון הטובה עליך.

    אני לא מבין משהו, לפי מה שכתוב באתר אין לך שום רקע אקדמאי בגיאולוגיה, שום תואר בנושא, כיצד ועל סמך מה בדיוק אתה קובע קביעות מוזרות כמו:

    ״על פניו אין שום הסבר גיאולוגי לדרך היווצרותן של תצורות מיוחדות אלה״ ?

    זה לא נראה לך קצת יהיר? ניסית להתייעץ עם אנשי מקצוע כמו למשל גיאולוגים שכן מבינים בתחום לפני שקפצת למסקנות כל כך פרועות ?

  136. יריב
    נתתי לך תצלומים עם הסברים מפורטים ואל תקשר את זה עם התנ”ך. אתה מקשר או מנסה לקשר דברים שאין ביניהם שום קשר. זאת תגובה אחרונה.

  138. חיים,

    אני רואה שם הרבה דברים לא קשורים בנושא חייזרים שמוזכרים בתורה וכל מיני כוכבי לכת שכביכול יש עליהם חיים. תוכל לתת לי בבקשה קישורים ספציפיים שמוצגות בהן תמונות מהסוג שדיברת עליהן ?

  140. יריב
    התמונות שאני מביא הן בעיקרן תמונות המקרקע ממרחק של מטרים ספורים לכול היותר. שנעשו על ידי רכבי שטח. לקחתי אותן מהאתרים המקוריים של נ.א.ס.א. לקחתי את התמונות והגדלתי את אותם קטעים שעוררו את העניין שלי. המעקב שלי הוא יומיומי. לחלק מהתצלומים עשיתי ניתוח מפורט במתכונת של מאמרים. מאמרים אלה תמצא באתר יקום תרבות במדור תעלומות. אפשרות אחרת מצד שמאל מצויה רשימת כותבים ,כנס לשם שלי חיים מזר. בכול צורת כניסה תרוץ. לכול אורך הרשימה מכיון שיש לי שם מאמרים בנושאים שונים. תצלומים אחרים מצויים בפייסבוק של העמותה לעב”מים ולחיים חוץ ארציים. תצלומים אלה שמתי בשבועות האחרונים. מצורף קישור כאן ההסבר הוא קצרצר. https://www.facebook.com/groups/59433340944/
    אתה יכול להיכנס גם דרך eura.org.il

  144. יריב
    התחום זה שילוב מדעי המחשב במדעי המוח. הנושא זה מודל חישובי של המוח. מקבלים דוקטורט בסוף, והסוף רחוק….

  145. ״לא כל דבר אפשר להסביר במונחים של משחקי אור וצל או עיוותי צילום. את ההסברים האלה שמעתי מספיק״

    זה קצת מזכיר את הטענות בהקשר לצילומים של שדים ורוחות…. ומזכיר גם את הטענות לגבי צילומים של עב״מים, ושל המפלצת מאגם לוך נס.

  146. חיים,

    אתה יכול לתת קישור לכמה מהתמונות שגורמות לך לחשוב שיהיו הפתעות במאדים? דרך אגב האם מדובר על תמונות שעברו עיבודי תמונה ושיפצורים למיניהם? או תמונות מקוריות בדיוק כפי שהגיעו מהלווין As is ?

  147. ניסים,

    באמת לפי התגובות שלך נראה הרבה פעמים כאילו אתה ער 24 שעות ביממה, צריכים גם לישון מדי פעם אתה יודע זה טוב לבריאות וגם יכול לעזור קצת בלימודים ובעבודה…

    מה אתה לומד אם אפשר לשאול? איזו תעודה מקבלים בסיום?

  151. א.
    הנתון של 200 הוא יחס הצפיפיות, ולכן מתחשב במרכיבי האטמוספירה. הבעיה של כדור פורח הוא שגם אותו צריך להגדיל פי 200…

    אתה צודק בקשר לזה שניתן לשלב בין הגדלת המהירות ושטח הכנפיים. גם לא צריך לבדוק במאדים – תבנה רחפן ותעלה אותו לגובה 35 ק”מ…(כדאי לשחרר אותו מכדור פורח בגובה).

    אני לא אומר לרגע שהרעיון לא מעשי. דווקא בגלל שטח הכנפיים הגדול, ניתן להרכיב תאים סולריים גדולים ולטוס יותר זמן.

    נאסא לוקחים את הרעיון ברצינות:
    http://www.jpl.nasa.gov/news/news.php?feature=4457

  152. א.
    הנתון של 200 הוא יחס הצפיפיות, ולכן מתחשב במרכיבי האטמוספירה. הבעיה של כדור פורח הוא שגם אותו צריך להגדיל פי 200…

    אתה צודק בקשר לזה שניתן לשלב בין הגדלת המהירות ושטח הכנפיים. גם לא צריך לבדוק במאדים – תבנה רחפן ותעלה אותו לגובה 35 ק”מ…(כדאי לשחרר אותו מכדור פורח בגובה).

    אני לא אומר לרגע שהרעיון לא מעשי. דווקא בגלל שטח הכנפיים הגדול, ניתן להרכיב תאים סולריים גדולים ולטוס יותר זמן.

    נאסא לוקחים את הרעיון ברצינות:
    http://www.jpl.nasa.gov/news/news.php?feature=4457
    http://www.popsci.com/nasa-has-mars-plane-concept
    http://www.space.com/30155-nasa-drones-on-mars-video.html

  153. א.
    מדבריך אני מבין שאתה לא מהנדס. הרושם שהתקבל אצלי מהדברים שכתבת שיש לך ראש של מהנדס. מה שמצא חן בעיני הוא הזהירות שלך. לא מהמתלהמים שחושבים שהם יודעים הכול ויותר טוב מאחרים. אני לא יודע מה המקצוע שלך ובן כמה אתה. אבל אם יש לך את הכוח תלך ללמוד הנדסת חלל. לא תצטער על זה. זה העתיד.

  154. ניסים
    הבחנתי בכמה שטויות גמורות בתגובה האחרונה שלי.
    דבר ראשון אני מבין ממה שאמרת שהעילוי הוא ביחס ריבועי למהירות והשטח הוא ביחס לינארי? (פי 200 ופי 14)
    אבל השאלה היא כמה יותר אנרגיה צריך נגיד כדי לסובב פי 14 יותר מהר מדחף באוויר דליל פי 200?
    אני מניח שזה פחות מפי 14. אבל בטח נוצר בעיות אחרות כמו חיכוך יותר גדול בתוך המנוע שלא קשור לאוויר. או צורך במדחף יותר מסיבי ולכן כבד יותר. יהיה צורך בפי 200 אנרגיה להתניע אבל אני מניח שזה פחות משמעותי.

  155. ניסים
    אתה בטוח שהנתונים שאמרת הופכים את הסיפור ללגמרי לא אפשרי? אני לא אומר שזה לגמרי פשוט אבל אם הבנתי נכון אז צריך או שטח גדול פי 200 או סל”ד גדול פי 14. אפשר נגיד שטח גדול פי 100 וסלד גדול פי 7? שטח פי מאה זה אומר שאם המדחף באותו צורה אז הוא ארוך רק פי 10. כל הסיפור מתחיל להישמע קצת יותר אפשרי. או שאני מדבר שטויות לגמרי?
    אם אתה מגביר את הסל”ד פי שבע אז גם הסוללה נגמרת פי 7 יותר מהר או שלא בגלל שעכשיו ההתנגדות האוויר יותר קטנה?
    בקיצור האם אין סיכוי לשום רחפן להמריא על מאדים.

  156. ניסים
    היה כבר שימוש בכדור פורח. הרוסים “הצניחו” (אין לי פשוט מילה מוצלחת יותר) לתוך האטמוספירה של נוגה, אבל שם התנאים שונים לחלוטין מאשר על המאדים
    ניסים שאלה לי אליך שלא מין העניין. אתה הרי נמצא בארה”ב . אתה נותן תגובות כל הזמן. השעון שלך שונה מהשעון כאן. אתה לא ישן בכלל בלילות?

  157. ניסים
    חשבתי גם על הכיוון הזה.
    ראיתי פעם סרטון על רחפן כזה. זה היה בלון בקוטר של מטר בארך שמסביבו היה מין חגורה של מדחפים. הרחפן נראה לי היה כבד במעט מהאוויר ונדרש רק טיפה עזרה של המדחפים.
    אבל יש גם הרבה חסרונות. מעבר לזה שהכלי טס לאט מאוד ( פחות קריטי למאדים ) הוא היה נראה רגיש מאוד לרוחות בגלל היחס בין הגודל למשקל.
    אם אתה מדבר על בלון גדול אז ברור שאין את הבעיות האלה אבל מדובר על תפקיד אחר לגמרי. והוא לא יכול לבחון מקרוב את פני השטח.
    דרך אגב לא בטוח שיהיה אפילו צורך בבלון גדול יותר כי אומנם האוויר דליל יותר אבל הוא בעיקר פחמן דו חמצני שהוא כבד יותר.

  158. א.
    האטמוסיפרה על פני מאדים דלילה פי 200 מאשר בגובה פני הים אצלינו. העילוי תלוי ביחס ישר בצפיפות ולכן תצטרך שטח כנפיים פי 200 יותר גדול, או מהירות גבוהה פי 14.

    אולי עדיף כלי טיס בסגנון כדור פורח?

  159. חיים
    הפנלים לא יהיו על הרחפן אלה יוצנחו לקרקע ויפתחו ומאותו רגע יישארו סטטיים. ורק ישמשו כתחנת טעינה ותקשורת. אין צורך במקור אנרגיה חזק כל כך כדי להטעין רחפן. ואם אין שמש באותו זמן שהרחפן נחת הוא יכול לחכות מחובר למטען עד שיהיה מספיק אור.
    כל זה בהנחה שאפשר לבנות רחפן שיכול לרחף במאדים.

  160. עד כמה שאני יודע אין הרבה חמצן במאדים, מה גם שכמות הדלק מוגבלת ואילו סוללות אפשר להטעין מקולטים סולרים. מה גם שהרבה יותר קל להתחבר לטעינה חשמלית מאשר צינור דלק וחמצן. יש כבר היום רחפנים שמסוגלים לנחות לטעינה ולהתחבר למטען באופן אוטונומי.
    ידוע לך מה לחץ האוויר במאדים יחסית ללחץ פני הים?
    זאת באמת שאלה מעניינת האם רחפן יכול לעוף על מאדים. עם מטוס אני בטוח שאין בעיה כי מטוסים טסים בגבהים גדולים שבהם לחץ האוויר נמוך. אבל מטוס לא יכול לעשות מה שרחפן יכול לעשות על מאדים. הוא לא יכול לנחות או להתקרב לנקודה מעניינת.( כמובן שהוראה לבדיקה לא תגיע בזמן אמת אלה בזמן בזמן הטעינה הצילומים יבדקו והרחפן יקבל פקודה לחזור ולהתקרב לנקודות מעניינות)
    אני לא מהנדס. אבל אם מישהו פה מבין משהו אווירונאוטיקה אני אשמח לשמוע אם יש בכלל סיכוי לרחפן באוויר הדליל לש מאדים. ( ניסים, לך אמור להיות ידע בתחום אם אני לא טועה?)

  161. א.
    הקולטנים הסולריים שאתה מציע כמקור אנרגיה עבור מטוסים אלה לא נראים לי סבירים כרגע . נדרשים מקורות כוח חזקים יותר. היה מי שהוא אשר לא מזמן הקיף את כדור הארץ במטוס שהכנפיים שלו מצופיות בקולטני שמש. אבל הכנפיים היו ענקיות. מה שאתה מציע אני לא בטוח שהוא נכון כיום כלכלית. הרעיון שאני מציע גם הוא יקר למאוד. הרושם שלי הוא שבהשוואת עלות הפיתוח של המודל שאני מציע הוא יותר זול. ההצעה שלך תהיה אולי טובה בערך בעוד 100 שנה כששנינו לא נהיה פה. קרוב לוודאי שתפותחנה טכנולוגיות פורצות דרך שתאפשרנה פיתוחים שיוזילו את עלות הפיתוח והייצור.

  162. א.
    עובדים כיום על מטוסים למאדים. כמובן שלא מדובר במטוסי נוסעים, אלא במטוסים זעירים. יש כאן בעיות אווירודינמיות לא פשוטות. אל תשכח שהאטמוספירה של המאדים היא דלילה מאוד ויש להתחשב בכך כאשר מתכננים את אורך הכנפיים ורוחבן. אל תשכח את בעיית האנרגיה. מהי כמות הדלק שתידרש לכל טיסה. אפשרות מדע בדיונית שעולה לי כעת בראש היא לצייד את הנחתת בכמות גדולה של דלק והמטוס הסופר קטן זה יצטרך לחזור לנחתת לרדת, לנחות ולתדלק. זהו דבר מסובך ביותר שיידרשו שנים לפיתוח שלו. אם אתה מהנדס אווירונאוטיקה במקצוע שלך , כנס מספר מהנדסים ותתחילו לפתח את זה. כל הקרדיט יהיה שלכם.

  163. סתם רעיון
    להוסיף רחפן שידע לטוס באופן אוטונומי (חובה אוטומטי בגלל הזמן שלוקח להעביר פקודות)
    ויהיה עם יכולת לשוב לרכב להטעין את עצמו מהקולטים הסולריים.
    או תוכנית אפילו יותר נועזת, לשחרר כמה וכמה תחנות טעינה שיצנחו לפני השטח, יפתחו את הקולטים. ומספר רחפנים יטיילו ביניהם ואת הממצאים ישלחו לכדור הארץ בזמן ההטענה.
    כמובן שזה לא פשוט כמו שזה נשמע כל הניווט יהיה ללא GPS לדוגמה. ..
    יהיה ניתן לחקור שטחים ענקיים לאומת הרכבים שעד היום נסעו על מאדים.
    מה אתם חושבים?

  165. ניסים
    תתאזר בסבלנות גם אם זה ייקח שנה, שנתיים ואולי קצת יותר. רק בקשה אחת אל תיקח כמודל את סיפור הפרצוף המפורסם שהתברר שאכן מדובר בגוש סלע. יש לא מעט צילומים ממרחק אפס, מהקרקע שצולמו על ידי רכבי השטח שמעוררים שאלות. לא כל דבר אפשר להסביר במונחים של משחקי אור וצל או עיוותי צילום. את ההסברים האלה שמעתי מספיק.

  169. כאשר בני אדם יתחילו לטוס למאדים צוותי המחקר יכללו גם ביולוגים וארכיאולוגים. מבדיקתי את הנושא ואלפי התצלומים שבחנתי צפויות הפתעות לא מעטות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

לוגו אתר הידען
חיפוש