האוניברסיטאות בישראל גייסו מיליארד וחצי שקלים למימון מחקרים ממקורות חיצוניים

מחקרים בעלי מימון מיוחד הם מחקרים הממומנים על ידי גורמים חוץ-אוניברסיטאיים כגון קרנות, תכניות מו”פ ומענקים של משרד המדע ומשרדי ממשלה נוספים, וכן מקרנות פנים-אוניברסיטאיות המיועדות למחקר. זאת להבדיל מהמימון הנעשה מהתקציב השוטף של האוניברסיטאות.

נתוני הלמ”ס שנאספו עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע מראים כי במהלך שנת תש”ע גייסו שבע אוניברסיטאות מחקר בישראל מיליארד וחצי ₪ למימון מחקרים ממקורות חוץ אוניברסיטאיים. מדובר בעלייה של כ-9% בהשוואה לשנת 2008. מחקרים בעלי מימון מיוחד הם מחקרים הממומנים על ידי גורמים חוץ-אוניברסיטאיים כגון קרנות, תכניות מו”פ ומענקים של משרד המדע ומשרדי ממשלה נוספים, וכן מקרנות פנים-אוניברסיטאיות המיועדות למחקר. זאת להבדיל מהמימון הנעשה מהתקציב השוטף של האוניברסיטאות. תקציב ות”ת השנתי עומד על 7.4 מיליארד שקלים, כלומר בסך הכל מתוקצבות האוניברסיטאות בישראל ב-9 מיליארד דולר – לא כולל מבנים חדשים.

מבין האוניברסיטאות, האוניברסיטה העברית מובילה בגיוס מימון למחקרים ממקורות חוץ אוניברסיטאיים עם 399 מיליון ₪ שגייסה בשנת תש”ע. אחריה אוניברסיטת תל אביב עם כ-310 מיליון ₪, מכון ויצמן למדע עם כ-239 מיליון ₪, הטכניון עם 205 מיליון ₪ ואוניברסיטת בן גוריון בנגב עם כ-182 מיליון ₪. אחריהן נמצאות אוניברסיטת בר אילן עם כ-112 מיליון ₪ – עלייה של 24 מיליון ₪ בהשוואה לשנה לפני כן – ואוניברסיטת חיפה עם כ-64 מיליון ₪.
בחלוקה לפי תחומים, האוניברסיטה העברית מובילה בגיוס מימון חיצוני בתחומי מדעי הרוח, החינוך, החברה והמשפטים וכן ברפואה, בעוד מכון ויצמן מוביל במדעי הטבע עם גיוס ממקורות חיצוניים של 230 מיליון ₪ והטכניון בהנדסה ובאדריכלות עם 119 מיליון ₪.

“היכולת להשיג מימון חיצוני למחקרים מעידה הן על רמת החוקרים באוניברסיטה והן על יכולותיה בגיוס השקעות”, אומר פרופ’ יצחק בן ישראל יו”ר המועצה הלאומית למו”פ. “מימון חיצוני בהיקף גבוה כזה הוא סימן לאיכות המחקר בארץ אך גם סימן מדאיג המצביע על מחסור בתקציבי המחקר המופנים באופן שוטף לאוניברסיטאות”.

לדברי המדענית הראשית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פרופ’ נורית ירמיה, “החוקרים הישראלים מתחרים עם עמיתיהם ברחבי תבל על השגת משאבי מחקר מהקרנות היוקרתיות ביותר בעולם ושיעורי הזכייה המכובדים מורים על מצוינותם של החוקרים הישראלים. יחד עם זאת במדינת ישראל חסרים משאבים ממשלתיים למחקר. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל שם לו למטרה לסייע בהשגת משאבי מחקר נוספים הן באמצעות קרנות מחקר ייעודיות והן באמצעות קשירת קשרי מדע עם מדינות נוספות”.

ההוצאה למחקר ופיתוח באוניברסיטאות כולל המימון מהתקציב השוטף מהווה כ-13% מכלל ההוצאות למחקר ופיתוח אזרחי בישראל . מקור המימון העיקרי הוא מקרנות ותכניות מחקר בישראל האחראים ל-56% מהמימון בשנת 2010. בהתאם, 44% מהמימון מגיע ממקורות בחו”ל. בכל התחומים, חלקו של המימון מישראל גבוה מזה של המימון מחו”ל. חלקו היחסי של המימון מישראל גבוה במיוחד בתחומים מדעי הרוח ומשפטים (כ-63%), מדעי החברה (כ-61%) וחקלאות (כ-68%).

מניתוח ההוצאות לפי תחומי מחקר בשבע אוניברסיטאות המחקר, עולה כי כ-54% מההוצאות היו בתחומי מתמטיקה ומדעי הטבע, כ-9% ברפואה, 16% בהנדסה ואדריכלות, 4% בחקלאות וכ-16% במדעי הרוח, מדעי החברה והמשפטים. מאז 2008 חלה ירידה בחלק היחסי של המדעים הביולוגיים – מכ-30% לכ-28%, ועלייה בחלקם של תחומי ההנדסה ואדריכלות מ-14% ל-15%. חלקו היחסי של תחום הרפואה נשאר ללא שינוי כ-9%.