סיקור מקיף

התעניינות בינלאומית בתעשיית הביומד והמיכשור הרפואי בישראל – משלחות גדולות מגרמניה ואיטליה השתתפו ב-IATI-ביומד

משלחת 15 חברות מדעי חיים איטלקיות המלוות בקבוצה הבנקאית הגדולה באיטליה הגיעה לשבוע ביומד ישראל 2013 * משלחת בכירה של 4 ‘אשכולי’ מדעי חיים מגרמניה הגיעה להדגמת החידושים האחרונים בתחומי הטכנולוגיה הרפואית והביו-הנדסה

ד"ר מרינה סקוניאמיליו, ראש נציבות הסחר האיטלקית (ICE) הפועלת בתל אביב
ד”ר מרינה סקוניאמיליו, ראש נציבות הסחר האיטלקית (ICE) הפועלת בתל אביב

נציבות הסחר האיטלקית (ICE) הפועלת בתל אביב, בראשות ד”ר מרינה סקוניאמיליו (Dr. Marina Scognamiglio), אירחה במהלך כנס “ביומד ישראל 2013”, שנערך בתל אביב, משלחת משקיעים ונציגים בכירים מ15- חברות ביומד איטלקיות, שהגיעו לישראל לבחינת אפשרויות שיתוף פעולה מדעי וכלכלי עם גופי מחקר, קרנות וחברות ביו ישראליות. נציבות הסחר היא סוכנות ממשלתית איטלקית, הפועלת בכפוף למשרד לפיתוח כלכלי באיטליה, במטרה לקדם חברות איטלקיות ברחבי העולם. במסגרת שבוע ביומד ישראל, היתה אחראית הנציבות גם על ארגון פגישות עסקים בין החברות האיטלקיות האורחות ובין הגופים הישראלים.

ביקור המשלחת הוא חלק מיוזמת הממשלה האיטלקית, שאישרה לפני מספר חודשים, תכנית כלכלית חדשה המיועדת לתמוך בהשקעות בינלאומיות ולהקל על סטארט-אפים את הגישה למימון באמצעות הפחתת החסמים הביורוקרטיים. כחלק מהמהלך האיטלקי הממשלתי נעשה גם מאמץ להגביר את שיתוף הפעולה וזרימת הידע מצד תעשיית ההיי-טק הישראלית לתעשייה באיטליה. במפגש הציגו הסטארט-אפים האיטלקים את פעילותם למשקיעים, אנשי עסקים ויזמים ישראלים לצד בכירים איטלקים שיגיעו במיוחד לאירוע.

“תחום הביומד באיטליה נמצא במגמת גידול בולטת וחברות הביו האיטלקיות מתמודדות כיום בהצלחה בשווקים הבינלאומיים”, אומרת ד”ר סקוניאמיליו. “יש כיום חילופי ידע וטכנולוגיות בין שתי המדינות, ואיטליה, כשותף מדעי טכנולוגי של מדינת ישראל, מהווה פוטנציאל לסינרגיה המבוססת על ניצול הייתרונות היחסיים של שתי המדינות”.

במהלך הביקור נערך לראשונה פורום סטארט-אפים, בשיתוף הקבוצה הבנקאית האיטלקית אינטזה סן פאולו (Intesa Sanpaolo), מתימו”פ, נציבות הסחר האיטלקית ושגרירות איטליה בישראל, במהלכו קודמו השקעות הדדיות וסטארטאפים ישראלים ואיטלקים מתחומי הביומד נחשפו בפני משקיעים מוסדיים תאגידיים, אוניברסיטאות וחממות טכנולוגיות מישראל ומאיטליה. הקבוצה הבנקאית אינטזה סן פאולוהיא הקבוצה הבנקאית הגדולה באיטליה, עם 11 מיליון לקוחות (ו-9 מיליון מחוצה לה) ואחת מהקבוצות הבנקאיות הגלובליות המובילות באירופה. לקבוצת פעילות אסטרטגית במרכז ובמזרח אירופה ובמדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון, שם היא נחשבת שחקן פיננסי מרכזי. לקבוצה פעילות בישראל על ידי החטיבה העסקית ובנקאות השקעות המתמקדת במיזוגים בינ”ל, פעולות רכישה ומימון מובנה.

בנוסף לאירוע הסטארט-אפים ערכה שגרירות איטליה, בשיתוף נציבות הסחר האיטלקית ולשכת המסחר איטליה-ישראל, מפגש מדעי-תעשייתי, שיעסוק ב”אתגרים וההזדמנויות העומדים בפני תעשיות הביו-פארמה הישראליות והאיטלקיות”, בו יקחו חלק נציגי תעשייה משתי המדינות.

לדברי שגריר איטליה בישראל, פרנצ’סקו מריה טאלו, המנווט את האירוע, חברות סטארט-אפ חדשניות ופורצות דרך, במיוחד בתחומי מדעי החיים, מייצגות תקווה לפיתוח עתידי של המשק האיטלקי. “המפגש בישראל עם שותפים עסקיים ומשקיעים מהקהילה העסקית והטכנולוגית בישראל, מקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות ותורם לפיתוח ולקידום משני הצדדים”, אמר השגריר. “תודות לדחיפה ולקידום תעשיות מדעי החיים מצד שתי הממשלות, אנו עדים בשנים האחרונות לצמיחה במספר הפרוייקטים החדשניים המשותפים בתחומי הביו-רפואה. אני מקווה שהמפגשים המתוכננים השנה בישראל יביאו אף יותר פרוייקטים אותם נשמח להציג בשנה הבאה”.

לדברי מישל היברט, מנכל מתימו”פ, השותף לפעילות, “שיתוף הפעולה עם הבנק הגדול באיטליה מעניק ליזמים ישראלים ואיטלקים הזדמנות להיפגש , לחלוק מידע ולהציג יכולותיהם למשקיעים המגיעים במיוחד לאירוע ביומד ישראל”.

ICE הוא ארגון ממשלתי המקדם חברות איטלקיות ברחבי העולם, הפועל בכפוף למשרד לפיתוח כלכלי באיטליה. בנוסף למשרדיה הראשיים ברומא, פועלת הסוכנות ברחבי העולם ומפעילה לצד שגרירויות וקונסוליות איטלקיות רשת גדולה של שירותי סיוע לעסקים איטלקים בחו”ל במטרה לחבור עם חברות זרות, תוך התמקדות בצרכים של עסקים קטנים ובינוניים, עמותות ושותפויות. כן מקדמת הסוכנות שיווק טכנולוגיות, סחורות ושירותים איטלקים.

“ישראל וגרמניה משלימות האחת את השניה בתחום מדעי החיים”,

משלחת ובה נציגים של ארבעה “אשכולי” מדעי חיים ומכשור רפואי מגרמניה, הגיעה לישראל לקראת שבוע IATI-ביומד ישראל 2013, כדי להדגים את החידושים האחרונים והפיתוחים של גופי המחקר, הפיתוח והייצור הגרמניים, בתחומי הטכנולוגיה הרפואית והביו-הנדסה. הנציגים, הכוללים חוקרים מתחומי מחקר ופיתוח מגוונים לקחו חלק בהרצאות המתוכננות לשלושת ימי הכנס ואף הציגו בביתן ששימש גם כנקודת מפגש עם עמיתיהם מישראל. ביקור המשלחת מאורגן במסגרת קמפיין בינלאומי תחת הכותרת “גרמניה – שותפה לטכנולוגיה רפואית” (Germany – Partner for Medical Technology), שבאחריות המשרד הממשלתי לחינוך ומחקר בגרמניה, שמטרתו להציג את חידושי הטכנולוגיה הרפואית ולקדם שיתופי פעולה בינלאומיים במחקר ופיתוח בין גרמניה ושותפים פוטנציאליים, דוגמת ישראל.

ארבע הרשתות ומרכזי המו”פ הגרמנים שהציגו והדגימו את התוצאות המדעיות שלהם, הם מתחומי דימות תלת ממדי (3-D Imaging) ברפואה, טכנולוגיה ביו-ננו-רפואית (BioNanoMedTech), דימות מולקולרי (Molecular Imaging Network–MOIN) ורפואת פלסמה (Plasma Medicine). אשכולות אלו מייצגים מחקרים קובעי מגמה בתחומים של טכניקות דימות, אבחוני מבחנה והנדסת תאים ורקמות.

“ישראל וגרמניה משלימות האחת את השניה בתחום מדעי החיים”, אומר ד”ר גאורג שוטה
(Dr Georg Schütte), מזכיר המדינה, המשרד לחינוך ומחקר בממשלה הגרמנית הפדראלית (BMBF). “במהלך כנס ‘ביומד ישראל’, הצגנו באמצעות מרכזי המו”פ המתקדמים ביותר שלנו את היתרונות הגלומים – לשני הצדדים – בשיתוף פעולה איתם”.

לדברי ד”ר שוטה, טכנולוגיה רפואית ומדעי חיים, שחופפים ומשיקים בתחומים לא מעטים לתחומי טכנולוגיית המידע וההנדסה, הופכים ליותר ויותר חשובים בחיי כולנו. עובדה זו נכונה גם לגבי גרמניה, אחת מהיצרניות המובילות והגדולות בעולם בייצור מכשור רפואי איכותי. תחום המכשור הרפואי והטכנולוגיות הרפואיות בגרמניה מחזיק כיום בכ-14.6 אחוז מהשוק העולמי, כשהוא ממוקם שני אחרי ארה”ב. מעבר לכך, בין 5-20 אחוזים (תלוי התחום) מהפרסומים המדעיים על טכנולוגיה רפואית מגיעים מגרמניה. המומחיות בתחום, ושיתוף הפעולה חוצה הסקטורים והאינטרדיסיפלינרי בגרמניה, מיצב את הטכנולוגיה הרפואית הגרמנית ברחבי העולם כאחד הגורמים הגלובליים המניעים חדשנות בתחום ושיתוף פעולה עם ישראל, המשתייכת לרף העליון של השחקנים הגלובליים בתחום מדעי החיים, הוא מתבקש.

“כיום כשהתקדמות מדעית וטכנולוגית כבר אינה מוגבלת על ידי גבולות לאומיים, והיא חלק משיתוף פעולה בינלאומי, המשרד הממשלתי לחינוך ומחקר בגרמניה, יוזם פרוייקטי פיתוח ומחקר בין גרמניה ומדינות יעד שותפות, דוגמת ארה”ב וישראל. ביקור המשלחת הוא חלק מהמהלך הזה”, אומר ד”ר שוטה.

המשרד הציג את החידושים של גרמניה בתחום הטכנולוגיה הרפואית בנושאים קובעי מגמות ויוזמות של פרויקטי מחקר ופיתוח ושיתופי פעולה בינלאומיים, שנערכים בין גרמניה ומדינות שותפות דוגמת ישראל.

אשכול הטכנולוגיה הביו-ננו-רפואי — מדענים מאוניברסיטאות ומחברות אשכול הטכנולוגיה והביו-ננו-רפואי – BioNanoMedTech – עורכים מחקר בתחום של טכניקות דימות וטיפולים חדשים, והכל בקנה מידה זעיר (ננו). ננו-טכנולוגיה יכולה לשמש ברפואה עבור כימוס תרופות (pharmaceuticals) בתוך כמוסות זעירות או לציפוי שתלים בחלקיקים זעירים (nanoparticles). באשר לאבחונים, בתחום זה מתמקדים המדענים בתיעוד ובניתוח של אנטומיית תאים בקנה מידה זעיר (nanoscale) וכן במערכות ממוזערות המשמשות לעריכת אבחונים במבחנה. תחום הננו-טכנולוגיה, בשילוב עם השימוש בתאי גזע בעלי יכולת התרבות, פותח הזדמנויות חדשות לחלוטין לרפואה מחדשת איברים (רגנרטיבית).

אשכול הדימות המולקולרי — Molecular Imaging Network (MOIN) — המדענים באשכול זה מתמקדים בחלקיקים זעירים בטכניקות דימות. האשכול מפתח וחוקר תהליכים חדשים של דימות לאבחון (דיאגנוסטי) ודימות לטיפול (תרפויטי) המשמשים לאבחון ולטיפול בתהליכים סרטניים, דלקתיים ועצביים (נוירולוגיים). סמנים מולקולריים מאתרים בגוף רקמות פגועות ומנוונות, על ידי כך שהם נצמדים לתאים חריגים, ובכך חושפים אותם. במרכז המחקר הרפואי המקדמי (preclinical) של MOIN משתמשים ב”דימות מולקולרי” וסמנים מולקולריים כדי לבדוק “בגוף חי” (in-vivo) גישות טיפוליות (תרפויטיות) חדשות וחומרי תרופה (פרמצויטיים) חדשים, באופן שהוא הרבה יותר יעיל וידידותי לחיות. בשילוב עם אבחונים מולקולריים במבחנה, הדימות המולקולרי בגוף חי פותח אופקים חדשים בתחומים של מחקר ופיתוח ואבחון וטיפול.

אשכול דימות תלת ממדי ברפואה — 3-D Imaging in Medicine — אשכול זה, שפועל סביב המכון המרכזי לטכנולוגיה רפואית (ZiMT) באוניברסיטה ע”ש פרידריך אלכסנדר בארלנגן (FAU), מפתח תהליכים לשילוב מספר גדול של תמונות רפואיות נפרדות ליצירת תצוגה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה. מערכת מיוחדת ל-CT חזה – טומוגרפיה ממוחשבת לצילום רנטגן של החזה בשלושה ממדים – לא רק משפרת את נוחות המטופל, היא גם מאפשרת לקבל תגובתיות גבוהה יותר באבחון מוקדם של סרטן חזה. טכניקות שונות לתיעוד תלת ממד כגון זמן מעבר (Time of flight) או תאורה מובנית (structured light), שבהם נהגו להשתמש קודם לכן בעיקר עבור משחקי מחשב או בהנדסת כלי רכב, משולבים כעת על מנת לקבל פיצוי על התנועה. טכניקה זו מאפשרת לערוך טיפולי קרינה ללא תלות בנשימה (מיתוג לפי מחזור הנשימה) של סרטן הריאות וכן, לקבל תמונות לא מעוותות של לב פועם בתלת ממד.

רפואת הפלסמה — אשכול המחקר Plasma Medicine עורך מחקר בסיסי של תכונות נוגדות חיידקים ותכונות לליטוש משטחים בעזרת פלסמה בטמפרטורה נמוכה ואפשרויות היישום לכך ברפואה. בעתיד, אפשר יהיה להשתמש בפלסמה לא תרמית לצורך הכנת שתלים ולטיפול בפציעות בתחום רפואת השיניים ומחלות עור. אשכול המחקר עשה כבר צעד חשוב בפיתוח של kINPen MED, שנמצא בתהליך לאישור שימוש דרמטולוגי (ריפוי של העור) בטיפולים במחלות עור זיהומיות.

לדברי ד”ר שוטה, היום, יותר מאשר בעבר, התקדמות מדעית וטכנולוגית אינה צריכה להיות מוגבלת בתוך גבולות מדינות, אלא להיות מונעת משיתוף פעולה בינלאומי, למען התועלת המשותפת של המדינות המעורבות. “ישראל, עם קהילת אנשי המחקר וחברות ההזנק החדשניות שלה, בייחוד בתחום מדעי החיים, היא מדינה שותפה חשובה לגרמניה ולמדענים שלה”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.