דמיון גנטי רב בין היהודים לכורדים

חוקרים משערים שמוצא היהודים מצפון הסהר הפורה

תמרה טראובמן

מחקר חדש מרמז כי העם הקרוב ביותר ליהודים מבחינה גנטית הוא העם הכורדי. לדברי המדענים שביצעו את המחקר, הממצאים רומזים כי ליהודים ולכורדים היו אבות קדמונים משותפים, שחיו בצפון חצי הסהר הפורה (צפון עיראק וטורקיה של היום). חלקם, לפי ההשערה, נדדו דרומה בתקופות פרה היסטוריות, והתיישבו לחופו המזרחי של הים התיכון.

פרופ' אריאלה אופנהיים וד”ר מרינה פיירמן, שבמעבדתן באוניברסיטה העברית בוצע המחקר, אומרות כי הופתעו לגלות שהיהודים קרובים יותר מבחינה גנטית לאוכלוסיות מאזור צפון הסהר הפורה (כמו הכורדים והטורקים), מאשר לשכניהם הערבים. אופנהיים מציינת כי גנטיקאים שבדקו בעבר דגימות דנ”א של יהודים – בהם היא עצמה – מצאו כי קיימת קרבה גנטית גדולה ביותר בין יהודים לערבים, בעיקר פלשתינאים מישראל ומהשטחים.

ואולם, הבדיקה שנעשתה במחקר הנוכחי נערכה ברמה מפורטת ומעמיקה יותר מהבדיקות הקודמות. יתר על כן, במחקר הנוכחי נעשתה לראשונה השוואה בין דגימות דנ”א של יהודים לדנ”א של כורדים מוסלמים. בגלל
המתיחויות הפוליטיות והמרחקים הגיאוגרפיים, דגימות דנ”א של כורדים מוסלמים לא היו עד כה זמינות לשימוש חוקרים ישראלים. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בדגימות דנ”א שלקח גנטיקאי גרמני, ד”ר ברנד ברינקמן, מפליטים כורדים שהגיעו לגרמניה.

בדיקת הקרבה הגנטית בין עמים שונים נעשית על ידי השוואת שכיחות המוטציות הגנטיות בקרבם. מידע זה מאפשר לשחזר את מסלול נדודיהם של העמים, ולחשוף את ההיסטוריה הלא כתובה שהוטמעה בגנים. עם זאת, המחקר הנוכחי חושף רק חלק מהסיפור, שכן הוא מבוסס על בדיקת מוטציות בכרומוזום .y מכיוון שכרומוזום זה, הקובע את המין הזכרי, עובר בתורשה רק מאב לבנו, הוא אינו מכיל מידע על תרומת האימהות למטען הגנטי של האוכלוסיות שנבדקו.

החוקרים בדקו נתונים שהופקו מדנ”א שנלקח מכרומוזומי y של 1,847 גברים יהודים אשכנזים, ספרדים וכורדים; מאוכלוסיות מצפון הסהר הפורה שכללו מוסלמים ונוצרים ממוצא כורדי, טורקי וארמני; מאוכלוסיות ערביות שכללו פלשתינאים, בדווים, ירדנים, סורים ולבנונים; ומאוכלוסיות אחרות, בהן רוסים, פולנים ותושבי בלרוס.

בין השאר בדק צוות המחקר את דרגת השכיחות של שתי גרסאות מסויימות של כרומוזום ,y המסומנות לפי סוג המוטציות שבהן באותיות Eu9 ו-.Eu10 במחקרים קודמים נרמז כי מקורם של גרסאות אלו באזור המזרח התיכון.

שכיחות הכרומוזום מגירסת Eu9 גבוהה בצפון הסהר הפורה (בכורדים, טורקים וארמנים), ושכיחותו הולכת ופוחתת ככל שמדרימים. החוקרים משערים כי הדבר מרמז על מסלול נדידה של אנשים שיצאו מצפון הסהר הפורה והיגרו לכיוון דרום.

לעומת ממצא זה, נמצא גם כי הכרומוזום מגרסת ,Eu10 השכיח ביותר באוכלוסיות ערביות (כמו פלשתינאים, בדווים וסורים), הוא בעל פיזור גיאוגרפי הפוך מזה של :Eu9 הוא נפוץ בעיקר בדרום המזרח התיכון, והולך ונעשה נפוץ פחות ככל שמצפינים. “ההשערה שלנו”, אומרת ד”ר דבורה פילון מהאוניברסיטה העברית ומבית החולים הדסה, שותפה נוספת במחקר, “היא כי ממצא זה מרמז שחלק מהפלשתינאים של ימינו הם צאצאים של שבטים שנדדו
לאזורנו מאזור ערב הסעודית באלפיים השנה האחרונות”.

דו”ח המפרט את ממצאי המחקר ושיטות ביצועו מתפרסם בגיליון הנוכחי של כתב העת המדעי “.” Genetics American Journal of Human The המחקר בוצע במסגרת עבודת הדוקטורט של ד”ר אלמוט נבל.

פרופ' אופנהיים ציינה כי לחוקרים עדיין חסר דנ”א מכמה קבוצות – כמו עיראקים וסעודים – כדי להשלים את המיפוי הגנטי של תושבי המזרח התיכון.

ד”ר פיירמן אמרה כי ניתוח דנ”א של קבוצות אתניות מאפשר רק להסיק על מידת הקרבה הכללית של עמים שונים – להבדיל מבדיקות דנ”א המיועדות לזיהוי אנשים ספציפיים. “מבדיקות כאלה אי אפשר להסיק מסקנות לגבי אנשים בודדים”, אומרת פייירמן. לדבריה, “אנחנו מהווים איזושהי תערובת של כמה וכמה מקורות שונים. אין גן מסוים שאפשר לשים עליו את האצבע ולהגיד, 'זה גן יהודי'”.

הקרבה הגדולה בין הכורדים ליהודים הפתיעה גם היסטוריונים. פרופ' בצלאל בר כוכבא, מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, אמר כי לא ידוע על הגירות בימי קדם של העמים מצפון הסהר הפורה לאזור ישראל.
גם ד”ר גונר להמן, החוקר ארכיאולוגיה מקראית, סורית ומסופוטמית באוניברסיטת בן גוריון, אמר כי “קשה להסביר את הממצאים במסגרת הידע שיש לנו על התרבות החומרית או ההיסטורית”.

פרופ' שאול שקד, החוקר את ההיסטוריה של העמים באזור הסהר הפורה באוניברסיטה העברית, אמר כי ידוע על קשר תרבותי בין אוכלוסיות הסהר הפורה (כולל האזור שבו נמצאת כיום ישראל) בתחילת ההיסטוריה האנושית הכתובה. לדבריו, באופן כללי לא ידוע הרבה על מוצאם של הכורדים, וחלקים גדולים מההיסטוריה שלהם נותרו בגדר תעלומה. “העדויות הקדומות ביותר (על הכורדים, ת”ט) הן מימי הביניים המוקדמים”, אמר שקד. פרופ' שקד מסתייע בניתוח שפות כדי לחקור את ההיסטוריה של קבוצות אתניות. הכורדית, הוא אומר, היא שפה ממקור איראני.

במחקר הנוכחי, כמו במחקרים אחרים שהתבצעו בשנים האחרונות, ניתן לראות כי קרבה גנטית לא תמיד משקפת את הקרבה בין שפות. “למרות שהעברית קרובה יותר לערבית, והשפה הכורדית שייכת למשפחת שפות אחרת לגמרי, מבחינה גנטית יש קרבה גדולה יותר בין הכורדים והיהודים”, אמרה אופנהיים.

נתון אחר שהתגלה במחקר מעורר מחדש תיאוריה שנויה במחלוקת על אודות מוצא היהודים האשכנזים. לפי תיאוריה זו, שמבוססת בעיקר על כתביו של המשורר בן ימי הביניים רבי יהודה הלוי, חלק מהאשכנזים הם צאצאי הכוזרים. הכוזרים היו שבט טורקי ממרכז אסיה, שהתיישב בדרום רוסיה ומזרח אוקראינה. בספרו, “ספר הכוזרי”, מתאר יהודה הלוי כיצד המיר מלך הכוזרים את דתו ליהדות במאה ה-,9 ויחד אתו גייר את בני עמו.

ממחקרים קודמים ידוע שהכרומוזום מסוג Eu19 מקורו מהאזור בו חיו הכוזרים. הוא עדיין שכיח בקרב לא-יהודים ממזרח אירופה. במחקר הנוכחי נמצאה שכיחות גבוהה יחסית של סוג כרומוזום זה גם ביהודים אשכנזים.
“אפשרות מושכת העולה מהממצאים”, כתבו החוקרים, “היא שאשכנזים הנושאים את המוטציה הם צאצאי הכוזרים”. עם זאת, פרופ' אופנהיים אומרת כי טענה זאת לא נבדקה באופן מעמיק במחקר, וכדי לאששה יש לבצע מחקרים נוספים.

פרופ' מרק פלדמן, החוקר גנטיקה של אוכלוסיות ובכללן זו של היהודים, אמר אתמול בראיון טלפוני ממשרדו שבאוניברסיטת סטנפורד, כי הוא מטיל ספק באמיתות הטענה כי האשכנזים הם צאצאי הכוזרים. לדבריו, מתוצאות מחקרים שהוא ואחרים ערכו, עולה כי ה-Eu19 שכיחה גם באוכלוסיות רבות אחרות באזור הסהר הפורה.

אתר הידען היה עד סוף שנת 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ