סיקור מקיף

החללית ההודית למאדים MOM השתחררה מכבלי משיכת כדור הארץ

 החללית ההודית Mars Orbiter Mission (MOM) חגה עד כה סביב כדור הארץ ואתמול, 1 בדצמבר היא הפעילה את מנועיה ופנתה למסלול מעבר למאדים. איור: ISRO
החללית ההודית Mars Orbiter Mission (MOM) חגה עד כה סביב כדור הארץ ואתמול, 1 בדצמבר היא הפעילה את מנועיה ופנתה למסלול מעבר למאדים. איור: ISRO

משימת המאדים ההודית הראשונה MOM הפעילה בהצלחה את מנועיה אתמול (1 בדצמבר) וכך היא השתחררה מכבלי כוח המשיכה של כדור הארץ והחלה את מסעה שיארך כשנה לעבר כוכב הלכת האדום. המנועים הופעלו בתזמון מדויק במשך כ-22 דקות. ההתנעה נועדה להעביר את החללית למסלול שבסופו היא תיפגש עם מאדים ב-24 בספטמבר 2014 שם תחקור את האטמוספירה ו’תריח’ סימנים לקיומו של גז המתאן.

הצתת המנועים הוסיפה למהירות החללית 647.96 מטרים לשניה וצרכה 198 ק”ג של דלק. התמרון שכונה “אם כל הקליעות” (The mother of all slingshots’) איפשר ל-MOM השוקלת כעת 1,350 קילוגרם להגיע למהירות בריחה ולמסע הסטורי למאדים.

MOM אינה לבדה במסע למאדים, יחד איתה טסה גם החללית האמריקנית מייבן, שגם היא מתוכננת לחקור את האטמוספירה.
MOM תוכננה ונבנתה בידי ארגון חקר החלל ההודי (ISRO) בעלות של 69 מיליון דולר, והיא כאמור מסמלת את הצעד הראשון של הודו בטיסות בין פלנטריות. הסוכנות מדווחת כי מצבה של החללית טוב וכל מערכותיה מתפקדות באורח תקין.

כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחללית MOM ממצלמה שיועדה למאדים, מגובה 70 אלף ק"מ.
כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחללית MOM ממצלמה שיועדה למאדים, מגובה 70 אלף ק”מ.

במקביל להצתה בדקו המהנדסים את מערכותיה של MOM ואת המטען המדעי שלה. הם גם הפנו את המצלמה הצבעונית ולכדו את התמונה הראשונה של כדור הארץ במצלמה שיועדה למאדים MOM גם מכונה בשם מאנגאלייאן (Mangalyaan), שפירושו בהינדית “חללית למאדים”. החללית שוגרה באורח חלק ב-5 בנובמבר על גבי הטיל ההודי הארבע שלבי Polar Satellite Launch Vehicle (PSLV) ממרכז החלל סאטיש דהוואן בסריקריקוטה. לטיל זה אין מספיק כוח לשגר חללית למאדים ולכן החללית הקיפה את כדור הארץ במסלולים הולכים וגבוהים באמצעות הצתות קטנות כל פעם שהגיעה לשיא הגובה, עד להצתה של אתמול שכאמור הוציאה אותה כליל משליטת כוח המשיכה של כדור הארץ.

לכתבה באתר יוניברס טודיי

4 תגובות

  1. שימי
    אם אני לא טועה האמריקאים עשו שימוש בטכניקה קצת מורכבת יותר והטיסה נמשכה יותר משבועיים.שימוש בטכניקה זו בא מתוך מטרה לחסוך בדלק. על פניו זה נשמע יותר זול. אני לא בטוח. אם חללית טסה לירח במשך שבועיים במקום יומיים מחצה, הרי שמרכז הבקרה ביוסטון צריך לפעול ימים נוספים עד שהחללית מגיעה ליעדה והרי פעילות ממושכת זו ביוסטון גם היא עולה כסף. אם תרצה לדעת יותר על עלויות אלה הכתובת המתאימה היא לפנות לאגף התקציבים של נ.א.ס.א ואני לא אומר זאת כבדיחה.לי אין קשר עם התמחירנים של נ.א.ס.א . אם יענו לך זאת כבר שאלה אחרת.

  2. נא לשים לב לשרטוט המראה את הגיאומטריה המשתנה של מסלול החללית בזמן הקפותיה את כדור הארץ. ההודים עושים שימוש .במסלול תנועה ספירלי. החללית מוכנסת למסלול בעל אקסצנטריות גדולה סביב כדור הארץ. כאשר החללית מתקרבת לאפיגאה מופעלים מנועיה המעבירים אותה למסלול בעל אקסצנטריות גדולה יותר בטכניקה זו משתמשים מספר פעמים עד שהחללית מגיעה לנקודה בה היא משתחררת מכוח המשיכה של כדור הארץ וטסה ליעדה. זאת הטכניקה בה עשו שימוש הסינים, ההודים והיפנים כאשר שיגרו את חלליותיהם לירח. טיסה כזו יכולה להימשך בין שבוע לשבועיים. לשם השוואה. כל החלליות האמריקיאיות והרוסיות ששוגרו לירח בשנות ה-60 עשו זאת תוך 65 שעות. גם חלליות אפולו הגיעו לירח הגיעו אליו תוך 65 שעות. הסיבה להבדלים אלה נובעת מעוצמתם של משגרים אלה. הם חזקים יותר. להודו סין ויפן אין עדיין משגרים בעוצמה המאפשרת טיסה ישירה לירח. מסיבה זו נעשה שימוש במסלול הקפה ספירלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.