ידענים: עתידנות טכנולוגית

מאת 13 באפריל 2014 תגובה אחת

מדוע העלייה המסחררת במספר הפטנטים הבין-לאומיים שמקורם בסין מסמנת את היווצרותו של סוג חדש, בין-לאומי, של מחקר ופיתוח

קרדיט: פיצ' אינטראקטיב

קרדיט: פיצ' אינטראקטיב

מדינות בדרך כלל אינן מתחילות ליצור טכנולוגיה חדשנית שלא נראתה כמותה בטרם הגיעו לרווחה כלכלית – ליתר דיוק, בטרם התוצר וההכנסה לנפש בהן מתקרבים לאלה של המדינות העשירות ביותר בעולם. סין היא עדיין מדינה ענייה למדי. עד לא מִכְּבָר, עוד ב-2010, ההכנסה לנפש בה הייתה קטנה מעשירית מזו של ארצות הברית. ואולם, לפי נתונים רשמיים, החברות הסיניות הגדילו את ההוצאה על מחקר ופיתוח ב-26.2% בשנה בין 1996 ל-2010. מספר הפטנטים שמשרד הפטנטים האמריקני לבדו העניק לממציאים סינים גדל ב-%4,628 מ-1996 עד 2010. מה קורה כאן?

בחינה מדוקדקת יותר של רישומי הפטנטים האלה מלמדת שתאגידים רב-לאומיים, ולא חברות סיניות, מחזיקים ברוב הפטנטים שנרשמו בארה"ב בנחשול הרישומים הזה. כלומר, החברות הסיניות עצמן עדיין מפגרות אחר מתחרותיהן הרב-לאומיות בהנפקת המצאות שנרשמות כפטנטים במדינות המפותחות בעולם.

המצב בסין יוצא דופן בהשוואה לזה של כלכלות צומחות אחרות באסיה. מיום שהחלו החברות היפניות, הטייוואניות והדרום-קוריאניות להסתמן כמרכזי חדשנות חשובים, כמעט כל הפטנטים שהוענקו בארה"ב לממציאים מן המדינות האלה היו פרי עמלן של חברות מאותן ארצות ובבעלותן. בסין הדברים התגלגלו אחרת בגלל כמה סיבות. ראשית, סין פתחה את גבולותיה לחברות זרות באופן מלא יותר, והיא עשתה זאת בשלב מוקדם יותר של התפתחותה הכלכלית בהשוואה לשכנותיה. שנית, שטחה העצום וצמיחתה המהירה של סין הניעו חברות רב-לאומיות להקים בה מרכזי מחקר ופיתוח בעוד מועד כדי להבטיח את הצלחתן בשוק מפתח צומח זה. שלישית, האינטרנט אפשר למהנדסים היושבים בסין לשתף פעולה במיזמי מחקר, כמעט בזמן אמת, עם עמיתים מכל העולם. צירוף הנסיבות הזה אפשר יחסי גומלין מחקריים הדוקים בין אנשי המו"פ הסינים ובין המקבילים להם במקומות אחרים, יותר מכפי שהיה אפשרי בזמן שטייוואן וקוריאה הדרומית פיתחו את הכלכלות עתירות ההמצאות שלהן.

במחקר שעשינו, ראינו כיצד האינטראקציה הבין-לאומית הישירה הזאת באה לידי ביטוי במסמכי הפטנטים עצמם. רוב הפטנטים שמקורם בסין ושנרשמו בארה"ב על שם תאגידים רב-לאומיים פותחו, למעשה, על ידי צוותי ממציאים בין-לאומיים, שמקצת חבריהם אינם מתגוררים בסין כלל. אנחנו מכנים את התופעה הזאת בשם "המצאה משותפת בין-לאומית", והיא מאפיינת גם את הפטנטים שמוענקים לממציאים סינים על ידי משרד הפטנטים של האיחוד האירופי.

ההמצאה המשותפת הבין-לאומית אינה עוסקת רק בהתאמת טכנולוגיות קיימות לצורכי השוק הסיני. תאגידים רב-לאומיים רבים מקצים היום חלק ניכר מכוח האדם המחקרי שלהם בסין לפיתוח טכנולוגיות חדשות בעבור שווקים בכל העולם. לאמיתו של דבר, שיתוף הפעולה המחקרי הזה, ההולך ונעשה נפוץ בין מדינות, הוא לטובת כל הצדדים המעורבים. סין זוכה בגישה לטכנולוגיות מערביות שיש בהן כדי לתת מענה לצורכי העם הסיני. והעולם כולו נהנה משטף ההמצאות שנוצרות בזכות השילוב המנצח בין כישרון ההנדסה הגולמי של סין ובין מומחיות המחקר והפיתוח הרב-לאומית.

כרגע, לרוע המזל, היבטים אחרים של הסביבה העסקית בסין מצננים את התלהבותם של תאגידים רב-לאומיים זרים. מנהלים בתאגידים כאלה מתלוננים על הפרת זכויות פטנט ועל גנבה של סודות מסחריים. היו אף מקרים שבהם ממשלת סין וחברות סיניות המצויות בבעלות ממשלתית או הפועלות בחסות ממשלתית לחצו על תאגידים רב-לאומיים למסור טכנולוגיות רגישות ל"שותפות" סיניות שאינן מקיימות עמם קשרי מסחר רשמיים.

ובכל זאת, אפשר כבר לראות סימנים לכך שההמצאה המשותפת הבין-לאומית הולכת ונעשית נפוצה גם בהודו ובמזרח אירופה ולא רק בסין. התופעה הזאת היא אות לדבר חדש בעולם: חטיבה בין-לאומית של מחקר ופיתוח המקשרת בין מהנדסים מיומנים בכלכלות מתפתחות ובין המומחיות הטכנולוגית של תאגידים רב-לאומיים מבוססים. זו התפתחות מבורכת. ובעצם, היא אף עשויה להיות הכרחית להתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים האדירים הניצבים בפני האנושות במאה ה-21.

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

על המחברים

לי ברנסטטר (Branstetter) הוא פרופסור חבר לכלכלה ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת קרנגי מלון. גונגוואי לי (Li) הוא דוקטורנט בקולג' היינץ באוניברסיטת קרנגי מלון. פרנציסקו ולוסו (Veloso) הוא פרופסור בפקולטה להנדסה ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת קרנגי מלון ודיקן בית הספר קטוליקה ליסבון לעסקים ולכלכלה בפורטוגל.

עוד בנושא

China’s Embrace of Globalization. Lee Branstetter and Nicholas Lardy. July 2006. www.heinz.cmu.edu/research/352full.pdf

The Globalization of R&D: China, India, and the Rise of International Co-invention. Lee Branstetter, Guangwei Li and Francisco Veloso. August 2013. http://heinz.cmu.edu/global_research

 

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל

עוד באתר הידען

תגובה אחת ל “גל הפטנטים הרב-לאומיים / לי ברנסטטר, גואנגווי לי ופרנציסקו ולוסו”

  1. לדעתי

    השקעה במ"ופ(מחקר ופיתוח) ,זה המהלך הכי חכם של הסינים.כי להישאר ברמות שכר של פעילות טקסטיל ,ובניה קשה לעלות שכר.אם אמריקה רוצה לנצח את הכלכלה הסינית הם צרכים להשקיע במ"ופ .ולא לשמור על רמות ריבית אפסית.

הוספת תגובה

  • (will not be published)