השר גבאי: “ישראל מגיעה לועידה עם יעדים דרמטיים להפחתת פליטות גזי החממה וזיהום האוויר שיכולים להצעיד את המשק שלנו להתבססות על אנרגיות נקיות יותר כמו גז ושמש במקום דלקים מזהמים. הפתרון המרכזי שאנחנו כממשלה צריכים לקדם הוא גז טבעי במחיר סביר שיגרום לתעשייה ולתחבורה להשתמש בו”
הודעה של המשרד להגנת הסביבה
כ-40,000 נציגים מרחבי העולם, בראשם נשיאים, ראשי ממשלות ושרי איכות סביבה יתכנסו בפריז החל מהיום ועד ה-11 בדצמבר במפגש ה-21 לאמנת שינוי האקלים, במטרה לגבש יחד הסכם אקלים עולמי חדש ומחייב לצמצום פליטות גזי חממה בכל המדינות השותפות. ההסכם החדש יחייב את כל המדינות החברות, מפותחות ומתפתחות, לנקוט אמצעים להסתגלות לשינויי האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה.
המשלחת הישראלית לועידה מורכבת מכ-70 משתתפים מכל מגזרי המשק. המשלחת המגוונת כוללת נציגות של הממשלה – משרדי הגנת הסביבה, החוץ, הכלכלה והאנרגיה – השלטון המקומי, התעשייה, האקדמיה, החברה האזרחית, הארגונים והירוקים ועוד. בראש המשלחת עומד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אליו יתלוו השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, ובכירים נוספים. ראש הממשלה יישא דברים היום בטקס הפתיחה של הועידה. במהלך הוועידה ישתתפו נציגי ישראל בדיונים עם יתר מדינות העולם בנוגע לאמנת שינוי האקלים והפחתת פליטות גזי החממה ובנוסף תערוך המשלחת הישראלית סדרה של אירועי צד שיציגו את הזווית הישראלית בהיערכות לשינוי אקלים.
ישראל מגיעה לועידה לאחר שלפני כחודשיים אושרו בממשלה היעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק. ישום היעדים יוביל להפחתה של כ- 25% פליטות עד לשנת 2030, צמצום הנזקים הבריאותיים מזיהום אוויר, חיסכון בדלקים וחשמל ותועלת כלכלית מצטברת למשק הישראלי בסך למעלה מ 100 מילארד ₪. יעד התוכנית הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה הצפויות ב-2030, שהם 7.7 טון פליטות לנפש בשנת 2030. לצורך השגת היעד נקבעו יעדים לאומיים להפחתה וייעול של צריכת האנרגיה במשק וייצור חשמל ממקורות של אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030: ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת יעמוד על שיעור של 17% לפחות מסך כל צריכת החשמל בשנת 2030, צמצום צריכת החשמל בשיעור של 17% וצמצום הנסועה הפרטית בשיעור של 20% בשנת 2030. לצורך כך אישרה הממשלה תקציב של 800 מיליון שקלים.
המשרד להגנת הסביבה מקדם בימים אלה תוכנית ליישום היעדים שתוביל להפחתה בהוצאות המדינה וחיסכון לאזרחים בחשמל ודלקים, ייעול והגברת התחרותיות של התעשייה ושל המשק בכלל, מינוף השקעות וצמיחת המשק, פיתוח תעשיית הקלינטק הישראלית, יצירת מקומות עבודה והפחתת הזיהום הסביבתי והתחלואה הנובעת ממנו.
