קרן וולף הכריזה על זוכי פרס קריל להצטיינות מדעית לשנת 2013. הפרס, על סך 10,000 דולר כל אחד, יחולק לעשרה מדענים: שלושה ממכון ויצמן למדע, שניים מהטכניון ואחד מכל אחת מהאוניברסיטאות הבאות – אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה ובהם מדען שפיצח את גנום האוטיזם; מדענית שפיתחה את המצלמה המהירה בעולם; מדען שהקים את המעבדה הראשונה בישראל לבדיקת פוטנציאל גז ונפט בים התיכון ועוד
קרן וולף הכריזה על זוכי פרס קריל להצטיינות מדעית לשנת 2013. הפרס, על סך 10,000 דולר כל אחד, יחולק לעשרה מדענים: שלושה ממכון ויצמן למדע, שניים מהטכניון ואחד מכל אחת מהאוניברסיטאות הבאות – אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה.
רשימת הזוכים:
ד”ר שגיב שיפמן (42), האוניברסיטה העברית בירושלים: הגנטיקה של האוטיזם – מיפוי רשת של מוטציות הנקשרות באוטיזם בגנים בהתאם לדפוסי פעולתם באזורים שונים במח האדם, ושקשורות לזיכרון, למידה ולעיבוד מידע חושי.
ד”ר קובי גל (41). אוניברסיטת בן גוריון: בינה מלאכותית וקבלת החלטות – פיתוח תוכנת מחשב המאפשרת לזהות הליך קבלת החלטות בסביבה הכוללת מספר אנשים העובדים על חשבים הפועלים יחדיו.
ד”ר נירית דודוביץ’ (42), מכון ויצמן למדע: חקר תופעות אולטרה מהירות – פיתוח המצלמה המהירה בעולם – טכנולוגיית צילום באמצעות מערכות לייזר ה”יורות” הבזקי אור במהירות מיליארדית מיליארדית השנייה, ומצליחה לתעד את תופעת הטבע המהירה בעולם – תנועת אלקטרונים באטום
ד”ר ענת לוין (34), מכון ויצמן למדע: צילום חישובי – פיתוח מצלמה המאפשרת להפיק תמונות חדות וברורות גם בתנאים פיזיים בעייתיים — רעידות, תנועה, תאורה וגודל זעיר מדי. הטכנולוגיה שד”ר לוין מפתחת היא עדשה המורכבת ממקטעים זעירים רבים בעלי אורכי מיקוד שונים, ושמסננת חלק מקרני האור. אלה, יחד עם אלגוריתם מתמטי שאותו היא מפתחת במקביל, מפיקים תמונות חדות גם כשהצילום נעשה ללא פוקוס
ד”ר ניקולס וולדמן, אוניברסיטת חיפה: שחזור שינויים אקלימיים וסביבתיים בעזרת משקעים אגמיים וימיים – עריכת “סקרים גיאופיזיים” (מעין “סקירת אולטרא-סאונד”) לקרקעית הים הבודקים “אגני משקעים” – אזורים בקרום כדור הארץ המתמלאים במשקעים או בגז ומסיקים מכך על שינויים גיאולוגיים המשמשים בסיס לשחזור ולניבוי האקלים באותו אזור בעולם
ד”ר יעקב חנא, (33) מכון ויצמן למדע: תאי גזע עובריים ובקרה אפיגנטית – הבנת הבסיס המולקולרי של תאי גזע עובריים ותכנות תאי מחודש. זאת, באמצעות טכנולוגיית השיבוט הגנטי, שבה לוקחים ביצית, מרוקנים אותה מהמטען הגנטי ש”הביאה מהבית”, ושותלים בה תא בוגר וממוין. בהמשך, הופכת הביצית ל”בית חרושת” שבו היא מייצרת עובר חדש ומלא, שהוא העתק גנטי של בעל אותו תא גנטי שרוקן. (ראיון עם ד”ר חנא יפתרסם הלילה)
פרופ’ איתי ינאי (38), הטכניון: אבולוציה של מסלולים גנטיים התפתחותיים – מחקר הגנום, ביטויי גנים, הבנת מסלולם התפתחותי, והאבולוציה של גנים שעברו הכפלה בחיות הנמטודות – זאת על מנת זהות בעתיד שינויים בביטוי גנים באדם על פי רצף הגנום, וכך לזהות ולטפל במחלות גנטיות שונות
ד”ר תומר וולנסקי (38), אוניברסיטת ת”א: הבעיות של הפיסיקה המודרנית – פיסיקה של אנרגיות גבוהות: תורת החלקיקים, חומר אפל וקוסמולוגיה.
ד”ר אבינעם צדוק (40), אוניברסיטת בר-אילן: סיבים אופטיים והתקנים פוטוניים – שילוב בין חומרים שונים על מנת לאפשר תקשורת מחשבים עתידית. שימוש בסיבים אופטיים לזיהוי מוקדם של כשלים וסדקים במבנים ותשתיות.
פרופ’ עמית קניגל (41), הטכניון: חומרים עם אינטראקציות אלקטרוניות חזקות – ניסוח שפה חדשה לחומרים עם אינטראקציות אלקטרוניות חזקות, שתתאר תופעות, דוגמת מוליכות ומגנטיות ולתופעות נוספות.
הפרס יוענק לזוכים מחר, יום רביעי, 10 באפריל החל מהשעה 15:00 בטקס שיתקיים בירושלים.
מקרן וולף נמסר: “עשרת הזוכים נבחרו מתוך כשלושים מועמדים מצטיינים שהוגשו מכל המוסדות האקדמיים בארץ. הזוכים שנבחרו הם בעלי מצוינות מוכחת ומרשימה בתחום המחקר המדעי, הכוללת חדשנות וגישה יצירתית ופורצת דרך. עם הצטרפותם לזוכי קריל מהשנים הקודמות, הם מהווים את התשתית המדעית העתידית של מדינת ישראל.”
פרס קריל הוא פרס המוענק בישראל, מאז שנת 2005, מטעם קרן וולף להצטיינות במחקר מדעי. הפרס, על סך 10,000 דולר, מיועד לחוקרים מובילים שהם חברי סגל אקדמי מצטיינים, בדרגת מרצה או מרצה בכיר שעדיין לא קיבלו קביעות, המועסקים באחת האוניברסיטאות בישראל. בכל שנה מעניקה הקרן שישה פרסי קריל בתחומים הבאים: מדעים מדויקים, מדעי החיים, רפואה, חקלאות והנדסה.
