סיקור מקיף

תחנת החלל פתוחה לעסקים – יתאפשרו ניסויים גם של מדענים שאינם קשורים לתחום החלל

נאס”א סיפקה רשיונות לחברות פרטיות שתסייענה למדענים שאינם מומחים בתחום החלל לבצע ניסויים בתחנת החלל הבינלאומית

האסטרונאוטים האמריקנים רייד וייסמן (מימין) ובאר וילמור עובדים בתחנת החלל הבינלאומית ב-1 באוקטובר 2014. צילום: נאס"א
האסטרונאוטים האמריקנים רייד וייסמן (מימין) ובאר וילמור עובדים בתחנת החלל הבינלאומית ב-1 באוקטובר 2014. צילום: נאס”א

עם ההכרזה על תחנת החלל הבינלאומית כמעבדה לאומית אמריקנית בשנת 2005, ניתנה הזדמנויות לחוקרים לנצל את פלטפורמת המיקרו כבידה הייחודית בדרכים שבעבר לא היו קיימים.
הווידאו האחרון בסדרת Benefits for Humanity http://www.nasa.gov/mission_pages/station/research/benefits/index.htmlמסביר כיצד הגישה לחלל השתנתה, וכיצד שינויים אלה נהנים מכל מה שרפואה לחומרים שפותחו כאן על כדור הארץ.

“אבל זה לא תמיד היה קל להגיע לחלל,” אמרה סטפני מרפי, נשיא אלפא ספייס, אחת מספקיות היישום וחומרה למעבדה הלאומית.

המרכז לקידום המדע בחלל (CASIS) ( ) יחבר בין משקיעים וחוקרים, ויקל על השותפות המאפשרת להם לנצל את המעבדה במסלול מבלי להיות מומחי חלל עצמם.

“חלק מהמשימה שלנו הוא לעזור להדריך את המשתמשים שאינם מדעני חלל מסורתיים, המבקשים להביא את הפיתוחים החדשניים אלה מהמעבדות המסורתיות שלהם כאן על הקרקע כך שיהפכו לנכס יוצא דופן וחשוב בחלל”, אמר גרג ג’ונסון, נשיא CASIS.

המעבדה הלאומית מציעה סביבה ייחודית לבצע מחקר המאפשר הפיתוח של לא רק תרופות, אלא גם פיתוח מוצרים במגוון רחב של תעשיות שאולי לא הבינו עדיין את היתרונות של השימוש בתחנת החלל למחקר. למחקר זה יכולות להיות השפעות עמוקות על החיים על פני כדור הארץ.
“הפתיחה הזו תיצור כלכלה חדשה, שוק בר קיימא של שירותים, מוצרים מסחריים, ותגביר את התחרות.” אמר ג’ף מנבר, מנכ”ל NanoRacks, אף היא ספקית ציוד למעבדה הלאומית. “אין גבול למה שאנחנו יכולים לעשות בכמה שנים.” הוסיף.

הסבר על המעבדה הלאומית בתחנת החלל הבינלאומית
לידיעה ולסרטון של נאס”א

תגובה אחת

  1. כל עניין ה”מיקרו כבידה” היה תרוץ להשקיע מילירדים בתחנת החלל. הסיבות האמיתיות היו א. להמשיך להפעיל את המנגנון של נאסא, ב. לצ’פר את הסנטורים מהמדינות שבהן נאסא פועלת, ג. תוספת גאווה לאומית, ו- ד. שיפור הטכנולוגיה של החזקת אנשים בחלל. רק שתי המטרות האחרונות לגיטימיות בעיני. אבל ממש מצחיק זה עניין המיקרו כבידה. סיפרו לנו שניתן לגדל גבישים מושלמים במיקרו כבידה וכי כך נגיע לגבישים מצויינים עבור מיקרו-אלקטרוניקה ורפואה. אבל מסתבר שלהפך – גבישים לא גדלים יותר נקיים במיקרו כבידה, ורק בתאוצה גבוהה בצנטריפוגות מגיעים לגבישים יותר טובים (פחות דיסלוקציות). אבל גם זה לא דרוש – מגיעים לגבישים נקיים מספיק לכל הצרכים בכבידה נורמלית.
    ממש מזכיר לי את התכנית האמריקאית להפוך את המבנים שבהם יוצרו פצצות אטום, ובהם היו כ-60 ק”ג תחמוצת פלוטוניום (הרעל החזק ביותר הידוע לנו) מפוזרים כאבק בכל פינה, למרכז טכנולוגי. כרגע כל המבנים הללו אטומים בתקווה שישארו אטומים ל-10 מליון שנים לפחות כי מישהוא שפוי הבין שפשוט אי אפשר לנקות אותם, אחרי שנשרפו כמה מילירדי דולרים. אז גם בעניין תחנת החלל מישהוא, שלא מבין בכלום חוץ מבפוליטיקה, זורק שטויות ושופך כסף בתכנון שחלק מהכסף יגיע למצביעים שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.